——–
{"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי ה' וַיָּמֻתוּ" (טז, א)}
מובא בספרים משל להבנת הענין-
ילד מגיע הביתה מהתלמוד תורה עם דמעות בעיניו…
האבא מיד דואג לו ושואלו "מה קרה? למה אתה בוכה? מה היה בתלמוד תורה?"
עונה לו הבן- "היום המלמד שאל שאלה בכיתה ואף לא אחד ידע התשובה, ושהגיע תורי גם אני לא ידעתי, אך שהמלמד שמע זאת נתן לי מכה, ואילו לאחרים שלא ידעו לא קיבלו מכה!"
אביו חייך ואמר לו- אדרבה, זה סימן שמעלתך גדולה יותר מהשאר, כי ממך הרב מצפה יותר, לכן נתן לך מתנה, רמתך בלימוד גדולה יותר מאחרים. אומר המגיד מדובנא- כך גם הדבר במיתת נדב ואביהוא אהרון ידע שבניו נענשו כי היו במעלה גדולה, שהרי הפסוק מעיד עליהם שמתו "בקרבתם לפני ה'".
וזה גם מצינו במאמר חז"ל "הקב"ה מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה שנאמר "וסביביו נשערה מאד".
העולה מן האמור שאם לאדם יש מעלה אז היא גם מחייבת אותו, כמו שזכות אבות היא זכות שהיא חובה- אומרים לאדם ההוא- "אם האבא שלך אדם כה חשוב והיה לך ממי ללמוד למה לא למדת ממנו?"
* * *
{"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן וגו'" (טז, א)}
נשאלת השאלה מדוע הוזקק הפסוק לומר שהם שנים, הרי זה ברור שנדב ואביהוא הם שנים?
תירץ בספר "ישועות מלכו"- ששניהם באו באקראי כל אחד לחוד, לא רק שהם לא התייעצו עם משה ואהרון, אלא גם לא התייעצו ביניהם, אך אם היו מתייעצים ביניהם לא היו חוטאים משום ששני כוהנים לא משמשים בעת ובעונה אחת.
לכן הכתוב מדגיש "שני בני אהרון".
* * *
{"וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם אֲנִי ה'" (יח, ד)}
אומר החפץ חיים על ענין הקפדת המצוות:
משל למלך שהייתה לו ליד הארמון שדה מפוארת ומשובחת. יום אחד בא כסיל לשדה, והחל לשבור את הגדרות מסביב…
המלך ראה זאת והבליג.
למחרת אותו איש מגיע שוב, ומתחיל לעקור את הפירות שבחצר… אך המלך שתק ונאזר בסבלנות עוד יום.
ביום השלישי- אותו אדם בא לשדה ו… עקר ענפים ועצים שלמים… מיד המלך כעס עליו וציוה להענישו כראוי לו.
המלך בנמשל הוא מלך מלכי המלכים הקב"ה, והאיש שהזיק הוא מי שמזלזל בדברי חכמים ובגזירותיהם, ולאחר מכן הורס את הגן שזהו התורה, ובנוסף את הפירות שהם המצוות…
האדם הנבון הוא מי שאומר תודה על הגן ומשתמש בו ולא הורס אותו.
ישמע חכם ויוסף לקח להקפיד על כל מצוה קלה כבחמורה ולא להשחית את הגן הנפלא. (ביאורי הח"ח על התורה)
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יוסף דהן שליט"א
מיד מלכים – על התורה
הרב יוסף דהן שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5