אזהרה – אדם שלא מילא כרסו ש"ס ופוסקים אסור בלימוד לעומק של ספר הזוהר ומותר רק בגירסא (קריאה ללא ניסיון הבנה), כל תיאור של הקדוש ברוך, אינו אלא כוונה לסודות שמדברים בעולמות העליונים והשם יתברך אין לו גוף או דמות הגוף, לא גשמי ולא רוחני חס ושלום. התרגום איננו בא להסביר את הסודות שנמצאים בספר הזוהר.
לימוד הזוהר הקדוש מסוגל להרבה עניינים – ניתן לקרוא על כך כאן
—-
רעיא מהימנא (ויקרא יט) לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְגוֹ'. פִּקּוּדָא דָּא, לְאוֹכָחָא לְהַהוּא דְּחָטֵי, לְמֵחֱזִי לֵיהּ רְחִימוּ סַגְיַא, דְּרָחִים לֵיהּ, בְּגִין דְּלָא יִתְעֲנָשׁ אִיהוּ. דְּהָא בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כְּתִיב, (משלי ג) כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב יְיָ' יוֹכִיחַ. וּכְמָּה דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָבִיד וְאוֹכַח לְמַאן דְּרָחִים לֵיהּ, הָכִי יוֹלִיף בַּר נָשׁ מֵהַהוּא אָרְחָא, וְיוֹכַח לְחַבְרֵיהּ. קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּמַאי אוֹכַח לְבַּר נָשׁ. אוֹכַח לֵיהּ בִּרְחִימוּ בְּסִתְרָא, אִי יְקַבֵּל לֵיהּ יָאוּת. וְאִי לָא, אוֹכַח לֵיהּ בֵּין רְחִימוֹי. אִי יְקַבֵּל יָאוּת. וְאִי לָא, אוֹכַח לֵיהּ בְּאִתְגַּלְיָיא לְעֵינֵיהוֹן דְּכֹלָּא. אִי יְקַבֵּל יָאוּת. וְאִי לָאו, שָׁרִי לֵיהּ, וְלָא אוֹכַח לֵיהּ, וְשָׁבִיק (דף פ"ו ע"א) לֵיהּ יֵיזִיל וְיַעְבִיד רְעוּתֵיהּ.
{ לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךְ בִּלְבָבֶךְ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךְ וְגוֹ'. מִצְוָה זוֹ לְהוֹכִיחַ אֶת אוֹתוֹ שֶׁחָטָא לְהַרְאוֹת לוֹ אַהֲבָה רַבָּה, שֶׁאוֹהֵב אוֹתוֹ, כְּדֵי שֶׁהוּא לֹא יֵעָנֵשׁ. שֶׁהֲרֵי כָּתוּב בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב ה' יוֹכִיחַ. וּכְמוֹ שֶׁעוֹשֶׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמוֹכִיחַ אֶת מִי שֶׁאוֹהֵב אוֹתוֹ, כָּךְ יִלְמַד אָדָם מֵאוֹתָהּ הַדֶּרֶךְ וְיוֹכִיחַ אֶת חֲבֵרוֹ. בַּמֶּה מוֹכִיחַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָאָדָם? הוּא מוֹכִיחוֹ בְּאַהֲבָה בַּסֵּתֶר. אִם יְקַבֵּל אוֹתוֹ – יָפֶה. וְאִם לֹא מוֹכִיחוֹ בֵּין אוֹהֲבָיו, אִם יְקַבֵּל – יָפֶה, וְאִם לֹא – מוֹכִיחוֹ בְגָלוּי לְעֵין כֹּל. אִם יְקַבֵּל – יָפֶה. וְאִם לֹא – מֵנִיחַ אוֹתוֹ וְלֹא מוֹכִיחַ אוֹתוֹ, וְעוֹזֵב אוֹתוֹ שֶׁיֵּלֵךְ וְיַעֲשֶׂה אֶת רְצוֹנוֹ. }
