——–
"אַל תֵּפֶן אֶל מִנְחָתָם" (במדבר טז, טו). רְאֵה בָּרַמְבַּ"ן זַ"ל, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: אָמַר מֹשֶׁה, "אַל תֵּפֶן אֶל מִנְחָתָם" – אַל תֵּפֶן אֶל קָרְבָּן שֶׁיַּקְרִיבוּ לְפָנֶיךָ (קרח ועדתו) וְאֶל תְּפִלָּה שֶׁיִּתְפַּלְּלוּ לְךָ, כִּי כָל הַקָּרְבָּנוֹת, גַּם הַתְּפִלָּה, יִקָּרְאוּ מִנְחָה בַּכָּתוּב. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.
וַהֲרֵי נוֹרָא וּמַבְהִיל לִרְאוֹת מִכָּאן כֹּחַ הַתְּפִלָּה, שֶׁאֲפִלּוּ לַחוֹטְאִים בְּנַפְשׁוֹתָם – קֹרַח וַעֲדָתוֹ – עוֹד הָיָה מָקוֹם לְהִנָּצֵל בְּכֹחַ הַתְּפִלָּה (ר' יחזקאל לוינשטיין).
וְכֵן מוּבָא בְּמִדְרַשׁ רַבָּא (פ' וארא פרק יא אות א בסוף) עַל הַפָּסוּק "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וְגוֹ'" (שמות ח, טז): רִבִּי פִּנְחָס הַכֹּהֵן בַּר רַב חָמָא אָמַר, הָדָא הוּא דִכְתִיב (איוב לו, יג): "וְחַנְפֵי לֵב יָשִׂימוּ אָף לֹא יְשַׁוְּעוּ כִּי אֲסָרָם", וּמַהוּ "וְלֹא יְשַׁוְּעוּ כִּי אֲסָרָם"? אַף עַל פִּי שֶׁהֵם רוֹצִים לָשׁוּב לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּבָאִין לַעֲסֹק בִּתְפִלָּה – אֵינָן יְכוֹלִים, לָמָּה? – "כִּי אֲסָרָם", שֶׁנָּעַל בִּפְנֵיהֶם. כָּךְ הָיָה פַּרְעֹה רוֹצֶה לַעֲסֹק בִּתְפִלָּה, וְאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: עַד שֶׁלֹּא יֵצֵא, לֵךְ וְהִתְיַצֵּב לְפָנָיו. וּמְפָרֵשׁ שָׁם, שֶׁדַּעַת רִבִּי פִּנְחָס, שֶׁמַּה שֶּׁנֶּאֱמַר "לִפְנֵי פַרְעֹה" (שם), פֵּרוּשׁוֹ – קֹדֶם פַּרְעֹה. הִתְיַצֵּב קֹדֶם שֶׁיִּתְיַצֵּב פַּרְעֹה, אָמַר ה' לְמֹשֶׁה תִּתְיַצֵּב אַתָּה בְּשֵׁם ה' – לְפָנָיו, קֹדֶם שֶׁיִּתְיַצֵּב הוּא לִקְרֹא בְשֵׁם ה', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: אֵין עֲמִידָה אֶלָּא תְפִלָּה. וְכֵן "יְצִיבָה" גַּם כֵּן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לד, ב): "וְנִצַּבְתָּ לִי שָׁם עַל רֹאשׁ הָהָר", עַיֵּן שָׁם. וְרוֹאִים שֶׁאֲפִלּוּ פַּרְעֹה, לוּ הָיָה מַצְלִיחַ לְהִתְפַּלֵּל, הָיָה נִצּוֹל לְגַמְרֵי, וְהָיָה צָרִיךְ לְהַפְרִיעַ לוֹ שֶׁלֹּא יוּכַל לְהִתְפַּלֵּל. וְנוֹרָא לִרְאוֹת מִזֶּה כֹּחַ הַתְּפִלָּה! וּבִפְרָט שֶׁהֲרֵי אִם תִּתְקַבֵּל תְּפִלָּתוֹ שֶׁל פַּרְעֹה הַהַשְׁלָכוֹת יִהְיוּ נוֹרָאוֹת, עַם יִשְׂרָאֵל יַמְשִׁיכוּ לְהִשְׁתַּעְבֵּד בְּמִצְרַיִם, אוּלָם זֶהוּ חֹק הַתְּפִלָּה לְהִתְקַבֵּל כְּשֶׁהִיא נִקְרֵאת בֶּאֱמֶת.
