דף פט ע"א – הזוהר הקדוש (כולל תרגום בעברית) ספר בראשית

אזהרה – אדם שלא מילא כרסו ש"ס ופוסקים אסור בלימוד לעומק של ספר הזוהר ומותר רק בגירסא (קריאה ללא ניסיון הבנה), כל תיאור של הקדוש ברוך, אינו אלא כוונה לסודות שמדברים בעולמות העליונים והשם יתברך אין לו גוף או דמות הגוף, לא גשמי ולא רוחני חס ושלום. התרגום איננו בא להסביר את הסודות שנמצאים בספר הזוהר.

לימוד הזוהר הקדוש מסוגל להרבה עניינים – ניתן לקרוא על כך כאן

—-

הָיָה דְּבַר יְיָ אֶל אַבְרָם בַּמַּחֲזֶה לֵאמֹר, מַאי בַּמַּחֲזֶה, אֶלָּא בְּהַהוּא חֵיזוּ דַּרְגָּא דְכָל דִּיוּקְנִין אִתְחַזְּיָין בֵּיהּ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן תָּא חֲזֵי, עַד לָא אִתְגְּזַר אַבְרָהָם הֲוָה חַד דַּרְגָּא מַלִּיל עִמֵּיהּ, וּמַאן אִיהוּ דָּא מַחֲזֶה דִּכְתִיב, (במדבר כד) מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחזֶה. כֵּיוָן דְּאִתְגְּזַר הֲווּ כֻּלְהוּ דַּרְגִּין שָׁרָאן עַל הַאי דַרְגָּא, וּכְדֵין מַלִּיל עִמֵּיהּ הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (שמות ו) וָאֵרָא (דף פט ע"א) אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדַּי וְעַד לָא אִתְגְּזַר לָא הֲווּ אִנּוּן דַּרְגִּין שָׁרָאן עֲלוֹי לְמַלָּלָא.

{ הָיָה דְבַר ה' אֶל אַבְרָם בַּמַּחֲזֶה לֵאמֹר, מַה זֶּה בַּמַּחֲזֶה? אֶלָּא בְּאוֹתוֹ הַמַּרְאֶה, הַדַּרְגָּה שֶׁכָּל הַדְּמֻיּוֹת נִרְאוֹת בָּהּ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, בּא רְאֵה, טֶרֶם שֶׁנִּמּוֹל אַבְרָהָם, הָיְתָה דַרְגָּה אַחַת מְדַבֶּרֶת עִמּוֹ, וּמִי הַמַּחֲזֶה הַזֶּה? שֶׁכָּתוּב במדבר כד מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה. כֵּיוָן שֶׁנִּמּוֹל, הָיוּ כָּל הַדְּרָגוֹת שׁוֹרוֹת עַל הַדַּרְגָּה הַזּוֹ, וְאָז דִּבֵּר עִמּוֹ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב שמות ו וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדַּי. וְטֶרֶם שֶׁנִּמּוֹל, לֹא הָיוּ אוֹתָן הַדְּרָגוֹת שׁוֹרוֹת עָלָיו לְדַבֵּר. }

וְאִי תֵימָא דְּהָא בְּקַדְמִיתָא כְּתִיב וַיֵּרָא יְיָ אֶל אַבְרָם וּכְתִיב וַיִּסַע אַבְרָם הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה וּכְתִיב וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ הָא הָכָא אִנּוּן דַּרְגִּין עִלָּאִין. וְהַשְׁתָּא אֲמָרָן דְּעַד לָא אִתְגְּזַר לָא הֲווּ אִנּוּן דַּרְגִּין עִלָּאִין שָׁרָאן עַל הַאי דַּרְגָּא לְמַלָּלָא עִמֵּיהּ.

{ וְאִם תֹּאמַר שֶׁהִנֵּה בַּתְּחִלָּה כָּתוּב וַיֵּרָא ה' אֶל אַבְרָם, וְכָתוּב וַיִּסַּע אַבְרָם הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה, וְכָתוּב וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ. הִנֵּה כָּאן אוֹתָן הַדְּרָגוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת. וְכָעֵת אוֹמְרִים, שֶׁטֶּרֶם שֶׁנִּמּוֹל לֹא הָיָה אוֹתָן הַדְּרָגוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת שׁוֹרוֹת עַל הַדַּרְגָּה הַזּוֹ לְדַבֵּר עִמּוֹ? }

תָּא חֲזֵי, בְּקַדְמִיתָא יַהַב קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חָכְמָה לְאַבְרָהָם לְמִנְדַע חָכְמָה לְאִתְדַּבְּקָא בֵּיהּ וְיָדַע רָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא, אֲבָל לְמַלָּלָא עִמֵּיהּ לָא הֲוָה אֶלָּא הַאי דַרְגָּא תַּתָּאָה בִּלְחוֹדוֹי, כֵּיוָן דְּאִתְגְּזַר, כֻּלְהוּ דַּרְגִּין עִלָּאִין הֲווּ שָׁרָאן עַל הַאי דַּרְגָּא תַּתָּאָה בְּגִין לְמַלָּלָא עִמֵּיהּ, וּכְדֵין אִסְתַּלַּק אַבְרָהָם בְּכֹלָּא כְּמָה דְּאִתְּמָר.

{ בֹּא רְאֵה, בַּתְּחִלָּה נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָכְמָה לְאַבְרָהָם לָדַעַת אֶת הַחָכְמָה לְהִדָּבֵק בּוֹ, וְיָדַע אֶת סוֹד הָאֱמוּנָה, אֲבָל לְדַבֵּר עִמּוֹ לֹא הָיְתָה אֶלָּא הַדַּרְגָּה הַתַּחְתּוֹנָה הַזּוֹ לְבַדָּהּ. כֵּיוָן שֶׁנִּמּוֹל, כָּל הַדְּרָגוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת הָיוּ שׁוֹרוֹת עַל הַדַּרְגָּה הַזּוֹ הַתַּחְתּוֹנָה כְּדֵי לְדַבֵּר עִמּוֹ, וְאָז הִתְעַלָּה אַבְרָהָם בַּכֹּל, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר. }

תָּא חֲזֵי, עַד לָא אִתְגְּזַר בַּר נָשׁ לָא אִתְאַחִיד בִּשְׁמָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כֵּיוָן דְּאִתְגְּזַר עָאל בִּשְׁמֵיהּ וְאִתְאַחִיד בֵּיהּ. וְאִי תֵימָא אַבְרָהָם דְּאִתְאַחִיד בֵּיהּ עַד לָא אִתְגְּזַר. הָכִי הֲוָה דְּאִתְאַחִיד בֵּיהּ וְלָא כְּדְקָא יְאוּת, דְּהָא מִגּוֹ רְחִימוּתָא עִלָּאָה דְּרָחִים לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא ק1ָריב לֵיהּ. לְבָתַר פַּקִּיד לֵיהּ דְּיִתְגְּזַר וְאִתְיְיהִיב לֵיהּ בְּרִית. קִשּׁוּרָא, דְּכֻלְהוּ דַרְגִּין עִלָּאִין. בְּרִית קִשּׁוּרָא לְאִתְקַשְּׁרָא כֹּלָּא כְּחֲדָא לְאַכְלָלָא דָּא בְּדָא, בְּרִית קִשּׁוּרָא דְּכֹלָּא אִתְקְשַׁר בֵּיהּ. וּבְגִין כָּךְ אַבְרָהָם עַד לָא אִתְגְּזַר. מִלּוֹי לָא הֲוָה עִמֵּיהּ אֶלָּא בַּמַּחֲזֶה כְּמָה דְּאִתְּמָר.

{ בֹּא רְאֵה, טֶרֶם שֶׁנִּמּוֹל הָאָדָם, לֹא נֶאֱחַז בִּשְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. כֵּיוָן שֶׁנִּמּוֹל, נִכְנַס בִּשְׁמוֹ וְנֶאֱחַז בּוֹ. וְאִם תֹּאמַר, אַבְרָהָם שֶׁנֶּאֱחַז בּוֹ טֶרֶם שֶׁנִּמּוֹל? כָּךְ הָיָה, שֶׁנֶּאֱחַז בּוֹ וְלֹא כָּרָאוּי, שֶׁהֲרֵי מִתּוֹךְ הָאַהֲבָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁאָהַב אוֹתוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קֵרַב אוֹתוֹ, אַחַר כָּךְ צִוָּה אוֹתוֹ שֶׁיִּמּוֹל וְנִתְּנָה לוֹ הַבְּרִית, הַקֶּשֶׁר שֶׁל כָּל הַדְּרָגוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת. הַבְּרִית – הַקֶּשֶׁר לְקַשֵּׁר הַכֹּל יַחַד לְהַכְלִיל זֶה עִם זֶה. הַבְּרִית – הַקֶּשֶׁר שֶׁהַכֹּל נִקְשָׁר בּוֹ. וּמִשּׁוּם כָּךְ, טֶרֶם שֶׁנִּמּוֹל אַבְרָהָם, דִּבּוּרוֹ לֹא הָיָה עִמּוֹ אֶלָּא בְּמַחֲזֶה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר. }

תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעֲתָא דְּבָרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָלְמָא לָא אִתְבְּרִי אֶלָּא עַל בְּרִית כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר בְּרֵ"א שִׁי"ת בָּרָא אֱלהִים, וְהַיְינוּ (ד"א ל"ג ברית) דְּעַל בְּרִית קִיֵּים קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָלְמָא, וּכְתִיב, (ירמיה לג) אִם לא בְרִיתִי יוֹמָם וָלַיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לא שַׂמְתִּי. דְּהָא בְּרִית קִשּׁוּרָא אִיהוּ דְּיוֹמָא וְלֵילְיָא לָא מִתְפָּרְשָׁאן.

{ בֹּא רְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָעוֹלָם, לֹא נִבְרָא אֶלָּא עַל הַבְּרִית, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בָּרָ"א שִׁי"ת, בָּרָא אֱלֹהִים. וְהַיְנוּ ברית שֶׁעַל הַבְּרִית קִיֵּם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָעוֹלָם, וְכָתוּב ירמיה לג אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי. שֶׁהֲרֵי הַבְּרִית הִיא הַקֶּשֶׁר שֶׁהַיּוֹם וְהַלַּיְלָה לֹא נִפְרָדִים. }

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר כַּד בְּרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָלְמָא עַל תְּנַאי הֲוָה, דְּכַד יֵיתוּן יִשְׂרָאֵל אִם יְקַבְּלוּן אוֹרַיְיתָא יָאוֹת. וְאִם לָאו הֲרִי אֲנָא אַהֲדַר לְכוּ לְתֹהוּ וָבֹהוּ. וְעָלְמָא לָא אִתְקְיַּים עַד דְּקָיְימוּ יִשְׂרָאֵל עַל טוּרָא דְסִינַי וְקַבִּילוּ אוֹרַיְיתָא וּכְדֵין אִתְקְיַּים עָלְמָא.

{ אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, כְּשֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָעוֹלָם, עַל תְּנַאי הָיָה: שֶׁכַּאֲשֶׁר יָבֹאוּ יִשְׂרָאֵל, אִם יְקַבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה – יָפֶה, וְאִם לֹא – הֲרֵינִי מַחֲזִירְכֶם לְתֹהוּ וָבהוּ. וְהָעוֹלָם לֹא הִתְקַיֵּם עַד שֶׁעָמְדוּ יִשְׂרָאֵל עַל הַר סִינַי וְקִבְּלוּ תוֹרָה, וְאָז הִתְקַיֵּם הָעוֹלָם. }

וּמֵהַהוּא יוֹמָא וּלְהָלְאָה קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּרִי עָלְמִין. וּמָאן אִנּוּן, זִוּוּגִין דִּבְנֵי נָשָׁא. דְּהָא מֵהַהוּא זִמְנָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מְזַוֵּוג זִוּוּגִין וְאוֹמֵר בַּת פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי. וְאִלֵּין אִנּוּן עָלְמִין דְּהוּא בָּרֵי. תָּא חֲזֵי, אָנֹכִי מָגֵן לָךְ. אָנֹכִי דָּא הוּא דַּרְגָא קַדְמָאָה דְּאִתְאֲחִיד בֵּיהּ בְּקַדְמִיתָא:

{ וּמֵאוֹתוֹ הַיּוֹם וָהָלְאָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בּוֹרֵא עוֹלָמוֹת, וּמִי הֵם? זִוּוּגֵי בְּנֵי הָאָדָם. שֶׁהֲרֵי מֵאוֹתוֹ הַזְּמַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְזַוֵּג זִוּוּגִים וְאוֹמֵר: בַּת פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי. וְאֵלּוּ הֵם הָעוֹלָמוֹת שֶׁהוּא בוֹרֵא. בּא רְאֵה, אָנֹכִי מָגֵן לָךְ, אָנֹכִי – זוֹ הִיא הַדַּרְגָּה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁנֶּאֱחַז בָּהּ בַּתְּחִלָּה. }

סִתְרֵי תּוֹרָה אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְגו'. אִלֵּין פִּתְּגָּמֵי אוֹרַיְיתָּא, דִּכְתִּיב, (דברים ה) אֶתּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבֶּר יְיָ אֶל כָּל קְהַלְכֶם. מַה לְּהַלָּן פִּתְּגָּמֵי אוֹרַיְיתָּא, אוּף הָכָא פִּתְּגָּמֵי אוֹרַיְיתָּא. בָּתַּר דְּאִשְׁתַּדַּל בַּר נָשׁ בְּהַאי עָלְמָא בַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה, קוּדְשָׁא בְּרִיךָ הוּא מְבַשֵׂר לֵיהּ וְאַקְדִּים לָהּ לְנִשְׁמָתָּא שְׁלָם (בשורות טובות), הֲדָא הוּא דִכְתִּיב אַל תִּירָא אַבְרָם אָנֹכִי מָגֵן לָךָ. מִכָּל זַיְינִין בִּישִׁין דְּגֵיהִנֹּם.

{ אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְגוֹ' – אֵלּוּ דִּבְרֵי תוֹרָה, שֶׁכָּתוּב דברים ה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבֶּר ה' אֶל כָּל קְהַלְכֶם. מַה לְּהַלָּן דִּבְרֵי תוֹרָה – אַף כָּאן דִּבְרֵי תוֹרָה. אַחַר שֶׁהִשְׁתַּדֵּל אָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה בַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבַשֵּׂר לוֹ וּמַקְדִּים לַנְּשָׁמָה שָׁלוֹם בשורות טובות, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב אַל תִּירָא אַבְרָם אָנֹכִי מָגֵן לָךְ, מִכָּל הַמִּינִים הָרָעִים שֶׁל הַגֵּיהִנֹּם. }

שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד בְּגִין דְּכָל מַאן דְּאִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְיתָּא בְּהַאי עָלְמָא זָכֵי וְאַחְסִין יְרוּתָּא אַחְסַנְתָּא בְּעָלְמָא דְּאָתֵּי כְּמָה דִכְתִּיב (משלי ח) לְהַנְחִיל אוֹהֲבַי יִשׁ. מאי יֵ"שׁ (דא י"ש מאין תלת עשר נהרי דאפרסמונא דכיא (מכילן) דיהבי ליה אחסנתא עלאה בעלמא דאתי) (נ"א דא עלמא דאתי). וְאוֹצְּרוֹתֵּיהֶם אֲמַלֵּא, בְּהַאי עָלְמָא מֵעוּתְּרָא וּמִכָּל טִיבוּ דְעָלְמָא.

{ שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד, מִשּׁוּם שֶׁכָּל מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, זוֹכֶה וְנוֹחֵל יְרֻשַּׁת נַחֲלָה בָּעוֹלָם הַבָּא, כַּכָּתוּב משלי ח לְהַנְחִיל אֹהֲבַי יֵשׁ. מַה זֶּה יֵ"שׁ? זה י"ש מאין שלש עשרה נהרות אפרסמון טהור מדּות שנותנים לו ירשה עליונה בעולם הבא נ"א: זה הָעולָם הבָּא. ואצרתיהם אמלא – בעולם הזה, מעשר וכל טוב של העולם. }

מַאן דְּאָזִיל לְיָמִינָא זָכֵי לְעָלְמָא דְאָתֵּי, וּמַאן דְּאָזִיל לִשְׂמָאלָא הָא עוּתְּרָא בְּעָלְמָא דֵין, (דאית שמאלא קדישא ואית שמאלא מסאבא, ודא הוא דאמרינן מאן דמתעסק באורייתא יהבי ליה ארך ימים בעלמא דאתי, ויהבי ליה עשר וכבוד בעלמא דין שנאמר (משלי ג) ארך ימים בימינה וגו', ומאן דיתרעי דיתהני גופא בעלמא דין ולא אתעסק באורייתא ובעובדין טבין, יהבי ליה עותרא בעלמא דין מסטרא דשמאלא מסטרא דיצר הרע, ובעותרא דא עביד ביש ירית גיהנם. ואי תימא וכי לא אית בעלמא דין עותרא מסטרא דקדושה, אין, דכל המקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מעשר, ודא הוא עותרא טבא דמסטרא דקדושה).

{ מי שהולך לימין – זוכה לעולם הבא, ומי שהולך לשמאל – הנה עשר בעולם הזה שיש שמאל קדוש ויש שמאל טמא, וזה הוא שאמרנו, מי שמתעסק בתורה, נותנים לו ארך ימים בעולם הבא ונותנים לו עשר וכבוד בעולם הזה, שנאמר משלי ג ארך ימים בימינה וגו', ומי שירצה שיהנה הגוף בעולם הזה ולא מתעסק בתורה ובמעשים טובים, נותנים לו עשר בעולם הזה מצד השמאל, מצד היצר הרע, ובעשר הזה עושה רע ויורש גיהנם, ואם תאמר, וכי אין בעולם הזה עשר מצד הקדשה? כן, שכל המקים את התורה מעני, סופו לקימה מעשר, וזהו עשר טוב שמצד הקדשה. }

רַבִּי אַבָּא כַּד אֲתָּא מֵהָתָּם, הֲוָה מַכְרִיז מַאן בָּעֵי עוּתְּרָא וּמַאן בָּעֵי אוֹרְכָא דְּחַיֵּי בְּעָלְמָא דְאָתֵּי יֵיתֵּי וְיִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְיתָּא. הֲווּ מִתְּכַּנְשִׁין כּוּלֵי עַלְמָא לְגַבֵּיהּ. רַוָּוק חַד הֲוָה בְּשִׁיבְבוּתֵּיהּ. יוֹמָא חַד אֲתָּא לְגַבֵּיהּ, אָמַר לֵיהּ רַבִּי בָּעֵינָא לְמִלְעֵי בְּאוֹרַיְיתָּא כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לִי עוּתְּרָא. אָמַר לֵיהּ הָא וַדַּאי. אָמַר לֵיהּ מַה שְׁמֶךָ. אָמַר לֵיהּ דְּאָזִיל לְיָמִינָא זָכֵי לְעָלְמָא דְאָתֵּי, וּמַאן דְּאָזִיל לִשְׂמָאלָא הָא עוּתְּרָא בְּעָלְמָא דֵין, (דאית שמאלא קדישא ואית שמאלא מסאבא, ודא הוא דאמרינן מאן דמתעסק באורייתא יהבי ליה ארך ימים בעלמא דאתי, ויהבי ליה עשר וכבוד בעלמא דין שנאמר (משלי ג) ארך ימים בימינה וגו', ומאן דיתרעי דיתהני גופא בעלמא דין ולא אתעסק באורייתא ובעובדין טבין, יהבי ליה עותרא בעלמא דין מסטרא דשמאלא מסטרא דיצר הרע, ובעותרא דא עביד ביש ירית גיהנם. ואי תימא וכי לא אית בעלמא דין עותרא מסטרא דקדושה, אין, דכל המקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מעשר, ודא הוא עותרא טבא דמסטרא דקדושה). רַבִּי אַבָּא כַּד אֲתָּא מֵהָתָּם, הֲוָה מַכְרִיז מַאן בָּעֵי עוּתְּרָא וּמַאן בָּעֵי אוֹרְכָא דְּחַיֵּי בְּעָלְמָא דְאָתֵּי יֵיתֵּי וְיִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְיתָּא. הֲווּ מִתְּכַּנְשִׁין כּוּלֵי עַלְמָא לְגַבֵּיהּ. רַוָּוק חַד הֲוָה בְּשִׁיבְבוּתֵּיהּ. יוֹמָא חַד אֲתָּא לְגַבֵּיהּ, אָמַר לֵיהּ רַבִּי בָּעֵינָא לְמִלְעֵי בְּאוֹרַיְיתָּא כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לִי עוּתְּרָא. אָמַר לֵיהּ הָא וַדַּאי. אָמַר לֵיהּ מַה שְׁמֶךָ. אָמַר לֵיהּ יוֹסֵי. אָמַר לוֹן לְתַּלְמִידוֹי דְּיִקְרוּן לֵיהּ רַבִּי יוֹסֵי מָארֵי דְּעוּתְּרָא ויקָרָא. יָתִּיב ואִתְּעַסַּק בְּאוֹרַיְיתָּא.

{ כשבא משם רבי אבא, היה מכריז: מי רוצה עשר ומי רוצה ארך חיים בעולם הבא, יבא וישתדל בתורה. היו מתכנסים אליו כל העולם. היה רוק אחד בשכונתו. יום אחד בא אליו. אמר לו: רבי, אני רוצה לעסק בתורה כדי שיהיה לי עשר. אמר לו: הנה ודאי. אמר לו: מה שמך? אמר לו: יוסי. אמר לתלמידיו שיקראו לו רבי יוסי בעל העשר והכבוד. ישב והתעסק בתורה. }

לְיוֹמִין הֲוָה קָאִים קַמֵּיהּ, אָמַר לֵיהּ רַבִּי אָן הוּא עוּתְּרָא. אָמַר שְׁמַע מִינָהּ דְּלָא לְשֵׁם שָׁמַיִם קָא עֲבִיד, וְעָאל לְאִדְרֵיהּ, שְׁמַע חַד קָלָא דְּהֲוָה אָמַר לָא תַּעַנְשֵׁיהּ (תוב לגביה) דְּגַבְרָא רַבָּא לִיהֱוִי. תָּב לְגַבֵּיהּ, אָמַר לֵיהּ תִּיב בְּרִי תִּיב וְאֲנָא יָהִיבְנָא לָךָ עוּתְּרָא.