בְּקַדְמִיתָא אוֹדַע לֵיהּ בְּסִתְרָא, בְּגִין לְאוֹכָחָא לֵיהּ, וּלְאִתְעֲרָא לֵיהּ, דְּלָא יִנְּדַע בֵּיהּ בַּר נָשׁ. וְדָא אִיהוּ בֵּינֵיהּ לְבֵינֵיהּ. אִי מְקַבֵּל יָאוּת. וְאִי לָאו, אוֹדַע לֵיהּ בֵּין רְחִימוֹי, בְּזִמְנָא דְּכַהֲנָא רַבָּא הֲוָה בְּעָלְמָא, יָהִיב לֵיהּ מַרְעִין בְּעַרְסֵיהּ, וְאָתוּ רְחִימוֹי דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאוֹדְעָן לֵיהּ, אִי אִית בֵּיהּ חוֹבָא דְּיֵיתוּב מִנֵּיהּ, וּלְעָיֵין בְּמִלֵיהּ. אִי מְקַבֵּל יָאוּת, וְאִי לָאו אוֹכַח לֵיהּ בְּאִתְגַּלְיָיא, בְּמָמוֹנֵיהּ, בִּבְנוֹי, דְּכֹלָּא מְלַחֲשָׁן עָלֵיהּ, וְיִיתוּן לְגַבֵּיהּ. אִי מְקַבֵּל יָאוּת. וְאִי לָאו שָׁארֵי לֵיהּ מָארֵיהּ לְמֶעְבַּד רְעוּתֵיהּ, וְלָא יַתְקִיף בֵּיהּ לְעָלְמִין. כְּגַוְונָא דָּא אִצְּטְרִיךְ לֵיהּ לְאוֹכָחָא לְחַבְרֵיהּ בְּקַדְמִיתָא בְּסִתְרָא. לְבָתַר בֵּין רְחִימוֹי. לְבָתַר בְּאִתְגַּלְיָיא. מִכָּאן וּלְהָלְאָה יִשְׁבּוֹק לֵיהּ וְיַעְבִּיד רְעוּתֵיהּ.
{ בָּרִאשׁוֹנָה מוֹדִיעָה לוֹ בַסֵּתֶר, כְּדֵי לְהוֹכִיחַ אוֹתוֹ וּלְעוֹרֵר אוֹתוֹ, שֶׁלֹּא יַכִּיר בּוֹ בֶּן אָדָם. וְזֶה הוּא בֵּינוֹ לְבֵינוֹ. אִם מְקַבֵּל – טוֹב, וְאִם לֹא – מוֹדִיעַ לוֹ בֵּין אוֹהֲבָיו. בִּזְמַן שֶׁהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הָיָה בָעוֹלָם, נָתַן לוֹ מַחֲלָה בְמִטָּתוֹ, וּבָאוּ אוֹהֲבָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמוֹדִיעִים לוֹ, שֶׁאִם יֵשׁ בּוֹ חוֹבָה שֶׁיָּשׁוּב מִמֶּנָּה וִיעַיֵּן בִּדְבָרָיו. אִם מְקַבֵּל – מוּטָב, וְאִם לֹא – מוֹכִיחַ אוֹתוֹ בְגָלוּי, בְּמָמוֹנוֹ, בְּבָנָיו, שֶׁכֻּלָּם מְדַבְּרִים עָלָיו וְיָבוֹאוּ אֵלָיו. אִם מְקַבֵּל – מוּטָב, וְאִם לֹא – מַתִּיר לוֹ קוֹנוֹ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ, וְלֹא מַחֲזִיק בּוֹ לְעוֹלָמִים. כְּגוֹן זֶה צָרִיךְ לוֹ לְהוֹכִיחַ לַחֲבֵרוֹ בָּרִאשׁוֹנָה בַּסֵּתֶר, וְאַחַר כָּךְ בֵּין אוֹהֲבָיו, וּלְבַסּוֹף בְּגָלוּי. מִכָּאן וּלְהָלְאָה יַעֲזֹּב לוֹ וְיַעֲשֶׂה כִרְצוֹנוֹ. }
וְעַל דָּא כְּתִיב הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ. הוֹכֵחַ: בְּסִתְרָא, דְּלָא יִנְּדַע בֵּיהּ בַּר נָשׁ. תּוֹכִיחַ: בֵּין חַבְרוֹי וּרְחִימוֹי. אֶת עֲמִיתֶךָ: בְּאִתְגַּלְיָיא. וְעַל דָּא לָא כְּתִיב בְּקַדְמִיתָא תּוֹכִיחַ, אֶלָּא הוֹכֵחַ. תּוּ הוֹכֵחַ, אִי אִיהוּ בַּר נָשׁ דְּיִכְסוּף, לָא יִימָּא לֵיהּ וְלָא יוֹכִיחַ לֵיהּ אֲפִילּוּ בְּסִתְרָא, אֶלָּא יִימָּא קַמֵּיהּ, כְּמָאן דְּמִשְׁתָּעֵי בְּמִלִּין אָחֳרָנִין. וּבְגוֹ אִינּוּן מִלִּין, יִדְכַּר מַאן דְּעָבַד הַהוּא חוֹבָא הוּא כַּךְ וְכַךְ, בְּגִין דְּאִיהוּ יְדַע בְּגַרְמֵיהּ, וְיִשְׁתְּבִיק מֵהַהוּא חוֹבָא. וְעַל דָּא הוֹכֵחַ. וְאִם לָאו, תּוֹכִיחַ. וּלְבָתַר אֶת עֲמִיתֶךָ בְּאִתְגַּלְיָיא. מִכָּאן וּלְהָלְאָה וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא.
