ג – עוֹד מִמַּעֲלַת הַתְּפִלָּה

——–

א. גְּדוֹלָה תְּפִלָּה שֶׁהִשְׁוָה מַעֲלָתָה לַתּוֹרָה

וְהִשְׁוָה מַעֲלָתָהּ לְמַעֲלַת הַתּוֹרָה, וּשְׁקָלוּהָ כְּכָל הַמִּצְוֹת יַחַד. וְזֶה לְשׁוֹן סֵפֶר הָרוֹקַח זַ"ל (הובא בספר חיי אדם ובס' הגן יום ב'): אֲפִלּוּ לְתַלְמִיד חָכָם שֶׁדַּרְכּוֹ לִלְמֹד, אֲבָל בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה וְכוּ' אֵין יָכוֹל לִלְמֹד, כִּי זְמַן תּוֹרָה לְחוּד וּזְמַן תְּפִלָּה לְחוּד, וְאִם בִּטֵּל תְּפִלָּה בִּשְׁבִיל לִמּוּדוֹ, אֲפִלּוּ לָמַד כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ וְלִמֵּד לַאֲחֵרִים, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ לֹא לָמַד כָּל אוֹתוֹ יוֹם כֻּלּוֹ. וְכֵן תֵּדַע בְּבֵרוּר, שֶׁכָּל הַמִּתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, מַעֲלֶה עָלָיו כְּאִלּוּ לָמַד כָּל הַתּוֹרָה. שֶׁהֲרֵי בְּ"יִשְׁתַּבַּח" יֵשׁ ג"ן תֵּבוֹת כְּנֶגֶד ג"ן פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁבַּחֻמָּשׁ. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. וְשֶׁהִיא שְׁקוּלָה כְּכָל הַמִּצְוֹת יַחַד, כָּתוּב בְּסִדּוּר הַגְּרָ"א (הישן, דף ק): צְלוֹתָא שְׁקִילָא כְּכָל פִּקּוּדִין, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּפָרָשַׁת וַיַּקְהֵל (רב, ב): שִׁיתְ פִּקּוּדִין דְּקַיְמִין בִּצְלוֹתָא דְסַלְקִין לְגַבֵּי שִׁית מֵאָה פִּקּוּדִין דְּאוֹרַיְתָא וְכוּ' עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. וּמְבֹאָר לְעֵיל, וְאַחַר כָּךְ מָצָאתִי בַּזֹּהַר פָּרָשַׁת תְּצַוֶּה, דְּשֵׁשׁ מִצְוֹת בַּתְּפִלָּה, וְהֵם: יִרְאָה, אַהֲבָה, לְבָרְכוֹ, לְיַחֲדוֹ, לְבָרֵךְ הַכֹּהֵן אֶת הָעָם, וְלִמְסֹר נַפְשׁוֹ לוֹ.

ב. הַלְוַאי שֶׁיִּתְפַּלֵּל אָדָם כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ (ברכות כא)

וְאָמְרוּ בִּבְרָכוֹת (כא.): הַלְוַאי שֶׁיִּתְפַּלֵּל אָדָם כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ. וּבַתּוֹסָפוֹת שָׁם פָּסְקוּ כֵּן, אִם יָכוֹל לְחַדֵּשׁ דָּבָר. וְהָרִי"ף פָּסַק כֵּן, אֲפִלּוּ אֵינוֹ יָכוֹל לְחַדֵּשׁ, וְרַק אַדַּעְתָּא דִּרְשׁוּת. וּבַכּוּזָרִי הַנִּזְכַּר לְעֵיל: וּתְהֵא עֵת הַתְּפִלָּה לֵב זְמַנּוֹ. וְכֵן בַּמִּדְרָשׁ עַל הַפָּסוּק "וּפַרְעֹה הִקְרִיב" (שמות יד, י): כֵּיוָן שֶׁרָאוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ מֻקָּפִין מִשְּׁלֹשָׁה רוּחוֹת; הַיָּם סוֹגֵר, וְהַשּׂוֹנֵא רוֹדֵף, וְהַחַיּוֹת מִן הַמִּדְבָּר, תָּלוּ עֵינֵיהֶם לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם וְצָעֲקוּ לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (שם): "וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה'". וְלָמָּה עָשָׂה לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּךְ? אֶלָּא שֶׁהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְאַוֶּה לִתְפִלָּתָם.

וּמֵהַחֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים אָנוּ רוֹאִים, כִּי הָיוּ שׁוֹהִים עַל הַתְּפִלָּה זְמַן רַב. וְהַגְּמָרָא מַקְשָׁה: תּוֹרָתָן הֵיכָא מִשְׁתַּמֶּרֶת? אֶלָּא, לְפִי שֶׁחֲסִידִים הָיוּ תוֹרָתָן מִשְׁתַּמֶּרֶת. אֲבָל בֶּאֱמֶת עֲדַיִן צָרִיךְ לְהָבִין, כִּי הֲלֹא מִצְוַת לִמּוּד הַתּוֹרָה לֹא קִיְּמוּ בַּזְּמַן הַהוּא? אֶלָּא עַל כָּרְחָךְ לוֹמַר דִּתְפִלָּה שֶׁהִיא עֲבוֹדַת הַלֵּב, הִיא הָעִקָּר. וְעִקָּר זֶה נִדְרָשׁ מֵהָאָדָם, רַק שֶׁאֵין אָנוּ יְכוֹלִים לְהִתְפַּלֵּל אֲפִלּוּ רֶגַע בְּלֵב שָׁלֵם, וּתְפִלָּה שְׁלֵמָה לְלֹא פִגּוּל, כִּמְעַט לֹא נִמְצָא אֶצְלֵנוּ. אֲבָל הָאֱמֶת – שֶׁהָעִקָּר הוּא הַתְּפִלָּה. עַל כֵּן רָאוּי שֶׁנִּתֵּן נַפְשֵׁנוּ עַל הַתְּפִלָּה, וּכְמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בְּרַשִּׁ"י בְּשַׁבָּת (קכז:), דְּנֶפֶשׁ הַיְנוּ תְפִלָּה. וּבִבְרָכוֹת (ה:) בְּרַשִּׁ"י, ד"ה טוֹרֵף נַפְשׁוֹ, בא"ד: וּמַה הִיא הַנֶּפֶשׁ? זוֹ תְפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א' א, טו): "וָאֶשְׁפֹּךְ אֶת נַפְשִׁי לִפְנֵי ה'".

ג. תְּפִלָּה בְּכַוָּנָה מִתְקַבֶּלֶת לְמַעְלָה בְּכָבוֹד וְתִפְאָרָה

תַּרְגּוּם מִזֹּהַר פָּרָשַׁת וַיַּקְהֵל: תְּפִלָּתוֹ שֶׁל אָדָם הִיא עֲבוֹדַת הָרוּחַ, וְהִיא עוֹמֶדֶת בְּסוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים. וּבְנֵי אָדָם אֵינָם יוֹדְעִים שֶׁתְּפִלָּתוֹ שֶׁל אָדָם בּוֹקַעַת אֲוִירִים וּבוֹקַעַת רְקִיעִים, פּוֹתַחַת פְּתָחִים וְעוֹלָה לְמַעְלָה וְכוּ'. וְכָל אֵלּוּ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם צָרוֹת, רַחֲמָנָא לִצְלָן, הַמִּתְפַּלְלִים תְּפִלָּה לַאֲדוֹנָם מִתּוֹךְ צָרָתָם, מִתּוֹךְ שְׁבִירַת הַלֵּב – אִם הַדִּבּוּר הַהוּא הוּא כָּרָאוּי, הוּא עוֹלֶה לַאֲוִיר, וְיֵשׁ מְמֻנֶּה אֶחָד שֶׁנּוֹטֵל אֶת אוֹתוֹ דִּבּוּר וְנוֹשֵׁק אוֹתוֹ, וּכְשֶׁנּוֹשֵׁק אוֹתוֹ, פָּתַח וְאָמַר: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְרַחֵם עָלֶיךָ וְיִתְמַלֵּא רַחֲמִים בִּשְׁבִילְךָ.

וּכְשֶׁהַתְּפִלָּה עוֹלָה בַּחֲשַׁאי, כָּל אֵלּוּ שִׁשִּׁים רִבּוֹא מַחֲנוֹת, וְכָל אֵלּוּ בַּעֲלֵי הָעֵינַיִם, וְכָל אֵלּוּ בַּעֲלֵי הָאָזְנַיִם, כֻּלָּם יוֹצְאִים וְנוֹשְׁקִים מִלָּה הַהִיא שֶׁל תְּפִלָּה הָעוֹלָה וְכוּ'. וּכְשֶׁהַתְּפִלָּה עוֹלָה, אָז נִזְדַּעְזֵעַ הוּא וְכָל הַמַּחֲנוֹת שֶׁלּוֹ, וְנִשְׁבָּר כֹּחָם, וְיוֹצְאִים וּמִשְׁתַּחֲוִים, וּמְעַטְּרִים לַתְּפִלָּה הַהִיא, וְעוֹלִים עִמָּהּ עַד שֶׁמַּגִּיעִים לָרָקִיעַ הַשִּׁשִּׁי. אָז יוֹצְאִים כַּמָּה צְבָאוֹת וְכַמָּה מַחֲנוֹת, וּמְקַבְּלִים אֶת הַתְּפִלָּה הַהִיא עַד שֶׁמַּגִּיעִים לְשִׁבְעִים שְׁעָרִים וְכוּ', וְהוּא מְעַטֵּר אֶת הַתְּפִלָּה בְּשִׁבְעִים עֲטָרוֹת. וְכֵיוָן שֶׁהַתְּפִלָּה מִתְעַטֶּרֶת בְּכָל אֵלּוּ הָעֲטָרוֹת, אָז מִתְחַבְּרִים כָּל אֵלּוּ חַיָּלִים שֶׁל כָּל הָרְקִיעִים [שֶׁלִּוּוּ אֶת הַתְּפִלָּה עַד כָּאן, מֵרָקִיעַ לְרָקִיעַ], וּמַעֲלִין אֶת הַתְּפִלָּה לָרָקִיעַ הַשְּׁבִיעִי וְכוּ', וּמַכְנִיס אֶת הַתְּפִלָּה לְשִׁבְעָה הֵיכָלוֹת.

ד. כָּל מַצַּב קִיּוּם הָאֻמָּה – בִּתְפִלָּה

וְכָתַב בְּסֵפֶר "אוֹר יְחֶזְקֵאל" זֶה לְשׁוֹנוֹ: וּבֶאֱמֶת, כָּל מַצַּב קִיּוּם הָאֻמָּה הוּא רַק עַל יְדֵי הַתְּפִלָּה, כִּי הָאָבוֹת עָמְדוּ וּבִקְשׁוּ בַּתְּפִלָּה עֲבוּר עַם יִשְׂרָאֵל לְדוֹרוֹתָיו, וְכִדְאִיתָא בְּרַשִּׁ"י (בראשית יב, ו), שֶׁאַבְרָהָם אָבִינוּ ע"ה בָּא לִשְׁכֶם לְבַקֵּשׁ עֲבוּר שִׁבְטֵי יָהּ. וְאַף כָּל קִיּוּם יִשְׂרָאֵל בְּעֵת חֵטְא הָעֵגֶל, בְּעֵת שֶׁרָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְכַלּוֹתָם, הִתְפַּיֵּס רַק עַל יְדֵי הַתְּפִלָּה. וְכִדְאִיתָא בַּחֲזַ"ל.

ה. הַסִּיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא בְּגַשְׁמִיוּת וּבְרוּחָנִיּוּת תְּלוּיָה בִּתְפִלָּה

מִשּׁוּם כֵּן יֵשׁ לְפָרֵשׁ פֵּרוּשׁ הַמִּלָּה "תְּפִלָּה" מִלְּשׁוֹן הַפְלָאָה וּפְרִישׁוּת, שֶׁפּוֹרֵשׁ אָדָם מִן הָעוֹלָם הַזֶּה וּמִתְיַחֵד וּמִתְדַבֵּק עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁאֵין לוֹ לָאָדָם בְּעוֹלָמוֹ בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה אֶלָּא רַק אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבַד.

וּלְהַמְבֹאָר לְעֵיל, שֶׁלְּחַסְדֵּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ זוֹכֶה רַק עַל יְדֵי הַתְּפִלָּה וְהַבַּקָּשָׁה לִזְכּוֹת לַחֲסָדָיו, וּבִלְעֲדֵי זֹאת אֵין זוֹכֶה בִּמְאוּמָה. וְאֵין הַדְּבָרִים אֲמוּרִים רַק בְּגַשְׁמִיּוּת, אֶלָּא אַף בָּרוּחָנִיּוּת זוֹכֶה רַק עַל יְדֵי הַתְּפִלָּה. וְאַף לִזְכּוֹת לְתוֹרָה, אֵין זוֹכִים רַק עַל יְדֵי עֵזֶר ה', וְכִדְאִיתָא בַּגְּמָרָא (מגילה ו:): יָגַעְתִּי וְלֹא מָצָאתִי אַל תַּאֲמִין. וְהַנֵּי מִלֵּי לַחֲדוּדֵי- לַהִתְחַדֵּד וּלְהִתְפַּלְפֵּל בַּתּוֹרָה, אֲבָל לְאוֹקוֹמֵי גִרְסָא – שֶׁלֹּא תִּשְׁתַּכַּח מִמֶּנּוּ הַתּוֹרָה, סִיַּעְתָּא מִן שְׁמַיָּא הִיא. אַף הַחֲדוּדֵי הוּא מַתְּנַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכַנֶּאֱמַר: יָגַעְתִּי וּמָצָאתִי, שֶׁאַף לְאַחַר הַיְגִיעָה אֵינוֹ זוֹכֶה מִכֹּחַ הַיְגִיעָה, אֶלָּא הוּא בְגֶדֶר מְצִיאָה, דְּהַיְנוּ, מַתְּנַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וּמִכָּל מָקוֹם, לְאוֹקְמֵי גִרְסָא לֹא מַסְפִּיק בְּכָךְ, אֶלָּא דָרוּשׁ סִיַּעְתָּא דִשְׁמַיָּא. חֶסֶד ה' בִּמְיֻחָד דָּרוּשׁ לָנוּ כְּדֵי לְאוֹקְמֵי גִרְסָא, וּלְהַשִּׂיג סִיַּעְתָּא דִשְׁמַיָּא דָּרוּשׁ תְּפִלָּה וּבַקָּשָׁה, כַּאֲשֶׁר נִתְבָּאֵר.

