גדולת המן

לדעת הרב עובדיה זיע"א
——–

"אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה גִּדַּל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֶת הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי וַיְנַשְּׂאֵהוּ, וַיָּשֶׂם אֶת כִּסְאוֹ מֵעַל כָּל הַשָּׂרִים אֲשֶׁר אִתּוֹ".

במהלך חמש השנים הבאות, מתחיל אחשוורוש להעלות את המן לגדולה. הוא נזהר לא להעלות אותו בבת אחת, אלא דרגה אחר דרגה. ככה בשקט, שלא תעלה קנאת השרים עליו.

והנה מגלה המן כישרונות חבויים: הוא מתגלה כמגיד עתידות מוכשר במיוחד. עורך גורלות, ומגלה נסתרות על ידי קוביות, קלפים ומטבעות… זה הולך לו כל כך טוב, עד שהוא הופך לאליל ההמון. מטבע מיוחדת נחקקת על שמו, והוא מכריז על עצמו כאלוה.

אחשורוש מתרשם עמוקות מחכמתו ומעמדו של המן, ואף מעושרו הרב [אותו השיג מאוצרות מלכי יהודה ומאוצרות בית המקדש] ומחליט לגדלו ולהקפיץ אותו לדרגת המשנה למלך! אבל לא סתם משנה! אחשורוש ממש יוצא מגדרו כדי לכבד ולייקר את המן. הוא נותן לו במתנה את מרכבת המשנה שלו, ומוציא כרוז שכולם צריכים לכרוע ולהשתחוות לו.

בישיבת הממשלה – הוא דואג לו למקום מכובד במיוחד. עד כה היה נהוג, שכסאות השרים מסודרים לפי סדר חשיבותם: כל הגדול יותר – קרוב יותר אל המלך, והמשנה למלך יושב בסמוך למלך. אבל אחשוורוש החליט שעבור המן זה ממש עלבון! מה, המן ירום הודו ישב על כסא רגיל כמו של כולם?! כמו שר בין השרים?! לא בא בחשבון! יש לעשות לו כסא מיוחד, מוגבה כמה וכמה מטרים על ידי בימה מיוחדת, שכולם יסתכלו עליו ככה מלמטה למעלה… (ילקוט שמעוני אסתר תתרנג. פרדר"א נ. אלשיך. מע"ל. תוספות השלם)

((((יש תרופה!))))

הנה כעת עולה המן לגדולה, ומכאן בעצם מתחילים כל הצרות! אבל, רק רגע, אל דאגה…

רופא מסור הולך להקיז דם לחולה לצורך רפואתו. הוא איננו מתחיל מיד. מכין הוא תחילה על שידת הטיפולים חומר חיטוי, תחבושת לעצירת הדם, גם כוס משקה משיב נפש, ומשכך כאבים למקרה הצורך… הן לא משנאה חלילה הוא פוצע אותו, רק מתוך דאגה לבריאותו!

"כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך, כי אני ה' רופאך" – אומר הקב"ה: בני היקרים, היסורים והצרות שאני נותן לכם, אינם כמו המכות שנתתי על מצרים, כדי להענישם ולהתנקם בהם. אלא "אני ה' רופאך", אני דואג לשלומכם, רוצה בטובתכם. לכן –

"אין הקב"ה מכה את ישראל, אלא אם כן בורא להם רפואה תחילה!" (מגילה יג ע"ב) גם כאן הקדים הקב"ה את הרפואה למכה: "אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה גִּדַּל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֶת הָמָן" – גדולת המן הגיעה רק לאחר שהכין ה' את הרפואה על ידי שאסתר נבחרה למלכה, ומרדכי אף הוא נזכר לטובה בכך שהציל את המלך ממוות. (מלבי"ם)

((((הושמן אחר שהושחזה סכינו…))))

הנה המן זוכה בכבוד מלכים שאין כמוהו! מדוע זה מגיע לו, לרשע הזה?!

אמר רבי לוי: משל למה הדבר דומה? לנער משרת שקילל את בנו של המלך. אמר המלך: אם אהרוג אותו, מי ישמע על הריגתו של נער פשוט? מה עשה, בתחילה מינה אותו לקצין, ולאחר מכן עשאו למושל חשוב, ואחר כך דן אותו והתיז ראשו בחרב, כדי שידעו הכל מה עונשו של המקלל את בן המלך. כך אמר הקדוש ברוך הוא: אילו נהרג המן כאשר יעץ לבטל את בנין בית המקדש – מי היה מכיר באיש הפחוּת הזה? לכך סיבב הקב"ה שיגדלהו המלך, כדי שידעו הכל וירגישו בעונשו של המיצר לישראל. (ילקוט שמעוני תתרנג)

ועוד משל לאדם שהיו לו: סייחה, חמורה וחזירה. והיה נותן לחמורה ולסייחה מאכל במידה, לפי הצורך בלבד, ואילו לחזירה היה נותן אוכל רב ככל שחפצה, ללא מידה. פנתה הסייחה לאמה החמורה ושאלה: "אמא, מדוע דווקא לנו, שעושים מלאכת בעל הבית – נותן בעל הבית אוכל במידה, ואילו לחזירה שאינה עושה כלום – נותן שלא במידה?!" השיבה החמורה: "יבוא יום ותביני"… ואכן בבוא היום, ערך בעל הבית חגיגה, ולקח את החזירה ונחרה… (שם)

אף המן – כל עלייתו היתה כדי שבבוא היום תהיה מפלתו מוחצת יותר! ועליו נאמר (עובדיה א ד): "אִם תַּגְבִּיהַּ כַּנֶּשֶׁר, וְאִם בֵּין כּוֹכָבִים שִׂים קִנֶּךָ – מִשָּׁם אוֹרִידְךָ נְאֻם ה'!" [ורמז למפלתו: טעמי המקרא של המילים 'המן בן המדתא' הן 'דרגא תביר', לרמוז שאף על פי שהעלהו אחשוורוש ל"דרגה" רמה – לבסוף "תביר", נשברה גדולתו].

"אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה גִּדַּל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֶת הָמָן" – מתי הושמן? רק אחר שהושחזה סכינו… (אלשיך).

והנה כל גדולתו המיוחדת [שנעשה משנה למלך, וכולם משתחווים לו וכו' וכו'] – לא ארכה אלא 70 יום בלבד! (מנות הלוי קסח ע"א בשם שערי בינה)

ונפלא לראות, כיצד מרגע שהוא מתחיל להתנכל בגלוי לעם ישראל – מתחילים העניינים להתגלגל במהירות מסחררת, ותוך שלושה ימים בלבד המן מוביל את עצמו אל חבל התליה! המפליא מכל, שהוא עצמו כורה לעצמו את כל אותם הבורות שאליהם הוא נופל בדרך!

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מחבר
חג החנוכה בהלכה ובאגדה

אלול התשס"ח – טלפונים לפרטים, ברורים והזמנות: 04-9988996 0522-813833

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5