אזהרה – אדם שלא מילא כרסו ש"ס ופוסקים אסור בלימוד לעומק של ספר הזוהר ומותר רק בגירסא (קריאה ללא ניסיון הבנה), כל תיאור של הקדוש ברוך, אינו אלא כוונה לסודות שמדברים בעולמות העליונים והשם יתברך אין לו גוף או דמות הגוף, לא גשמי ולא רוחני חס ושלום. התרגום איננו בא להסביר את הסודות שנמצאים בספר הזוהר.
לימוד הזוהר הקדוש מסוגל להרבה עניינים – ניתן לקרוא על כך כאן
—-
וּמַאי הֲוָה נְבִיעוּ דְאִסְתַּלַּק מִנֵּיהּ, ו' דְּאִסְתַּלַּק עַד אֵין סוֹף דְּאִיהוּ מַזָּלָא עִלָּאָה, דְנָחִית לֵיהּ ו' דְּאִיהוּ אַבָּא לְאַתְרֵיהּ, וּלְבָתַר סָלִיק אַבָּא כָּל בְּרֵיהּ לְאַתְרֵיהּ. (נ"א דנחית לון דאיהו אבא לבריה, ולבתר סליק אבא מבריה לאתריה) (כל זה מיותר) (דאיהו שעתא דקיימא ליה זכאה איהו מאן דקיימא ליה ולא דחיקא ליה שעתא כמה דאוקמוה כל הדוחק את השעה שעה דוחקתו והא רבי פדת דדחיקא ליה שעתא אמר ליה קודשא בריך הוא אי בעית דאחריב עלמא ואפשר דנפלת בשעתא דמזוני אמר ליה בוצינא קדישא כולי האי אמאי אמר ליה דא רזא רברבא שמענא דבר נש דאתי בגלגולא ואתחייב למאריה קדם דייתי לעלמא אף על גב דיעביד כמה זכוון לאו בזכותיה תליא מלתא דהא מזליה גרים ליה ומה דאמר אי בעית דאחריב לעלמא ואפשר דנפלת בשעתא דמזוני בודאי הכי שמענא דכל צדיקא וצדיקא אית ליה עולם בפני עצמו ודא גופא דבר נש דאתקרי עולם קטן ובגין דא אמר אי בעית דאחרביה לעלמא ואייתי ליה בגופא אחרא ואפשר דנפלת בשעתא דמזוני אמר ליה והא כתיב (שמות כא י) אם אחרת יקח לו שארה כסותה ועונתה לא יגרע והן כל אלה יפעל א"ל וכו' ואם שלש אלה לא יעשה לה ויצאה חנם אין כסף (שם). אמר ליה ודאי אתגלי הכא רזא עלאה כמה דאוקמוהו מארי מתניתין אשתו כגופו דמיא ואשתכח דאיהי חיים דיליה הדא הוא דכתיב (קהלת ט ט) ראה חיים עם אשה אשר אהבת עץ חיים היא למחזיקים בה (משלי ג יח), (דף קא ע"א) ואיהי פרנסה דיליה הדא הוא דכתיב (דברים ח ט) ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם וכו' ומינה בני חיי ומזוני ע"כ).
