——–
המשנה באבות מונה מ"ח דברים שהתורה נקנית בהם, ומכללם: מעוט תענוג, מעוט שנה, מעוט שיחה, מעוט דרך ארץ. וכתב הרמב"ם (הלכות ל"ת הלכה יב) אין דברי תורה מתקימין באלו שלומדין מתוך עדון ומתוך אכילה ושתיה. ובאמת כל יסוד קיום הרוחניות שבאדם תלוי בשברו את החמר ובהתקדשו במתר לו. ואלו דברי הרב "נתיבות שלום" בענין זה:
לאור זה נמצא, כי ראשית דרכו של יהודי בכל הנוגע לעבודת ה', אם רוצה להגביר את נפש אלק ממעל שבתוכו, וכחות הרוחניים שלו, עליו להחליש את החלק החמרני והתאוני שבו אפלו בהתר, ולהכניע אותו לרצון ה'. וכמובא בספרים הקדושים בפרוש הכתוב (תהלים לד) "סור מרע ועשה טוב", ראשית צריך להכניע את הרע בקרבו, ורק אחר כך יכול לזכות לעשה טוב. יסוד העבודה הוא הכנעת החמר גם בענינים המתרים. והנה כמו במלחמה עם אויב חזק, שאם אינו יכול לעמד נגדו במלחמת פנים אל פנים, הדרך להכניעו היא כאשר ישים מצור עליו ומונע ממנו את דרכי אספקתו, ובעקביות מחלישו עד שהוא מסור בידו. אמנם אם יסיח דעתו מהמצור אפלו לשעה אחת, הרי זה בנפשו, כי אז יעביר האויב אספקה ונשק וימשיך ללחם נגדו מלחמת חרמה. כמו כן בעבודת ה', הרקע לחזוק החזית הרוחנית שבאדם, הוא הכנעת החמר בכל יום ובכל עת ובכל שעה, ושלא יסיח דעתו ממלחמתוי וכמו שאמר מרן הסבא קדישא מסלונים זי"ע, כי ביום שאין האדם עובד על עצמו להכניע את החמר ולעשות ההפך ממה שהחמר דורש ממנו, יום זה אינו נחשב כלל ליום בחיים. והינו, אף על פי שעוסק בתורה ועבודה באותו יום, אם אך לא עבד לשמר את המצור על החמר, להכניעו לרצון ה', לא מלא את תפקיד היום ההוא בחיים.
וב"יסוד העבודה" (ח"ב פ"ג או"ב) מבאר מה דאיתא בחז"ל (סנהדרין כו.) שבנא דרש בתליסר רבותא וחזקיה דרש בחדסר רבותא. רב העם נטו אחרי ישיבתו של שבנא על פי מאמר חז"ל (שם:), שבנא בעל הנאה היה והוא למד לתלמידיו שצריך להנות מעניני עולם הזה, ואין לסגף את עצמו ולהנזר מתאוות התר. והיה חברו של פקח בן רמליהו שהיה אוכל ארבעים סאה גוזלות בקנוח סעודה (שם צד:), וחזקיהו מלך יהודה שהוא היה אוכל ליטרא ירק בסעודה (שם), היה מלמד לתלמידיו לפרש מתאוות עולם הזה, ועל כן רב העם היו נוטים אחרי שבנא. ומצינו שם, כי שבנא וסיעתו נקראו קשר רשעים, על ידי הגברת תאוות התר דין גרמא להון להיות רשעים, וחזקיהו וסיעתו לתלמידיו שלמד אותם להגביר כח הקדשה, עליהם אמר קרא (ישעי ח) "וחכיתי לה' המסתיר פניו מבית יעקב, הנה אנכי והילדים אשר נתן לי ה' לאתות ולמופתים בישראל מעם ה' צבאות השכן בהר ציון". תלמידים כאלו המקדשים עצמם גם בהתר, הם יהיו לאותות ומופתים גם בתקופה של הסתר פנים, כי על ידי הכנעת החמר מתקדשים הם בקדשה עלאית.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
תפארת ישראל
הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5