וְכַאֲשֶׁר יְבַקֵּשׁ וְיַעֲמֹד בִּתְפִלָּה, וַדַּאי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַעַזְרֵהוּ וְיִזְכֶּה לְמַלֹּאת בַּקָּשָׁתוֹ. וְאִיתָא בַּחֲזַ"ל (מד"ר בשלח כא, א): "צָעֲקוּ וַה' שָׁמֵעַ" (תהלים לד, יח) – שְׁתֵּי יְרֻשּׁוֹת הִנְחִיל יִצְחָק לִשְׁנֵי בָנָיו; הִנְחִיל לְיַעֲקֹב הַקּוֹל, וְהִנְחִיל לְעֵשָׂו הַיָּדַיִם. עֵשָׂו הָיָה מִתְגָּאֶה בִּירֻשָּׁתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כ, יח): "פֶּן בַּחֶרֶב אֵצֵא לִקְרָאתֶךָ", וְיַעֲקֹב מִתְגָּאֶה בִּירֻשָּׁתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שם, טז): "וַנִּצְעַק אֶל ה'". שְׁנֵיהֶם נָטְלוּ שָׂכָר; עֵשָׂו נָטַל שְׂכָרוֹ, וְיַעֲקֹב נָטַל שְׂכָרוֹ. וְעַיֵּן שָׁם הֶמְשֵׁךְ דִּבְרֵי חֲזַ"ל.

ו. כֹּחַ הַתְּפִלָּה יְרוּשָׁה הִיא בְּיָדֵינוּ, וּמְבֻטָּח לָנוּ שֶׁנַּצְלִיחַ אִם נִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ

מְבֹאָר, דְּכֹחַ הַתְּפִלָּה יְרֻשָּׁה הִיא בְּיַד עַם יִשְׂרָאֵל, וְהוֹרִישָׁהּ יִצְחָק אָבִינוּ ע"ה לְיַעֲקֹב וּלְכָל עַם יִשְׂרָאֵל. וּמִכֵּיוָן שֶׁיְּרֻשָּׁה בְּיָדֵינוּ, אִם כֵּן, וַדַּאי שֶׁקִּנְיָן הִיא בְּיָדֵינוּ. וְלָכֵן, פָּשׁוּט, דִּבְעֵת שֶׁאָדָם מִשְׁתַּמֵּשׁ בִּירֻשָּׁתוֹ וְעוֹמֵד וּמַפְצִיר בִּתְפִלָּה, יַעַזְרֵהוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְיִתְמַלֵּא בַקָּשָׁתוֹ וּתְפִלָּתוֹ. אַךְ כָּל זֹאת, בְּעֵת שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בַּתְּפִלָּה כָּרָאוּי לָהּ, שֶׁעוֹמֵד לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ וּמַרְגִּישׁ בְּזֹאת, מַה שֶּׁאֵין כֵּן כְּשֶׁאֵינוֹ מֵבִין מַהוּת הַתְּפִלָּה – לֹא יִזְכֶּה עַל יְדֵי הַתְּפִלָּה.

ז. "בְּיוֹם צָרָתִי אֶקְרָאֶךָּ" (תהלים פו, ז)

וּבְסֵפֶר "מְנוֹרַת הַמָּאוֹר" הַקַּדְמוֹן, זֶה לְשׁוֹנוֹ (פרק התפלה): חֲבִיבָה תְפִלָּה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל וּמְרַחֵם עֲלֵיעֶם, כִּדְגַרְסִינָן בְּמִדְרַשׁ תְּהִלִּים (כח): "לְדָוִד אֵלֶיךָ ה' אֶקְרָא צוּרִי אַל תֶּחֱרַשׁ מִמֶּנִּי", זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (איכה ג, כד): "חֶלְקִי ה' אָמְרָה נַפְשִׁי". יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: אֵין חֶלְקֵנוּ אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר "חֶלְקִי ה'", וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר: אֵין חֶלְקִי אֶלָּא יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לב, ט): "כִּי חֵלֶק ה' עַמּוֹ יַעֲקֹב חֵלֶק נַחֲלָתוֹ". לְפִיכָךְ, כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל מִתְפַּלְלִין, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹנֶה אוֹתָם מִיָּד, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים נה, כג): "הַשְׁלֵךְ עַל ה' יְהָבְךָ וְגוֹ'". אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (תהלים נו, ד): "יוֹם אִירָא אֲנִי אֵלֶיךָ אֶבְטָח". בָּשָׂר וָדָם יֵשׁ לוֹ אוֹהֵב – הוֹלֵךְ אֶצְלוֹ לְפַיְסוֹ, פַּעַם אַחַת מְקַבְּלוֹ, שְׁנִיָּה שְׁלִישִׁית אֵינוֹ נִרְאֶה לוֹ, רְבִיעִית אֵינוֹ נִפְנֶה לוֹ. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא כָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל מַטְרִיחִין עָלָיו בִּתְפִלָּה בְּעֵת צָרָתָם לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ רַחֲמִים, שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּתָן וּמְקַבְּלָהּ וּמְרַחֵם עֲלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פו, ז): "בְּיוֹם צָרָתִי אֶקְרָאֶךָּ כִּי תַעֲנֵנִי", וּכְתִיב (תהלים נ, טו): "וּקְרָאֵנִי בְּיוֹם צָרָה אֲחַלֶּצְךָ וּתְכַבְּדֵנִי".

