ג. הסבר נוסף לכפרה המתהווית מעיצומו של יום הכיפורים

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר בים דרך - דברים ג. הסבר נוסף לכפרה המתהווית מעיצומו של יום הכיפורים
תוכן עניינים הצג

——–

לגבי יום השבת ראינו למעלה שעיצומו מכפר, כמובא בגמרא (שבת קיח ע"ב) שהבאנו לעיל, וניתן להסביר זאת בדרך הפשט, שהרי עיקר התשובה הוא לשרש אחר גורם החטא בשורשו, דאילו יעשה האדם תשובה על הענפים והשורש קיים – תשובתו אינה שלימה.

והרי שורש החטאים נובע מהעדר האמונה וטשטושה, שהרי לו יהא כמו חי אצל האדם עונש החטא ושכר המצוה, לא ירהיב בנפשו לחטוא, והוא דברי שלמה המלך ע"ה (קהלת ח, יא): "אשר אין נעשה פתגם מעשה הרעה מהרה על כן מלא לב בני האדם בהם לעשות רע", כל האומץ של בני האדם לעשות רע – ואף להיותם מאמינים בכללות – הוא מפני שמטושטש אצלם בהירות שכר ועונש, ומשפט ה' קל בעיניהם להיותם סוברים שיתפשרו עם הבורא בנקל, ובפרט בראותם "הנה אלה רשעים ושלוי עולם השגו חיל", ואין משפט ה' במהרה על עושי הרעה, לכך ידמו בנפשם שלא תקראנה אותם הרעות, וכמו שהארכנו בזה בפרשת בראשית (מאמר א'), שכל יסוד הצלחות היצר על האדם הוא בכך שמפלפל עמו להסיר את איום העונש מעליו.

א"כ כשרוצה השב לשוב באמת, עליו לטפל בשורש ובסיבת החטא שהוא העדר האמונה, דאל"כ גם אם יבקש סליחה ומחילה – אכן זוהי תשובה, אומנם בענפים בלבד, אולם איננה תשובה בשורש הגורם לחטא.

בשמירת שבת שבה האדם מחדש אצלו את יסודות האמונה בבורא, ומעיד על שלטונו הבלעדי החל מבריאת העולם ועד השגחתו המתמשכת על כל פרט ופרט, וממילא מחזק אצל עצמו את האמונה בכוחו של הבורא לשפוט לדון ולהעניש, ומחדד אצל עצמו את יסודות ועיקרי האמונה באופן ברור, הרי שבזה גופא, נעשית תשובתו תשובה בשורשה, לפי שכאן נוגע הוא בשורש סיבת החטא שהוא העדר האמונה לתקנו בחיזוק ובהירות האמונה, וא"כ בזה נעשית התשובה באמת, לפי שבכך מובטח הוא שלא ישוב לחטא שוב, אחר שהאמונה מתבהרת בקרבו באמצעות שמירת השבת כראוי, ומה שלא יוכל לפעול בתענית וסיגופים שאינם אלא לטהר הטומאה החיצונית כמובא בהחיד"א לעיל, יוכל לעשות ולתקן באמצעות יום השבת מצד עיצומו של יום ואף שהוא עם האכילה והשתיה.

ובדומה לזה, ובייתר שאת נעשה ביום הכיפורים, לאחר שהשרשנו בעצמנו ענין המלכויות בר"ה ובימי התשובה, באים אנו ביום הכיפורים ליטהר ולבקש חנינה, וזאת מכח אמונתנו בכוחו ושליטתו הבלעדי של הקב"ה עד שיא פיסגת היכולת, שהיא "וחנותי את אשר אחון ורחמתי את אשר ארחם", שזו הנהגה בלעדית לכל יכול, לחנון ולסלוח לאשר יחון, שיכולת כזו שהיא במושגים הרוחניים היא חידוש גדול, כי מילא במושגים החומריים אין לנו שום בחירה, אולם במושגים הרוחניים הבחירה בידינו, והאדם נושא באחריות מעשיו, ועם כל זה גם בזה באים אנו באמונת כוחו ית' לחנון את אשר יחפוץ, שמורה הוא על אמונה ביכולתו בכל, והיאך איננו משועבד לכלום ואפילו לא לכללים הרוחניים, ובחידוד אמונה זו של מלכויות בשלימותה, מטפלים אנו בסיבה ושורש שגרם לנו את החטא שהוא העדר האמונה, כי זהו מה שיביאנו מעתה לירא ממלכותו ית' שזוהי עיקר "המלכויות" – מוראה של מלכות – לבלתי נחטא.

העולה לנו מכל הנ"ל, דיש לתפוס את המחשבה ביום כיפור בב' נקודות, האחת שאנו ביום זה בדביקות ללא חציצות בינינו לבורא, והוא הסיבה להסיר את כתמי העוונות מפנימיות הנפש מאור ה' הזורח על נשמותינו, כמבואר בהחיד"א לגבי שבת ובמהר"ל לגבי יוה"כ.

ובפרט כשאומר הפסוק: "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם לפני ה' תטהרו", כשאומר: "לפני ה"', יכווין שהינו לפני ה' ממש ללא מחיצות כלל.

ונקודה ב' שיש לתפוס בה את מחשבותינו ביום קדוש זה, היא האמונה בשליטת הבורא שהוא בעצם המלכויות שהחילונו בהם בר"ה, וביוה"כ מגיעים אנו לפיסגת האמונה במלכותו ית', שבכוחו ובשליטתו לחון את אשר יחפוץ לחון, ובוודאי שהחנינה שחונן ה' היא כפי הדין והצדק הנראה לו ית', ואף שלנו אין הבנה בהנהגה זו, אמונתנו שאין הקב"ה משועבד לשום חוק, ובכך נחדד אצל עצמנו את האמונה בכוחו ית' ובשליטתו הבלעדית, והוא מה שיבצר אותנו מלחטוא בטיפול בשורש סיבת החטא שהוא העדר האמונה כמבואר.

ובפרט בכיפור שחל בשבת, שאז מצטרפים ב' הכוחות שמסוגלים לכפר עוון, הן מצד אור ה' המאיר לנשמות ישראל, והן מצד חידוד האמונה, שהם ב' הבחינות הנזכרות לעיל מצד השבת ומצד יום הכיפורים.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בים דרך – בראשית

אמונה ובטחון
הרה"ג יעקב ישראל לוגאסי שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן