——–
ואל תתמה מגדולי המוסר שמצינו שהיו ביקורתיים מאד, ועיונם היה גדול במהות נפש האדם, ויכלו לגלות מומים וחולשות בבני אדם במידותיהם ובתאוותיהם, וגם בדברים דקים שבני אדם לא יכלו להרגיש בכך על עצמם, יכלו המה לחטט ולמצוא באחרים מומים שבסתר. ולכאורה לפי המבואר הוא תמוה, דאם האדם המוצא מום בחבירו זה בהכרח מפני שהוא נגוע באותו מום, הנה חזינן להיפך, שדוקא צדיקי וחסידי המוסר הבקיאים בכוחות הנפש, דוקא הם הנקיים והזכים יכולים למצוא מומים שאחרים אינם יכולים למצוא.
אלא הביאור הוא, יש אדם שמחטט למצוא חסרונות בשני, ואילו מחסרונותיו מתעלם, ואולי אף חושב עצמו למושלם. אם כן ההיבט שלו על חסרונות השני הוא באופן שיטחי ביותר כפי אשר תראה עינו בחיצוניות, והסתכלות זו נקבעת אך ורק מתוך החסרונות שלו עצמו, ואם הוא לקוי בחסר גדול כך תהא דמות השני אצלו, כי מאחר ומסתכל הוא על השני בלבד – בהכרח שזה מתוך מהותו שלו, ואף שהוא אינו מודע לה, אחר שאינו מחטט אחר עצמו. אולם המסתכל ומחטט לבדוק חסרונותיו ואף שהם דקים מאד – מגלה הוא אותם, ובפרט העובד המוסרי שמנסה בכל כוחו לתקן עצמו – מגלה בעצמו חולשות דקות ביותר, וכשבא הוא להוכיח ולעזור לזולת – הסתכלותו על זולתו היא איננה שיטחית אלא מעמיקה על מנת לתקנו, ואז מיד חש הוא בחולשות השני ויודעם מתוך מומי עצמו, ואף שאצלו הם בדקות כפי מדריגתו הנעלית, יכול להכיר בזולתו עד כמה נגוע הוא בהם. אחר שיש לו מושג אמיתי בנגיעות וחולשות אלו מתוך ביקורת העצמית שלו, והסתכלותו היא אינה שיטחית אלא מתוך חכמה ונסיון, אם כן יכול הוא לדעת עד כמה חבירו נגוע בגדול, ואף שהוא עצמו אינו נגוע אלא בדק מן הדק. ואדרבא, אם החכם המוסרי יביט באופן שיטחי על זולתו, אכן לא ימצא בו שום דופי, היפך מהלקוי במידות שהוא כשיביט באופן שיטחי, יראה רק רע, ואילו החכם המוסרי להיפך, באופן שיטחי יראה בחבירו רק טוב אחר שהוא טוב, ונצרך הוא להעמיק בחכמה ובמוסר שבקרבו ואז יבחין מיד בחסרונות זולתו, והבחנתו היא לאחר הלימוד זכות שיש ללמד על זולתו, כי ראייתו היא מכל הכיוונים ועל כל הצדדים, כי זהו ענין של "חכמת המוסר", ואין ההסתכלות מתוך נגיעה עצמית כלל של החכם המוסרי, אלא רק לשם תיקון זולתו, לכך ראייתו ראיה של אמת, גם אם הוא לא נגוע באותו דבר כלל, וזה מה שמוצאים אנו אצל גדולי המוסר. לעומתם, הלקוי, שבהכרח אם רואה את חבירו גרוע, זהו רק מתוך שהוא מונח באותה מידה גרועה כי אין לו מודד אחר להסתכלות, וזהו שהיה גבי קורח, שאת עצמו לא חשד בהתנשאות, ואם כן בהכרח כל הסתכלותו על משה היתה באופן שיטחי וחיצוני, ואז ראה בדיוק מה שהיה הוא בעצמו, והבן.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בים דרך – בראשית
אמונה ובטחון
הרה"ג יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5