——–
{"וַיֵּצֵא מֹשֶׁה לִקְרַאת חֹתְנוֹ וַיִּשְׁתַּחוּ וַיִּשַּׁק לוֹ וַיִּשְׁאֲלוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ לְשָׁלוֹם וַיָּבֹאוּ הָאֹהֱלָה" (יח, ז)}
שאל הגאון הרב יצחק זילברשטיין שליט"א, לשם מה צריכה התורה הייתה לכתוב ששאלו לשלום הרי כל אנשים שלא ראו זה את זה יעשו כך, וכ"ש חתן וחמיו!
אלא רצתה התורה להדגיש לנו, את חשיבות השלום, לומר לנו שמשה לא דיבר עם יתרו בתחילה על נסים שראה על ים סוף או שראה במצרים אלא קודם כל דיבר על שלום.
התורה רוצה שלום בין רעים ולא מחלוקת.
ובטח לא מחלוקת בין איש לאשתו.
ובעיקר מצויה המחלוקת במצב בו האישה נוטה לבזבז כסף ומצד שני בעלה חוסך וחוסך.
כך קרה גם עם צדיק אחד מתלמידיו של ר' פינחס מקוריץ, שלא רק שאשתו בזבזה, אלא שההוצאות היו גבוהות מההכנסות.
אך הוא הבליג כל הזמן.
זמן אחד של עת רצון פנה לאשתו, ואמר לה שמעתי שאת מוציאה כסף יותר ממה שאנו מרוויחים, אך אעפ"כ דעי לך שלא אתקוטט עמך על נושא זה, אלא אמשיך להעריך אותך ואת פעולותייך.
והסביר לתלמידו, משום שחז"ל אמרו קטטה אחת דוחה 100 פרנסות, אז בכל אופן לא יעזור מה שאנסה לחסוך ע"י ויכוח ומריבה כי אולי פרנסה אחת ארוויח, אך אפסיד עוד 100 לאחר מכן. (ברכי נפשי)
"אִם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה תַּעֲשֶׂה וְצִוְּךָ אֱלֹהִים וְיָכָלְתָּ עֲמֹד וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה עַל מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם" (יח, כג)
חז"ל בגמרא (ברכות סד.) אומרים שמי שנפרד מחברו יאמר לו לך לשלום, אך מן המת יאמר לו לך בשלום.
יתרו ידע את הכלל הזה שהרי נאמר שבירך את משה בלכתו ממדיין, "וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ לְמֹשֶׁה לֵךְ לְשָׁלוֹם" (ד, יח).
לפיכך קשה איך יתרו אומר על כל העם שילכו בשלום? הרי הם חיים והיה צריך לומר "וגם כל העם… יבוא לשלום"?
עונה החפץ חיים כך-
יתרו נתן עצה שישפטו את העם משפט צדק.
כך שאם יש אצלו פרוטה של חברו הדיינים יחייבוהו להחזיר, אחרת תשובה לא תועיל לגזל זה, וגם למעלה בשמים לא תהיה לנשמתו מנוחה, כי תצטרך לחזור בגלגול וכו'.
לכן יתרו שנתן את העצה של דיני המשפט, גרם שאחרי שעמ"י יפטרו תהיה להם מנוחה כי אין להם גזל, נמצא שהם יבואו בשלום לשמים.
לכן התירוץ שהפסוק מדבר אחר מיתתם שתהיה מנוחה ומתאימה המלה "בשלום" שהולכת על מי שנפטר מהמת.
* * *
{"אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים" (כ, ב) }
כתוב במדרש כששמע משה דיברה זו בירך "שלא עשני גוי", והדבר לפלא מה קשורה ברכה זו לרגע זה דווקא?
הסביר זאת ראש הישיבה הגאון ר' יהודה צדקה זצוק"ל בספרו "קול יהודה" בשמו של הרה"ג המקובל ר' שמעון אגאסי זצוק"ל כך:
הרי לכאורה היינו צריכים לברך הברכה בלשון חיובית "שעשני ישראל", למה מברכים בל' שלילית, "שלא עשני גוי"?
אלא משום שחז"ל אמרו שנוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא (עירובין יג ע"ב), ולכן לא מברכים שעשני ישראל כי אז משמע שהוא מרוצה שנברא, ובכן בשביל שלא ישמע כך אומרים שלא עשני גוי, כלומר אם כבר נברא טוב לו ונוח לו שלא נברא גוי.
לפי זה יובן למה ה' לא פתח את עשרת הדברות ב"אנכי ה' אלוקיך אשר בראתיך", משום שאז משמע היה שנוח לו להיברא, לכן לא כתב כך. לכן מתי שמשה שמע את הפסוק שממנו נרמז שנוח לו לאדם שלא נברא, בירך בעצמו שאת הברכה שניכר בה גם שנוח לו לאדם שלא נברא.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יוסף דהן שליט"א
מיד מלכים – על התורה
הרב יוסף דהן שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5