——–
{"וַיֹּאמֶר אַהֲרֹן אֶל מֹשֶׁה בִּי אֲדֹנִי אַל נָא תָשֵׁת עָלֵינוּ חַטָּאת אֲשֶׁר נוֹאַלְנוּ וַאֲשֶׁר חָטָאנוּ:אַל נָא תְהִי כַּמֵּת אֲשֶׁר בְּצֵאתוֹ מֵרֶחֶם אִמּוֹ וַיֵּאָכֵל חֲצִי בְשָׂרו"ֹ (יא, ד)}
מתי שמרים קבלה צרעת ביקש אהרון ממשה שיתפלל עבורה- שלא תהיה מצורעת כי מצורע קרוי מת אז אמר "אל נא תהי כמת".
ורש"י מסביר את המשך הפסוק שהרי הם יצאו מאותו רחם, אז שלאחד האחים כואב האח השני גם מרגיש.
מפה נלמד את המושג "נושא בעול עם חברו", שלא רק שמתפלל על חברו ולעזור לו אלא שירגיש את הכאב שלו.
כמו שהתבטא הסבא מקלם- "אם העגלון היה נושא בעול עם הסוס, לא היה מרים עליו את השוט".
ואם ככה מרגישים אז מועילה התפילה יותר.
ולכן אמרו חז"ל שמי שיש לו חולה בביתו ילך לחכם ויבקש עליו רחמים, משום שלצדיק יש קרבה גדולה ואכפתיות רבה ואהבת ישראל, וגם מרגיש ממש את צער השני, אז תפילתו שיוצאת מעומק הלב משפיע מאד. זהו כח של אהבת ישראל. (מעינה של תורה)
* * *
{"וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה וַיָּשֻׁבוּ וַיִּבְכּוּ גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר: זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל }
בְּמִצְרַיִם חִנָּם אֵת הַקִּשֻּׁאִים וְאֵת הָאֲבַטִּחִים וְאֶת הֶחָצִיר וְאֶת הַבְּצָלִים וְאֶת הַשּׁוּמִים". (יא, יד)
אחרי שעם ישראל ביקש את הדברים הללו הם נענשו כל כך שמתו בעוד הבשר בין שיניהם.
והדבר מפליא, שואל הגאון הרב יהודה צדקה זצוק"ל- מה כל החרון אף, וכי בשביל תאוות אכילה חייבים מיתה?
ויש להבין על פי משל- לאדם שנסע לאמריקה מחמת עניו, ובארץ השאיר ילד בבית איש כפרי ששעבד אותו ונתן לו לאכול שומים ובצלים. והילד גדל כך בצער רב.
לימים חזר האבא מחו"ל עם ממון ומצא את בנו במצב קשה. מיד הוציאו מהכפרי בכן וקנה לו גינה ופרדסים ובית גדול, והשיאו עם אישה מכובדת. אך להפתעתו במקום שהילד יודה על השפע שקיבל ושפדאו מכל הצרות, החל לבכות. מיד שאל אותו אביו- בני, מפני מה אתה בוכה?
ענה לו הבן- "אני זוכר את השומים והבצלים שהכפרי נתן לי לאכול…". עד כאן המשל.
וכי הוא ראוי להיקרא בן? הלא סורר ומורה הוא! וראוי לעונשים כבדים.
והנמשל- עם ישראל נוצר לגדלות עם רוחני, כמאמר הכתוב:
"עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו", והקב"ה הוציאם ממצרים מכור ברזל, והוציאם ברכוש גדול והכניסם לחופה במעמד הר סיני, וקיבלו את התורה על מנת להיות אור לגויים.
ולא רק שעם ישראל לא הודו על הכול אלא זוכרים את האבטיחים והשומים, כלומר שהם חושבים שלזה נוצרו, יוצא שהם מועלים בתפקידם הגבוה שנאמר תהלתי יספרו. ועל זה נענשו בחומרא על שמעלו בתפקידם.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יוסף דהן שליט"א
מיד מלכים – על התורה
הרב יוסף דהן שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5