——–
פעם אחת, בראש השנה שנת תש"ו, לפני המעמד הנורא והנשגב של תקיעת שופר, בקש האדמו"ר "שומר אמונים" לקרב את הבמה לכיוון עזרת הנשים. משנעשה כך, עמד על הבימה והתחיל לדבר במר נפשו ובדמעות שליש שישמעו הנשים, ובקש מהן שישמרו היטב על כל גדרי הצניעות, והרב הוסיף ואמר: "אינני הולך לתקוע בשופר, עד שיבטיחו לי הנשים בפה מלא שישמרו היטב על כל גדרי הצניעות!" הנשים התרגשו מאוד, והבטיחו שאכן כך יהיה, רק אז ניגש הרב לתקוע שופר בשמחה עצומה.
צניעותן של בנות ישראל – דבר יסודי וגורלי הוא עבור כלל עם ישראל! וכמו שנאמר בתורה (דברים כג טו): "כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךָ לְהַצִּילְךָ, וְלָתֵת איְבֶיךָ לְפָנֶיךָ, וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ, וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר, וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךָ!". אומר החפץ חיים: אנו רואים בימינו שהקב"ה כביכול מסתיר את פניו, צרות נוחתות מכיוונים שונים, ואנו שואלים: "מדוע?!", התשובה כתובה במפורש בתורה, שכאשר הקב"ה רואה "ערוות דבר" – חוסר צניעות, הוא שב מאחרינו חס ושלום.
במי תלוי הדבר? אנו שואלים. קל לנו להפנות את האצבע המאשימה כלפי "הרחוב", להצביע על אותן אלה שפרצו את כל גדרי הבושה והצניעות, ולהכריז כי בודאי בשלהן כל הסער הגדול הזה. אך הכרזה כזאת פירושה התחמקות. על כל אחת להתבונן קודם כל על עצמה ולנסות לשפר את עצמה. הגאון ר' ישראל מסלנט היה אומר: "בית המוסר בעיר קובנה, מציל את הפרופסור בברלין שלא ימיר דתו", מהי כוונת הדברים? כל נשמות עם ישראל מושפעות זו מזו. כאשר שומרי התורה והמצוות מתחזקים יותר במוסר וביראת שמים, זה משפיע על הרחוקים שלא יתרחקו יותר. כן הדבר בעניני צניעות, כאשר אשה ששומרת תורה ומצוות תקל ראש בצניעות, תלבש חולצות צמודות, לא תקפיד על סגירת הכפתור העליון, לא תשגיח על ידיה שלא יתגלו כפי כללי ההלכה, ועוד כהנה וכהנה, זה ישפיע על הנשים הרחוקות משמירת תורה ומצוות, שיעברו לגמרי את הפסים ח"ו. אך כאשר אשה תחזק את עצמה בדקויות קטנות ותתגבר על עצמה בכל מיני לבטים קטנים, היא תתן את הכח והעוצמה לאותן נשים רחוקות להתחזק אף הן! נמצא שהכל תלוי בנו!
להלן מדברי המדרש (כתפוח בעצי היער אות א, יג) בעונש המכשילות את הרבים בהרהורי עבירה: "כשנגלה הקב"ה למשה בהר חורב, ואמר לו לך והוצא את עמי ישראל ממצרים. באותה שעה ציוה הקב"ה למלאך שר הפנים, לך והעלה את משה עבדי לשמים, ואמר לו הקב"ה לשר של גיהנם, לך עם משה והראה לו את הגיהנם, וכיצד נידונים הרשעים בתוכה. כשבאו לתחילת גיהנם, ראה משה בני אדם תלויים בעיניהם, ותלויים באוזניהם, ובידיהם, וברגליהם, ובלשונם, והנשים תלויות בדדיהם, ובשעריהם, וברגליהם, בשלשלאות של אש. אמר לו משה מפני מה הם תלויים בעיניהם? אמר לו מפני שהביטו באשת איש, ובממון חבריהם ברעה. ותלויים באוזניהם? מפני ששומעים דברים בטלים ודברי הבלים, ומסירים אוזנם משמוע תורה. והתלויים בלשונם, הם המספרים לשון הרע, ומרגילים לשונם על דברים בטלים. ותלויים ברגליהם? מפני שהולך ברכילות חברו, ולא הולך לדבר מצוה, ולא לבית הכנסת להתפלל לבוראו. ותלויים בידיהם? מפני שגוזלים ממון חבריהם בידיהם, וההורגים את חבריהם. והנשים תלויות בדדיהם בשלשלאות של אש? מפני שהן מכשילות את הבחורים, ויבואו לידי הרהור עבירה". עיין שם עוד דברים מבהילים, ה' יצילנו.
אם קצת תתבוננה הנשים, הרי בכל מצוה שאדם מקיים, למשל תפילין, אדם לוקח את התפילין לפני כן ואומר: הריני בא לקיים מצות עשה מן התורה להניח תפילין כמו שציוני הקב"ה בתורתו הקדושה. וכן בארבעת המינים בחג הסוכות, הוא אומר: הריני בא לקיים מצות עשה מן התורה ליטול ארבעת המינים, כמו שציוני הקב"ה בתורתו הקדושה, וכן בכל מצוה ומצוה. ועתה נשאל את אותה אשה שמתירה לעצמה ללבוש בגדים צמודים, הלוא ציווי התורה בודאי ללבוש בגדים שמצניעים את הגוף ולא להיפך, ורק בזה היא מקיימת את המצוה שציוה ה' ללכת בצניעות, ועתה, האם היא מסוגלת לקחת את אותו בגד צמוד שמבליט את גופה, ולומר עליו, "הריני באה לקיים את מצות התורה להתלבש בצניעות, כמו שציוני הקב"ה בתורתו הקדושה?!" האם יצאו לה מילים אלו מהפה?! בודאי שלא, אם כן את מי היא מרמה?!
ועל כל פנים, אין ספק כי אשה שתתחרט על לבושה הצמוד, ותחזור למוטב ללכת בלבוש צנוע, ובפרט אם גם בעלה יחזק אותה ויזרז אותה על זה, יזכו לראות זרע קודש, בנים ובני בנים עוסקים בתורה ויראת שמים טהורה. "ובמקום שבעלי תשובה עומדים, אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד".
"אמר רבי פנחס הכהן: בזמן שהאשה צנועה… כשם שמזבח מכפר, כך היא מכפרת על ביתה, שנאמר: "אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך". (מדרש תנחומא וישלח ו)
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מחבר
ארבע התעניות ובין המצרים
בהלכה ובאגדה
שער האגדה תמוז התש"ע, שער ההלכה סיוון תשע"ג
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5