ג. המצורע התדרדר בחוסר אמונה וביטחון עד כדי מצב החמור ביותר – הוצאת שם רע

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר בים דרך - ויקרא ג. המצורע התדרדר בחוסר אמונה וביטחון עד כדי מצב החמור ביותר – הוצאת שם רע
תוכן עניינים הצג

——–

ויש להבין מדוע דוקא במצורע מצינו שתהא תרופתו דוקא באופן כזה של אמצעים הנוגדים בטבע את רפואתו, כדי שתבוא לו רפואתו שלא בדרך הטבע דוקא? וכי חסר אופני יסורים למיניהם, והלא בכל מיני יסורים קיים החשש שיטעה האדם לומר שיסוריו באו לו בדרך הטבע, ולא מצינו בשום גוון של יסורים שראתה התורה צורך מיוחד להמחיש למתייסר שיסוריו באו עליו בהשגחה ולא בטבע מלבד המצורע, ומה אם כן "זכה" המצורע ונתייחד בכך "לזכות" בזה שיתלמד לראות בחוש שיסוריו באו עליו בהשגחה ולא במקרה.

לבני אדם נדמה כי מידת הביטחון אינה אלא משנת חסידים ואנשי מעשה, ואילו לייתר המון העם זו אינה אלא מידת חסידות וחומרא יתירה, אולם בואו ונראה כמה מחדלים רבים נוצרים מהעדר הביטחון בה', כשאדם אינו בוטח בה' הרי שהוא רץ כסוס וכפרד כל היום על פרנסתו, כועס, נוקם ונוטר, מלא לבו בשנאת חנם ובשנאת הבריות, לשון הרע ורכילות בלתי נמנעים אצלו כשחושב שעל ידם יבנה ויגדיל את מעמדו, כך שאפשר לומר שללא ביטחון – שהוא פרי האמונה – הרי שהאמונה היא שורש יבש כערער בערבה, לפי שלא יתכן שיקרא האדם מאמין בה' ובעיקרי האמונה ולמעשה אינו מיישם את אמונתו.

וביותר יובן אסון חוסר הביטחון, על פי דברי ה"חזון איש" בספרו "אמונה וביטחון" שכתב: האמונה – הלכה, הביטחון – הלכה למעשה, הרי שהמאמין ללא ביטחון הוא כלומד הלכות תפילין שבת ולא מקיימם הלכה למעשה, כי הביטחון הוא היישום של האמונה.

אמנם עדיין יתכן ויהא האדם מאמין בה', אלא שאמונתו איננה מספיק ברורה ומצוחצחת עד כדי שיוכל לכבוש יצריו מכעס ונקימה ומלשון הרע ורכילות, ובפרט כשנדמה לו שבכך יתבסס מעמדו, אולם תורת המצורע שנתנגע בנגע הצרעת שבו, הרי היא ל"מוציא שם רע", וכמו שדרשו: "זאת תהיה תורת המצורע" – תורת המוציא שם רע שהוא קשה מלשון הרע, ושיגיע האדם למצב של הוצאת שם רע זוהי שחיתות שאינה באה כ"כ מהר, שהרי אחד שמוציא שם רע ומסוגל להעיז להוציא דיבה ושקר על חבירו מדברים שלא היו ולא נבראו, הלא אחד שכזה נדמה לו ש"לשון הרע" שהוא על אמת כידוע – מצוה לדבר, ואחר שנעשה לו כהיתר – ואולי אף כמצוה – עוון הנורא הזה של לשון הרע שהוא על אמת – הגיע הוא למצב של הוצאת דיבה ושקר על חבירו.

אחד שכזה לא בסתם הלך והוציא דיבה, דמילא לשון הרע עוד מדברים בני אדם מתוך שעמום גם ללא תועלת, אולם להוציא דיבה על אדם זהו מסתמא כדי להפיק תועלת ולהיבנות מכך, דוכי בשופטני עסקינן להוציא דיבה רעה סתם על חבירו ללא כל תועלת, אלא ודאי כאמור עושה האדם כזאת למתחרה עמו בעסק או במעמד כדי להפילו.

אם כן, ירדה תורה לשורש הסיבה שהביאתו לכך, והוא כפירתו בהשגחה העליונה באופן ירוד ביותר, וכנאמר בפסוק (תהילים יב, ה): "אשר אמרו ללשונינו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו", הרי שקישר הפסוק ענין הוצאת דיבה שכן הפסוק שם מדבר בהוצאת דיבה – למינות – "מי אדון לנו", עד כדי שהביאתו לחשוב שבכך שיעליל על חבירו בהוצאת דיבה, יתבסס מעמדו ויעלה חינו – שהוא מינות ממש.

בכדי לרפאות לאיש הזה את שורש חוליו שממנו הגיע לצרעת זו שהלא היא חסרון בטחונו בה', שהיא הביאתו לחשוב כי בחורבן אחרים יבנה הוא, שזו מחשבת הכופר בהשגחה, מכך הרי הגיע למדריגה שפלה כזו להוציא שם רע על אחרים מדברים שהם שקר, וזה כאמור לאחר שכבר נדוש אצלו עוון לשון הרע החמור ונעשה לו כהיתר עד כדי הגיעו לשיפלות נוראה כזו של הוצאת שם רע. ולכך כדי לחזק בלבו את הביטחון בה', ראה הבורא בחכמתו שלא תועיל שום תקנה רק בכך שיחזה את האמונה על בשרו ממש, ולכך נצטווה לנהוג בדרכים אשר תתגבר בהם הצרעת לצרוע והם העצבון רוח וצרת הלב וכו', כמבואר ב"אור החיים" לעיל, ומתוך כך שב ורפא לו, ואז יאמר בלבבו: הנה נתרפאתי דוקא בדרך הנוגדת את הטבע א"כ הרי אין עוד מלבדו, ואז ישוב לחזק בלבו הביטחון בה', ויבין שבהעדר בטחונו באלוקיו באתה עליו כל הצרה הזו, אז ילמד היטב כי הנהגת הקב"ה עם האדם מידה כנגד מידה, וכמובא בחז"ל כיון שהפריד אותו מצורע בין איש לרעהו ובין איש לאשתו – בדד ישב, ויבין שרפואתו תלויה בתיקון עוונו מידה כנגד מידה, וכשיתקן חטאו בדרך תשובת המשקל, רק אז ירפא, ולא בדרך הטבעי.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בים דרך – בראשית

אמונה ובטחון
הרה"ג יעקב ישראל לוגאסי שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן