——–
ואפשר לומר דהצדיק הוא כגשר המגשר בין עם ישראל להבורא, דהרי מנין ישאב האיש הישראלי אמונה וביטחון וכל שכן דביקות בהקב"ה, דהיינו להרגיש קירבת ה' וכנאמר "קרוב ה' לכל קוראיו", הלא רק בראותו הכיצד הצדיק שהינו כמו כן ילוד אשה כמוהו, והנה שכינה מדברת עמו, והרי באמונתו בגדולתו ובהשגתו של החכם רואה כי ידבר אלקים את האדם וחי, ואז מוחשית אצלו האמונה בבורא, דאומר הוא מה בכך אם איני רואה ואיני שומע או איני מרגיש, והלא רואה אני את הנביא או הצדיק חוזים את האלקים ושומעים את דבריו והרי "דברי אמת ניכרים", ואם כן דעתי על דעתו וכוונתי על כוונתו.
וכמו שאמרו חז"ל, דמשמת יעקב אבינו נסתמו עיניהם ולבם של ישראל מצרת השעבוד, וכמו שדייקנו לעיל פרשת "ויחי" דהצרה הגדולה שקרתה אותם משמת יעקב הוא לא עצם צרת השעבוד, אלא מה שנסתמו עיניהם ולבם, דכל זמן שהצדיק חי הוא נותן כח ודעת לעם לסבול סבלם ולהתחזק ולהתעודד בצרתם, וכשמת אין להם ממי ללמוד זאת, עיי"ש שהארכנו, ועוד אמרו: כשהצדיק בעיר הוא הודה והוא זיוה והוא הדרה, פנה הצדיק מהעיר – פנה הודה פנה זיוה פנה הדרה, הוא ע"ד הנ"ל.
וכשמת הצדיק צריך האדם להרגיש חסרון גדול, שהרי גשר החיזוק שהיה לו בה' נפטר לעולמו, ולבכות ולהצטער על סילוקו של הצדיק כמו על חורבן בית המקדש, שכמו כן בהעדרו חשכו עינינו מקרבת אור ה', שהרי עשרה ניסים נעשו לאבותינו בזמן שבית המקדש היה קיים, וניסים אלו החדירו אמונה עמוקה בלבות ישראל, ומשחרב הוקשתה עלינו העבודה לדעת את ה' ולעובדו, וזו גם עיקר סיבת הצער והבכי על חורבן בית המקדש, דאין הבכי על דבר שאבד ואיננו דמה יש לבכות על העבר, אלא כאמור בהעדר המקדש מאתנו נגרם שמאז ועד עתה נותקנו מקירבת ה', והחושך והמחיצות נתעבו לחצוץ בינינו לבין אלוקינו.
ולכן מצינו קשר אמיץ בין בית המקדש לצדיקים, כמו שאמרו חז"ל: בראש השנה (יח ע"ב): "צום השביעי" (זכריה ח') זהו ג' תשרי שבו נהרג גדליה בן אחיקם, ללמדך ששקולה מיתתן של צדיקים כחורבן בית אלוקינו, ופרש רש"י מדקא חשיב צום שבו נהרג גדליה עם צום של חורבן.
ובזה יתבאר הא דאיתא (בשבת קיט): לא חרבה ירושלים אלא על שביזו בה תלמידי חכמים, והיינו מידה כנגד מידה, דכיון דהמשותף שבשניהם שמגשרים ומקרבים את ישראל לאביהם שבשמים, הילכך כיון שביזו את הגשר האחד דהיינו את התלמידי חכמים – חרב גם הגשר השני שהוא בית המקדש.
ולכך אמרו כל העושה מריבה עם תלמיד חכם כעושה מריבה עם השכינה (תאד"ז יח), שהרי מחמת מריבה שרב עם התלמיד חכם ומזלזל בו – בהכרח שהשכינה שהיא בידידות עם החכם – תהא במריבה עמו, להיותו מזלזל בחכם, ולא תוסף תת כוחה אליו לקדשו ולחזקו.
ולכך גם אמרו חז"ל (ירושלמי יומא פ"א ה"א): קשה מיתתן של צדיקים לפני הקדוש ברוך הוא כשיבור הלוחות, שהרי התורה היא כמו כן גשר שדרכה מתקשר האדם לבוראו, דאורייתא וקודשא בריך הוא חד, וכמו שמבואר בספר "דרך ה"' לרמח"ל בסופו, דאורו יתברך המושג לנו הוא באמצעות התורה, ודרכה אנו יכולים להשיגו, התורה כולה שמותיו של הקדוש ברוך הוא, והקדוש ברוך הוא אחד ושמו אחד, אם כן פשוט דהעוסק בתורה כעוסק בקודשא בריך הוא בעצמו, וכמו שהאריך בזה ה"נפש החיים" בפ"ד. לכך המשותף בין הלוחות והצדיקים שמגשרים המה בין ישראל לבוראם, ומיתת צדיקים ושבירת הלוחות שקולים.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בים דרך – בראשית
אמונה ובטחון
הרה"ג יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5