——–
{"וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר" (ג, כג) }
בפסוק יש רמז לדרך שאדם צריך שיתפלל:
א)ואתחנן- בדרך תחנונים יתפלל, כמו שאמרו חז"ל שאדם שמתפלל ירגיש כעני שמבקש צדקה, שיודע שלא מגיע לו כלום.
ב)אל ה'- שיסמוך רק על הקב"ה שיעזור לו ולא על בשר ודם.
ג)בעת ההיא- רמז שאדם יתפלל בזמן התפילות וגם שיתפלל שיש עת רצון.
ד)לאמר- בצורה שבן מדבר אל אביו ולא רק בנוסח שקבעו לנו חז"ל.
* * *
{"וָאֶתְחַנַּן…" }
אומר רש"י שמשה התפלל חמש מאות וחמש עשרה תפילות כנגד המלה "ואתחנן", ואז אמר לו הקב"ה "אל תוסף דבר אליי כדבר הזה"- ופה תמוה למה הקב"ה ענה לו כך-אל תוסף?
אם נשיב לב נראה שבפרשת קרח אמר משה לבני קרח, רב לכם…
והם למעשה רצו להתקרב לה', רק בדרכים לא נכונות וצודקות, ומשה בכל זאת אמר להם אל תוסיפו- רב לכם, עד כאן אז לכן מדה כנגד מדה אמר ה' למשה- רב לך אל תוסיף להתפלל.
* * *
{"לֹא תֹסִפוּ עַל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם וְלֹא תִגְרְעוּ מִמֶּנּוּ לִשְׁמֹר אֶת מִצְוֹת ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם" (ד, ב)}
על פסוק זה צריך לכאורה ביאור- מילא לחסר מהתורה ודאי שאסור, אבל איזו בעיה יש להוסיף?
אמר מרן הראשון לציון הרב עובדיה יוסף זצוק"ל בשיעורו משל להסבר העניין:
היו שני חברים טובים שגם היו שכנים זה לזה.
יום אחד ביקש האחד מחברו- האם תוכל להשאיל לי בבקשה מטאטא שאוכל לנקות הבית לכבוד החג?
ענה לו חברו- בשמחה קח הנה הוא פה…
ואכן למחרת בא החבר והחזיר לו את המטאטא וחוץ ממנו מטאטא קטן. המשאיל התפלא ושאל- על שום מה זה?
ענה לו- תשמע הוא המטאטא, היה בהריון אז הוא הוליד אתמול עוד אחד קטן לכן הוא שייך לך.
החבר לקח המתנה ואמר תודה ולהתראות.
בהזדמנות נוספת בא החבר וביקש כוס להשאלה- וכמובן החבר נתן לו אותה בשמחה.
ושוב למחרת אותו סיפור- השואל מביא שתי כוסות ואומר- הכוס הראשונה ילדה כוס יותר קטנה. והחבר היה מרוצה ונפרדו השנים.
פעם אחת אותו שואל היה צריך לקבל אורחים, אך לא היה מספיק אור אז ביקש מחברו לשאול נברשת יפה ומאירה.
והחבר הסכים וחשב לעצמו- בטח מחר יביא לי שתי נברשות…
למחרת לא מגיע האיש כלל, כך שבוע ושבועיים…
עד שנפגשו השניים והמשאיל אמר- נו, איפה הנברשת שהשאלתי לך? ענה לו חברו- מתה.
אמר המשאיל- לא יכול להיות נברשת לא יכולה למות!
ענה לו תשובה החבר- אם אתה מאמין שמטאטא יכול להוליד, וגם כוס יכולה, אז גם נברשת יכולה למות!
אמר המגיד מדובנא- כן הדבר במי שמוסיף על המצוה שאומר שהיא מולידה וכו' ואחר כך שתבוא לו מצוה גדולה הוא יעשה תחבולות ויאמר שהמצוה הזאת מתה ולכן אומרת התורה- "לא תוסיפו ולא תגרעו".
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יוסף דהן שליט"א
מיד מלכים – על התורה
הרב יוסף דהן שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5