——–
{"כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ וּנְתָנוֹ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּיָדֶךָ וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ" (כא, י)}
מובא בספר "מרגלית יקרה" פירוש על הפסוק- התורה לא אומרת שאדם יגיד לעצמו שהוא ינצח את היצר הרע כשיהיה לו ניסיון או רק מתי שהוא יבוא אליו, אלא התורה אומרת "כי תצא למלחמה", קודם תצא, תילחם בו ואז ה' יעזרך ויקוים בך ההמשך "ונתנו ה' אלוקיך בידיך".
כגון אדם שיודע שבבית קשה לו ללמוד אז שיצא בחוץ ללמוד. כלומר שעל ידי שאדם עושה השתדלות הקב"ה עוזר לו כמו שנאמר "פתחו לי פתח כחודו של מחט ואפתח לכם פתח כפתחו של עולם". וכמו שנאמר "הבא ליטהר מסייעין אותו" (יומא לט.).
* * *
{"כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ כִּי יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּנּוּ" (כב, ח)}
פשט הפסוק אומר שצריך האדם למנוע את בני ביתו ושכניו מסכנה, שהרי אם יעלו לגג ולא יותקן שם מעקה הם עלולים ליפול.
(בימינו יש גם כן כאלה מקרים כגון אם יש שקע חשמלי לא מכוסה- הוא מהווה סכנה, וכן בית רעוע… ומצוה זו כה חשובה עד למאד.) אבל יש שאלה- מדוע כפל הכתוב את לשונו- "כי יפול הנופל"?
אלא הפירוש- התורה אומרת שאף על פי שמי שנפל שם מהגג היה מגיע לו מדיני שמים שימות, אסור לך להיות שליח שיגרום לכך שימות. לקב"ה יש דרכים משלו לטפל באותו אדם, ולכן לא יאמר- "מי שייפול שם
כנראה שהיה מגיע לו אז למה לי לעשות מעקה?"
לכן כתוב "הנופל"- זה שכבר היה מגיע לו שימות, שהתורה אומרת שנדאג לו ולא נהיה שליחים של הקב"ה להורגו.
הסבר הפסוק על פי הדרש-המח הוא בראש האדם, הוא בגג הגוף, אז התורה אומרת שאנו נשים לו ולמחשבותינו מעקה, שלא נתקרב למחשבות זרות או לתמונות אסורות.
"ועשית מעקה לגגך"- לראש שלך שהוא כמו הגג של הגוף צריך לעשות מעקה- לגדור אותו מלחשוב כל דבר.
וזה העניין כל כך חמור, עד שאמרו חז"ל- "הרהורי עבירה קשין מעבירה" (יומא כט.).
ופה יש תמיהה, למה מחשבה שלכאורה לא עשה בה כלום יותר קשה ממעשה שעשה בידים?
אלא יש דיוק, ממשיך הרה"ג ר' זמיר כהן שליט"א לא כתוב יותר חמורין אלא יותר קשין, באמת מעשה יותר חמור אבל יש הבדל בין קשה לחמור- כלומר קשה מאד לתקן מחשבה אסורה משום שאדם חושב אותה ואומר "מה עשיתי? עוברות חמש דקות ובכלל לא נזכר במה חשב קודם. ואז איך יחזור בתשובה על זה? לכן נאמר קשין.
ולא רק זה אלא גם אמרו חז"ל שמי שחושב מחשבה אסורה, הוא כמעמיד צלם בהיכל. כי המח הוא כנגד הקודש קודשים של האדם והנשמה שוכנת במח. וכל זה רמוז בפרשה במלה מעקה בראשי תיבות (לא לפי הסדר): "{ה}רהורי {ע}בירה {ק}שין {מ}עבירה"
ומי שחושב כל הזמן מחשבות טהורות אז זוכה למח קדוש וטהור וממילא לכל המידות הטובות.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יוסף דהן שליט"א
מיד מלכים – על התורה
הרב יוסף דהן שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5