וְכָתַב בְּסֵפֶר "אָרְחוֹת אִישׁ", מִפְּנִינֵי הֶ"חָזוֹן אִישׁ": א. עֲשִׂיַּת תְּפִלָּה רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים לִפְנֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא, הוּא מִן הַשְּׁלֵמוּת הַיּוֹתֵר גְּדוֹלָה וְהַקִּנְיָן הַיּוֹתֵר נִבְחָר לָאָדָם עַל פְּנֵי חָלֶד. ב. הַתְּפִלָּה הִיא מַטֵּה עֹז בְּיַד כָּל אָדָם, וְכֹל שֶׁיָּשִׂים הָאָדָם מִבְטַחוֹ בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כֵּן יַעֲלֶה וְכֵן יַצְלִיחַ. ג. כָּל בַּר נָשׁ בְּכֹחוֹ לִמְצֹא טוֹב עַל יְדֵי תְפִלָּה, וַה' מִתְאַוֶּה, כִּבְיָכוֹל, לִתְפִלָּתָן שֶׁל צַדִּיקִים. ד. וְיֵשׁ לְהִתְפַּלֵּל בְּכָל נֹסַח, וּבִלְבַד שֶׁיֵּצֵא מִן הַלֵּב. ה. תְּפִלָּה בְּעֵת צָרָה שֶׁהָאָדָם נִצְטַוָּה עָלֶיהָ, הִיא לוֹ לְעֵזֶר וּתְרוּפָה מַתְמֶדֶת, מְשַׂמַּחַת לֵב וּמְאִירַת עֵינַיִם.

ח. הַתְּפִלָּה מְחֻיֶּבֶת, כִּי אֵין גּוֹרָלֵנוּ תָּלוּי אֶלָּא בּוֹ יִתְבָּרַךְ

וּבִירוּשַׁלְמִי בְּרָכוֹת (פ"ו ה"א): רִבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רִבִּי יִצְחָק אָמַר בָּהּ אַרְבַּע שִׁטִּין [שֶׁבְּאַרְבָּעָה מִינֵי מְקוֹמוֹת מָצִינוּ שֶׁהָיָה קָרוֹב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְרִיּוֹתָיו וְהִצִּיל]:

א. בָּשָׂר וָדָם יֵשׁ לוֹ פַּטְרוֹן (אָדוֹן וּמוֹשֵׁל), אָמְרוּ לוֹ: נִתְפַּס בֶּן בֶּיתְךָ. אָמַר לָהֶן: אֲנִי מְקַיֵּם עָלָיו (אֲנִי אֶעֱמֹד לִימִינוֹ וְאֶעֱזֹר לוֹ). אָמְרוּ לוֹ: הֲרֵי הוּא יוֹצֵא לִדּוֹן. אָמַר לָהֶן: הֲרֵינִי מְקַיֵּם עָלָיו. אָמְרוּ לוֹ: הֲרֵי הוּא יוֹצֵא לִתָּלוֹת. הֵיכָן הוּא וְהֵיכָן פַּטְרוֹנוֹ? אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִצִּיל אֶת מֹשֶׁה מֵחֶרֶב פַּרְעֹה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יח, ד): "וַיַּצִּלֵנִי מֵחֶרֶב פַּרְעֹה".

אָמַר רִבִּי יַנַּאי: נֶאֱמַר (שם ב, טו): "וַיִּבְרַח מֹשֶׁה מִפְּנֵי פַרְעֹה", וְאֶפְשָׁר לְבָשָׂר וָדָם לִבְרֹחַ מִן הַמַּלְכוּת? אֶלָּא – בְּשָׁעָה שֶׁתָּפַס פַּרְעֹה אֶת מֹשֶׁה, חִיְּבוֹ לְהַתִּיז אֶת רֹאשׁוֹ, וְקָהֲתָה הַחֶרֶב מֵעַל צַוָּארוֹ שֶׁל מֹשֶׁה וְנִשְׁבְּרָה, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ז, ד): "צַוָּארֵךְ בְּמִגְדַּל הַשֵּׁן" – זֶה צַוָּארוֹ שֶׁל מֹשֶׁה.

אָמַר רִבִּי אֶבְיָתָר: וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁנִּתְזָה הַחֶרֶב מֵעַל צַוָּארוֹ שֶׁל מֹשֶׁה עַל צַוָּארוֹ שֶׁל קוֹסַנְטְרוֹ וַהֲרָגַתּוֹ. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיַּצִּלֵנִי מֵחֶרֶב פַּרְעֹה" – לִי הִצִּיל וְקוֹסְטִינָר נֶהֱרַג.

