ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד.
——–
המנהג אצל רוב בנות אשכנז להדליק את הנרות ואחר כך לברך. ואולם אשה מבנות אשכנז שרוצה לברך קודם ההדלקה, כדעת הגאונים, הרמב"ם וכל הראשונים, רשאית לעשות כן [וטוב שתתנה שאינה מקבלת שבת בהדלקה]. וכן עשו מעשה כמה מגדולי רבני אשכנז כדלהלן. (שבת א קעה)
בשו"ת רבי יעקב וייל כתב: "מקצת" נשים נוהגות, שמדליקות את הנרות, ואחר כך מניחות את כפות ידיהן פרושות כנגד הנרות ומברכות, ומסלקות את ידיהן כדי שתחשב להן הברכה קודם עשייתה. ולא רצו לברך קודם ההדלקה, 'שאם כן כבר קבלו שבת עליהן', ולא יוכלו יותר להדליק. ועל פי זה כתב הרמ"א (סימן רסג סעיף ה), שמנהג בנות אשכנז לברך אחר ההדלקה. ויש להבין, הלא לעיל התבאר שאפילו לדעת הלכות גדולות, האשה לא מקבלת שבת בברכה אלא בגמר ההדלקה, ואם כן עדיין תוכל לברך ואחר כך להדליק, ומה המקור לאותן "מקצת" נשים שנוהגות לקבל שבת כבר בברכה ולא בסיום ההדלקה?. זאת ועוד, הלא בלשון הברכה אומרת מפורש "להדליק נר של שבת", לשון עתיד, ואם כן בודאי שאין בכוונתה לקבל שבת בברכה, ולמה יהיה אסור לה להדליק אחר כך. והגאון רבי עקיבא איגר כתב וזו לשונו: "ובעיקר הדין בשבת שאין מברכים קודם בגלל שמקבלת שבת [בברכה], איני מבין, כי הלא מדליקה כמה נרות ואין אנו אומרים שאחר הדלקת נר אחד קיבלה שבת, ואיך מדלקת האחרים? ועל כרחך שמקבלת שבת בגמר ההדלקה, אם כן פשוט שהברכה לא עדיפה מהתחלת ההדלקה [וכמו שלא מקבלת שבת בתחילת ההדלקה, אף שעשתה מעשה ממש, כך בודאי שלא תקבל שבת בברכה לבד]. וצריך עיון". עיין שם. ועוד יש להבין, הרי לשון מהר"י וייל, "מקצת נשים", משמע שרוב הנשים לא נהגו כן, אלא ברכו תחילה ואחר כך הדליקו, כדעת כל הראשונים וככל המצוות שמברך קודם עשייתן. ועוד, מה הן חושבות לתקן שתחשב להן הברכה קודם עשייתה, בכך שנותנות כפות ידיהן מול הנרות, הלוא עצם הנאת הראיה מהנרות אינה עשיית המצוה, אלא ההדלקה עצמה היא עשיית המצוה, נמצא שעדיין הברכה אינה קודם עשייתה. ועוד קשה, הלא הבאנו לעיל שבהלכות ומנהגים של רבי יעקב וייל עצמו (אות טז) פסק מפורש לברך ואחר כך להדליק, אם כן למה נאחז מה שכתב בשו"ת שלו "מנהג מקצת נשים", ונעזוב מה שפסק שם, כאשר זו דעת כל הראשונים.
ודע, כי התרומת הדשן שהיה רבו של רבי יעקב וייל כתב לברך קודם ההדלקה. וכן כתבו כמה מגדולי רבני אשכנז: מהר"י מברונא, הגאון יעב"ץ, שו"ת פאר עץ חיים ועוד. והמהר"ם שיק, תלמיד החתם סופר, תמה מאוד על מנהג האשכנזים בזה. והגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל כשהעתיק את מקום מגוריו לארץ ישראל, הורה הלכה למעשה לרעייתו הרבנית ולבני ביתו לברך קודם ואחר כך להדליק, וכן נהגו כלותיו ונכדותיו כולן. וכן הגאון מהר"ש שניידר בשו"ת דברי שלמה, הורה לשואל אשכנזי שיש לברך קודם ההדלקה. ובשו"ת אבן ישראל לגאון רבי יעקב ישראל פישר (חלק ח דף כז ע"ב) כתב, שכל אשה שמדליקה כחצי שעה לפני השקיעה, תברך קודם ואחר כך תדליק. (שו"ת יביע אומר ח"ט סימן קח אות קכב, מאור ישראל טבעת המלך עמוד קג. שבת א קעה. ח"ב תרד)
אשה אשכנזיה שנשאת לספרדי, עליה לברך ואחר כך להדליק. (ה"ע ג לז)
מורה מבנות אשכנז המלמדת תלמידות מבנות ספרד, עליה ללמדן שצריכות לברך קודם ההדלקה, כדעת מרן השלחן ערוך שקבלו הוראותיו. (שבת א קעו)
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מחבר
סדר היום בהלכה ובאגדה
כסלו התשע"ג
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5