——–
נִמְנְעוּ מִלְּהַשְׁבִּיעָה מָאי טַעְמָא אִילֵימָא מִשּׁוּם דְּרַב כַּהֲנָא. דְאָמַר רַב כָּהֲנָא וַאֲמָרֵי לָהּ אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב מַעֲשֵׂה בְּאָדָם אֶחָד בִּשְׁנֵי בַּצוֹרֶת שֶׁהִפְקִיד דִינָר אֵצֶל אַלְמָנָה. וְהִנִּיחָתוֹ בְּכַד שֶׁל קֶמַח. וַאֲפָאָתוֹ בְּפַת. וּנְתָנָתוֹ לֶעָנִי לְיָמִים בָּא בַּעַל הַדִּינָר וְאָמַר לָהּ הֲבִי לִי דִינָרִי. אָמְרָה לֵיהּ יֶהֱנֶה סַם הַמָּוֶת בְּאֶחָד מִבָּנֶיהָ שֶׁל אוֹתָהּ אִשָּׁה אִם נֶהֱנֵתִי מִדִּינָרְךָ כְּלוּם. אָמְרוּ לֹא הָיוּ יָמִים מוּעָטִין עַד שֶׁמֵּת אֶחָד מִבָּנֶיהָ. וּכְשֶׁשָּׁמְעוּ חֲכָמִים בְּדָבָר אָמְרוּ. וּמַה מִי שֶׁנִּשְׁבַע בֶּאֱמֶת כַּךְ הַנִּשְׁבַּע עַל שֶׁקֶר עַל אַחַת כַּמָה וְכַמָּה. מָאי טַעְמָא אִיעַנְשָׁה דְאִישְׁתַּרְשִׁי לָהּ מְקוֹם דִּינָר. וּמָאי מִי שֶׁנִּשְׁבַּע בֶּאֱמֶת. כְּמִי שֶׁנִּשְׁבַּע בֶּאֱמֶת. אִי מִשּׁוּם הָא מָאי אִרְיָא אַלְמָנָה אֲפִילוּ גְרוּשָׁה נָמֵי. אַלָמָה אָמַר רִבִּי זֵירָא אָמַר שְׁמוּאֵל לָא שָׁנוּ אֶלָּא אַלְמָנָה אֲבָל גְּרוּשָׁה מַשְׁבִּיעִין אוֹתָהּ. אַלְמָנָה שַׁאנֵי דִבְּהַהִיא הֲנָאָה דְקָא טָרְחָא קָמֵי דְיַתְמֵי אַתְיָא לְאוֹרוּיֵי הַתֵּירָא. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רִבִּי יִרְמִיָה בַּר אַבָּא רַב וּשְׁמוּאֵל דַּאֲמָרֵי תַרְוַיְיהוּ לָא שָׁנוּ אֶלָּא בְּבֵית דִּין. אֲבָל חוּץ לְבֵית דִין מַשְׁבִּיעִין אוֹתָהּ. אֵינִי וְהָא רַב לָא מַגְבֵי כְּתוּבָה לְאַרְמַלְתָּא קַשְׁיָא. בְּסוּרָא מַתְנוּ הָכִי. בִּנְהַרדָעָה מַתְנוּ הָכִי אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל לָא שָׁנוּ אֶלָּא בְּבֵית דִּין. אֲבָל חוּץ לְבֵית דִּין מַשְׁבִּיעִין אוֹתָהּ. וְרַב אָמַר אֲפִילוּ חוּץ לְבֵית דִּין נָמֵי אֵין מַשְׁבִּיעִין אוֹתָהּ. רַב לְטַעְמֵיהּ דְרַב לָא מַגְבֵי כְּתוּבָה לְאַרְמַלְתָּא. וְלִיאַדְרָהּ וְלִיגְבְּיָיהּ. בִּשְׁנֵי דְרַב קִילֵי נִידְרֵי. הַהִיא דְּאָתָת לְקָמֵיהּ דְרַב הוּנָא אָמַר לָהּ מַה אֶעֱבֵיד לִיךְ דְּרַב לָא מַגְבִי כְּתוּבָה לְאַרְמַלְתָּא. אָמְרָה לֵיהּ מִידִי הוּא טַעְמָא