{ וּמֶה הָיְתָה הַנְּבִיעָה שֶׁהִסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ? הַו' שֶׁהִסְתַּלֵּק עַד אֵין סוֹף, שֶׁהוּא הַמַּזָּל הָעֶלְיוֹן, שֶׁיָּרַד לוֹ ו' שֶׁהוּא הָאַבָּא לִמְקוֹמוֹ, וּלְאַחַר כָּךְ הֶעֱלָה הָאָב כָּל בְּנוֹ לִמְקוֹמוֹ. שהורידם שהוא האב לבנו, ואחר כך עלה האב מבנו למקומו. כל זה מיותר שהיא השעה שעומדת לו, אשרי מי שעומדת לו ולא דחוקה לו השעה, כמו שבארוה, כל הדוחק את השעה, השעה דוחקתו. והרי רבי פדת שדחקה לו השעה, אמר לו הקדוש ברוך הוא: האם תרצה שאחריב את העולם, ואפשר שתפל בשעה של מזונות? אמר לו המנורה הקדושה: למה כל זה? אמר לו: זה סוד גדול שמעתי, שאדם שבא בגלגול והתחיב לרבונו לפני שיבא לעולם, אף על גב שיעשה כמה זכיות, לא בזכותו הדבר תלוי, שהרי מזלו גרם לו, ומה שאמר האם תרצה שאחריב את העולם ואפשר שתפל בשעה של מזונות – בודאי כך שמעתי, שלכל צדיק וצדיק יש עולם בפני עצמו, וזה גוף האדם שנקרא עולם קטן, ומשום זה אמר, האם תרצה שאחריב את העולם ואביא אותו בגוף אחר, ואפשר שתפל בשעה של מזונות? אמר לו: והרי כתוב, אם אחרת יקח לו שארה כסותה ועונתה לא יגרע והן כל אלה יפעל א"ל וכו' ואם שלש אלה לא יעשה לה ויצאה חנם אין כסף. אמר לו: ודאי התגלה כאן סוד עליון, כמו שבארוהו בעלי המשנה אשתו דומה לגופו, ונמצא שהיא החיים שלו. זהו שכתוב ראה חיים עם אשה אשר אהבת, עץ חיים היא למחזיקים בה, והיא פרנסתו, זהו שכתוב ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם וכו', וממנה בנים חיים ומזונות. ע"כ. }
וְלָקֳבֵל אִלֵּין גִּלְגּוּלִין שִׁנּוּי מָקוֹם וְשִׁנּוּי הַשֵּׁם וְשִׁנּוּי מַעֲשֶׂה, שִׁנּוּי מָקוֹם כְּגַוְונָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְאִתְּמַר בֵּיהּ (ישעיה כו כא) הִנֵּה יהו"ה יוֹצֵא מִמְּקוֹמוֹ, וְכַד נָפִיק אִשְׁתַּנִּי מִדִּינָא לְרַחֲמֵי וּמֵרַחֲמֵי לְדִינָא, כְּמָה דְאוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין לֹא כְשֶׁאֲנִי נִכְתָּב אֲנִי נִקְרָא, בָּעוֹלָם הַבָּא דְאִיהוּ אַתְרֵיהּ נִכְתָּב בְּיהו"ה וְנִקְרָא בְּיהו"ה, בָּעוֹלָם הַזֶּה נִכְתָּב בְּיהו"ה וְנִקְרָא בְּאדנ"י, דָּא שִׁנּוּי מָקוֹם לְבָר מֵאַתְרֵיהּ, דְּאִיהוּ עָלְמָא דְאָתֵי, עָלְמָא דְאָתֵי לֵית בֵּיהּ שִׁנּוּיָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מלאכי ג ו) אֲנִי יהו"ה לֹא שָׁנִיתִי, נִכְתָּב בְּשֵׁם יהו"ה וְנִקְרָא בְשֵׁם יהו"ה, אִתְקְרֵי יהו"ה רַחֲמֵי, לְבָר מֵאַתְרֵיהּ אִשְׁתַּנִּי וְאִתְקְרֵי אדנ"י וְאִתְקְרֵי דִין, וְדָא רָזָא עוֹמֵד מִכִּסֵּא רַחֲמִים וְיוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא דִין.
