——–
כיצד להתייחס לביטול שיעורי תורה מסיבות שמחות משפחתיות?
במקרים שאין כל פגיעה בבעל השמחה באם תבוא מאוחר יותר לשמחתו הרי שבודאי אין בעיה המחייבת לבטל שיעור קבוע. מי אמר שאתה צריך להגיע מהראשונים לשמחה, וגם אם בכך שתאחר תפסיד "מנה", הרי שהרווחת "מנה" של תורה, שזו מנת הנשמה על חשבון מנת הגוף, וזה פשוט.
וגם אם יש חשש פגיעה בבעל השמחה באם תבוא מאוחר, הרי שברוב המקרים אם תסביר את עצמך יפה שסיבת איחורך היא שיעור תורה קבוע, בודאי תהא תשובתך מספקת, וגם תרוויח מכך רווח גדול, שתרגיל בכך את כל בני משפחתך, הן בני ביתך, והן קרובי משפחתך, שהנך מאחר לשמחות מסיבת שיעור תורה, וגם אם קצת יקפידו עליך בתחילה, הרי שכשיראו שענין זה עקבי אצלך ואינו ניתן לויתור ופשרות, לא רק שלא יקפידו יותר אלא גם יעריכו את זה, וכמובן הכל לפי הענין מתי ואיך.
היצר הרע מדמה לאדם נחיצות לבטל תורה כאילו הוא "יעבור ואל יהרג", חייבים לעבור על דברי תורה עכשיו! יש כאן משום שלום בית! חשש מריבה! הקפדה! ועוד תרוצים כאלו למיניהם, ובכן תראה ותבחן בכמה חששות כאלו, כאשר תתגבר ולא תציית לו – אם אכן היה נורא כדבריו, האם באמת היתה כאן בעיית שלום בית, הקפדה, מחלוקת, ותמצא כי ברוב ככל המקרים לא היה זה אלא חשש שווא. לעולם אין אדם נפסד מקביעות שיעור תורה, ושום נזק לא נגרם מעסק התורה, להיפך, אם כבר מצויים המחלוקות והמריבות זהו רק מביטול הזמן והשעמום שאז מרבים דברים, וברוב דברים לא יחדל פשע.
וכמו כן יש להסביר לאשתו ולבני ביתו, שאין שום אסון אם אתה תבוא לשמחה מאוחר יותר, ובכך לא די שתרגיל את בני משפחתך לכך שאינך מוכן לוותר על שיעור תורה בשום אופן, אלא יש בכך גם חינוך נפלא ועצום עד כמה חשיבות התורה עולה על הכל.
וסיפור נפלא ראיתי בספר "נחלת צבי", בגאון רבי שמחה זיסל זיו מקלם זצ"ל:
פעם כשרבי שמחה זיסל זיו מקלם זצ"ל, היה שקוע בלימוד התורה, הגיע אחד מגדולי הגבירים שבעיירת קלם לבית ר' שמחה זיסל זצ"ל, בלווית עגלונו וכמה פקידים מלשכתו, כדי להתייעץ עם רבי שמחה זיסל בענין מסויים, הוא היה אחד מגדולי הנדבנים לטובת הישיבה של רבי שמחה זיסל, ומפעם לפעם היה בא ליטול עצה מר' שמחה זיסל.
הפעם היה בקורו פתאומי ודחוף, כי לא היה יכול להשתחרר מעסקיו אלא לשעות אחדות בלבד, ובשעה עשר כבר היה עליו לחזור ללא דיחוי, הוא נכנס לחצר בהמולת שריקות שוט, ולאחר מכן נכנס לתוך מטבח בית הרב, וכאשר הגישו לו חיש מהר כוס תה עם מרקחת, פנה אל בתו של רבי שמחה זיסל ואמר לה: אמרי לרבי שעלי לחזור מיד ולא אוכל להתעכב, יעשה נא הרבי עמי טובה ויקדים היום לסיים את השיעור, מדובר בהתייעצות דחופה לעסק בסכום של רבבות.
"זה לא יועיל בין כה וכה", ענתה בניחותא, "אפילו בשביל מאות ואלפים שלו לא היה מפסיק באמצע שיעורו הקבוע, ולא יפסיק איפוא גם בשביל רבבותיו של אחר".
האם זו התודה שאני מקבל? שאל העשיר.
היא חייכה ואמרה: אבי לא הפסיק את שיעורו אפילו כאשר אחד מבניו חלה אנושות והובהל אליו רופא וכל הבית היה כמרקחה, ורק לאחר שסיים את כל סדר יומו שאל לשלום הבן, ואילו כבודו דורש שיפסיק משנתו בגלל איזה עסק?
"טוב", הפסיע הגביר במבוכה על פני החדר, מרט במפת השולחן והסיטה ממקומה, אך בכל זאת נסי נא לדפוק על דלתו ולהגיד לו, שאני מחכה. הנערה החזירה את המפה למקומה ואמרה בנחת: כבר נסיתי פעם לדפוק על דלתו כדי לומר לו, כי ועדה של רופאים מחכה להחלטתו, ופעם אחרת בקשתי לומר לו כי מאז הבוקר לא בא כל אוכל אל פיו וכי הוא נחלש מאד, אך ללא הועיל, "עת לתורה היא עת לתורה"…
כשבא רבי שמחה זיסל מלימודו, לאכול את ארוחת הבוקר, סיפרה לו בתו מבואו של העשיר ואמרה לו: בודאי כבר לא יבוא עוד לכאן, סיכמה בתו בשלוות נפש. מיד נזדהרו עיניו של רבי שמחה זיסל בזוהר מופלא ונענה ואמר: "הוא לא יבוא אומרת את? אם כן יבואו אחרים, כלום יודע הוא אימתי ולמי הממון מיועד? אולי ממון זה שהיה בדעתו ליתן לי היה מיועד לאחר. דבר זה כלל לא עלה על דעתו".
על הגאון רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל מסופר: היה פעמים מתחמק בתשובת "יש לי פגישה", וכשפעם נתפס "בקלקלתו" שבעל השיחה תפסהו בבית המדרש, ענהו הגאון, מי אמר שפגישה חשובה זהו רק עם איזה אישיות בכירה בממשלה, האם פגישה עם אביי ורבא בבית המדרש נחשבת לפגישה פחות חשובה?!
ועוד היה אומר הגאון רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל: הייתי בלונדון, ויודע אני שלהרבה אנשים ישנה תרעומת גדולה עלי על שלא נתתי להם את הדבר היקר ביותר בחיי "הזמן".
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בים דרך – בראשית
אמונה ובטחון
הרה"ג יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5