אֶלָּא דִּילְמָא נָקִיטְנָא מִידִי מִכְּתוּבָתִי חַי ה' צְבָאוֹת אִם נֶהֱנֵיתִי מִכְּתוּבָתִי כְלוּם. אָמַר רַב הוּנָא מוֹדֶה רַב בְּקוֹפֶצֶת. הַהִיא דַאָתַאי לְקָמֵיהּ דְרַבָּה בַּר רַב הוּנָא אָמַר לָהּ מָאי אֶעֱבִיד לִיךְ דְּרַב לָא מַגְבֵי כְּתוּבָה לְאַרְמַלְתָּא. וְאַבָּא מָרִי לָא מַגְבֵי כְּתוּבָה לְאַרְמַלְתָּא. אָמְרָה לֵיהּ הַב לִי מְזוֹנֵי. אָמַר לָהּ מְזוֹנֵי נָמֵי לֵית לִיךְ. דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל הַתּוֹבַעַת כְּתוּבָתָהּ בְּבֵית דִּין אֵין לָהּ מְזוֹנוֹת. אָמְרָה לֵיהּ הַפְכוּהָ לְכוּרְסַיָה כְּבֵי תְּרֵי עֲבַדְתָּ לִי. הַפְכוּהָ לְכוּרְסַיָה וְתִרְצוּהָ. וַאֲפִילוּ הָכִי לָא אִיפְרַק מֵחוּלְשָׁא:
יהנה. יועיל להמיתו: דאשתרשי לה מקום דינר. נשתכרה בו עיסה כעובי הדינר שאם לא היה הדינר היתה נותנת עוד עיסה בככר: ומאי מי שנשבע באמת. הא לאו אמת הוא: כמי שנשבע באמת. דהא שוגגת היא ומפני שעונש שבועה מרובה נמנעו מלהשביעה: אתיא לאורויי היתרא. בדבר מועט וסבורה שאין זה פרעון לה שבשכר טירחא נוטלתו: חוץ לב"ד וכו'. ששבועות הדיינין של תורה הוא ונקיט ס"ת בידיה או תפילין ומשביע לה בשם או בכינוי כדאשכחן באברהם שים נא ידך וגו' ואשביעך בה' ועונשה מרובה וחוץ לב"ד שבועה דרבנן בקללת ארור ולא נקיט מידי ואין עונשה כל כך: לא מגבי כתובתה. משום דנמנעו מלהשביעה ואם איתא לישבעה חוץ לב"ד ולגבייה כתובתה: וליאדרה. כדתנן נודרת ליתומים כל מה שירצו: קילי נדרי. קלים היו נדרים בעיניהם לעבור עליהם הלכך לא סמכינן אנדר' לאגבייהו: בקופצת. הואיל וקפצה ונשבעה הרי נשבעה וגובה: אין לה מזונות. מעתה דגליא דעתה דבעי לאינסובי ואיהו לא אתני בהדה אלא כל ימי מיגר ארמלותיך בביתי שהיא אלמנה בשביל כבודו: הפכוה לכורסיה ותרצוה. הפכו כסאו וזקפוהו כדי שתתקיים הקללה בכך. פ"א הפכוה לכורסייה. תשפל גדולתו: כבי תרי עבדת לי. כרב דלא מגבי כתובה וכשמואל להפסיד מזונות ע"כ: לא איפרק מחולשא. לא ניצל מלבא לידי חולי:
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א ול ר' שגיב מחפוד שליט"א
ול- J. Alan Groves Center – תחת תנאי רשיון CC-2.5
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5