רִבִּי בְּרַכְיָה קָרָא עָלָיו: "כֹּפֶר לַצַּדִּיק רָשָׁע" (משלי כא, יח). רִבִּי אַבָּא קָרָא עָלָיו: "צַדִּיק מִצָּרָה נֶחֱלָץ וַיָּבֹא רָשָׁע תַּחְתָּיו" (שם יא, ח).

שָׁנָה בַּר קַפָּרָא: מַלְאָךְ בָּא וְנִדְמֶה לָהֶן כִּדְמוּת מֹשֶׁה, וְתָפְסוּ אֶת הַמַּלְאָךְ וּבָרַח מֹשֶׁה.

אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: בְּשָׁעָה שֶׁבָּרַח מֹשֶׁה מִפְּנֵי פַרְעֹה, נַעֲשׂוּ כָּל אֻכְלוּסִין שֶׁלּוֹ, מֵהֶן אִלְּמִין, מֵהֶן חֵרְשִׁין, מֵהֶן סוֹמִין. אָמַר פַּרְעֹה לָאִלְּמִין: הֵיכָן הוּא מֹשֶׁה? – וְלֹא הָיוּ מְדַבְּרִים, אָמַר לַחֵרְשִׁין – וְלֹא הָיוּ שׁוֹמְעִין, אָמַר לַסּוֹמִין – וְלֹא הָיוּ רוֹאִין.

הוּא שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לוֹ לְמֹשֶׁה (שמות ד, יא): "מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם אוֹ מִי יָשׂוּם אִלֵּם אוֹ חֵרֵשׁ אוֹ פִקֵּחַ אוֹ עִוֵּר הֲלֹא אָנֹכִי ה'", שָׁם עָמַדְתִּי לְךָ, כָּאן אֵינִי עוֹמֵד לְךָ?

ב. רִבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רִבִּי יִצְחָק אָמַר בָּהּ שִׁטָּה אַחֶרֶת: בָּשָׂר וָדָם יֵשׁ לוֹ פַּטְרוֹן, אָמְרוּ לוֹ: הֲרֵי יוֹצֵא לִדּוֹן. אָמַר: הֲרֵינִי מִתְקַיֵּם עָלָיו. אָמְרוּ לוֹ: הֲרֵי הוּא מֻשְׁלָךְ לַמַּיִם. הֵיכָן הוּא, וְהֵיכָן פַּטְרוֹנוֹ? אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִצִּיל אֶת יוֹנָה מִמֵּעִי הַדָּגָה, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (יונה ב, יא): "וַיֹּאמֶר ה' לַדָּג וַיָּקֵא אֶת יוֹנָה".

ג. רִבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רִבִּי יִצְחָק אָמַר בָּהּ שִׁטָּה אַחֶרֶת: בָּשָׂר וָדָם יֵשׁ לוֹ פַּטְרוֹן. אָמְרוּ לוֹ: הֲרֵי נִתְפַּס בֶּן בֵּיתְךָ. אָמַר: הֲרֵינִי מִתְקַיֵּם תַּחְתָּיו. אָמְרוּ לוֹ: הֲרֵי הוּא מֻשְׁלָךְ לָאֵשׁ. הֵיכָן הוּא וְהֵיכָן פַּטְרוֹנוֹ? אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן – הִצִּיל לַחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה מִכִּבְשַׁן הָאֵשׁ, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ג, כח): "עָנֵה נְבוּכַדְנֶצָּר וְאָמַר בְרִיךְ אֱלָהֲהוֹן דִּי שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ דִי שְׁלַח מַלְאֲכֵהּ וְשֵׁזִיב לְעַבְדוֹהִי דִּי הִתְרְחָצוּ עֲלוֹהִי" [בָּרוּךְ אֱלֹהֵיהֶם שֶׁל חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה שֶׁשָּׁלַח מַלְאֲכוֹ וְהִצִּיל עֲבָדָיו אֲשֶׁר בּוֹ הֵם בּוֹטְחִים].

ד. רִבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רִבִּי יִצְחָק אָמַר בָּהּ שִׁטָּה אַחֶרֶת: בָּשָׂר וָדָם יֵשׁ לוֹ פַּטְרוֹן. אָמְרוּ לוֹ: הֲרֵי יוֹצֵא לִדּוֹן. אָמַר: הֲרֵינִי מִתְקַיֵּם עָלָיו. אָמְרוּ לוֹ: הֲרֵי הוּא מֻשְׁלָךְ לַחַיּוֹת. הֵיכָן הוּא וְהֵיכָן פַּטְרוֹנוֹ? אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִצִּיל אֶת דָּנִיֵּאל מִגּוֹב הָאֲרָיוֹת, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר (שם ו, כג): "אֱלָהַי שְׁלַח מַלְאֲכֵהּ וּסֲגַר פֻּם אַרְיָוָתָא וְלָא חַבְּלוּנִי".