וּבְמִדְרַשׁ רַבָּה בְּפָרָשָׁה זוֹ (פ' יח אות יז) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: "כָּל תִּשָּׂא עָוֹן וְקַח טוֹב וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ" (הושע יד, ג), אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם וְכוּ', וְעַכְשָׁו אֵין בְּיָדֵינוּ אֶלָּא תְפִלָּה. "טוֹב" בְּגִימַטְרִיָּא י"ז, תְּפִלָּה י"ט בְּרָכוֹת הוֹצֵא מִשָּׁם וְכוּ'. וְרִבִּי סִימוֹן אוֹמֵר: "וְקַח טוֹב" בְּגִימַטְרִיָּא "נֶפֶשׁ". אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל: כְּשֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם וְכוּ' ;וְעַכְשָׁו הֲרֵי חֶלְבֵּנוּ וְכוּ', יְהִי רָצוֹן שֶׁתְּהֵא כַפָּרָה עָלֵינוּ וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.
וְרוֹאִים שֶׁבִּתְפִלָּה צָרִיךְ לִשְׁפֹּךְ הַנֶּפֶשׁ, וִיקֻבַּל כְּקָרְבָּן, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב בְּרַשִּׁ"י (שבת קכז:): וְנֶפֶשׁ הַיְנוּ תְפִלָּה, וְכֵן בִּבְרָכוֹת (ה:): וּמַה הוּא הַנֶּפֶשׁ? זוֹ תְפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר גַּבֵּי תְפִלַּת חַנָּה (שמואל א' א, טו): "וָאֶשְׁפֹּךְ אֶת נַפְשִׁי לִפְנֵי ה'". וּבְיַלְקוּט סוֹף אֵיכָה עַל הַפָּסוּק (איכה ג, מא) "נִשָּׂא לְבָבֵנוּ וְכוּ'", אָמַר ר"א: אֵין תְּפִלָּתוֹ שֶׁל אָדָם נִשְׁמַעַת אֶלָּא אִם כֵּן מֵשִׂים נַפְשׁוֹ בְּכַפּוֹ וְכוּ'. וּמַקְשֶׁה, וְהָא כְּתִיב "וַיְפַתּוּהוּ וְגוֹ'" (תהלים עח, לו) מַשְׁמַע שֶׁאֵין לִבָּם שָׁלֵם בַּתְּפִלָּה, וְאַף עַל פִּי כֵן "וְהוּא רַחוּם וְגוֹ'" (שם, לח) – לָא קַשְׁיָא – הָא בְּיָחִיד, הָא בְּצִבּוּר. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.
וְעַל פִּי זֶה פֵּרַשְׁתִּי, בְּסִיַּעְתָּא דִשְׁמַיָּא, מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, עַל פָּסוּק "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו" (תהלים קמה, יח).
שׁוֹאֵל הַמִּדְרָשׁ: יָכוֹל לַכֹּל? תַּלְמוּד לוֹמַר: "לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת" (שם). וְיֵשׁ לְהַקְשׁוֹת עַל מִדְרָשׁ זֶה, לָמָּה לֹא אָמַר הַפָּסוּק תֵּכֶף – קָרוֹב ה' לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאוּהוּ בֶאֱמֶת? וְלָמָּה הֻצְרַךְ הַפָּסוּק קֹדֶם לִכְתֹּב "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו", וְאַחַר כָּךְ לוֹמַר לְךָ, לֹא לַכֹּל מַמָּשׁ, אֶלָּא לַקּוֹרְאִים בֶּאֱמֶת, וְלוֹמַר פַּעֲמַיִם מִלַּת "לְכֹל", וְלָמָּה לֹא דַי בְּפַעַם אֶחָת?
