——–
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רִבִּי בַנָּאָה, בַּכֹּל שׁוּתָּפִין מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה חוּץ מִן הַכְּבִיסָה שֶׁאֵין דַּרְכָּן שֶׁל בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל לְהִתְבַּזּוֹת עַל הַכְּבִיסָה. (ישעי' ל"ג) וְעוֹצֵם עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרָע, אָמַר רִבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא זֶה שֶׁאֵין מִסְתַּכֵּל בַּנָּשִׁים בְּשָׁעָה שֶׁעוֹמְדוֹת עַל הַכְּבִיסָה. הֵיכִי דָמֵי, אִי דְּאִכָּא דַּרְכָּא אַחֲרִיתִי רָשָׁע הוּא, אִי דְלֵיכָּא דַרְכָּא אַחֲרִיתִי אָנוּס הוּא. לְעוֹלָם דְּלֵיכָּא דַרְכָּא אַחֲרִיתִי, וַאֲפִילּוּ הָכִי מִבְּעֵי לֵיהּ לְמֵינַס נַפְשֵׁיהּ. בָּעָא מִינֵּיהּ רִבִּי יוֹחָנָן מֵרִבִּי בַנָּאָה, חָלוּק שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים כֵּיצַד, כָּל שֶׁאֵין בְּשָׂרוֹ נִרְאֶה מִתַּחְתָּיו. טַלִּית שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים כֵּיצַד, כָּל שֶׁאֵין חֲלוּקוֹ נִרְאֶה מִתַּחְתָּיו טֶפַח. שֻׁלְחָן שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים כֵּיצַד, שְׁנֵי שְׁלִישֵׁי גְדִיל וּשְׁלִישׁ גַּלָאי וְעָלָיו קְעָרוֹת וְיָרָק וְטַבַּעְתּוֹ מִבַּחוּץ. וְהַתַּנְיָא טַבַּעְתּוֹ מִבִּפְנִים, לָא קַשְׁיָא הָא דְאִיכָּא יָנוּקָא הָא דְלֵיכָּא יָנוּקָא. וְאִי בָּעִית אֵימָא, הָא וְהָא דְלֵיכָּא יָנוּקָא, וְלָא קַשְׁיָא הָא דְאִיכָּא שַׁמָעָא הָא דְלֵיכָּא שַׁמָעָא. וְאִי בָּעִית אֵימָא הָא וְהָא דְאִיכָּא שַׁמְעָא, וְלָא קַשְׁיָא הָא בִּימָמָא הָא בְּלֵילְיָא. וְשֶׁל עַם הָאָרֶץ דּוֹמֶה לִמְדוֹרָה וּקְדֵרוֹת מַקִּיפוֹת אוֹתָהּ, מִטָּה שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים כֵּיצַד, כָּל שֶׁאֵין תַּחְתֶּיהָ אֶלָּא סַנְדָּלִין בִּימוֹת הַחַמָּה וּמַנְעָלִין בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים. וְשֶׁל עַם הָאָרֶץ דּוֹמֶה לְאוֹצָר בָּלוּס:
חוץ מן הכביסה. שיעשה בחצר אף שלא רצו חבריו: להתבזות. שצריכין לעמוד שם יחפות: שאינו מסתכל. כשהוא הולך על שפת הנהר: אי דאיכא דרכא אחריני. ואזיל בהך רשע הוא ואע"פ שעוצם עיניו שהי' לו להרחיק מן העבירה: אנוס הוא. אם מסתכל דרך הליכתו ואנוס רחמנא פטריה ולמה מזקיקו הכתוב להעצים עיניו: למינס נפשיה. להטות עיניו לצד אחר: כל שאין בשרו וכו'. שהוא ארוך: שני שלישי. רחב השלחן מכוסה במפה מצד האוכלין לקנח את פיהן ולתת עליה את הפת ושליש החיצון מגולה להניח עליהן קערות וכוסות: וטבעתו. של שלחן שהיו רגילין לעשות בשפתו לתלותו בו יהיה מבחוץ ולא בפנים מצד האוכלין: הא דאיכא ינוקא. שאוכל עם אביו צריך לקבוע הטבעת מצד חוץ פן יצחוק הינוקא עם הטבעת וינענע השלחן: הא דאיכא שמעא. שמש יעשה הטבעת מבפנים פן יכשל בו השמש: ביממא. יהיה מבחוץ שיוכל השמש ליזהר ביום: למדורה. שמוקפת קדרות והאש באמצע אף כאן המפה והלחם באמצע והקערות סביב: כל שאין תחתיה וכו'. דאלו אוכלין אף שהן מחופין בכלי ברזל רוח רעה שורה עליהן: סנדלין בימות החמה. שמניחים שם עד ימות הגשמים שיצטרך להם: לאוצר בלוס. בסמ"ך כלומר הכל מעורב בה:
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א ול ר' שגיב מחפוד שליט"א
ול- J. Alan Groves Center – תחת תנאי רשיון CC-2.5
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5