ט. אֵין לִפְנוֹת לְאֶמְצָעִי אֶלָּא יְשִׁירוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

רִבִּי יוּדָן אָמַר: בָּשָׂר וָדָם יֵשׁ לוֹ פַּטְרוֹן, אִם בָּאָה לוֹ עֵת צָרָה אֵינוֹ נִכְנַס אֶצְלוֹ פִּתְאֹם, אֶלָּא בָּא וְעוֹמֵד לוֹ עַל פִּתְחוֹ שֶׁל פַּטְרוֹנוֹ, וְקוֹרֵא לְעַבְדוֹ אוֹ לְבֶן בֵּיתוֹ, וְהוּא אוֹמֵר לוֹ: פְּלוֹנִי עוֹמֵד עַל פֶּתַח חֲצֵרְךָ. שֶׁמָּא מְנִיחוֹ לוֹ וְשֶׁמָּא מַכְנִיסוֹ. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן – אִם בָּאָה עַל אָדָם צָרָה, לֹא יִצְוַח, לֹא לְמִיכָאֵל וְלֹא לְגַבְרִיאֵל, אֶלָּא לִי יִצְוַח וַאֲנִי עוֹנֶה לוֹ מִיָּד, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר (יואל ג, ה): "כֹּל אֲשֶׁר יִקְרָא בְּשֵׁם ה' יִמָּלֵט".

אָמַר רִבִּי פִּנְחָס: מַעֲשֶׂה הָיָה בְּרַב שֶׁהָיָה עוֹלֶה מֵחֲמָּתָן לִטְבֶרְיָה. פָּגְעוּ בּוֹ רוֹמָאִים. אָמְרוּ לוֹ: מִן הֵיכָן אַתָּה? אָמַר לָהֶם: מֵאַנְשֵׁי סוֹפִיָּנוֹס [שַׂר הָעִיר]. וּפְטָרוּהוּ לְדַרְכּוֹ. בָּעֶרֶב בָּאוּ אֶצְלוֹ [הָרוֹמָאִים לְסוֹפִיָּנוֹס, וְרָאוּ שֶׁרַב אֵינוֹ שָׁם], אָמְרוּ לוֹ: עַד אֵימָתַי אַתָּה עוֹמֵד לְצִדָּם שֶׁל הַיְּהוּדִים הַלָּלוּ? אָמַר לָהֶם: לָמָּה? אָמְרוּ לוֹ: פָּגַשְׁנוּ בְּאֶחָד וְאָמַרְנוּ לוֹ מִי אַתָּה? וְאָמַר לָנוּ יְהוּדִי, וְאָמַרְנוּ לוֹ מִשֶּׁל מִי אַתָּה? וְאָמַר לָנוּ מִשֶּׁל סוֹפִיָּנוֹס. אָמַר לָהֶם: וּמָה עֲשִׂיתֶם לוֹ? אָמְרוּ לוֹ: פִּנִּינוּ לוֹ דֶּרֶךְ. אָמַר לָהֶם: יָפֶה עֲשִׂיתֶם.

וּמָה מִי שֶׁהוּא נִתְלֶה בְּבָשָׂר וָדָם הוּא נִצּוֹל, מִי שֶׁהוּא נִתְלֶה בְּמֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא כָּל שֶׁכֵּן?. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "כֹּל אֲשֶׁר יִקְרָא בְּשֵׁם ה' יִמָּלֵט".

אָמַר רִבִּי אֲלֶכְּסַנְדְּרִי: מַעֲשֶׂה הָיָה בְּשׁוֹפֵט אֶחָד שֶׁשְּׁמוֹ אֲלֶכְּסַנְדְּרוֹס, וְהָיָה עוֹמֵד וְדָן גַּנָּב אֶחָד. אָמַר לוֹ הַשּׁוֹפֵט לַגַּנָּב: מַה שִּׁמְךָ? אָמַר לוֹ: אֲלֶכְּסַנְדְּרִי. אָמַר לוֹ: אֲלֶכְּסַדְּרוֹס יִפְטֹר אֲלֶכְּסַנְדְּרִי [שֶׁלֹּא יַחְשְׁבוּ שֶׁמְּדֻבָּר בַּשּׁוֹפֵט]. וּמָה אִם מִי שֶׁשְּׁמוֹ כִּשְׁמוֹ שֶׁל בָּשָׂר וָדָם הוּא נִצּוֹל, מִי שֶׁשְּׁמוֹ כִּשְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא [שֶׁהוֹלֵךְ בִּדְרָכָיו] עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: כֹּל אֲשֶׁר יִקְרָא [קרי יִקָּרֵא] בְּשֵׁם ה' יִמָּלֵט".

י. אֵין תְּפִלָּתָן כְּמַשָּׂא לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא

רִבִּי פִּנְחָס אָמַר בָּהּ שְׁתַּיִם; אַחַת בְּשֵׁם רִבִּי זְעִירָא וְאַחַת בְּשֵׁם רִבִּי תַּנְחוּם בַּר חֲנִילַאי.