אֶלָּא, כַּוָּנַת הַפָּסוּק לְהַדְגִּישׁ שֶׁתְּפִלַּת הַקּוֹרֵא בֶאֱמֶת מִתְקַבֶּלֶת אֲפִלּוּ אִם הוּא רָשָׁע וְאֵין בּוֹ מַעֲשִׂים טוֹבִים. וְזֶהוּ אָמְרוֹ: "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו", כְּלוֹמַר לְכֻלָּם, בֵּין רְשָׁעִים, בֵּין צַדִּיקִים. וְכֵיצַד יִהְיֶה ה' קָרוֹב לָרְשָׁעִים? עוֹנֶה הַפָּסוּק – כֵּן, אִם קוֹרְאִים בֶּאֱמֶת, קָרוֹב אֲנִי לָהֶם גַּם, כִּי גֶדֶר קַבָּלַת הַתְּפִלָּה – בִּקְרִיאָה בֶּאֱמֶת. וּמַהוּ בֶּאֱמֶת, כַּאֲשֶׁר הָאָדָם אֲמִתִּי עִם תְּפִלָּתוֹ וּמַאֲמִין בְּכֹחָהּ, אַחֶרֶת לֹא יִתָּכֵן שֶׁתְּהֵא תְּפִלָּתוֹ בֶּאֱמֶת, כִּי אָמוֹר יֹאמַר: מִי אֲנִי וּמַה כֹּחִי בִּתְפִלָּתִי.
וּפֵרֵשׁ בַּ"שׁוֹמֵר אֵמוּנִים", שֶׁאֲפִלּוּ רָשָׁע אִם בּוֹטֵחַ בַּה' וּמִתְפַּלֵּל – ה' עוֹנֵהוּ. אֶלָּא שֶׁהַהֶבְדֵּל בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע – צַדִּיק, ה' עוֹנֵהוּ וּמְמַלֵּא חֶפְצוֹ בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יִפְגַּע גַּם בֶּעָתִיד, וְאִלּוּ הָרָשָׁע, ה' עוֹנֵהוּ וּמְמַלֵּא חֶפְצוֹ עַתָּה, כֵּיוָן שֶׁסּוֹף סוֹף בָּטַח בּוֹ וְהִתְפַּלֵּל אֵלָיו, אוּלָם אֵין הַבְטָחָה שֶׁטּוֹבָה זוֹ שֶׁקִּבֵּל עַתָּה, לֹא תִפְגַּע בּוֹ וְתַזִּיקֵהוּ לֶעָתִיד.