{ וְעַל זֶה כָּתוּב הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ. הוֹכֵחַ – בַּסֵּתֶר, שֶׁלֹּא יֵדַע בּוֹ בֶּן אָדָם. תּוֹכִיחַ – בֵּין חֲבֵרָיו וְאוֹהֲבָיו. אֶת עֲמִיתֶךְ – בְּגָלוּי. וְעַל כֵּן לֹא כָתוּב בָּרִאשׁוֹנָה תּוֹכִיחַ, אֶלָּא הוֹכֵחַ. וְעוֹד הוֹכֵחַ – אִם הוּא אָדָם שֶׁיִּתְבַּיֵּשׁ, לֹא יֹאמַר לוֹ וְלֹא יוֹכִיחַ אוֹתוֹ אֲפִלּוּ בַּסֵּתֶר, אֶלָּא יֹאמַר לְפָנָיו כְּמִי שֶׁמְּסַפֵּר בִּדְבָרִים אֲחֵרִים. וּבְתוֹךְ אוֹתָם דְּבָרִים יַזְכִּיר מִי שֶׁעוֹשֶׂה אוֹתוֹ הַחֵטְא הוּא כָּךְ וְכָךְ, כְּדֵי שֶׁהוּא יֵדַע בְּעַצְמוֹ וְיַעֲזֹב אֶת אוֹתוֹ הַחֵטְא. וְעַל כֵּן הוֹכֵחַ. וְאִם לֹא – תּוֹכִיחַ. וְאַחַר כָּךְ אֶת עֲמִיתֶךְ – בְּגָלוּי. מִכָּאן וָהָלְאָה – וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא. }
דָּבָר אַחֵר וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא, דְּהָא כֵּיוָן דְּבַּר נָשׁ אוֹכַח לְחַבְרֵיהּ, וְאִזְדְּמַן לְאוֹכָחָא לֵיהּ בְּאִתְגַּלְיָא, לָא יְסַלֵּק קַמֵּיהּ הַהוּא חוֹבָה דַּעֲבֵיד, דְּאָסִיר לֵיהּ וַדַאי, אֶלָּא יֵימָּא סְתָם, וְלָא יְסַלֵּק עֲלוֹי הַהוּא חוֹבָא בְּאִתְגַּלְיָיא, וְלָא יַרְשִׁים עֲלוֹי חוֹבָא, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חָס עַל יְקָרָא דְּבַר נָשׁ, אֲפִילּוּ בְּחַיָּיבַיָא. (ע"כ רעיא מהימנא) (פקודא ח"י לברכא ליה לקודשא בריך הוא וכו' ר"ע ע"ב)
{ דָּבָר אַחֵר וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא – שֶׁהֲרֵי כֵּיוָן שֶׁאָדָם מוֹכִיחַ אֶת חֲבֵרוֹ וּמִזְדַּמֵּן לְהוֹכִיחוֹ בְּגָלוּי, לֹא יַעֲלֶה לְפָנָיו אוֹתוֹ חֵטְא שֶׁעָשָׂה, שֶׁאָסוּר לוֹ וַדַּאי, אֶלָּא יֹאמַר סְתָם, וְלֹא יַעֲלֶה עָלָיו אוֹתוֹ חֵטְא בְּגָלוּי, וְלֹא יִרְשֹׁם עָלָיו חֵטְא. שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָס עַל כְּבוֹדוֹ שֶׁל אָדָם אֲפִלּוּ בָּרְשָׁעִים. עד כאן רעיא מהימנא. }
פָּתַח וְאָמַר, וַיְהִי קוֹל הַשּׁוֹפָר הוֹלֵךְ וְגוֹ'. וַיְהִי קוֹל הַשּׁוֹפָר, הָכָא אִתְפְּלִיגוּ סִפְרֵי קַדְמָאֵי וְכוּ', עַד דְּאָתוּ רִבִּי אַבָּא וְרִבִּי יְהוּדָה, וְאוֹדוּ לֵיהּ לְרִבִּי אֲחָא. (אמר המגיה מצאתי כתוב כאן זה המאמר ויען שכבר הודפס פרשת ויקרא דף ו' ע"ב שורה כ"ב ומסיים בדף ח' ע"א שורה כ"ו, לא רציתי להדפיסו פעם שנית)
