——–
{"וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" וגו' (א, א)}
אומר החיד"א שיש בפסוק רמז של ר"ת – וחייב אדם להשלים הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום בטעמיה ניגוניה יקראנה.
* * *
{"וַתֹּאמֶר לָהּ בַּת פַּרְעֹה הֵילִיכִי אֶת הַיֶּלֶד הַזֶּה וְהֵינִקִהוּ לִי וַאֲנִי אֶתֵּן אֶת שְׂכָרֵךְ וַתִּקַּח הָאִשָּׁה הַיֶּלֶד וַתְּנִיקֵהוּ" (ב, ט) }
אומרת בת פרעה לאחות משה שאם היא תניקהו אז היא תקבל שכר. בענין השכר מובא על פסוק זה בספר "ברכי נפשי" מעשה שמשגיח מפורסם מאחת הישיבות סיפר:
נהוג היה באותה ישיבה שכאשר מתקרב סוף הזמן אז חוזרים על המסכת הנלמדת וביום האחרון יש בחינה על כולה.
אחד הבחורים המעולים ביקש מחברו שימצא לו חברותא עם מוח מהיר כך שיוכל לסיים את המסכת, והחברותא תיווך בינו לבחור פלוני.
אך שהגיעו ללמוד ראה העילוי שחברו לא בקצב שציפה בכלל… ומתי שחבריו החלו בחזרה שניה על המסכת הם הגיעו רק לשליש של המסכת. מכיון שהוא היה גם בן מדות, אז חשב לעצמו שכנראה הקב"ה רוצה שיעמוד בנסיון יותר מאשר לסיים את המסכת.
וחשב על רעיון מה התועלת שתצא לו מהענין.
ממשיך לספר המשגיח שהבחור אז היה בתקופת שידוכין, אם כך זו כביכול הכנה למקרה דומה שיכול להיות עם אשתו, כך חשב הבחור שאם לא יתגבר עתה בנסיון "קטן" בשבועים של חזרות, אז המצב יהיה חמור יותר בתוך ביתו.
אחרי מסקנא זו היה לו יותר קל להתמודד עם החברותא והמשיך להקשיב לו בסבלנות ולא היה לו אכפת שחבריו מסיימים המסכת וחוזרים עליה שנית. הוא יודע שממלא את תפקידו מהשמים, וידע שלמרות מצבו אין לו פטור מלגמור המסכת אלא בבין הזמנים למד ולמד וסיימה לא פעם אחת אלא פעמיים וחצי!
הנסיון לא עבר בלא גמול, אלא מיד אחר כך הבחור התארס ואז הבין את פשר הניסיון.
לבד רמת הבנתו הגבוהה היה לו גם אופי מסודר מאד והכול הלך אצלו בצורה מסודרת.
אך מיד גילה אחרי החתונה שאשתו היתה הפוכה ממנו לחלוטין.
אך עקב ניסיונו לא העיר לה כלום רק ניסה להחזיר הסדר כל פעם לקדמותו.
ולאחר תקופה קצרה עלה בידו להפוך את אשתו למסודרת, שהרי שמירת הסדר בבית נועדה לעבוד את ה' מתוך תבונה ודעת.
ולסיכום אמר אותו בחור /אברך למשגיח:
"שאם ה' לא היה מעמידני בנסיון הקודם עם החברותא בישיבה, אין לי ספק שלא הייתי מצליח לעמוד בנסיון היותר קשה שהיה מזומן לי עם אשתי".
וכן למעשה כל נסיון גדול מתחיל קודם בנסיון קטן יותר על מנת להעניק לנו כוחות וכלים להתגבר עליהם.
כל הבעיה שלא מודעים לכך שהענין הוא רק נסיון, כמו שהבחור אמר שברגע שידע שהבחור האיטי הוא הניסיון שלו עכשיו היה לו הרבה יותר קל להתמודד בניסיון. ובזכותו זכה ל שני דברים, גם גמר את המסכת וגם בנה את ביתו על אדני השלום והשלוה.
וכאן ראוי להוסיף שהמלה "ניסיון" היא מלשון נס – התנסות, גובה, שעל ידי שאדם מתגבר על הניסיון הוא מתרומם מחיל אל חיל ממדרגה למדרגה בעבודת השם יתברך.
(הגר"י זילברשטיין ברכי נפשי שמות).
"וְנָתַתִּי אֶת חֵן הָעָם הַזֶּה בְּעֵינֵי מִצְרָיִם וְהָיָה כִּי תֵלֵכוּן לֹא תֵלְכוּ רֵיקָם: וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה מִשְּׁכֶנְתָּהּ וּמִגָּרַת בֵּיתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת וְשַׂמְתֶּם עַל בְּנֵיכֶם וְעַל בְּנֹתֵיכֶם וְנִצַּלְתֶּם אֶת מִצְרָיִם" (ג, כא-כב)
בפרשה יש ציווי לעם ישראל שיקח כלי כסף וכלי זהב, וציווי זה חוזר בפרשת בא, ונשאלת השאלה – הרי העם נמצא במצב כל כך קשה שכל מה שמעניין אותם זה רק לצאת ממצרים, אם כך למה הקב"ה מדגיש להם שייקחו כלי כסף וזהב?
ויש לבאר על פי משל למלך שהחליט לעשות סעודה לכבוד בנו וכן סעודה נפרדת לכבוד עבדו.
וכך היה הכינו סעודה מפוארת כיד המלך, אך בכל זאת העבד שם לב שיש הבדל בין הסעודה שלו לסעודת בן המלך, ההבדל היה שאת בנו נישק המלך ואת עבדו לא נישק.
ומה מסמלת הנשיקה? הנשיקה מסמלת רגשי חיבה ואהבה מעבר להערכה וכבוד.
והנמשל – הקב"ה רצה להדגיש לעמ"י – אני משחרר אתכם עם כסף וזהב כמו היחס של אב לבן ולא אדון לעבדו, כמו אבא שאוהב את בנו אז הוא מפנק אותו.
כל זאת כדי שעם ישראל ירגיש חיבה מיוחדת מאב לבן.
וכדברי המשנה באבות (ג, יד) חביבין ישראל שנקראו בנים למקום שנאמר "בנים אתם לה' אלקיכם" (דברים יד, א).
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יוסף דהן שליט"א
מיד מלכים – על התורה
הרב יוסף דהן שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5