וְעַל פִּי זֶה יוּבַן מַה שֶּׁאָמַר יַעֲקֹב אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לְיוֹסֵף (בראשית מח, כב): "אֲשֶׁר לָקַחַתִּי [אֶת עִיר שְׁכֶם] מִיַּד הָאֱמוֹרִי בְּחַרְבִּי וּבְקַשְׁתִּי", וְתִרְגֵּם הַתַּרְגּוּם: בִּצְלוֹתִי וּבָעוּתִי [בִּתְפִלָּתִי וּבְתַחֲנוּנַי]. וּבֶאֱמֶת, לָמָּה הִשְׁתַּמְּשָׁה הַתּוֹרָה עַל תְּפִלָּה וְתַחֲנוּן בִּלְשׁוֹן חֶרֶב וְקֶשֶׁת? אֶלָּא, לְפִי הַנִּזְכַּר לְעֵיל, מוּבָן לִרְמֹז לְךָ מָתַי תְּפִלָּתוֹ שֶׁל אָדָם מִתְקַבֶּלֶת, כַּאֲשֶׁר רוֹאֶה בִתְפִלָּתוֹ הַצָּלָה וִישׁוּעָה, וּמַאֲמִין שֶׁאֵין מַה שֶּׁיּוֹשִׁיעוֹ – רַק בִּתְפִלָּה, כְּחַיָּל בִּשְׁעַת מִלְחָמָה שֶׁסּוֹמֵךְ עַל נִשְׁקוֹ – חַרְבּוֹ וְקַשְׁתּוֹ, וְרוֹאֶה בָזֶה אֶת כָּל הַצָּלָתוֹ, וּמֵבִין שֶׁבְּלִי נֶשֶׁק הוּא אָבוּד. כֵּן כְּשֶׁאָדָם מַרְגִישׁ בַּתְּפִלָּה שֶׁהִיא הַנֶּשֶׁק הַיָּחִיד שֶׁלּוֹ, וּמִבְּלִי זֶה הוּא אָבוּד, וּמַאֲמִין שֶׁרַק בַּתְּפִלָּה תְּלוּיָה יְשׁוּעָתוֹ, הֲרֵי צַדִּיק וְנוֹשָׁע הוּא.
וְכֵן רָאִיתִי אַחַר כָּךְ מַאֲמָר דּוֹמֶה לָזֶה מֵר' יְחֶזְקֵאל לְוֵינְשְׁטֵיין, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁכָּתַב: וְדַע, כִּי לְכָל אָדָם יֵשׁ בְּמֶשֶׁךְ חַיָּיו כְּעֵין יְצִיאַת מִצְרַיִם. וְעִקַּר כְּלָל זֶה נְקוֹט בְּיָדֶךָ, כִּי תְפִלָּה יְכוֹלָה לְעָזְרֶךָ כְּמוֹ שֶׁהָיָה בְמִצְרַיִם (שמות ב כג, כד): "וַיִּזְעָקוּ… וַיִּשְׁמַע אֱלֹקִים אֶת נַאֲקָתָם". וְאֶת זֶה מְבַקְּשִׁים מֵהָאָדָם – שֶׁיִּזְעַק לַה' בַּצַּר לוֹ. וּבֶאֱמֶת, הָיָה הָאָדָם צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל תָּמִיד, כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן (ברכות כא ע"א): וְהַלְוַאי שֶׁיִּתְפַּלֵּל כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ. וַהֲרֵי, לִכְאוֹרָה, מְיֻתָּר הַ'וְהַלְוַאי'? מִשּׁוּם דְּכַוָּנָתוֹ שָׁם, שֶׁיָּכוֹל לְהַשְׁלִים כָּל הַיּוֹם, וְהָיָה צָרִיךְ לוֹמַר יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל וְכוּ'. אֶלָּא שֶׁרַבִּי יוֹחָנָן מְגַלֶּה לָנוּ, שֶׁבֶּאֱמֶת הַלְוַאי שֶׁהָיָה יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ, כִּי זֶה מַצַּב הָאָדָם, וּבִפְרָט בִּתְקוּפָתֵנוּ, כְּפִי שֶׁאִישׁ הַצָּבָא אֵינוֹ נִפְרָד מִנִּשְׁקוֹ אַף לְרֶגַע, כֵּן הָאִישׁ הַיִּשְרְאֵלִי אֵינוֹ יָכוֹל לְהִפָּרֵד מִתְּפִלָּה בְּעִתִּים אֵלּוּ, כִּי זֶהוּ הַכְּלִי זַיִן שֶׁלּוֹ. וְכֵן הַחַיִּים הֵם לְעוֹלָם