——–
לנו נדמה שהניסיונות המה רשת מצודה לצוד את נשמתנו, איננו אוהבים ניסיונות, ואולי אף מואסים בהם, איננו מקבלים אותם בסבר פנים יפות, ובהחלט היינו מעדיפים חיים שקטים ומסודרים ללא מבחנים וניסיונות. והגורם לכך הוא חוסר מודעות בתכלית הניסיון, ובמילא נוצר חוסר ידיעה בתועלתו.
ונסביר את העניין באופן מוחשי כדלהלן:
בוקר אחד קם לו האדם ממיטתו לאחר ששבע שינה, ושנתו ערבה לו, ובעת יקיצתו בבוקר מיד ננער משנתו וכארי יתגבר, הולך לבית הכנסת מוקדם מהרגיל, עוסק בתורה עד זמן התפילה, לימודו ערב לו, ולאחר מכן מתפלל הוא את תפילתו בערבות וביישוב הדעת, ומצליח הוא להתדבק בקונו, הולך הוא לסדר יומו. יומו מאיר לו, יום מוצלח בתורה ותפילה, יום מוצלח במידות טובות, שום ניסיון לא התגרה בו הכל הלך חלק, ואולי אף זכה לחדש חידושים יפים בתורה.
בתום אותו יום הולך לו אותו אדם לנום את שנתו, והנה הזמן בגד בו, חש הוא בכאבים בגופו, מתגלגל הוא על מיטתו במשך רוב הלילה, הצליח הוא לישון רק כשעתיים קודם התפילה, קם הוא לאחר שעתיים בקושי רב, השינה עדיין בין עיניו, במסירות מזדרז הוא לבית כנסת ומגיע באיחור, ועם כל זה במאמץ רב חוטף הוא מה שכבר יכול, משתדל בכל כוחו לכווין בתפילתו ואפילו מעט, לאחר התפילה קורא ושונה במסירות, מתאמץ הוא באותו יום של כאבים ועייפות לחטוף כאשר ביכולתו תורה ומצוות, ובנוסף לכך יום של ניסיונות כבד נוחת עליו, עגמת נפש ובזיונות, ניסיונות כעס, נסיונות לשון הרע, ועוד מנסיונות התאוות כמו כן תקפו אותו בתוקף באותו יום, והוא עם כל כוחותיו ניסה להתמודד, והצליח כאשר יכול, למחצה ולשליש.
בערוב היום מתבונן לו אדם זה ושואל: למה ככה עשה לי האלקים ולמה הגיעני כזאת, ומה תועלת יש לו להבורא מיום שכזה, הרי אתמול – יום קודם – שנתן לי הבורא מנוחה, 'הבאתי' לו תורה, 'הבאתי' לו תפילה, 'הבאתי' לו מעשים טובים ומידות טובות, ואילו היום מה הבאתי לו, בקושי קצת תורה, קצת התגברות.
אולם הקדוש ברוך הוא – יושב שמים – אומר לפמליא שלו דברים הפוכים לגמרי: ראו בני זה, יום קודם מה הוא הביא לי, הלא אני הוא שהבאתי לו תורה, אני הבאתי לו תפילה ומעשים טובים אחר שנתתי לו יום מנוחה ושלווה, ואילו היום ראו מה הוא הביא לי, 'הביא' לי תורה, 'הביא' לי תפילה, 'הביא' לי עמידה בניסיונות, שהרי מתוך יומו המטורף חטף מצוות, ומתוך ניסיונותיו התוקפנים היום – עמד לכל הפחות בחלקם.
הניסיונות מודיעין את חיבת האדם לקונו, כי אז מיישם האדם את כוחו, משקיע מסירות ומאמץ לכבוד קונו ובכך מתחדדת אמונתו שהיתה חבויה עד כה בפנימיותו, והודעה זו חשובה מאד בשביל האדם שעומד בנסיון, כמו שביארנו לעיל כי בראותו היאך עומד בנסיונות מתברר לו עצמו מדריגת חיבתו את קונו, ובכך יאמין יותר בעצמו שלא להתפשר עם יצרו אלא להתעקש ולנצח, ולפי היאך שיראה את מדריגתו כן יתלהב לבו לעבוד הלאה, כשיראה שהינו עומד בנסיון, ואם כן יוכח כי חביב הוא על קונו, זה יביאהו להתמיד בעבודתו ולא יפסיד מדריגתו. והן כשנכשל בנסיון הרי ירויח בזה שתיוודע לו האמת במדריגתו, ולא יטעה בעצמו להחשיב עצמו יותר ממה שהוא, ובהתאם לכך ישתדל להשלים עצמו.
אין הודעת חיבת האדם לקונו ניכרת כאשר הרחיב לו ה' מכל אוייביו מסביב, ויושב הוא תחת גפנו ותאנתו ושומר מצוות בניחותא, אלא הודעת חיבת האדם לקונו ניכרת כאשר הניסיונות תכופים ותוקפנים עליו, ועם כל זה נלחם הוא ומתמודד בכל כוחו.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בים דרך – בראשית
אמונה ובטחון
הרה"ג יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5