דבר תורה קצר על פרשת מסעי

——–

{"וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת מוֹצָאֵיהֶם לְמַסְעֵיהֶם עַל פִּי ה' וְאֵלֶּה מַסְעֵיהֶם לְמוֹצָאֵיהֶם" (לג, ב)}

נשאלת השאלה שכל אחד מרגיש בה, למה בתחילת הפסוק נאמר קודם מוצאיהם למסעיהם, ובסוף הפסוק נאמר מסעיהם למוצאיהם? ועונה על זה המגיד מדובנא כהרגלו במשל-

מעשה בילד שכבר בגיל צעיר התייתם מאמו, והאב נשא אישה אחרת. אך לצערו הבן לא מצא שפה משותפת עם אמו וכל ימי נערותו עברו בעצב גדול.

אך שהגיע הילד לפרקו האב נע לעיר רחוקה למצוא לו שידוך ואכן מצא בחורה בעלת מידות טובות ויראת שמים שמתאימה לו ושניהם התארסו. לאט לאט הגיע מועד החתונה והאב והבן יצאו בעגלה לדרך עם בגדים מתנות וכלים.

העגלה לא הרחיקה מהעיר וכבר שואל הבן את העגלון- "כמה קילומטרים כבר התרחקנו מהעיר?"

והעגלון עונה לו. וכן הדבר חוזר כמה פעמים. וכן גם נוהג האב לשאול שאלות דומות, אך בניגוד לבן הוא שאל- "כמה קילומטרים נשאר עוד לעיר?"

למעשה יש הבדל בצורת חשיבתם כמו בדיבורם, משום שלבן לא צפוי מה יהיה איתו, לא יודע איזה אושר ושמחה תבוא לו, הוא יודע דבר אחד שרק הוא עוזב את המקום שבו היה לו רע ומר. לכן שואל כל הזמן כמה עוד עברנו מהעיר.

אך האב שיודע מה מחכה לבנו ממילא מצפה עוד כמה זמן נגיע למקום יעדנו.

כך עם ישראל, מבחינתם דמתה יציאת מצרים ליציאתו של הבן החורג, שהרי לא ידעו מהי קדושה, ארץ ישראל ומהם חיי תורה, וידעו רק כמה יציאת מצרים הייתה רעה לגביהם, לפיכך אומר הפסוק –"מסעיהם למוצאיהם"- שמטרת המסע הייתה רק למוצאיהם לצאת ולברוח ממצרים. לעומתם משה רבנו שידע כמה טוב יהיה להם בארץ, איזה חיים מאושרים יהיו להם עם חיי קדושה ולכן נאמר- "ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם"- יציאתם הייתה למען המטרה של למסעיהם- לנסוע ולהגיע לחיים של תורה בארץ הקודש.

עכשיו מובן למה יש שינוי בפסוק בין תחילתו לסופו.

* * *

{"וְהִקְרִיתֶם לָכֶם עָרִים עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה לָכֶם וְנָס שָׁמָּה רֹצֵחַ מַכֵּה נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה" (לה, יא)}

אמר הצדיק ר' יצחק מאיר אלתר מגור בעל חידושי הרי"ם חידוש נפלא מפסוק זה:

מעניין ערי מקלט לומדים כיצד עלינו לנהוג עם יהודי שעבר עבירה חמורה, שהרי רוצח שבטעות הרג אדם, יש לנו ציווי לדאוג לו לעיר מקלט, כדי שידע שעדיין לא אבדה תקוותו.

כך גם צריכים אנו לנהוג עם חוטאים, שיש לקרבם ולהדריכם בדרך העולה בית ה'.

מעשה שהיו רבנים יחד עם הגאון הצדיק רבי יוסף חיים זוננפלד זצוק"ל ושם דיברו לגבי מחריבי הדת של אותם הימים.

ותוך כדי התלהבות, אחד הרבנים התבטא בחריפות על יהודי אחד רשע, "הלוואי ויאבד זכרו!"

"חלילה!" נזעק ר' יוסף חיים, "אסור לומר כך על יהודי! רק על עמלק נצטווינו לאבד את זכרו!"

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יוסף דהן שליט"א
מיד מלכים – על התורה

הרב יוסף דהן שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5