——–
ונקדים דבריו של הגר"י סלנטר ממכתב שנמצא אצל אחד מתלמידיו הגה"צ רבי נפתלי ווירשוור זצ"ל, שכך כתב לו רבו (הובא בספר "דרכי חיים"):
כי מה שבעוה"ר שנמצא במדינת ליטא שלומדים לימוד חיצונים, אחד מהגורמים לזה כי יש כמה שלומדים אפי' מאות דפים גמרא עם תוס' ואינם יודעים רק מ"ש התוס' וא"ת וי"ל וא"ת וי"ל, אבל אינם יודעים המתיקות מה סברו בהקושיא ומה חידשו התירוץ, ואינם מרגישים אפילו טפה מן הים מחכמת ומתיקות התוס', ולהבדיל אלפי הבדלות בהחיצונים מעט החכמה שיש בהם הוא מפורש ובולט ומרגישים זאת תיכף ומיד, כי בהם אין שום נסתרות.
וכדי להבין את דבריו של הגר"י סלנטר, נמשיל בזה משל, מגלה החשמל בעולם היה אדיסון, וברור שתחילת המצאתו של אדיסון את החשמל היה באופן פרימיטיבי ביותר, ובמשך הזמן שכללו בעלי המדע את ההשתמשות בחשמל באופן מודרני יותר, ופיארו את המצאתו של אדיסון בתכלית הפאר, ובכן נתבונן! למי יש ליתן את השבח והתהילה, האם לאדיסון ממציא החשמל, או לבאים אחריו אחר שפיארו וייפו את אופני השימוש בחשמל בתכלית הפאר, הכולל כל מיני מכונות ומכשירים, וכמו כן נברשות ולוסטרות יפות ויוקרתיות? הלא ברור שכל הפאר והשבח הוא לממציא הרעיון, דהרי קל וחומר הוא, אם היה בידו להמציא רעיון המצאת החשמל, בודאי שיש בכוחו להמציא את דרכי השימוש הטכניים, ולעומתו אלו שהשקיעו את מרצם בפיתוח הרעיון לממשו בדרך מעשי, אלו לא היה בידם להמציא את הרעיון.
וכמו כן בחכמת הקיטור שגילה זימיס-וואט לפני כ – 230 שנה, שהיה בימים ההם בדרך פרימיטיבית ביותר, וכן בייתר מכשירי האלקטרוניקה למיניהם כי רבו, שמתחילה המציאום גאוני המדע, ורק לאחר מכן באו תלמידיהם ופיתחו את רעיון רבותיהם, הרחיבוהו ופשטוהו שיהא באופן שתהא יד הכל ממשמשת בו – דבר שבעצם לא נבצר מרבותיהם לעשותו, אלא שרבותיהם השקיעו את אימוץ מוחם בהמצאות וגילויים חדשים שלא היו מעולם, ולא האריכו להשקיע את כוחם וזמנם בדרכי השימוש בהמצאותיהם באופנים ודרכים שונים ומגוונים, וכן על דרך זה בייתר ההמצאות שהמציאו חכמי הדורות, כל מיני המצאות למיניהם בתקשורת במחשבים ברפואה וכו'.
ויותר מכך, הלא היום ילד בכתה ד' כבר לומד כיצד המציא אדיסון את החשמל, וכי יכול הוא בשביל כך להשוות עצמו לאותו ממציא בגלל שהשיג זאת בהבנתו?!
כן הוא בתורה, אסור לנו להטעות את עצמנו ולצמצם את התפעלותנו מגדולת קדמונינו בשביל זה שאנו זוכים להבין את דבריהם, דעלינו להתפעל מ"כח המחדש" שבהם, שהוא רוח הקודש ממש.
והוא ממש דומה לאדם שחרש וזרע פרדס וצמחו בו פירות לרוב, אלא שעדיין נותר הקטיף וסידור הפירות בארגזים, וכי השבח והתהילה למסדר הארגזים או לזה שחרש וזרע? הלא בודאי לחורש ולזורע ולנוטע שהצליח להוציא פירות יפים למראה וטובים למאכל, היום יש לנו פירות רבים על העצים ורק שאנו קוטפים ומסדרים אותם, ומכך ישנה אפשרות שמתרבים היום ספרים לרוב חדשים לבקרים, שזו קצירת דברי רבותינו וסידורם יפה אם זה בפלפול בדבריהם או בסיכומים הלכתיים מערכות וכדומה, שהכל על בסיס פרי עבודתם וזיעתם של רבותינו.
ומכאן נבוא להכיר בגדולת הבורא, וכאמור שמחכמתם של גדולי ישראל נכיר את חכמת הבורא, והוא על דרך משל הזריעה והחרישה שהבאנו, דאמנם השבח לחורש והזורע בייחס למסדר הפירות בארגזים, אולם הכבוד האמיתי מגיע למצמיח, ומי הוא המצמיח אם לא הבורא יתברך שהטביע טבע של "תחיית המתים" ממש בכל זריעה, שלאחר שנרקב הגרעין ונסרח אז מצמיח ועולים ממנו פירות נאים ומשובחים. כן הוא בלימוד התורה, בכך שנתבונן בעוצם גדולת רבותינו ממציאי ומחדשי פארות לתורה, מהם נבוא להציץ מעט לראות את חכמתו יתברך שהוא הממציא הראשון בחכמתו חכמה כל כך מפוארת, וכמבואר בדברי ה"מכתב מאליהו" דלעיל.
חלילה, אין בכוונתנו למעט מכבודם של עמלי התורה היום שמוציאים חידושיהם בעמל תורה, ובודאי העמל באמת לאמיתה של תורה, הנהו ת"ח אמיתי שמחוייבים אנו בכבודו. אלא כוונתנו לחדד לעצמנו ולו במעט עוצמת גדלות הראשונים, כי רק בכך נוכל להמשיך את אמיתות התורה מדור לדור.
והחשוב להדגיש בדברינו אלו, שעדיין אין המשל דומה לנמשל, דבמשל המצמיח שהוא הממציא בייחס לחורש והזורע, עדיין הוא אינו דומה לנמשל, לפי שבעצם כוחו ית' שהוא שפע חכמתו השופע בעמלי תורה הינו מתמיד, והוא ית' המשפיע שפע חכמה, וכנא': "יהיב חכמתא לחכימין ומנדעא לידעי בינה", כך שאת חכמתו ית' ניתן לראות לא רק מכח הממציא בלבד אלא מכל חכמה המתחדשת במשך הדורות אצל כל חכם מישראל, יש לראות את גודל חכמתו ית' שהיא מה שתביא להכירו.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בים דרך – בראשית
אמונה ובטחון
הרה"ג יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5