{ וּכְנֶגֶד הַגִּלְגּוּלִים הָאֵלּוּ, שִׁנּוּי מָקוֹם וְשִׁנּוּי הַשֵּׁם וְשִׁנּוּי מַעֲשֶׂה, שִׁנּוּי כְּמוֹ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁבּוֹ נֶאֱמַר הִנֵּה יהו"ה יוֹצֵא מִמְּקוֹמוֹ, וּכְשֶׁיּוֹצֵא, מִשְׁתַּנֶּה מִדִּין לְרַחֲמִים וּמֵרַחֲמִים לְדִין, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, לֹא כְשֶׁאֲנִי נִכְתָּב אֲנִי נִקְרָא. בָּעוֹלָם הַבָּא, שֶׁהוּא מְקוֹמוֹ, נִכְתָּב בְּיהו"ה וְנִקְרָא בְּיהו"ה. בָּעוֹלָם הַזֶּה נִכְתָּב בְּיהו"ה וְנִקְרָא בַּאדנ"י. זֶה שִׁנּוּי מָקוֹם מִחוּץ לִמְקוֹמוֹ, שֶׁהוּא הָעוֹלָם הַבָּא. בָּעוֹלָם הַבָּא אֵין שִׁנּוּי, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב אֲנִי יהו"ה לֹא שָׁנִיתִי, נִכְתָּב בְּשֵׁם יהו"ה וְנִקְרָא בְשֵׁם יהו"ה, יהו"ה נִקְרָא רַחֲמִים, מִחוּץ לִמְקוֹמוֹ מִשְׁתַּנֶּה וְנִקְרָא אדנ"י וְנִקְרָא דִין, וְזֶה סוֹד עוֹמֵד מִכִּסֵּא רַחֲמִים וְיוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא דִין. }
שִׁנּוּי הַשֵּׁם דָּא מצפ"ץ, דְּאִיהוּ בְּאַ"תְּ בַּ"שׁ יהו"ה, שִׁנּוּי מַעֲשֶׂה דָא שַׁבָּת, דְּצָרִיךְ כָּל כִּלְאַחַר יָד, כֹּל דְּאִיהוּ צַדִּיק, אַחַר יָד דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא, דָא שִׁנּוּי מַעֲשֶׂה, וּבְזִמְנָא דְאִיהוּ כִּלְאַחַר יָד לֵית תַּמָּן סְגִידוּ, דְאִתְּמַר בֵּיהּ כָּל הַכּוֹרֵעַ כּוֹרֵעַ בְּבָרוּךְ, תַּעֲלָא בְעִידָּנֵיהּ סָגִיד לֵיהּ, דִּבְזִמְנָא דְאִיהוּ כִלְאַחַר יָד אִתְעֲבִיד זָנָב, וְעִם כָּל דָּא דְאָמַר תַּעֲלָא בְעִדָּנֵיהּ סָגִיד לֵיהּ בְּאַתְרֵיהּ, אֲבָל חוּץ מֵאַתְרֵיהּ הֱוִי זָנָב לַאֲרָיוֹת וְאַל תְּהִי רֹאשׁ לַשּׁוּעָלִים
{ שִׁנּוּי הַשֵּׁם זֶה מצפ"ץ, שֶׁהוּא בְּא"ת ב"ש – יהו"ה. שִׁנּוּי מַעֲשֶׂה זֶה שַׁבָּת, שֶׁצָּרִיךְ כָּל כִּלְאַחַר יָד, כָּל שֶׁהוּא צַדִּיק, אַחַר יָד שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה, זֶה שִׁנּוּי מַעֲשֶׂה, וּבִזְמַן שֶׁהוּא כִּלְאַחַר יָד אֵין שָׁם הִשְׁתַּחֲוָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ כָּל הַכּוֹרֵעַ כּוֹרֵעַ בְּבָרוּךְ. הַשּׁוּעָל בִּזְמַנּוֹ, הִשְׁתַּחֲוֵה לוֹ, שֶׁבִּזְמַן שֶׁהוּא כִּלְאַחַר יָד, נַעֲשֶׂה זָנָב, וְעִם כָּל זֶה שֶׁאָמַר כְּשֶׁהַשּׁוּעָל בִּזְמַנּוֹ, הִשְׁתַּחֲוֵה לוֹ בִמְקוֹמוֹ, אֲבָל מִחוּץ לִמְקוֹמוֹ הֱוֵי זָנָב לַאֲרָיוֹת וְאַל תְּהִי רֹאשׁ לַשּׁוּעָלִים. }
דְּהָא צַדִּיק גָּמוּר אַף עַל גַּב דְּנָחִית מִדַּרְגֵּיהּ וְאִתְעֲבִיד זָנָב לַאֲרָיוֹת, עֲלֵיהּ אִתְּמַר (תהלים לז כה) לֹא רָאִיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב, מַאי זָנָב דִּילֵיהּ הַהִיא קוֹצָא דְאָת ד' מִן אֶחָ"ד דְּאִיהִי י' זְעִירָא שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, עֲלֵיהּ אִתְּמַר (משלי כד טז) כִּי שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם.
