בשבילי נברא העולם – אפיקי אליהו על התורה

——–

א. וישמע יתרו כהן מדין חותן משה את כל אשר עשה אלקים למשה ולישראל עמו וכו' (יח.א)

פירש רש"י – מה שמועה שמע ובא, קריעת ים סוף ומלחמת עמלק.

ויש לשאול, הרי כבר נאמר כי "שמעו עמים ירגזון חיל אחז יושבי פלשת"- דמשמע כי גם שאר הגויים שמעו על קריעת ים סוף. מדוע א"כ, רק יתרו הגיע להתגייר ולהדבק בעם ישראל?

ב. וישמע יתרו כהן מדין חותן משה (יח.א)

יש להבין, מדוע זכה יתרו שנתייחדה פרשה שלימה על שמו ועוד פרשת מתן תורה?

ג. וישמע יתרו וכו' (יח.א)

איתא ברמב"ן – כבר נחלקו רבותינו בפרשה זו (מכילתא כאן. זבחים קטז.) יש מהם אומרים: כי קודם מתן תורה בא יתרו כסדר הפרשיות. ויש מהן שאמרו: שאחר מתן תורה בא וכו'.

ויל"ע, למ"ד יתרו אחר מתן תורה בא, מדוע בכל זאת קדמה פרשת ביאתו קודם לפרשת מתן תורה?

ד. אשר שם האחד גרשום כי אמר גר הייתי בארץ נוכריה (יח.ג)

יש לידע, מה תועלת ושבח מצא משה במה שקרא לבנו על שם ש"גר הייתי בארץ נוכריה"?

ה. ויחד יתרו על כל הטובה אשר עשה ה' לישראל (יח.ט)

פירש רש"י – ומדרש אגדה, נעשה בשרו חידודין חידודין, מיצר על איבוד מצרים.

יש לדקדק, מדוע נקטה התורה דווקא בלשון "ויחד" ולא בלשון אחר [כ-"יסתמר", "וחרד" וכדו']?

ו. כי יהיה להם דבר בא אלי ושפטתי בין איש ובין רעהו (יח.טז)

יש לדקדק, דפתח קרא בלשון רבים "כי יהיה להם דבר", והמשיך בלשון יחיד "בא אלי". דיש לבאר השינוי בלשון?

ז. וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר. אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים (כ.א-ב)

יש לדקדק, מדוע נתינת התורה נאמרה בלשון יחיד: "אלוקיך" הוצאתיך" וכו', ולא נאמרה בלשון רבים "אלוקיכם" "הוצאתיכם" וכו', הרי התורה ניתנה לכל כלל ישראל ביחד?

{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד }

יבואר ע"פ יסודו של הג"ר ישראל מאיר הכהן זצ"ל בספרו אהבת חסד [ח"ב פי"א] בעניין ביטול טענת העצלות. וז"ל – ושמעתי בשם גאון אחד שאמר, שהאדם צריך לשער בנפשו שלשה דברים: אחד, שאין לו אלא יום אחד לחיות, גם שאין לו אלא פרק משניות אחד, או דף גמרא אחד, מה שהוא עוסק בו עתה, גם שהוא ישראל אחד, שהקדוש ברוך הוא מצוהו על קיום התורה, ובו תלוי קיום העולם. וכו'

גם ממה שיחשב, שעליו תלוי קיום העולם, יזדרז ביותר, לאפוקי מהיצר, שמטעהו ואומר לו: בודאי נמצא אנשים אחרים מקימי התורה כראוי, ויתקיים העולם בשבילם. ובאמת, כבר אמרו חז"ל (סנהדרין לז.), שחייב אדם לומר: בשבילי נברא העולם. וגם פעמים, שהעולם – חציו זכאי, וחציו חייב. וכשנתווסף חוטא אחד, הוא מכריע כל העולם לכף חובה על ידי זה. עכ"ל.

א"כ מבואר – כי חייב כל אחד מישראל לזכור תמיד כי "בשבילי נברא העולם", ובו תלוי קיום התורה בעולם.

