——–
וכאן הקושיות עולות מאליהן.
ראשית, מהו שאומר משה: "מי אנכי כי אלך אל פרעה", וכי מה מקום יש לענווה כשהבורא בכבודו מצוה לילך לפרעה להוציא את ישראל, ומה בכך שפרעה מלך, מה הוא לגבי הקב"ה שהוא מלך מלכי המלכים, וכי נרגש משה לדבר עם מלך כפרעה בו בזמן שהוא נרגש פי כמה וכמה לדבר בסנה עם הקב"ה.
ועוד, וכי משה הוא המוציא ששואל: "מי אנכי… וכי אוציא", והלא אינו אלא שליח ה', ואם ה' רואה בו כראוי לשליחות זו מה מקום יש לטעון שאינו ראוי.
ועוד קשה בטענתו השניה: "מה זכו ישראל שיעשה להם נס שאוציאם ממצרים", וכי כך ראוי לסנגורן של ישראל לומר על עם ה', והלא הוא משה שסינגר עליהם בעגל ובמרגלים והצילם ממידת הדין, והיאך כאן טוען להקב"ה מה זכות יש להם שאוציאם ממצרים.
ועוד, אם הקב"ה רואה שהגיעה שעתן של ישראל לגאולה, בהכרח ראויים הם לגאולה, ומה מקום יש לבוא ולטעון במה זכותם להיגאל.
וכמו כן יש לבאר הלאה את טענותיו של משה המובאים לקמן (ד' י'): "לא איש דברים אנכי וגו' כי כבד פה וכבד לשון אנכי", והלא אם הקב"ה שולחו במצב שהוא כבד פה, מה יש לו לדאוג לתוצאות השליחות, משה איש האלקים שמידת בטחונו בבורא ללא מושגינו כלל, יש לו לדאוג מכבדות פיו ולשונו שהיא הסיבה שכביכול תכשיל את שליחותו כשהבורא עצמו מציע לו שליחות, היפלא מה' דבר?!
וכן יש להבין מהי הכוונה בתשובת ה' אליו: "מי שם פה לאדם או מי ישום אלם או חרש" וגו', ומה טוען לו משה מיד: "שלח נא ביד תשלח"?
וכן עוד יש להבין במה שכתב רש"י (פרק ד' פסוק י'): "שכל שבעה ימים היה הקב"ה מפתה את משה", מה שייך לשון פיתוי הלא הקב"ה הוא "מצווה", ומה נשתנה כאן שנהג הקב"ה בדרך של פיתוי ולא של ציווי, וכמו שמצינו בירמיהו בהפטרה, ששליחותו היתה בלשון ציווי וכנא' (ירמיה א'): "ויאמר ה' אלי אל תאמר נער אנכי, כי על כל אשלחך תלך ואת כל אשר אצוך תדבר". ועוד לקמן באותו פרק נאמר לו בלשון תקיפה יותר: "ואתה תאזור מתניך וקמת ודברת אליהם את כל אשר אנכי אצוך אל תחת מפניהם פן אחיתך לפניהם".
ועוד יש להבין במה שכתב רש"י שם בהמשך: וכל זה [שנמנע משה מלקבל תפקיד זה] לפי שלא היה רוצה ליטול גדולה על אהרן אחיו שהיה גדול הימנו והיה נביא", והוא תימה, אם זה כל חששו של משה היה לו לומר זאת בפירוש לה', ולמה הלך סחור סחור, "מי אנכי", "כבד פה וכבד לשון" וכו' שהם לכאורה טענות סובבות, ומדוע לא אמר את הסיבה שבאמת הוא חושש לה – שמא ח"ו יבוא ליטול גדולה על אחיו.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בים דרך – בראשית
אמונה ובטחון
הרה"ג יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5