——–
עוד מובא ב"אור יחזקאל": אמנם ביותר חיב הוא לשוב בתשובה שלמה על הי"ג עקרים, שהם יסודות הדת, ובהם חוטאים אנו חטאה גדולה, כי רחוקים אנו מאד מהם ואין אנו חשים כלל בעברות הללו. כתב הרמב"ן (פ' בא), "כי אין לאדם חלק בתורת משה רבנו ע"ה, עד שנאמין שכל דברינו ומקרינו כלם נסים, אין בהם טבע ומנהגו של עולם וכו', אלא מעשי האדם הם המצליחים דרכו, והעברות גורמות שיכריתנו ענשו". מחשבת כחי ועצם ידי היא עבודה זרה ממש, ואנו חיים במחשבה זו. ובשעה שיש לנו סבות גשמיות, אנו בטוחים יותר, וכל ימי חייו מקף הוא במחשבות אלו. בימי הבחרות שואפים לתורה, כדי לעשותה קרדום לחפר בה, ולאחר מכן סבות אחרות, וכל זה מחשבות שוא, כי האמת היא, שהכל תלוי במעשה המצוות והעברות, רק שאינו נראה לעין, והכל הוא חשבונותיו של הקדוש ברוך! הוא. כל התוכחה כלה היא על דבר זה: "והיה אם תלכו עמי בקרי", "והלכתי אף אני עמכם בקרי". כל הענש הוא עבור זה שאומר: מקרה הוא, ואינו תלוי במעשי המצוות ובהנהגת ה' יתברך. וזו עבודה קשה עד למאד, כי מחשבות הכפירה משרשות באדם מנעוריו, וכל יום ויום מוסיף להתחזק אצלו מחשבות אלו.
וראו מה דאיתא בחז"ל (בראשית רבה ז, ט), שבהפיכת סדום אמרו המלאכים: "כי משחתים אנחנו את המקום הזה". ועבור אמירה זו, שמשחיתים אנחנו, שנשמע מזה כאלו ויש בידם לעשות נענשו, עד שנדחו ממחצתם מאה שלשים ושמונה שנה. ורק בעת חלום יעקב עלו בחזרה למקומם, שנאמר (בראשית כח, יב): "עלים וירדים בו". והרי ודאי דאצל המלאכים לא שיך חטא, ולמרות זאת, כיון שנכשלו בלשונם, שהשתמע ממנו כאלו ויש בידם כח להשחית נענשו בענש חמור כל כך. מעתה נקח מוסר, היאך אנחנו, שחיים תמיד במחשבת כחי ועצם ידי, וכל דבורינו ומאמרינו הם על דרך זה, שכאלו ובידינו כח לפעל, ואנו העושים והמונעים מלעשות, כמה חמור ענשנו על ה. והיא יסודות האמונה, להאמין שאין בכח מעשי האדם לפעל מאומה, וכל פעלותיו הם רק בגדר השתדלות, שהוא קנס הבורא, כדי לקים את הגזרה: ד"בזעת אפיך תאכל לחם", ויש גבול ל"בכל אשר תעשה". וכל התפלות וקריאת שמע הם להגביר יסוד זה, שהוא קבלת המלכות, וכדאיתא בחז"ל: "קבלו מלכותי תחלה, ואחר כך תקבלו גזרותי". והוא שנאמר בתפלת "ויברך דויד": "לך ה' הגדלה והגבורה והתפארת והמתנשא לכל לראש" אפלו ריש גרגותא מן שמיא מנו ליה. וכל זה הצרך כדי להתחזק תמיד, לעקר מלב האדם מחשבות הכפירה המשרשת בקרבו מנעוריו. והוא יסוד יום הכפורים, להאמין ביחוד השלם, דהינו, האמונה שהכל מאתו, ואין שום כח אחר בעולם, והחיים והבריאות הכל בידו, וכנאמר: "אין עוד מלבדו".
נמצא, מעתה משימה קשה עומדת בפנינו, שנתבאר דמחיבים אנו לשוב ביום הכפורים מעברות אשר בידינו, שעברו למעלה ראש. כן הוא נתבאר שמחיבים אנו להשריש בקרבנו את יסודות האמונה, שרפויים המה בקרבנו, והיאך נוכל לעשות כל זה ביום הכפורים. אך באמת כבר כתב הגאון ר' ישראל סלנטר זצ"ל (מכתב ז): "לכל בחינה קטנה שבקטנות אשר יכין האדם את עצמו להגביר בחינות יום הכפורים שלו, אין ערוך ואין די באר הצלחת נפשו להנצל מצרות רבות בכל בחינה, ואף הקלה שבקלות, כבר הכנים את עצמו במדרגת התשובה וכו' ".
ובאמת כבר הרבנו יונה ה כיר זאת, שכתב (בפתיחה ט): "והנה מדרגות רבות לתשובה, ולפי המדרגות יתקרב האדם אל הקדוש ברוך הוא, ואמנם לכל תשובה תמצא סליחה, אך לא תטהר הנפש טהר שלם וכו'. וכענין הבגד הצריך כבום, כי המעט מן הכבוס לא יועיל בו וכו' ". והינו, שאף שקשה היא התשובה, מכל מקום, בעת אשר ישתדל לבקש, כבר יצא מדרכי החטאים, ונמצא הוא בדרך אחר של מקבלי ובעלי התשובה. ונראה להוסיף, ששנאוי ומשקץ ותועבה אינו כבר, אלא הוא במדרגה שיש לו תקוה לזכות לה. גיע לאהוב וחביב.
והדרך להגיע לתשובה, כתב הגאון ר' ישראל סלנטר זצ"ל, שהעצה היעוצה היא למוד המוסר, שהיא תביאהו לתכלית, וזו בודאי הדרך הנכונה. אמנם נראה שאף על ידי התפלה, אפשר להגיע לתכלית, שיקבל עליו הזהירות בתפלה, ואינו מכרח להתחיל לעבד בכל התפלה כלה, אלא יכול הוא להתחיל עבודתו בפרטים, כגון, שיכון בתפלת "ויברך דויד", שהוא יסוד האמונה, כן לכון בתפלת "אז ישיר", שהוא יסוד יציאת מצרים, ועל ידי זה יוכל לזכות לנצח נצחים. כן אף הקבלה בלמוד המוסר יכולה להיות בפרטים, ואינו חיב מיד לכלל הכל, אלא לקבל עליו מספר פעמים בשבוע למוד המוסר באמת, מתוך כונת הלב.
וביותר נראה, שחיב הוא להשתדל לשנות את השקפותיו בצורת החיים. הנה אנשים צעירים, כל מחשבתם היא להשתדל ליצירת עתיד בחיי העולם הזה, ובשעה שישנה השקפותיו, ויתחיל להרגיש בפחיתות העולם הזה שהוא הבל הבלים, ויתחיל לחשב כי עקר חיי האדם הוא לעולם הבא, שהוא עולם שכלו טוב, "ויפה קרת רוח בעולם הבא, מכל חיי העולם הזה", מחשבה זו היא כבר חלק מתשובה, דלאחר שכבר ירגיש בזאת ויסכם אצלו בלב, הרי בודאי לאחר מכן ישתדל להתאים את מעשיו להכרה והסכמה זו, וממילא יזכה לתכלית. ונזכה כלנו למחילת עוונות, גמר חתימה טובה.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
משפטי ישראל – על חגי ומועדי ישראל
הרה"ג יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5