{ פָּתַח וְאָמַר, וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר הוֹלֵךְ וְגוֹ'. וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר, כָּאן נֶחְלְקוּ סִפְרֵי הַקַּדְמוֹנִים וְכוּ', עַד שֶׁבָּאוּ רַבִּי אַבָּא וְרַבִּי יְהוּדָה, וְהוֹדוּ לְרַבִּי אָחָא. }
קָמוּ, עַד דַּהֲווּ אַזְלֵי, אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּךָ לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ לֹא תִקּוֹם וְלֹא תִטּוֹר. הָא אוֹקִימְנָא לוֹן, וְכֻלְּהוּ אַתְעֲרוּ עָלַיְיהוּ חַבְרַיָּיא, אֲבָל נֵימָא מִלָּה בְּפָרְשָׁתָא דָּא, כְּתִיב, אֶת חֻקּוֹתַי תִּשְׁמוֹרוּ בְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם שָׂדְךָ לֹא תִּזְרַע כִּלְאָיִם וּבֶגֶד כִּלְאַיִם שַׁעֲטְנֵז לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ.
{ קָמוּ, עַד שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךְ, לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךְ, לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר. הֲרֵי בֵּאַרְנוּ אוֹתָם, וְכֻלָּם הִתְעורְרוּ עֲלֵיהֶם הַחֲבֵרִים. אֲבָל נֶאֱמַר דָּבָר בַּפָּרָשָׁה הַזּו. כָּתוּב אֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמֹרוּ, בְּהֶמְתְּךְ לֹא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם, שָׂדְךְ לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם, וּבֶגֶד כִּלְאַיִם שַׁעַטְנֵז לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךְ. }
פָּתַח רִבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר, (ישעיה מג) אַתֶּם עֵדַי נְאֻם יְיָ' וְעַבְדִּי אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי לְמַעַן תֵּדְעוּ וְתַאֲמִינוּ וְגוֹ'. אַתֶּם עֵדַי, אִלֵּין אִינּוּן יִשְׂרָאֵל. וְתָנֵינָן, אִלֵּין אִינּוּן שְׁמַיָּא וְאַרְעָא, דִּכְתִיב (דברים ל) הֲעִידוֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ. אֲבָל יִשְׂרָאֵל אִינּוּן סָהֲדִין אִלֵּין עַל אִלֵּין, וּשְׁמַיָא וְאַרְעָא וְכֹלָּא, סָהֲדִין עָלַיְיהוּ. וְעַבְדִּי אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי, דָּא יַעֲקֹב, דִּכְתִיב (ישעיה מט) וַיֹּאמֶר לִי עַבְדִי אָתָּה יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר, וּכְתִיב, (ירמיה ל) וְאַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב. וְאִית דְּאַמְרֵי דָּא דָּוִד. וְדָוִד עַבְדִּי אִקְרֵי, דִּכְתִּיב, (ישעיה לז) לְמַעֲנִי וּלְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי, דָּא דָּוִד עִלָּאָה.