{ לימים היה עומד לפניו. אמר לו: רבי, איפה העשר? אמר: נשמע מזה שלא עשה לשם שמים. נכנס לחדרו, שמע קול אחד שהיה אומר: אל תעניש אותו שוב אליו, שיהיה איש גדול. שב אליו. אמר לו: שב, בני, שב, ואני נותן לך עשר. }

אַדְהָכִי אֲתָּא גַּבְרָא חַד וּמָאנָא דְּפָּז בִּידֵיהּ, אַפְּקֵיהּ וּנְפַּל נְהוֹרָא בְּבֵיתָּא. אָמַר לֵיהּ רַבִּי בָּעֵינָא לְמִזְכֵּי בְּאוֹרַיְיתָּא וְאֲנָא לָא זָכִינָא, וּבָעֵינָא מָאן דְּיִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְיתָּא בְּגִינִי. דְּהָא אִיתּ לִי עוּתְּרָא סַגֵּי דְּקָא שְׁבַק לִי אַבָּא, דְּכַד יָתִּיב על פְּתּוֹרֵיהּ הֲוָה מְסַדַּר עֲלֵיהּ תְּלֵיסַר כַּסֵּי מֵאִלֵּין. וּבָעֵינָא לְמִזְכֵּי בְּאוֹרַיְיתָּא וְאֲנָא יָהִיבְנָא עוּתְּרָא. אָמַר לֵיהּ לְהַהוּא רַוָּוק תִּשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְיתָּא וְדָא יָהִיב לָךָ עוּתְּרָא, יָהַב לֵיהּ הַהוּא כַּסָּא דְּפָּז. קָרָא עֲלֵיהּ רַבִּי אַבָּא (איוב כח) לא יַעַרְכֶנָּה זָהָב וּזְכוּכִיתּ וּתְּמוּרָתָּהּ כְּלִי פָּז. יָתִּיב וְלָעָא בְּאוֹרַיְיתָּא וְהַהוּא בַּר נָשׁ הֲוָה יָהִיב לֵיהּ עוּתְּרָא. לְיוֹמִין עָאל חֲמִידוּ דְאוֹרַיְיתָּא בִּמְעוֹי. יוֹמָא חַד הֲוָה יָתִּיב וְהֲוָה בָּכֵי. אַשְׁכְּחֵיהּ רַבֵּיהּ דְּהֲוָה בָּכֵי, אָמַר לֵיהּ עַל מָה קָא בָּכִיתּ. אָמַר לֵיהּ וּמָה מַנַּחְנא חַיֵּי דְעָלְמָא דְאָתֵּי בְּגִין הַאי, לָא בְּעֵינָא אֶלָּא לְמִזְכֵּי לְגַבָּאי. אָמַר הַשְׁתָּא שְׁמַע מִינָהּ דְּהָא לְשֵׁם שָׁמַיִם קָא עֲבִיד.

{ בינתים בא איש אחד וכלי של פז בידו. הוציא אותו ונפל אור בבית. אמר לו: רבי, אני רוצה לזכות בתורה ואני לא זכיתי, ורוצה מי שישתדל בתורה בשבילי, שהרי יש לי עשר רב שהשאיר לי אבי, שכאשר ישב על שלחנו היה מסדר עליו שלשה עשר כוסות מאלו, ואני רוצה לזכות בתורה ואני נותן עשר. אמר לאותו הרוק: תשתדל בתורה, וזה נותן לך עשר. נתן לו אותו הכוס של הפז. קרא עליו רבי אבא: איוב כח לא יערכנה זהב וזכוכית ותמורתה כלי פז. ישב ולמד בתורה, והאדם ההוא היה נותן לו עשר. לימים נכנסה חמדת התורה למעיו. יום אחד היה יושב והיה בוכה. מצא אותו רבו שהיה בוכה. אמר לו: על מה אתה בוכה? אמר לו: ומה אני מניח את חיי העולם הבא בשביל זה? איני רוצה אלא לזכות אצלי. אמר: עכשו מזה נשמע שהנה עשה לשם שמים. }

קָרָא לֵיהּ לְהַהוּא גַבְרָא, אָמַר לֵיהּ טוֹל עוּתְּרָךָ וְהַב לֵיהּ לְיַתְּמֵי וּלְמִסְכְּנִי, וְאֲנָא יָהִיבְנָא לָךָ חוּלַק יַתִּיר בְּאוֹרַיְיתָּא בְּכָל מַה דְּאֲנַן לָעָאן. אַהֲדַר לֵיהּ רַבִּי יוֹסֵי הַהוּא כַּסָּא דְּפָּז, וְעַד יוֹמָא לָא אַעֲדֵי שְׁמֵיהּ, וּמִן בְּנוֹי בֶּן פַּזִּי, וְהַיְינוּ רַבִּי יוֹסֵי בֶּן פַּזִי, וְזָכָה לְכַמָּה אוֹרַיְיתָּא הוּא וּבְנוֹי (בגין דלעא באורייתא). דְּלֵיתּ לָךָ אֲגַר טַב בְּעָלְמָא כְּמָאן דְּלָעֵי בְּאוֹרַיְיתָּא וּמְקַיְימָהּ:

{ קָרָא לְאוֹתוֹ הָאִישׁ, אָמַר לוֹ: טֹל אֶת עָשְׁרְךְ וְתֵן אוֹתוֹ לִיתוֹמִים וַעֲנִיִּים, וַאֲנִי נוֹתֵן לְךְ חֵלֶק יָתֵר בַּתּוֹרָה בְּכָל מַה שֶּׁאֲנִי לוֹמֵד. הֶחֱזִיר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי אוֹתוֹ הַכּוֹס שֶׁל פָּז, וְעַד הַיּוֹם לֹא סָר שְׁמוֹ, וּמִבָּנָיו בֶּן פָּזִי, וְהַיְנוּ רַבִּי יוֹסֵי בֶּן פָּזִי, וְזָכָה לְכַמָּה תוֹרָה הוּא וּבָנָיו משום שלמד תורה. שֶׁאֵין לְךְ שָׂכָר טוֹב בָּעוֹלָם כְּמִי שֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה וּמְקַיֵּם אוֹתָהּ. }

אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הָיָה דְּבַר יְיָ אֶל אַבְרָם בַּמַּחֲזֶה לֵאמֹר וְגו', בְּכָל אֲתַּר דִּכְתִּיב בְּאוֹרַיְיתָּא בַּמַּחֲזֶה דָּא שְׁמָא דְּאִתְּגְּלֵי לַאֲבָהָן, וּמָאן אִיהוּ, שַׁדַּ"י, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ו) וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְּחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדַּי. כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, (במדבר כד) אֲשֶׁר מַחֲזֵה שַׁדַי יֶחזֶה. וְדָא אִיהוּ חֵיזוּ דְּכָל חֶזְוָון עִלָּאִין אִתְּחַזְּיָין מִגַּוִּיהּ, כְּהַאי מַרְאֶה דְּכָל דִּיוּקְנִין אִתְּחַזְּיָין בֵּיהּ וכֹלָּא חַד. מַרְאֶה מַחֲזֶה חַד הוּא, דָּא תַּרְגּוּם וְדָא לָשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ.

{ אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הָיָה דְבַר ה' אֶל אַבְרָם בַּמַּחֲזֶה לֵאמֹר וְגוֹ'. בְּכָל מָקוֹם שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה בַּמַּחֲזֶה, זֶה הַשֵּׁם שֶׁהִתְגַּלָּה לָאָבוֹת, וּמִי הוּא? שַׁדַּ"י, שֶׁנֶּאֱמַר שמות ו וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדַּי, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר במדבר כד אֲשֶׁר מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה. וְזֶה הַמַּרְאֶה שֶׁכָּל הַמַּרְאוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת נִרְאִים מִתּוֹכוֹ. כְּמוֹ הַמַּרְאֶה הַזֶּה שֶׁכָּל הַדְּמֻיּוֹת נִרְאוֹת בּוֹ וְהַכֹּל אֶחָד. מַרְאֶה וּמַחֲזֶה הוּא אֶחָד. זֶה תַרְגּוּם וְזֶה לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. }

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי סַגִּיאִין אִנּוּן בְּאוֹרַיְיתָּא, וְעַל דָּא הֲוָה לֵיהּ רשוּ לְאוּנְקְלוּס לְתַּרְגֵּם בְּהַהוּא לִישְׁנָא דְּגָלֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךָ הוּא בְּאוֹרַיְיתָּא. וְלִישְׁנָא דָא סָתִּים אִיהוּ מִגּוֹ מַלְאֲכֵי עִלָאָה, בַּמַּחֲזֶה (דהא) דְּהֲוָה סָתִּים מִמַּלְאֲכֵי עִלָּאֵי דְּלָא יָדְעֵי בְּדָא כַּד מְמַלֵּיל בֵּיהּ בְּאַבְרָהָם. מַאי טַעְמָא, בְּגִין דְּאַבְרָהָם לָא הֲוָה מָהוּל וְהֲוָה עָרֵל סָתִּים בִּשְׂרָא. וּבְגִין כָּךָ הֲוָה סָתִּים מִנַּיְיהוּ בִּלְשׁוֹן תַּרְגּוּם. כְּגַוְונָא דָא בִּלְעָם דִּכְתִּיב אֲשֶׁר מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחזְהִ, יְחֱזֶה. סָתִּים הֲוָה מִלָּה מִגּוֹ מַלְאֲכֵי הַשָׁרֵתּ בְּגִין דּלא יְהֵא לוֹן פִּטְרָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךָ הוּא מְמַלֵּל בְּהַהוּא עָרֵל מְסָאֳבָא (עד ב, עה ב) דְּהָא מַלְאֲכֵי קַדִּישֵׁי לָאו (יקרון) נִזְקָקִין בִּלְּשׁוֹן תַּרְגּוּם.

{ אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, רַבִּים הֵם בַּתּוֹרָה, וְעַל כֵּן הָיְתָה רְשׁוּת לְאוּנְקְלוּס לְתַרְגֵּם בְּאוֹתָהּ הַלָּשׁוֹן שֶׁגִּלָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּתּוֹרָה, וְהַלָּשׁוֹן הַזּוֹ הִיא נִסְתֶּרֶת מֵהַמַּלְאָכִים הָעֶלְיוֹנִים. בַּמַּחֲזֶה, שהנה שֶׁהָיָה נִסְתָּר מֵהַמַּלְאָכִים הָעֶלְיוֹנִים שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים בָּזֶה כְּשֶׁמְּדַבֵּר עִם אַבְרָהָם. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁאַבְרָהָם לֹא הָיָה מָהוּל, וְהָיָה עָרֵל סְתוּם בָּשָׂר, וּמִשּׁוּם כָּךְ הָיָה מַסְתִּיר מֵהֶם בִּלְשׁוֹן תַּרְגּוּם. כְּמוֹ כֵן בְּבִלְעָם, שֶׁכָּתוּב אֲשֶׁר מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה. יֶחֱזֶה, נִסְתָּר הָיָה הַדָּבָר מִתּוֹךְ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם פִּתְחוֹן פֶּה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְדַבֵּר עִם אוֹתוֹ הֶעָרֵל הַטָּמֵא, שֶׁהֲרֵי הַמַּלְאָכִים הַקְּדוֹשִׁים אֵינָם קוראים נִזְקָקִים לִלְשׁוֹן תַּרְגּוּם. }

אִי תֵּימָא דלא יָדְעֵי, וְהָא גַּבְרִיאֵל אוֹלִיף לְיוֹסֵף ע' לָשׁוֹן, ותַּרְגּוּם חַד מֵע' לָשׁוֹן הוּא, אֶלָּא מִנְדַע יָדְעֵי אֲבָל לָא נִזְקָקִין תְּנַן, דְּלָא חַיְישֵׁי ולא מַשְׁגִּיחִין עֲלֵיהּ דְּהָא מָאִיס אִיהוּ קַמַּיְיהוּ מִכָּל שְׁאָר לָשׁוֹן. וְאִי תֵּימָא הוֹאִיל וּמָאִיס אִיהוּ מִמַּלְאֲכֵי עִלָּאֵי, אַמַּאי תִּרְגֵּם אוּנְקְלוּס אוֹרַיְיתָּא בְּהַאי לָשׁוֹן, וְיוֹנָתָּן בֶּן עוּזִיאֵל הַמִּקְרָא. אֶלָּא מָאִיס הוּא קַמַּיְיהוּ והָכִי אִצְּטְרִיךָ, דְּלֵיתּ קִנְאָה לְמַלְאֲכֵי עִלָּאֵי בַּהֲדַיְיהוּ דְיִשְׂרָאֵל (אלא אורייתא, ואלמלא הוו ידעי שבחי דאורייתא הוה להו קנאה בהדייהו דישראל) יַתִּיר, וְעַל דָּא תַּרְגּוּם תּוֹרָה וּמִקְרָא כָּךָ, ולא מָאִיס אִיהוּ דְּהָא בְּכַמָּה דוּכְתֵּי כָּתַּב קוּדְשָׁא בְּרִיךָ הוּא בְּאוֹרַיְיתָּא הָכִי.

{ אִם תֹּאמַר שֶׁלֹּא יוֹדְעִים – וַהֲרֵי גַבְרִיאֵל לִמֵּד אֶת יוֹסֵף שִׁבְעִים לָשׁוֹן, וְהַתַּרְגּוּם הוּא אֶחָד מִשִּׁבְעִים לָשׁוֹן? אֶלָּא יָדוֹעַ יוֹדְעִים, אֲבָל שָׁנִינוּ שֶׁלֹּא נִזְקָקִים, שֶׁאֵין חוֹשְׁשִׁים וְאֵין מִתְבּוֹנְנִים עָלָיו, שֶׁהֲרֵי הוּא מָאוּס לִפְנֵיהֶם מִכָּל שְׁאָר הַלְּשׁוֹנוֹת. וְאִם תֹּאמַר, שֶׁהוֹאִיל וְהוּא מָאוּס מִן הַמַּלְאָכִים הָעֶלְיוֹנִים, לָמָּה תִרְגֵּם אוּנְקְלוּס אֶת הַתּוֹרָה בַּלָּשׁוֹן הַזּוֹ, וְיוֹנָתָן בֶּן עֻזִּיאֵל אֶת הַמִּקְרָא? אֶלָּא מָאוּס הוּא לִפְנֵיהֶם, וְכָךְ צָרִיךְ! שֶׁאֵין קִנְאָה לַמַּלְאָכִים הָעֶלְיוֹנִים עִם יִשְׂרָאֵל יוֹתֵר, וְעַל כֵּן תַּרְגּוּם תּוֹרָה וּמִקְרָא כָּךְ, וְאֵינוֹ מָאוּס, שֶׁהֲרֵי בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת כָּתַב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּתּוֹרָה כָּךְ. }

וּבְגִין כָּךָ סָתִּים אִיהוּ מִגּוֹ מַלְאֲכֵי עִלָּאֵי קַדִּישֵׁי. וְעַל דָּא אִתְּגְּלִי בֵּיהּ בְּאַבְרָהָם בְּאוֹרַח סָתִּים דְּלָא יִשְׁגְּחוּן בֵּיהּ מַלְאָכִין קַדִּישִׁין וְלָא יְהֵא לוֹן פִּטְרָא, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךָ הוּא אִתְּגְּלִי עַל בַּר נָשׁ עָרֵל. אֵימָתַּי אִתְּגְּלִי לֵיהּ בְּאִתְּגַּלְּיָא דְּמַלְאֲכֵי עִלָּאֵי, כַּד יָהִיב לֵיהּ בְּרִיתּ קְיָימָא קַדִּישָׁא דִּכְתִּיב וַיְדַבֵּר אִתּוֹ אֱלהִים לֵאמֹר, אֱלהִים שְׁמָא דְקוּדְשָׁא ולא כְּתִּיב בַּמַּחֲזֶה. שְׁמָא בְּאִתְּגַּלְּיָיא.

{ וּמִשּׁוּם כָּךְ הוּא נִסְתָּר מִתּוֹךְ הַמַּלְאָכִים הָעֶלְיוֹנִים הַקְּדוֹשִׁים. וְעַל כֵּן הִתְגַּלָּה לְאַבְרָהָם בְּדֶרֶךְ נִסְתָּר, שֶׁלֹּא יַשְׁגִּיחוּ בוֹ הַמַּלְאָכִים הַקְּדוֹשִׁים, וְלֹא יִהְיֶה לָהֶם פִּתְחוֹן פֶּה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִתְגַּלָּה עַל אִישׁ עָרֵל. מָתַי הִתְגַּלָּה לוֹ בְּהִתְגַּלּוּת שֶׁל מַלְאָכִים עֶלְיוֹנִים? כַּאֲשֶׁר נָתַן לוֹ בְּרִית קִיּוּם הַקֹּדֶשׁ, שֶׁכָּתוּב וַיְדַבֵּר אִתּוֹ אֱלֹהִים לֵאמֹר. אֱלֹהִים – הַשֵּׁם שֶׁל הַקֹּדֶשׁ, וְלֹא כָתוּב בְּמַחֲזֵה הַשֵּׁם בַּהִתְגַּלּוּת. }

לֵאמֹר מַאי לֵאמֹר, לֵאמֹר וּלְאַכְרָזָא בְּכָל לָשׁוֹן דְּלָא תְּהֵא בְּאִתְּכַּסְיָא, לָאו בְּלִישְׁנָא אָחֳרָא, אֶלָּא בְּלִישְׁנָא דְּכלָּא מִשְׁתָּעְיָין בָּהּ דְּיָכְלֵי לְמֵימַר דָּא לְדָא וְלָא יָכְלֵי לְקַטְרְגָא וּלְמֵימַר פִּטְרָא, וְעַל דָּא וַיְדַבֵּר אִתּוֹ אֱלהִים לֵאמֹר. אֱלהִים וְלא מַחֲזְה. בְּגִין דְּהֲוָה מְעֲיִּיל לֵיהּ בִּבְרִיתּ קְיָימָא קַדִּישָׁא וְקָרִיב לֵיהּ לְגַבֵּיהּ.

{ לֵאמֹר, מַה זֶּה לֵאמֹר? לֵאמֹר וּלְהַכְרִיז בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁלֹּא תִהְיֶה בִּמְכֻסֶּה, לֹא בְּלָשׁוֹן אַחֶרֶת, אֶלָּא בְּלָשׁוֹן שֶׁכֻּלָּם מְדַבְּרִים בָּהּ, שֶׁיְּכוֹלִים לוֹמַר זֶה לָזֶה וְלֹא יְכוֹלִים לְקַטְרֵג וְלוֹמַר פִּתְחוֹן פֶּה, וְעַל כֵּן וַיְדַבֵּר אִתּוֹ אֱלֹהִים לֵאמֹר. אֱלֹהִים וְלֹא מַחֲזֶה, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה מַכְנִיס אוֹתוֹ לִבְרִית קִיּוּם הַקֹּדֶשׁ וְקֵרַב אוֹתוֹ אֵלָיו. }

רַבִּי יְהוּדָה אָמַר בְגִין כָּךָ אָתּ ה' לָא אִתְּיְיהַב לֵיהּ עַד דְּאִתְּגַּזַּר, מַאי טַעְמָא דְּאִיהִי מַמָּשׁ בְּרִיתּ אִקְרֵי. וְעַל דָּא כֵּיוָן דְּעָאל בִּבְרִיתּ כְּדֵין אִתְּיְיהִיבַתּ לֵיהּ אָתּ ה"א. דִּכְתִּיב אֲנִי הִנֵּה בְּרִיתִּי אִתָּךָ וְהָיִיתָּ לְאַב הֲמוֹן גּוֹיִם ולא יִקָרֵא עוֹד שִׁמְךָ אַבְרָם וְגו':

{ רַבִּי יְהוּדָה אָמַר, מִשּׁוּם כָּךְ הַהֵ"א לֹא נִתְּנָה לוֹ עַד שֶׁנִּמּוֹל. מָה הַטַּעַם? שֶׁהִיא מַמָּשׁ נִקְרֵאת בְּרִית. וְעַל כֵּן, כֵּיוָן שֶׁנִּכְנַס בַּבְּרִית, אָז נִתְּנָה לוֹ הָאוֹת הֵ"א, שֶׁכָּתוּב אֲנִי הִנֵּה בְּרִיתִי אִתָּךְ וְהָיִיתָ לְאַב הֲמוֹן גּוֹיִם וְלֹא יִקָּרֵא עוֹד שִׁמְךְ אַבְרָם וְגוֹ'. }

אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. רַבִּי חִיָּיא הֲוָה אָזִיל לְמֶחֱמֵי לְרַבִּי אֶלְעָזָר, פְּגַע בֵּיהּ רַבִּי חַגַּאי, אָמַר לֵיהּ הַאי אָרְחָא דִּמְתַּקְנא קַמֵּיהּ דְּמַר לְאָן אִיהוּ אָזִיל, אָמַר לֵיהּ לְמֶחֱמֵי לְרַבִּי אֶלְעָזָר, אָמַר לֵיהּ וְאֲנָא נָמֵי אֵיזִיל בַּהֲדָךָ, אָמַר לֵיהּ אִי תֵּיכוּל לְמִסְבַּר סְבָרָא לְמַאי דְתִּשְׁמַע זִיל וְאִי לָאו תּוּב אֲבַתְּרָךָ, אָמַר לֵיהּ לא לִיחוּשׁ מַר לְהַאי, דְּהָא אֲנָא שְׁמַעְנא כַּמָּה רָזֵי דְאוֹרַיְיתָּא וְיָכִילְנָא לְמֵיקַם בְּהוּ. פָּתַּח רַבִּי חַגַּאי וְאָמַר, מַאי דִכְתִּיב, (במדבר כח) אֶתּ קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַׁי (דף פט ע"ב) וְגו'. אֶתּ קָרְבָּנִי דָּא קָרְבַּן בִּשְׂרָא דְּאִתְּקְרַב לְכַפָּרָא דָּמָא על דָּמָא בִּשְׂרָא עַל בִּשְׂרָא, בְּגִין דְּכָל קָרְבָּנִין לָאו מִתְּקָרְבִין אֶלָּא עַל בִּשְׂרָא לְכַפָּרָא על בִּשְׂרָא. וְהָכִי שְׁמַעְנָא אִי בַּר נָשׁ חָטָא בְּהֵמָה מַה חָטָאתּ, דְקוּדְשָׁא בְּרִיךָ הוּא אָמַר (ויקרא א) אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן וְגו'. אַמַּאי, אֶלָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךָ הוּא עֲבִיד רוּחַ בְּנֵי נָשָׁא וְרוּחַ הַבְּהֵמָה, וְאַפְּרִישׁ דָּא מִן דָּא. וּבְגִין כָּךָ (קהלת ג) רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם הָעוֹלָה הִיא לְמַעְלָה וְרוּחַ הַבְּהֵמָה וְגו' ודַּאי מִתְּפְּרַשׁ דָּא מִן דָּא. עַד לָא חָטָא אָדָם מַה כְּתִּיב, (בראשית א) וַיֹּאמֶר אֱלהִים הִנִּה נָתַּתִּי לָכֶם אֶתּ כָּל עֵשֶׂב זוֹרֵעַ זָרַע וְגו' וּכְתִּיב לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה ולא יַתִּיר. כֵּיוָן דְּחָטָא וְיֵצֶּר הָרָע אִשְׁתָּאִיב בְּגוּפָּא דִילֵיהּ, וּבְכָל אִנּוּן תּוֹלָדִין עֲבַד בְּהוּ דִּינָא. וּלְבָתַּר אֲתָּא נֹחַ וחָמָא דְּהָא גוּפָּא אִתְּבְּנֵי מֵאַתְּרָא דְּיֵצֶּר הָרָע, אַקְרִיב קָרְבָּן כְּמָה דְּאַקְרִיב אָדָם, מַה כְּתִּיב, (בראשית ח) וַיָּרַח יְיָ אֶתּ רֵיחַ הַנִּיחֹחַ וגו'. (וכתיב) כִּי יֵצֶּר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעוּרָיו. אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךָ הוּא מִכָּאן וּלְהָלְאָה הוֹאִיל וְגוּפָּא אִשְׁתָּאִיב מֵהַהוּא יֵצֶּר הָרָע, יִתְּעַנַּג גּוּפָּא כְּמָה דְאִתְּחֲזֵי לֵיהּ יֵיכוּל בִּשְׂרָא. כְּיְרֶק עֵשֶׂב נָתַּתִּי לָכֶם אֶתּ כֹּל. כַּד אָכִיל בִּשְׂרָא. מֵהַהוּא בִּשְׂרָא אִתְּעַנַּג בִּשְׂרָא דִּילֵיהּ וְאִתְּעָרַב דָּא בְּדָא וְאִתְּרַבֵּי גוּפָּא מִנֵּיהּ, וּמֵהַהוּא עֹנֶג גּוּפָּא חָטָא בְּכַמָּה חֶטְאִין. אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךָ הוּא כַּפָּרָה על גּוּפָּא בִּשְׂרָא. בִּשְׂרָא אָכִיל וּבִשְׂרָא אִתְּרַבֵּי מִינֵיהּ וּבֵיהּ חָטָא. בְגִין כָּךָ לְכַפָּרָא על גּוּפֵּיהּ בִּשְׂרָא. וּבִשְׂרָא דְּאָכִיל בִּשְׂרָא עֲבִיד דָּמָא לְגוּפָּא (בגין כך דמא דאשתאר מההוא בשרא דאכיל בשרא עבד דמא לגופא) בְגִין כָּךָ דָּמָא דְּאִשְׁתָּאַר מֵהַהוּא בִּשְׂרָא לְבַר אִתְּעַתַּד לְכַפָּרָא עַל דָּמָא דְּאִתְּעֲבִיד מֵהַהוּא בִּשְׂרָא דִילֵיהּ דִּכְתִּיב, (ויקרא יז) כִּי הַדָּם הוּא בַּנְּפֶּשׁ יְכַפֵּר.

{ אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. רַבִּי חִיָּיא הָיָה הוֹלֵךְ לִרְאוֹת אֶת רַבִּי אֶלְעָזָר. פָּגַשׁ אוֹתוֹ רַבִּי חַגַּאי. אָמַר לוֹ, הַדֶּרֶךְ הַזּוֹ שֶׁמְּתֻקֶּנֶת לִפְנֵי מַר, לְאָן הוֹלֶכֶת הִיא? אָמַר לוֹ, לִרְאוֹת אֶת רַבִּי אֶלְעָזָר. אָמַר לוֹ, וְגַם אֲנִי אֵלֵךְ עִמְּךְ? אָמַר לוֹ, אִם תּוּכַל לְהָבִין לְהַשְׂכִּיל לְמַה שֶּׁתִּשְׁמַע – לֵךְ, וְאִם לֹא – שׁוּב לַאֲחוֹרֶיךְ. אָמַר לוֹ, שֶׁלֹּא יַחְשֹׁשׁ מוֹר לָזֶה, שֶׁהֲרֵי אֲנִי שָׁמַעְתִּי כַּמָּה סוֹדוֹת שֶׁל תּוֹרָה וְיָכֹלְתִּי לַעֲמֹד בָּהֶן. פָּתַח רַבִּי חַגַּאי וְאָמַר, מַה שֶּׁכָּתוּב במדבר כח אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי וְגוֹ', אֶת קָרְבָּנִי – זֶה קָרְבַּן הַבָּשָׂר שֶׁנִּקְרָב לְכַפֵּר דָּם עַל דָּם, בָּשָׂר עַל בָּשָׂר, מִשּׁוּם שֶׁכָּל הַקָּרְבָּנוֹת לֹא נִקְרָבִים אֶלָּא הַבָּשָׂר לְכַפֵּר עַל הַבָּשָׂר. וְכָךָ שָׁמַעְתִּי, אִם אָדָם חָטָא – בְּהֵמָה מֶה חָטְאָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר ויקרא א אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן וְגוֹ'? לָמָּה? אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָשָׂה אֶת רוּחַ בְּנֵי אָדָם וְאֶת רוּחַ הַבְּהֵמָה, וְהִפְרִיד זוֹ מִזּוֹ, וּמִשּׁוּם כָּךְ קהלת ג רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם הָעֹלָה הִיא לְמָעְלָה וְרוּחַ הַבְּהֵמָה וְגוֹ'. וַדַּאי נִפְרָדִים זֶה מִזֶּה. בְּטֶרֶם שֶׁחָטָא אָדָם מַה כָּתוּב? בראשית א וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל עֵשֶׂב זרֵעַ זֶרַע וְגוֹ', וְכָתוּב לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה, וְלֹא יוֹתֵר! כֵּיוָן שֶׁחָטָא וְהַיֵּצֶר נִשְׁאַב לְגוּפוֹ, וּבְכָל אוֹתָם הַתּוֹלָדוֹת עָשָׂה דִין, וְאַחַר בָּא נֹחַ וְרָאָה שֶׁהִנֵּה הַגּוּף נִבְנָה מֵהַמָּקוֹם שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע, הִקְרִיב קָרְבָּן כְּמוֹ שֶׁהִקְרִיב אָדָם, מַה כָּתוּב? שם ח וַיָּרַח ה' אֶת רֵיחַ הַנִּיחֹחַ וְגוֹ', וְכָתוּב כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִכָּאן וָהָלְאָה, הוֹאִיל וְהַגּוּף נִשְׁאָב מֵאוֹתוֹ הַיֵּצֶר הָרָע, יִתְעַנֵּג הַגּוּף כְּמוֹ שֶׁרָאוּי לוֹ, יֹאכַל בָּשָׂר. כְּיֶרֶק עֵשֶׂב נָתַתִּי לָכֶם אֶת כֹּל. כְּשֶׁאוֹכֵל בָּשָׂר, מֵאוֹתוֹ הַבָּשָׂר מִתְעַנֵּג הַבָּשָׂר שֶׁלּוֹ, וּמִתְעָרְבִים זֶה עִם זֶה וּמִתְגַּדֵּל מִמֶּנּוּ הַגּוּף, וּמֵאוֹתוֹ הָעֹנֶג הַגּוּף חוֹטֵא בְּכַמָּה חֲטָאִים. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הַבָּשָׂר כַּפָּרָה עַל הַגּוּף. בָּשָׂר אוֹכֵל, וּבָשָׂר מִתְרַבֶּה מִמֶּנּוּ, וּבוֹ חָטָא. מִשּׁוּם כָּךְ בָּשָׂר לְכַפֵּר עַל גּוּפוֹ, וְהַבָּשָׂר שֶׁאוֹכֵל עוֹשֶׂה דָּם לַגּוּף משום כך הדם שנשאר מאותו הבשר שאוכל, הבשר עושה לגוף דם. מִשּׁוּם כָּךְ, הַדָּם שֶׁנִּשְׁאָר מֵאוֹתוֹ הַבָּשָׂר בַּחוּץ, מִתְעַתֵּד לְכַפֵּר עַל הַדָּם שֶׁנַּעֲשָׂה מֵאוֹתוֹ הַבָּשָׂר שֶׁלּוֹ, שֶׁכָּתוּב ויקרא יז כִּי הַדָּם הוּא בַּנֶּפֶשׁ יְכַפֵּר. }

כְּתִּיב קָרְבָּנִי, וּכְתִּיב קָרְבַּנְכֶם דִּכְתִּיב, (ויקרא א) תַּקְרִיבוּ אֶתּ קָרְבַּנְכֶם, מַה בֵּין הַאי לְהַאי, אֶלָּא קָרְבָּנִי. כְּגוֹן שְׁלָמִים דְּאַתְּיָין עַל שָׁלוֹם. קָרְבַּנְכֶם, כְּגוֹן חַטָאוֹתּ וַאֲשָׁמוֹתּ דְּאַתְּיָין עַל חֵטְא ואָשָׁם, בְגִין כָּךָ אֶתּ קָרְבָּנִי בִּשְׂרָא. לַחְמִי נַהֲמָא וְחַמְרָא. רֵיחַ דָּא קְטוֹרֶתּ. נִיחֹחִי דָּא נַחַתּ רוּחַ דְּעֲבִיד כַּהֲנָא בִּרְעוּתָּא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, וְלֵיוָאֵי בִּרְעוּתָּא דְּשִׁיר וּשְׁבָחָה.