רִבִּי פִּנְחָס בְּשֵׁם רִבִּי זְעִירָא אָמַר: בָּשָׂר וָדָם יֵשׁ לוֹ פַּטְרוֹן, אִם הִטְרִיחַ עָלָיו בְּיוֹתֵר, הוּא אוֹמֵר: מָצָאתִי פְּלוֹנִי שֶׁמַּטְרִיחַ אוֹתִי! אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא כָּל מַה שֶּׁאַתָּה מַטְרִיחַ עָלָיו – הוּא מְקַבֶּלְךָ, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים נה, כג): "הַשְׁלֵךְ עַל ה' יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ".

יא. יֵשׁ תְּפִלָּה הַמּוֹעִילָה לְאוֹתוֹ רֶגַע (תד"א)

רִבִּי פִּנְחָס בְּשֵׁם רִבִּי תַנְחוּם בַּר חֲנִילַאי אָמַר: בָּשָׂר וָדָם יֵשׁ לוֹ פַּטְרוֹן, וּבָאוּ שׂוֹנְאִים עַל פֶּתַח חֲצֵרוֹ שֶׁל פַּטְרוֹנוֹ לְתָפְסוֹ, עַד שֶׁהוּא צֹוֵחַ לוֹ, עַד שֶׁהוּא יוֹצֵא, עוֹבֶרֶת הַחֶרֶב עַל עָרְפּוֹ וְהוֹרֶגֶת אוֹתוֹ. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִצִּיל אֶת יְהוֹשָׁפָט מֵחֶרֶב אֲרָם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב' יח, לא): "וַיְהִי כִּרְאוֹת שָׂרֵי הָרֶכֶב אֶת יְהוֹשָׁפָט וְהֵמָּה אָמְרוּ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הוּא וַיָּסֹבּוּ עָלָיו לְהִלָּחֵם, וַיִּזְעַק יְהוֹשָׁפָט וַה' עֲזָרוֹ וַיְסִיתֵם אֱלֹקִים מִמֶּנּוּ" – מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיָה חָסֵר אֶלָּא חִתּוּךְ הָרֹאשׁ, וַיְסִיתֵם אֱלֹקִים מִמֶּנּוּ.

יב. מִי כַּה' אֱלֹקֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו

אָמַר רִבִּי תַנְחוּמָא: מַעֲשֶׂה בִּסְפִינָה אַחַת שֶׁל גּוִֹים שֶׁהָיְתָה פּוֹרֶשֶׂת בַּיָּם הַגָּדוֹל, וְהָיָה בָּהּ תִּינוֹק אֶחָד יְהוּדִי.

עָמַד עֲלֵיהֶם סַעַר גָּדוֹל בַּיָּם, וְעָמַד כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם, וְהִתְחִיל נוֹטֵל יִרְאָתוֹ בְּיָדוֹ וְקוֹרֵא, וְלֹא הוֹעִיל כְּלוּם. כֵּיוָן שֶׁרָאוּ שֶׁלֹּא הוֹעִילוּ כְּלוּם, אָמְרוּ לְאוֹתוֹ יְהוּדִי: בְּנִי, קוּם קְרָא אֶל אֱלֹהֶיךָ, שֶׁשָּׁמַעְנוּ שֶׁהוּא עוֹנֶה אֶתְכֶם כְּשֶׁאַתֶּם צוֹעֲקִים אֵלָיו – וְהוּא גִּבּוֹר. מִיָּד עָמַד הַתִּינוֹק וְצָעַק בְּכָל לִבּוֹ, וְקִבֵּל מִמֶּנּוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תְּפִלָּתוֹ, וְשָׁתַק הַיָּם. כֵּיוָן שֶׁיָּרְדוּ לַיַּבָּשָׁה, יָרְדוּ כָּל אֶחָד וְאֶחָד לִקְנוֹת צְרָכָיו.

אָמְרוּ לוֹ לְאוֹתוֹ תִּינוֹק: אֵין אַתָּה הוֹלֵךְ לִקְנוֹת לְךָ כְּלוּם?

אָמַר לָהֶם: מָה אַתֶּם מְבַקְּשִׁים מִן אוֹתוֹ אַכְסְנַאי עָלוּב? (כַּוָּנַת הַתִּינוֹק מַה לָּכֶם וּלְעָלוּב כָּמוֹנִי שֶׁאֵין לוֹ כְּלוּם).

אָמְרוּ לוֹ: וְאַתָּה אַכְסְנַאי עָלוּב? הֵם אַכְסְנָאִים עֲלוּבִים, שֶׁהֵם כָּאן וְגִלּוּלֵיהֶם בְּבָבֶל, וּמֵהֶם כָּאן וְגִלּוּלֵיהֶם בְּרוֹמִי, וּמֵהֶם כָּאן וְגִלּוּלֵיהֶם עִמָּהֶם, וְאֵינָם מוֹעִילִים לָהֶם כְּלוּם, אֲבָל אַתָּה, כָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה הוֹלֵךְ, אֱלֹהֶיךָ הוֹלֵךְ עִמְּךָ, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ד, ז): "כִּי מִי גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹקִים קְרֹבִים אֵלָיו, כַּה' אֱלֹקֵינוּ אֵלָיו בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו".

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
נר לרגלי

הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5