{לפ"ז כל הקושיות מתורצות}

הקושיות א' וה' מתורצות – "וישמע יתרו"- שמע את ניסי קריעת ים סוף ומלחמת עמלק, "ובא" להתגייר. כי הבין יתרו כי לא סתם זכה הוא לשמוע את ניסים אלו, אין זה אלא רמז מיוחד מאת ה' רק למענו שצריך הוא להתגייר – הבין הוא את יסוד "בשבילי נברא העולם".

על אף ש"שמעו עמים ירגזון חיל אחז יושבי פלשת"- וגם שאר הגויים שמעו על קריעת ים סוף – רק יתרו הגיע להתגייר ולהדבק בעם ישראל. כי רק הוא היה היחיד אשר הכיר בייחודיותו בעולם.

ונראה, כי לזה דקדקה התורה בנוקטה דווקא בלשון: "ויחד" יתרו. לרמז, כי כל מעלת יתרו היתה בהבנתו כי הינו "ויחד"- מיוחד ויחיד בעולמו, בהבינו כי "בשבילי נברא העולם" – ולזה הגיע לכל מעלותיו.

[אף נראה, כי היותו היחיד אשר מצא לנכון לתקן את משה על פגם עיכובו את העם להישפט לפניו, היה זה מחמת הכירו כי בשבילי נברא העולם, ועל אף שישנם רבים אשר יכלו להאיר את עיני משה – מ"מ, ראוי הוא להיות היחיד אשר יאמר דברים אלו למשה רבינו].

לפ"ז גם הקושיות ב' וג' מתורצות – הוקדמה פרשת יתרו לפרשת מתן תורה, ואף נתייחדה פרשתו שפרשת מתן תורה נכתבה בפרשת יתרו. כי רצתה התורה ללמדנו, כי בכדי לזכות בתורה צריך להיות בבחינת "יתרו"- לראות לנגד עיננו תמיד כי בי תלוי קיום העולם, ועל אף שבודאי נמצא אנשים אחרים מקימי התורה כראוי, מ"מ, בשבילי נברא העולם – ובכח תלמודי להכריע את כל העולם לכף זכות.

לפ"ז גם הקושיא הרביעית מתורצת – "אשר שם האחד גרשום כי אמר גר הייתי בארץ נוכריה"- קרא משה לבנו הבכור: "גרשום", כי רצה לרמז לבנו, שיזכור תמיד כי "גר הייתי בארץ נוכריה"- "גר"- מיוחד הוא בארץ נוכריה, יחידי בעולם, ואינך כשאר האנשים הסובבים סביבך. והיינו כיסוד בשבילי נברא העולם.

יסוד זה השמיעתנו התורה, ללמדנו לדורות, כי מיסודות התורה הן שחייב להרגיש בבחינת "גרשום"- כיסוד "בשבילי נברא העולם".

לפ"ז גם הקושיא השישית מתורצת – "כי יהיה להם דבר בא אלי"- רצתה התורה לרמז לנו, כי על אף שבעולם ישנם אנשים רבים "כי יהיה להם". בכל זאת, על כל יחיד לזכור כי הינו בבחינת "דבר בא אלי"- (לשון יחיד) היינו, כי יחיד ומיוחד הוא בעולמו, ובעל השפעה על כל הבריאה, בזוכרו כי "בשבילי נברא העולם".

ולפ"ז גם הקושיא השביעית מתורצת – "אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך וכו'"- נתינת התורה נאמרה דווקא בלשון יחיד, ללמדנו, כי קבלת התורה חייבת להיות מתוך הרגשה כי אני היחידי בעולם שקיבלתי תורה, וכל קבלת התורה הינה רק בשבילי.

כי הרי חייב אדם לומר בשבילי נברא העולם – שהוא ישראל אחד, שהקב"ה מצוהו על קיום התורה, ובו תלוי קיום העולם בעסק תורתו אשר לומד. דווקא כך יש "לקבל תורה".

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה

פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5