{ כָּתוּב קָרְבָּנִי, וְכָתוּב קָרְבַּנְכֶם, שֶׁכָּתוּב שם א תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם. מַה בֵּין זֶה לָזֶה? אֶלָּא קָרְבָּנִי – כְּמוֹ שְׁלָמִים שֶׁבָּאִים עַל שָׁלוֹם. קָרְבַּנְכֶם – כְּמוֹ חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת שֶׁבָּאִים עַל חֵטְא וְאָשָׁם. מִשּׁוּם כָּךְ, במדבר כח אֶת קָרְבָּנִי – בָּשָׂר. לַחְמִי – לֶחֶם וְיַיִן. רֵיחַ – זוֹ הַקְּטֹרֶת. נִיחֹחִי – זוֹ נַחַת רוּחַ שֶׁעוֹשֶׂה הַכֹּהֵן בָּרָצוֹן שֶׁל הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, וְהַלְוִיִּם בְּרָצוֹן שֶׁל שִׁיר וּשְׁבָחָה. }

תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ. בְּמוֹעֲדוֹ מַאי הֲוִי, אִי תֵּימָא בְּכָל יוֹמָא בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב, מאי אִיהוּ בְּמוֹעֲדוֹ (נ"א מאי אריא דאיהו מועדו), אֶלָּא מוֹעֲדוֹ דְּשָׁלְטָא בְּהַהוּא זִמְנָא רַעֲוָא. רְעוּ דְּאִשְׁתְּכַח לְעֵילָא בְּדַרְגָּא יְדִיעָא. ועל דָּא כְּתִּיב בְּמוֹעֲדוֹ. כַּד קָרְבָּן אִתְּקְרִיב. כּלָּא נָטְלִין חוּלָקָא, וְאִתְּבַּדְּרָן קְלִיפִּין לְכָל סִטְרָא, וְיִיחוּדָא אִתְּקְרִיב וְאִתְּיַיחַד וּבוֹצִּינִין אִתְּנַהֲרִין וְאִשְׁתְּכַח רַעֲוָא וּרְעוּ בְּכָל עָלְמִין וְקוּדְשָׁא בְּרִיךָ הוּא אִשְׁתְּכַח בְּרָזָא דְיִחוּדָא חָדָא כְּדְקָא חָזֵי. אֲתָּא רַבִּי חִיָּיא וּנְשָׁקֵיהּ, אָמַר לֵיהּ יָאוֹתּ אַנְתְּ בְּרִי מִינִּי לְמֵיהַךָ לְמֶחֱמֵי לֵיהּ לִסְבָר אַנְפִּין דְּיוֹמִין. (תו פתח ואמר דוד מלכא דאיהו רביעאה ואיהו אבן מאסו הבונים) (נ"א אמאי דוד מלכא אחסין מלכותא דאיהו רביעאה דאיהו אבן מאסו הבונים).

{ תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ, מַה זֶּה בְּמוֹעֲדוֹ? אִם תֹּאמַר בְּכָל יוֹם בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב, מַה זֶּה בְּמוֹעֲדוֹ? נ"א: מה אומר שהוא מו דו? אֶלָּא הַמּוֹעֲדוֹ שֶׁשּׁוֹלֵט בְּאוֹתָהּ עֵת רָצוֹן, הָרָצוֹן שֶׁנִּמְצָא לְמַעְלָה בְּדַרְגָּה יְדוּעָה. וְעַל כֵּן כָּתוּב בְּמוֹעֲדוֹ. כְּשֶׁנִּקְרָב הַקָּרְבָּן. הַכֹּל נוֹטְלִים חֵלֶק, וּמִתְפַּזְּרוֹת הַקְּלִפּוֹת לְכָל צַד, וְהַיִּחוּד נִקְרָב וּמִתְיַחֵד, וְהַמְּאוֹרוֹת מְאִירִים, וְנִמְצָא רָצוֹן בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִמְצָא בְּסוֹד שֶׁל יִחוּד אֶחָד כָּרָאוּי. בָּא רַבִּי חִיָּיא וְנָשַׁק אוֹתוֹ. אָמַר לוֹ, נָאֶה אַתָּה, בְּנִי, מִמֶּנִּי לָלֶכֶת וְלִרְאוֹת אֶת סֵבֶר פְּנֵי הַיָּמִים. עוד פתח ואמר דוד המלך, שהוא רביעי, שהוא אבן מאסו הבונים נ"א: למה דוד המלך ירש המלכות? שהוא הרביעי, שהוא אבן מאסו הבונים. }

אֲזְלוּ, כַּד מָטוּן לְגַבֵּיהּ, חָמָא לוֹן יַתְּבֵי עַל תַּרְעָא, אָמַר לֵיהּ לְשַׁמּשא זִיל וְאֵימָא לוֹן הַאי כֻּרְסְיָיא דִּתְּלַתּ קָיְימִין מַהוּ כָּל אֶחָד (ס"א כלא חד). אָמְרוּ לֵיהּ זִיל וְאֵימָא לֵיהּ לְמַר דְּלָאו לְמַגָּנָא אָמַר דָּוִד מַלְכָּא דְּאִיהוּ רְבִיעָאָה אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים. אָמַר לֵיהּ זִיל וְאֵימָא לוֹן דְּאָן גָּעֲלוּ בֵּיהּ בְּדָוד דְּאִיהוּ אָמַר אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים. אַהֲדַר רַבִּי חִיָּיא רֵישֵׁיהּ לְגַבֵּי רַבִּי חַגַּאי וְאָמַר לֵיהּ שַׁמְעַתּ בְּהַאי מִידִי. אָמַר שְׁמַעְנא בְּהַאי קְרָא דִּכְתִּיב, (שיר השירים א) "בְּנֵי "אִמִּי "נִחֲרוּ בִי שָׂמוּנִי וְגו'. דְּהַאי קְרָא שְׁלֹמֹה מַלְכָּא אֲמָרוֹ, וְעַל דָּוִד מַלְכָּא אִתְּמָר כַּד דָּחוּ לֵיהּ אֲחוּהִי מִנַּיְיהוּ.

{ הָלְכוּ, כְּשֶׁהִגִּיעוּ אֵלָיו, רָאָה אוֹתָם יוֹשְׁבִים עַל הַשַּׁעַר. אָמַר לוֹ לַשַּׁמָּשׁ, לֵךְ וֶאֱמֹר לָהֶם, הַכִּסֵּא הַזֶּה שֶׁל שְׁלֹשָׁה עַמּוּדִים מַה הוּא כָּל אֶחָד הכל אחד? אָמְרוּ לוֹ, לֵךְ וֶאֱמֹר לוֹ לְמַר, שֶׁלֹּא לְחִנָּם אָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ, שֶׁהוּא הָרְבִיעִי, אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים. אָמַר לוֹ, לֵךְ וֶאֱמֹר לָהֶם, שֶׁאֵיפֹה מָאֲסוּ בוֹ בְּדָוִד שֶׁהוּא אָמַר אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים. הֶחֱזִיר רַבִּי חִיָּיא אֶת רֹאשׁוֹ לְרַבִּי חַגַּאי, וְאָמַר לוֹ, הֲשָׁמַעְתָּ בָּזֶה דָּבָר? אָמַר, שָׁמַעְתִּי בַּפָּסוּק הַזֶּה שֶׁכָּתוּב שיר א "בְּנֵי "אִמִּי "נִחֲרוּ בִי שָׂמוּנִי וְגוֹ', שֶׁהַפָּסוּק הַזֶּה אָמַר אוֹתוֹ שְׁלֹמֹה, וְעַל דָּוִד הַמֶּלֶךְ הוּא נֶאֱמַר, כְּשֶׁדָּחוּ אוֹתוֹ הָאַחִים שֶׁלּוֹ מֵהֶם. }

וְתּוּ שְׁמַעְנָא מַאי חָמָא קוּדְשָׁא בְּרִיךָ הוּא לְמֵיהַב מַלְכוּתָּא לִיהוּדָה מִכָּל אֲחוּהִי, אֶלָּא אַתְּוָון דִּשְׁמֵיהּ חֲקִיקָן בֵּיהּ, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךָ הוּא יָהַב יְקָרָא לִשְׁמֵיהּ וּבְגִין כָּךָ אַחְסִין מַלְכוּתָּא. וְתּוּ שְׁמַעְנָא יְהוּדָה הָא אַתְּוָון דִּשְׁמֵיהּ וַדַּאי, ד' לֵיתֵּיהּ אַמַּאי. אֶלָּא דָּא דָּוִד מַלְכָּא דְּאִתְּקַשַׁר בִּשְׁמֵיהּ מִכָּל בְּנֵי עָלְמָא דִּכְתִּיב, (הושע ג) וּבִקְּשׁוּ אֶתּ יְיָ אֱלהֵיהֶם וְאֶתּ דָּוד מַלְכָּם וְגו' הָא דָּוִד קָשִׁיר בִּשְׁמֵיהּ, תּוּ דְּאִיהוּ קֶשֶׁר שֶׁל תְּפִּלִּין ודַּאי ד' דָּוד מַלְכָּא (ד"א קשר של תפלין ודאי), וּבְגִין כָּךָ דָּוִד אִתְּקַשַׁר בִּשְׁמֵיהּ. עָאלוּ, כֵּיוָן דְּעָאלוּ יְתִּיבוּ קַמֵּיהּ, אִשְׁתִּיק רַבִּי אֶלְעָזָר וְאִנּוּן אִשְׁתִּיקוּ. עָאל רַבִּי אֶלְעָזָר לְאִדְרֵיהּ שְׁמַע חַד קָלָא דְּהֲוָה אָמַר זִיל וְאֵימָא לוֹן מַה דְּאִנּוּן בָּעְיָין דִּכְשֵׁרִין אִנּוּן. אַהֲדַר לְגַבַּיְיהוּ. אָמַר לוֹן אִיתּ מַאן דִּשְׁמַע מִלָּה לֵימָא לִי. אָמְרוּ לֵיהּ אֲנַן מְחַכָּאן לְאַנְהָרָא מִגּוֹ צַּחוּתָּא דְּבוּצִּינָא עִלָּאָה וּסְבָרָא (דף צ ע"א) נִסְבַּר. פָּתַּח וְאָמַר, (חבקוק ב) וַיְיָ בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ הַס מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ. כַּד בָּעֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךָ הוּא לְמִבְרֵי עָלְמָא, אִסְתַּכַּל גּוֹ מַחֲשָׁבָה רָזָא דְאוֹרַיְיתָּא וְרָשִׁים רִשׁוּמִין ולא הֲוָה יָכִיל לְמֵיקַם, עַד דְּבָרָא תְּשׁוּבָה דְּאִיהִי הֵיכָלָא פְּנִימָאָה עִלָּאָה וְרָזָא סְתִּימָא וְתַּמָּן אִתְּרְשִׁימוּ וְאִתְּצַּיְירוּ אַתְּוָון בְּגִלּוּפַּיְיהוּ.