{ פָּתַח רַבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר, אַתֶּם עֵדַי נְאֻם ה' וְעַבְדִּי אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי לְמַעַן תֵּדְעוּ וְתַאֲמִינוּ וְגוֹ'. אַתֶּם עֵדַי, אֵלּוּ הֵם יִשְׂרָאֵל. וְשָׁנִינוּ, אֵלּוּ הֵם שָׁמַיִם וָאָרֶץ, שֶׁכָּתוּב דברים ד הַעִידתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ. אֲבָל יִשְׂרָאֵל הֵם עֵדִים אֵלּוּ עַל אֵלּוּ, וְשָׁמַיִם וְאֶרֶץ וְהַכֹּל עֵדִים עֲלֵיהֶם. וְעַבְדִּי אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי – זֶה יַעֲקֹב, שֶׁכָּתוּב ישעיה מט וַיֹּאמֶר לִי עַבְדִּי אָתָּה יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךְ אֶתְפָּאָר, וְכָתוּב אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, זֶה דָּוִד. וְנִקְרָא דָּוִד עַבְדִּי, שֶׁכָּתוּב שם לז לְמַעֲנִי וּלְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי, זֶה דָּוִד הָעֶלְיוֹן. }
לְמַעַן תֵּדְעוּ וְתַאֲמִינוּ לִי וְתָבִינוּ כִּי אֲנִי הוּא. מַאי כִּי אֲנִי הוּא. דְּאִתְרָעִיתִי בְּהַהוּא דָּוִד, וּבְהַהוּא יַעֲקֹב. אֲנָא, הוּא מַמָּשׁ. לְפָנַי לֹא נוֹצַר אֵל, דְּתָנֵינָן, קְרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְיַעֲקֹב אֵל, דִּכְתִיב, (בראשית לג) וַיִּקְרָא לוֹ אֵל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קָרָא לְיַעֲקֹב אֵל. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, לְפָנַי לֹא נוֹצַר אֵל וְאַחֲרַי לֹא יִהְיֶה. וּבְגִין כָּךְ, אֲנִי הוּא. כֹּלָּא כְּמָה דְּאִתְּמַר. וְאַחֲרַי לֹא יִהְיֶה, דְּהָא דָּוִד הָכִי אִקְרֵי, וְלָאו אִית בַּתְרֵיהּ אָחֳרָא.
{ לְמַעַן תֵּדְעוּ וְתַאֲמִינוּ לִי וְתָבִינוּ כִּי אֲנִי הוּא ישעיה מג. מַה זֶּה כִּי אֲנִי הוּא? שֶׁהִתְרַצֵּיתִי בְּאוֹתוֹ דָוִד וּבְאוֹתוֹ יַעֲקֹב, אֲנִי הוּא הֵם מַמָּשׁ. לְפָנַי לֹא נוֹצַר אֵל, שֶׁשָּׁנִינוּ, קָרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיַעֲקֹב אֵל, שֶׁכָּתוּב בראשית לו וַיִּקְרָא אֵל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קָרָא לְיַעֲקֹב אֵל. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב לְפָנַי לֹא נוֹצַר אֵל וְאַחֲרַי לֹא יִהְיֶה. וּמִשּׁוּם כָּךְ אֲנִי הוּא, הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר. וְאַחֲרַי לֹא יִהְיֶה, שֶׁהֲרֵי דָּוִד נִקְרָא כָּךְ, וְאֵין אַחֲרָיו אַחֵר. }
—-
לכל ספר הזוהר עם פירוש פשוט בעברית לחצו כאן
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות התנא האלוקי – רבי שמעון בר יוחאי וכל התנאים והצדיקים שהיו שותפים בזוהר הקדוש.
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5