{ שֶׁהֲרֵי צַדִּיק גָּמוּר, אַף עַל גַּב שֶׁיּוֹרֵד מִדַּרְגָּתוֹ וְנַעֲשֶׂה זָנָב לַאֲרָיוֹת, עָלָיו נֶאֱמַר לֹא רָאִיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב, מַה זֶּה הַזָּנָב שֶׁלּוֹ? הַקּוֹץ הַהוּא שֶׁל הָאוֹת ד' מִן אֶחָ"ד, שֶׁהִיא י' קְטַנָּה, הַשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה, עָלָיו נֶאֱמַר כִּי שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם. }
תָּא חֲזִי גִלְגּוּל דְּאָת ו' אִיהוּ דְנָפִיק בְּשַׁעִִתֵּיהּ, דַּעֲלֵיהּ אִתְּמַר מַזָּל שָׁעָה גוֹרֵם, כְּמָה דְאוּקְמוּהָ אֵין מַזָּל יוֹם גּוֹרֵם אֶלָּא מַזָּל שָׁעָה גוֹרֵם, בְּאַבְרָהָם מַה כְּתִיב בֵּיהּ כַּד אַתְיָא בְגִלְגּוּלָא, (בראשית יט כז) וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר אֶל הַמָּקוֹם, וּבְגִין לְאַקְדָּמָא לָהּ יִצְחָק מַה כְּתִיב בֵּיהּ בְּגִלְגּוּלָא, (שם כד סג) וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עָרֶב, נָפַק לְגַבָּהּ לְחַקְלָא, בְּגִין דְּאִתְּמַר בֵּיהּ (ירמיה ט ט) מִי יִתְּנֵנִי בַמִּדְבָּר מְלוֹן אוֹרְחִים, חַד אַקְדִּים לְפַשְׁפְּשָׁא בָּהּ בְּצַפְרָא, וְתִנְיָנָא לְפַשְׁפְּשָׁא בָּהּ בְּרַמְשָׁא, יַעֲקֹב מַה כְּתִיב בֵּיהּ (בראשית כה יא) וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם, פָּגַע בָּהּ, זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּפָגַע כְּגוֹן יַעֲקֹב, דַּעֲלֵיהּ אִתְּמַר (שם) וַיָּלֶן שָׁם, וְהַהוּא לִינָה הוּא לְוָיָה, מִיָּד דְּאַעֲרַע בָּהּ (שם לב ב) וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אלהי"ם, וְעִם כָּל דָּא דְפָגַע בָּהּ הֲוָה נָטִיר לָהּ, וְלָא אִתְאַחַד עִמָּהּ עַד דְּאָתָא בַּעִִלָהּ, וְדָא אִיהוּ (שם כח יא) וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ, דִּבְגִינֵיהּ (שם לב לב) וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ, דְּאִיהוּ מֹשֶׁה דְאָתָא בֵיהּ בְּגִלְגּוּלָא רוּחֵיהּ דְּמֹשֶׁה, וּבְגִין דָּא יַעֲקֹב וּמֹשֶׁה הֲווֹ קַיְימֵי בְּדַרְגָּא חֲדָא בְּעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, אֲבָל דָּא בְגוּפָא וְדָא בְנִשְׁמָתָא, וּבְגִין דָּא לֵית שַׁעִִתָּא קַיְימָא לְכָל בַּר נַשׁ דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא בְלָא בַּעִִלָהּ
{ בֹּא וּרְאֵה, גִּלְגּוּל הָאוֹת ו' הוּא שֶׁיּוֹצֵא בִשְׁעָתוֹ, שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר מַזַּל שָׁעָה גוֹרֵם, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהָ אֵין מַזַּל יוֹם גּוֹרֵם אֶלָּא מַזַּל שָׁעָה גוֹרֵם. מַה כָּתוּב בְּאַבְרָהָם כְּשֶׁבָּא בְגִלְגּוּל? וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר אלִ הַמָּקוֹם. וּבִשְׁבִיל לְהַקְדִּים אֶת יִצְחָק, מַה כָּתוּב בַּגִּלְגּוּל? וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עָרֶב, יָצָא אֶל הַשָּׂדֶה, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ מִי יִתְּנֵנִי בַמִּדְבָּר מְלוֹן אוֹרְחִים. הָאֶחָד הִקְדִּים לְחַפֵּשׂ בָּהּ בַּבֹּקֶר, וְהַשֵּׁנִי הִקְדִּים לְחַפֵּשׂ בָּהּ בָּעֶרֶב. מַה כָּתוּב בְּיַעֲקֹב? וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם, פָּגַע בָּהּ. אַשְׁרֵי מִי שֶׁפּוֹגֵעַ כְּמוֹ יַעֲקֹב, שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר וַיָּלֶן שָׁם, וְאוֹתָהּ לִינָה הִיא לְוָיָה, מִיָּד שֶׁפָּגַשׁ בָּהּ, וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִי"ם, וְעִם כָּל זֶה שֶׁפָּגַע בָּהּ, הָיָה שׁוֹמֵר אוֹתָהּ, וְלֹא הִתְאַחֵד עִמָּהּ עַד שֶׁבָּא בַעְלָהּ, וְזֶהוּ וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁבִּשְׁבִילוֹ וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁהוּא מֹשֶׁה שֶׁבָּא בוֹ בְּגִלְגּוּל רוּחוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, וּמִשּׁוּם זֶה יַעֲקֹב וּמֹשֶׁה הָיוּ עוֹמְדִים בְּדַרְגָּה אַחַת בָּעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, אֲבָל זֶה בַּגּוּף וְזֶה בַּנְּשָׁמָה, וּמִשּׁוּם זֶה אֵין הַשָּׁעָה עוֹמֶדֶת לְכָל אָדָם, שֶׁהִיא שְׁכִינָה בְּלִי בַעְלָהּ. }
וּבְגִין דָּא כַּד דְּחִיקַת לֵיהּ שַׁעִִתָּא לְרַבִּי פְּדָת, וְאָמַר אִי בָּעִית דְּאַחְרְבֵיהּ לְעָלְמָא וְאֶפְשַׁר דִּנְפַלְתְּ בְּשַׁעִִתָּא דִמְזוֹנֵי, וְאוּלַי דִּנְפַלְתְּ מַאי וְאוּלַי, אֶלָּא וְאוּלַי אִי בָּעִי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דִנְפַלְתְּ בְּשַׁעִִתָּא דִמְזוֹנֵי, דְהָא אִתְּתֵיהּ עָבִיד, וְאוּלַי אִי בָּעִי בַּעִִלָהּ דַּהֲוִי קַיְימָא מַה דְּאִיהִי עֲבִידַת בְּלָא רְשׁוּתָא דְבַעִִלָהּ.
{ וּמִשּׁוּם זֶה כְּשֶׁדָּחֲקָה הַשָּׁעָה לְרַבִּי פְּדָת, וְאָמַר אִם תִּרְצֶה שֶׁאַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם, וְאֶפְשָׁר שֶׁתִּפֹּל בְּשָׁעָה שֶׁל מְזוֹנוֹת, וְאוּלַי שֶׁתִּפֹּל, מַה זֶּה וְאוּלַי? אֶלָּא וְאוּלַי אִם רוֹצֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁתִּפֹּל בְּשָׁעָה שֶׁל מְזוֹנוֹת, שֶׁהֲרֵי אִשְׁתּוֹ עָשְׂתָה, וְאוּלַי אִם רוֹצֶה בַעְלָהּ שֶׁהָיָה עוֹמֵד מַה שֶּׁהִיא עוֹשָׂה בְּלִי רְשׁוּת שֶׁל בַּעְלָהּ. }
וּכְגַוְונָא דָא לֵית שַׁעִִתָּא קַיְימָא דְאִיהִי שְׁכִינְתָּא לְהַהוּא בַר נַשׁ, אֶלָּא אִם יֵיתֵי בְגִלְגּוּלָא בְהַהוּא בַר נַשׁ דְּהַהִיא שַׁעִִתָּא, וְרָזָא דְמִלָּה (ויקרא טז ג) בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ, וּבְלָא בַעִִלָהּ אִתְּמַר (שם ב) וְאַל יָבֹא בְכָל עִת אֶל הַקֹּדֶשׁ (במדבר א נא), וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת, וְלֵית מִיתָה אֶלָּא עֲנִיּוּתָא, וְהַאי זָר לַאו בְּזָר אָחֳרָא דְמוּם זָר, אֶלָּא זָר מִבַּעִִלָהּ.
{ וּכְגוֹן זֶה אֵין הַשָּׁעָה עוֹמֶדֶת, שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה, לְאוֹתוֹ אָדָם, אֶלָּא אִם יָבֹא בְגִלְגּוּל בְּאוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁל אוֹתָהּ שָׁעָה, וְסוֹד הַדָּבָר – בְּזֹּאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ, וּבְלִי בַעְלָהּ נֶאֱמַר וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ, וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת, וְאֵין מִיתָה אֶלָּא עֲנִיּוּת, וְהַזָּר הַזֶּה אֵינוֹ בְזָר אַחֵר שֶׁל מוּם זָר, אֶלָּא זָר מִבַּעְלָהּ. }
—-
לכל ספר הזוהר עם פירוש פשוט בעברית לחצו כאן
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות התנא האלוקי – רבי שמעון בר יוחאי וכל התנאים והצדיקים שהיו שותפים בזוהר הקדוש.
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5