{ וְעוֹד שָׁמַעְתִּי, מָה רָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָתֵת מַלְכוּת לִיהוּדָה מִכָּל אֶחָיו? אֶלָּא אוֹתִיּוֹת שְׁמוֹ חֲקוּקוֹת בּוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָתַן כָּבוֹד לִשְׁמוֹ, וּמִשּׁוּם כָּךְ יָרַשׁ אֶת הַמַּלְכוּת. וְעוֹד שָׁמַעְתִּי, יְהוּדָה – הִנֵּה אוֹתִיּוֹת שְׁמוֹ וַדַּאי. ד' אֵינֶנָּה לָמָּה? אֶלָּא זֶה דָּוִד הַמֶּלֶךְ שֶׁנִּקְשַׁר בִּשְׁמוֹ מִכָּל בְּנֵי הָעוֹלָם, שֶׁכָּתוּב הושע ג וּבִקְשׁוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיהֶם וְאֵת דָּוִיד מַלְכָּם וְגוֹ'. הִנֵּה דָּוִד קָשׁוּר בִּשְׁמוֹ. וְעוֹד, שֶׁהוּא קֶשֶׁר שֶׁל תְּפִלִּין וַדַּאי, ד' דָּוִד הַמֶּלֶךְ ד"א קשר של תפלין ודאי, וּמִשּׁוּם כָּךְ דָּוִד נִקְשַׁר בִּשְׁמוֹ. נִכְנְסוּ, כֵּיוָן שֶׁנִּכְנְסוּ, יָשְׁבוּ לְפָנָיו. שָׁתַק רַבִּי אֶלְעָזָר וְהֵם שָׁתְקוּ. נִכְנַס רַבִּי אֶלְעָזָר לְחַדְרוֹ, וְשָׁמַע קוֹל אֶחָד שֶׁהָיָה אוֹמֵר: לֵךְ וֶאֱמֹר לָהֶם מַה שֶּׁהֵם רוֹצִים, שֶׁהֲרֵי הֵם כְּשֵׁרִים. חָזַר אֲלֵיהֶם. אָמַר לָהֶם, אִם יֵשׁ מִי שֶׁשָּׁמַע דָּבָר – שֶׁיֹּאמַר לִי. אָמְרוּ לוֹ, אָנוּ מְחַכִּים לִהְיוֹת מוּאָרִים מִתּוֹךְ הַצַּחוּת שֶׁל הַמָּאוֹר הָעֶלְיוֹן, וּלְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל. פָּתַח וְאָמַר, חבקוק ב וַה' בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ הַס מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ. כְּשֶׁרָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם, הִסְתַּכֵּל בְּתוֹךְ הַמַּחֲשָׁבָה סוֹד הַתּוֹרָה וְרָשַׁם רִשּׁוּמִים, וְלֹא הָיָה יָכוֹל לַעֲמֹד, עַד שֶׁבָּרָא הַתְּשׁוּבָה, שֶׁהִיא הֵיכָל פְּנִימִי עֶלְיוֹן וְסוֹד נִסְתָּר, וְשָׁם נִרְשְׁמוּ וְהִצְטַיְּרוּ הָאוֹתִיּוֹת בַּחֲקִיקוֹתֵיהֶן. }

כֵּיוָן דְּאִתְּבְּרֵי דָא הֲוָה מִסְתַּכַּל בְּהַאי הֵיכָלָא וְרָשִׁים קַמֵּיהּ צִּיּוּרִין דְּכָל עָלְמָא דִּכְתִּיב הַס מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ רְשִׁים קַמֵּיהּ רְשׁוּמִין וְצִּיּוּרִין דְּכָל עָלְמָא. בָּעֵי לְמִבְרֵי שָׁמַיִם מָה עֲבַד אִסְתַּכַּל בְּאוֹר קַדְמָאָה וְאִתְּעַטַף בֵּיהּ וּבְרָא שָׁמַיִם. דִּכְתִּיב, (תהלים קד) עוֹטֶה אוֹר כַּשַׁלְמָה וְאַחַר כָּךָ נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה.

{ כֵּיוָן שֶׁזֶּה נִבְרָא, הָיָה מִסְתַּכֵּל בַּהֵיכָל הַזֶּה, וְרוֹשֵׁם לְפָנָיו צִיּוּרִים שֶׁל כָּל הָעוֹלָם, שֶׁכָּתוּב הַס מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ. רָשַׁם לְפָנָיו רִשּׁוּמִים וְצִיּוּרִים שֶׁל כָּל הָעוֹלָם. רָצָה לִבְרֹא שָׁמַיִם, מֶה עָשָׂה? הִסְתַּכֵּל בָּאוֹר הָרִאשׁוֹן וְהִתְעַטֵּף בּוֹ וּבָרָא שָׁמַיִם, שֶׁכָּתוּב תהלים קד עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה, וְאַחַר כָּךְ נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה. }

אִסְתַּכַּל לְמֶעְבַּד עָלְמָא תַּתָּאָה עֲבַד הֵיכָלָא אוֹחֲרָא וְעָאל בֵּיהּ וּמִנֵּיהּ אִסְתַּכַּל וּרְשִׁים קַמֵּיהּ כָּל עָלְמִין לְתַּתָּא וּבְרָא לוֹ. הֲדָא הוּא דִכְתִּיב וַיְיָ בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ הַס מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ. הַ"ס מִפָּנָיו, ה"ס רָשִׁים קַמֵּיהּ כָּל נְקוּדִין דְּכָל עָלְמָא דְּאִנּוּן שִׁתִּין וְחָמֵשׁ, כְּחוּשְׁבַּן ה"ס, שִׁתִּין אִנּוּן וְחָמֵשׁ אִנּוּן, וְכֻלְהוּ רָשִׁים קַמֵּיהּ כַּד בְּרָא עָלְמָא. בְגִין כָּךָ יְקָרָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךָ הוּא לָאו אִיהוּ אֶלָּא לְאִנּוּן דְּיָדְעִין אָרְחוֹי וּמְהֲכִין בָּהּ בְּאוֹרַח קְשׁוֹט כְּדְקָא יְאוּתּ. אַדְהָכִי דְּהֲוָה מִשְׁתָּעֵי בַּהֲדַיְיהוּ, אֲתָּא נוּרָא וְאַסְחַר לֵיהּ, וְאִנּוּן יָתְּבוּ לְבַר. שְׁמָעוּ חַד קָלָא דְּהֲוָה אָמַר אִי קַדִּישָׁא הֱבִיאֲנִי הַמֶּלֶךָ חֲדָרָיו בְּכָל אִנּוּן אִידְרִין דְּסָבָא דְּאַנְפִּין עוּלֵימָא קַדִּישָׁא (נ"א עולימתא קדישתא) דְאִתְּמְסָרוּ מַפְּתְּחָן דִּלְהוֹן בִּידֵיהּ, וְכֻלְהוּ מְתַּקְנָן לָךָ וּלְאִנּוּן דִּבְגִינָךָ. וּבְחַיָּיךָ קַדִּישָׁא כָּל חֵילָא דִשְׁמַיָא נָגִילָה ונִשְׂמְחָה בָךָ. כַּד חָמוּ אִלֵּין הָכִי, אִזְדַּעְזעְוּ, וּדְחִילוּ סָגִּי נָפַּל עֲלַיְיהוּ, אֲמְרֵי, לֵיתּ אֲנַן חַזְיָין לְהַאי, נִפּוּק מִכָּאן וְנֵהַךָ לְאוֹרְחִין, (אזלו) יַתְּבוּ תַּמָּן כּל הַהוּא יוֹמָא וְלָא יָכִילוּ לְמֶחֱמֵי לֵיהּ, וְאָמְרוּ לֵיתּ רְעוּתָּא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךָ הוּא דְּנֵיתִּיב הָכָא נָפְּקוּ מִתַּמָּן וְאַזְלֵי.

{ הִסְתַּכֵּל לַעֲשׂוֹת הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן, עָשָׂה הֵיכָל אַחֵר וְנִכְנַס בּוֹ, וּמִמֶּנּוּ הִסְתַּכֵּל וְרָשַׁם לְפָנָיו אֶת כָּל הָעוֹלָמוֹת לְמַטָּה וּבָרָא אוֹתוֹ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַה' בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ הַס מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ. הַ"ס מִפָּנָיו – ה"ס רָשַׁם לְפָנָיו כָּל הַנְּקֻדּוֹת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם, שֶׁהֵם שִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ כְּחֶשְׁבּוֹן ה"ס. שִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ הֵן. וְכֻלָּן רָשַׁם לְפָנָיו כְּשֶׁבָּרָא אֶת הָעוֹלָם. מִשּׁוּם כָּךְ כְּבוֹדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ אֶלָּא לְאוֹתָם שֶׁיּוֹדְעִים דְּרָכָיו וְהוֹלְכִים בָּהֶם בְּדֶרֶךְ אֱמֶת כָּרָאוּי. בֵּינְתַיִם שֶׁהָיָה מְדַבֵּר עִמָּם, בָּאָה אֵשׁ וְהִקִּיפָה אוֹתוֹ, וְהֵם יָשְׁבוּ בַּחוּץ. שָׁמְעוּ קוֹל אֶחָד שֶׁהָיָה אוֹמֵר: אֵי קָדוֹשׁ, הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו, בְּכָל אוֹתָם הַחֲדָרִים שֶׁל פְּנֵי הַזָּקֵן, הָעֵלֶם הַקָּדוֹשׁ העלמה הקדושה שֶׁנִּמְסְרוּ הַמַּפְתְּחוֹת שֶׁלָּהֶם בְּיָדוֹ, וְכֻלָּם מְתֻקָּנִים לְךְ וּלְאוֹתָם שֶׁבִּשְׁבִילְךְ. וּבְחַיֶּיךְ הַקְּדוֹשִׁים, כָּל צְבָא הַשָּׁמַיִם נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָךְ. כְּשֶׁאֵלֶּה רָאוּ כָּךְ, הִזְדַּעְזְעוּ, וּפַחַד רַב נָפַל עֲלֵיהֶם. אָמְרוּ, אֵינֶנּוּ רְאוּיִים לָזֶה, נֵצֵא מִכָּאן וְנֵלֵךְ לְדַרְכֵּנוּ. הלכו. יָשְׁבוּ שָׁם כָּל אוֹתוֹ יוֹם וְלֹא יָכְלוּ לִרְאוֹת אוֹתוֹ, וְאָמְרוּ, אֵין רְצוֹנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנֵּשֵׁב כָּאן. יָצְאוּ מִשָּׁם וְהָלְכוּ. }

עַד דְּהֲווּ אָזְלֵי פָּתַח רַבִּי חִיָּיא וְאָמַר (תהלים קג) בָּרְכוּ יְיָ מַלְאָכָיו גִּבּוֹרֵי כֹחַ עוֹשֵׂי דְבָרוֹ וְגו'. זַכָּאִין אִנּוּן יִשְׂרָאֵל מִכָּל שְׁאָר עַמִּין דְּעָלְמָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךָ הוּא אִתְּרָעֵי בְּהוּ מִכָּל שְׁאָר עַמִּין וְעֲבַד לוֹן חוּלְקֵיהּ וְאַחְסַנְתֵּיהּ, וְעַל דָּא יָהִיב לוֹן אוֹרַיְיתָּא קַדִּישָׁא, בְּגִין דְּכֻלְהוּ הֲווּ בִּרְעוּתָּא חֲדָא עַל טוּרָא דְסִינַי ואַקְדִּימוּ עֲשִׂיָּה לִשְׁמִיעָה.