מִלְחָמָה, וְאֵיךְ יָכוֹל לִהְיוֹת בְּמִלְחָמָה לְלֹא נֶשֶׁק, וּבִפְרָט בְּמַצָּבֵנוּ אָנוּ? וְלָזֶה תִּרְאֶה, שֶׁתִּקְּנוּ תְפִלָּה עַל כָּל מִקְרֶה; תְּפִלַּת הַדֶּרֶךְ וְיוֹצֵא לַדֶּרֶךְ וְכוּ', תְּפִלָּה עֲבוּר הַנִּכְנָס לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וְכוּ'. וּבְכָל מָקוֹם שֶׁלֹּא תִמָּצֵא – תִּרְאֶה שֶׁצָּרִיךְ תְּפִלָּה, וְרַק בָּזֶה נוּכַל לִגְבֹּר עַל אוֹיְבֵינוּ. וּכְמוֹ שֶׁנָּתַן לְעֵשָׂו הַיְרֻשָּׁה – "וְעַל חַרְבְּךָ תִּחְיֶה" (בראשית כז, מ), כֵּן הַיְרֻשָּׁה אֶצְלֵנוּ – "הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב" (שם, כב). [וְעַיֵּן בְּסֵפֶר "מַעֲלַת הַתּוֹרָה", שֶׁבִּזְמַן שֶׁ"הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב", גַּם הַיָּדַיִם, שֶׁהֵם "יְדֵי עֵשָׂו", מְשֻׁעְבָּדִים אֵצֶל יַעֲקֹב. עַיֵּן שָׁם.] עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.
וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בִּמְנַשֶּׁה בֶּן חִזְקִיָּהוּ, שֶׁהָיָה רָשָׁע גָּמוּר, וְלֹא הָיָה מִי שֶׁהִמְרָה וְהִפְלִיג בָּעָוֶל כָּמוֹהוּ, לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו, וְאַף עַל פִּי כֵן נֶאֱמַר בּוֹ (דברי הימים ב' לג יב, יג): "וּכְהָצֵר לוֹ חִלָּה אֶת פְּנֵי ה' וְגוֹ' וַיִּתְפַּלֵּל אֵלָיו וַיֵּעָתֶּר לוֹ וַיִּשְׁמַע תְּחִנָּתוֹ וַיְשִׁיבֵהוּ לִירוּשָׁלַיִם לְמַלְכוּתוֹ". (מספר העיקרים)
וְכֵן מָצִינוּ גַּבֵּי מַחֲלֹקֶת קֹרַח וַעֲדָתוֹ עַל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר שָׁם (במדבר טז, טו): "וַיִּחַר לְמֹשֶׁה מְאֹד וַיֹּאמֶר אֶל-ה' אַל-תֵּפֶן אֶל-מִנְחָתָם", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: לְפִי פְשׁוּטוֹ, הַקְּטֹרֶת שֶׁהֵם מַקְרִיבִים לְפָנֶיךָ מָחָר, אַל תֵּפֶן אֲלֵיהֶם. אָמַר הַ'סַּבָּא מִקֶּלֶם': רוֹאִים מִכָּאן עַד כַּמָּה גָּדוֹל כֹּחָהּ שֶׁל תְּפִלָּה. מֹשֶׁה רַבֵּנוּ צָרִיךְ הָיָה לְבַקֵּשׁ מֵהַקָּבָּ"ה שֶׁלֹּא יְקַבֵּל אֶת הַקְּטֹרֶת, דְּהַיְנוּ, הַתְּפִלּוֹת שֶׁלָּהֶם. אַף שֶׁאִם, חַס וְחָלִילָה, הָיְתָה תְּפִלָּתָם מִתְקַבֶּלֶת, הָיָה בְּכָךְ אִשּׁוּר לְהַשְׁקָפָתָם הַכַּפְרָנִית בְּמֹשֶׁה וּבְתוֹרָתוֹ, וְהָיְתָה מִתְבַּטֶּלֶת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, חַס וְחָלִילָה – בְּכָל זֹאת פָּחַד מֹשֶׁה מִתְּפִלָּתָם.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
נר לרגלי
הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5