{ בְּעוֹדָם הוֹלְכִים, פָּתַח רַבִּי חִיָּיא וְאָמַר, שם קג בָּרְכוּ ה' מַלְאָכָיו גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ וְגוֹ'. אַשְׁרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל מִכָּל שְׁאָר הָעַמִּים שֶׁל הָעוֹלָם, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִתְרַצָּה בָהֶם מִכָּל שְׁאָר הָעַמִּים וְעָשָׂה אוֹתָם חֶלְקוֹ וְנַחֲלָתוֹ, וְעַל כֵּן נָתַן לָהֶם תּוֹרָה קְדוֹשָׁה, מִשּׁוּם שֶׁכֻּלָּם הָיוּ בְּרָצוֹן אֶחָד עַל הַר סִינַי וְהִקְדִּימוּ עֲשִׂיָּה לִשְׁמִיעָה. }

כֵּיוָן דְּאַקְדִּימוּ עשיָּה לִשְׁמִיעָה קְרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךָ הוּא לְפַּמַּלְיָא דִילֵיהּ אָמַר לוֹן עַד הָכָא אַתּוּן הֲוִיתּוּן יְחִידָאִין קַמָּאי בְּעָלְמָא, מִכָּאן וּלְהָלְאָה הָא בָּנַי בְּאַרְעָא חֲבֵרִים בַּהֲדַיְיהוּ בְּכלָּא. לֵיתּ לְכוּ רשוּ לְקַדְשָׁא שְׁמִי עַד דְּיִשְׂרָאֵל יִתְּחַבְּרוּן בַּהֲדַיְיכוּ בְּאַרְעָא, וְכֻלְהוּ תֶּהֱווֹן כְּחֲדָא חֲבֵרִים לְקַדְּשָׁא שְׁמִי, בְּגִין דְּאַקְדִּימוּ עֲשִׂיָּה לִשְׁמִיעָה כְּגַוְונא דְּמַלְאֲכֵי עִלָּאֵי עָבְדֵי בִּרְקִיעָא דִּכְתִּיב בָּרְכוּ יְיָ מַלְאָכָיו גִּבּוֹרֵי כֹחַ עוֹשֵׂי דְּבָרוֹ לִשְׁמוֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ. עוֹשֵׂי דְּבָרוֹ בְּקַדְמִיתָּא וּלְבָתַּר לִשְׁמֹע.

{ כֵּיוָן שֶׁהִקְדִּימוּ עֲשִׂיָּה לִשְׁמִיעָה, קָרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַפַּמַלְיָה שֶׁלּוֹ. אָמַר לָהֶם, עַד כָּאן אַתֶּם הֱיִיתֶם יְחִידִים לְפָנַי בָּעוֹלָם, מִכָּאן וָהָלְאָה הִנֵּה בָּנַי בָּאָרֶץ חֲבֵרִים עִמָּהֶם בַּכֹּל. אֵין לָכֶם רְשׁוּת לְקַדֵּשׁ אֶת שְׁמִי עַד שֶׁיִּשְׂרָאֵל יִתְחַבְּרוּ עִמָּכֶם בָּאָרֶץ, וְכֻלְּכֶם תִּהְיוּ יַחַד חֲבֵרִים לְקַדֵּשׁ אֶת שְׁמִי, מִשּׁוּם שֶׁהִקְדִּימוּ עֲשִׂיָּה לִשְׁמִיעָה כְּמוֹ שֶׁעוֹשִׂים הַמַּלְאָכִים הָעֶלְיוֹנִים בָּרָקִיעַ, שֶׁכָּתוּב בָּרְכוּ ה' מַלְאָכָיו גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂ"י דְבָרוֹ לִשְׁמֹ"עַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ. עֹשֵׂי דְבָרוֹ בַּהַתְחָלָה, וְאַחַר כָּךְ לִשְׁמֹעַ. }

דָּבָר אַחֵר בָּרְכוּ יְיָ מַלְאָכָיו. אִלֵּין אִנּוּן צַּדִּיקַיָא בְּאַרְעָא דְּאִנּוּן חֲשׁוּבִין קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךָ הוּא כְּמַלְאֲכֵי עִלָּאֵי בִּרְקִיעָא, בְּגִין דְּאִנּוּן גִּבּוֹרֵי כֹחַ דְּמִתְּגַּבְּרֵי עַל יִצְּרֵיהוֹן כְּגִבָּר טַב דְּמִתְּגַּבֵּר עַל שַׂנְאֵיהּ. לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ. דְּזָכָאן בְּכָל יוֹמָא לְמִשְׁמַע קָלָא מִלְּעֵילָא בְּשַׁעֲתָּא דְּאִצְּטְרִיכוּ. הַשְׁתָּא מָאן יָכִיל לְמֵיקַם בַּהֲדַיְיהוּ דְּאִנּוּן קַדִּישִׁין עֶלְיוֹנִין, זַכָּאִין אִנּוּן דְּיָכְלֵי לְמֵיקַם קַמַּיְיהוּ, זַכָּאִין אִנּוּן דְּיָכְלֵי (ד"א ל"ג למאן דייכול) לְאִשְׁתְּזָבָא מִקַּמַּיְיהוּ, אַשְׁגָּחוּתָּא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךָ הוּא עֲלַיְיהוּ בְּכָל יוֹמָא, הֵיךָ אֲנַן יְכִילָן לְמֵיעַל קַמַּיְיהוּ. וְעַל דָּא כְּתִּיב, (תהלים סה) אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְּקָרֵב יִשְׁכֹּן חֲצֵּרֶיךָ וּכְתִּיב (תהלים פד) אַשְׁרֵי אָדָם עוֹז לוֹ בָךָ וְגו', (עד כאן סתרי תורה):

{ דָּבָר אַחֵר בָּרְכוּ ה' מַלְאָכָיו – אֵלּוּ אוֹתָם הַצַּדִּיקִים בָּאָרֶץ שֶׁהֵם חֲשׁוּבִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כַּמַּלְאָכִים הָעֶלְיוֹנִים בָּרָקִיעַ, מִשּׁוּם שֶׁהֵם גִּבּוֹרֵי כֹחַ שֶׁמִּתְגַּבְּרִים עַל יִצְרָם כְּגִבּוֹר טוֹב שֶׁמִּתְגַּבֵּר עַל שׂוֹנְאוֹ. לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ – שֶׁזּוֹכִים בְּכָל יוֹם לִשְׁמֹעַ קוֹל מִלְמַעְלָה בְּשָׁעָה שֶׁמִּצְטָרְכִים. כָּעֵת מִי יָכוֹל לַעֲמֹד עִם אוֹתָם שֶׁהֵם קְדוֹשִׁים עֶלְיוֹנִים? אַשְׁרֵי אוֹתָם שֶׁיְּכוֹלִים לַעֲמֹד לִפְנֵיהֶם. אַשְׁרֵי אוֹתָם שֶׁיְּכוֹלִים למי שיוכל לְהִנָּצֵל מִלִּפְנֵיהֶם. הַשְׁגָּחָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲלֵיהֶם בְּכָל יוֹם. אֵיךְ אָנוּ יְכוֹלִים לְהִכָּנֵס לִפְנֵיהֶם? וְעַל זֶה כָּתוּב שם סה אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב, וְכָתוּב שם פד אַשְׁרֵי אָדָם עוֹז לוֹ בָךְ וְגוֹ'. עד כאן סתרי תורה. }

וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֲדֹנָי יהִֹוִ"ה מַה תִּתֶּן לִי. אדנ"י אל"ף דל"ת נו"ן יו"ד. אֱלהִים יו"ד ה"א וי"ו ה"א. (נ"א אלהים יהוה בניקוד אלהים) אֶלָּא רָזָא דְמִלָּה, חִבּוּרָא דִּתְרֵין עָלְמִין כְּחֲדָא עַלְמָא תַּתָּאָה וְעַלְמָא עִלָּאָה.

{ וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֲדנָי יֱהִֹוִ"ה מַה תִּתֶּן לִי. אֲדנָ"י – אָלֶ"ף דָּלֶ"ת נוּ"ן יוֹ"ד. אֱלֹהִים – יוֹ"ד הֵ"א וָי"ו הֵ"א אלהים יהוה בנקוד אלהים. אֶלָּא סוֹד הַדָּבָר – חִבּוּר שֶׁל שְׁנֵי עוֹלָמוֹת יַחַד, הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן וְהָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן. }

מַה תִּתֶּן לִי וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי. דְּלֵית לִי בַּר, וְאוֹלִיפְנָא דְּכָל מָאן דְּלֵית לֵיהּ בְּרָא בְּהַאי עָלְמָא אִקְרֵי עֲרִירִי כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, (ויקרא כ) עֲרִירִים יִהְיוּ. וְאַבְרָהָם עַל מָה אָמַר מִלָּה דָא דְּאָמַר מַה תִּתֶּן לִי. כִּבְיָכוֹל כְּאִילוּ לא הֶאֱמִין בֵּיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.

{ מַה תִּתֶּן לִי וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי, שֶׁאֵין לִי בֵּן. וְלָמַדְנוּ, שֶׁכָּל מִי שֶׁאֵין לוֹ בֵּן בָּעוֹלָם הַזֶּה נִקְרָא עֲרִירִי, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא כ עֲרִירִים יִהְיוּ. וְאַבְרָהָם, עַל מָה אָמַר הַדָּבָר הַזֶּה שֶׁאָמַר מַה תִּתֶּן לִי? כִּבְיָכוֹל לֹא הֶאֱמִין בַּקָּדוֹשׁ- בָּרוּךְ-הוּא? }

אֶלָּא אָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָנֹכִי מָגֵן לָךְ בְּהַאי עָלְמָא. שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד בְּעָלְמָא דְאָתֵי. מִיָּד אִתְעַר אַבְרָהָם בְּרָזָא דְּחָכְמְתָא וְאָמַר מַה תִּתֶּן לִי, דְּהָא יְדַעְנָא דְּלָא קַבִּיל אֲגַר לְמֵיעַל בֵּיהּ בְּהַהוּא עָלְמָא בַּר נָשׁ דְּלָא אוֹלִיד בַּר, וְעַל דָּא אָמַר מַה תִּתֶּן לִי וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי, דְּהָא לָא תִּתֶּן לִי דְּלָא זָכִינָא בֵּיהּ. מִכָּאן דְּבַּר נָשׁ דְּלָא זָכֵי בִּבְנִין בְּהַאי עָלְמָא לָא זָכֵי בְּהַהוּא עָלְמָא לְאֲעָלָא גּוֹ פַּרְגּוֹדָא.

{ אֶלָּא אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָנֹכִי מָגֵן לָךְ – בָּעוֹלָם הַזֶּה, שְׂכָרְךְ הַרְבֵּה מְאֹד – בָּעוֹלָם הַבָּא. מִיָּד הִתְעוֹרֵר אַבְרָהָם בְּסוֹד הַחָכְמָה וְאָמַר מַה תִּתֶּן לִי, שֶׁהֲרֵי יָדַעְתִּי שֶׁלֹּא מְקַבֵּל שָׂכָר לְהִכָּנֵס לָעוֹלָם הַהוּא אָדָם שֶׁלֹּא מוֹלִיד בֵּן. וְעַל זֶה אָמַר מַה תִּתֶּן לִי וְאָנֹכִי הֹלֵךְ עֲרִירִי. שֶׁהֲרֵי לֹא תִתֵּן לִי, שֶׁלֹּא זָכִיתִי בוֹ. מִכָּאן שֶׁאָדָם שֶׁלֹּא זוֹכֶה בְּבָנִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, לֹא זוֹכֶה בָּעוֹלָם הַהוּא לְהִכָּנֵס לְתוֹךְ הַפַּרְגּוֹד. }

—-

לכל ספר הזוהר עם פירוש פשוט בעברית לחצו כאן

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות התנא האלוקי – רבי שמעון בר יוחאי וכל התנאים והצדיקים שהיו שותפים בזוהר הקדוש.

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א  לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5