——–
א. כל התולה בטחונו בהקב"ה הרי לו מחסה בעולם הזה ולעולם הבאובשבת (פט ע"ב) שכשלישראל לא נותר סניגור וסמכו על הקב"ה, אמר הואיל ותליתם עצמכם בי אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו". וכן ( ): "אמר דוד יש שהוא בוטח על מעשים טובים ויש שבוטח על מעשה אבותיו ואני בוטח בך אף על פי שאין בי מעשים טובים". ועיין ברכות (ד ע"א) שכשעשיו רצה לילחם ביעקב כתיב "וירא יעקב מאוד, אמר שמא יגרום החטא". ובבכרות (סג ע"א גי' ע"י): "איזוהי פרשה קטנה שכל גופי תורה תלויין בה, בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך אמר רבא תדע דגנבא אפום מחתרתא רחמנא קרי" (ברש"י מוכח כלפנינו ולא קאי אאמונה). (מנחות כט ע"ב).
ב. מגדולי החכמים לא היה מניח מעות מיום לחברו וכשמת הניח קב כרכום (דבר מועט). קרא עליו את המקרא הזה ועזבו לאחרים חילםועי"ש במעשה עם ר"ע שבאו גנבים לעיר, ולר"ע לא נתנו ליכנס ואח"כ נכבה נרו ונטרפו חמורו והתרנגול. וכ"ז כדי שלא ירגישו ואמר כ"מ וכו' ורק אח"כ נתברר לו שבאו ליסטים. ועיין גם המעשה בתענית ( ע"א) עם נחום איש גם זו שהיה אומר תמיד ג"ז לטובה ונעשו לו כמה ניסים עי"ש. (גיטין מז ע"א).
ג. כשישראל יש להם דין לובשים לבנים ומתעטפים לבנים ומגלחים זקנם ואוכלים ושותים ושמחים לפי שיודעים שהקב"ה לעשה להם ניסיםועיין ב"ר (פפ"ט) שנשאר יוסף בביה"ס שני שנים מכיון שביקש משה"מ להזכירו לטובה. (ירושלמי).
ד. לעולם ישליך אדם כובד משאו וטרדותיו על מי שאמר והיה העולם והוא יפרנסווהביאו מעשה עם מי שנתקעה ברגלו קוץ ואיחר הספינה שלבסוף טבעה ע"ש ובנדה (לא ע"א). ועין ביומא (כב ע"ב): "כמה לא חלי ולא מרגיש גברא דמריה סייעיה". (ר"ה כו ע"ב).
ה. אמר להם הקב"ה לישראל, בני לוו עלי וקדשו קדושת היום והאמינו בי שאני פורעועיין עירובין (סד ע"ב) "לא סמכינן אניסא" וכן בברכות (ס ע"ב) שאין לבקש על הולד נקבה שיתהפך לזכר אבל לאה ביקשה "ואין מזכירין מעשה ניסים" אולם עיין ברכות (לג ע"א ) שר"ח בן דוסא נתן עקבו על חור הערוד ונשכו ומת הערוד במקומו ובאותה שעה אמר "לא הערוד ממית אלא החטא ממית". וכן פנחס שבדרך הטבע לא יכל להרוג את זמרי אלא שמסר נפשו על כך ונעשו לו כמה ניסים (סנהדרין פב ע"ב) וכן בתענית (יט ע"ב) שנקדימון בן גוריון סמך על מעשה ניסים ונעשו לו. ועי"ל בהערה על סעיף "כשישראל יש להם" וכו'. (ביצה טו ע"ב).
ו. אפילו רשע ובוטח בה' חסד יסובבנהווכן משמע להדיא מלשון הרמב"ם (תלמוד תורה א יא) והשו"ע (יו"ד רמ"ו ד) שכתבו: וחייב לשלש את זמן למידתו, שליש בתורה שבכתב, ושליש בתורה שבעל פה, ושליש יבין וישכיל אחרית דבר מראשיתו ויוציא דבר מדבר וידמה דבר לדבר ויבין במדות שהתורה נדרשת בהן עד שידע היאך הוא עיקר המדות והיאך יוציא האסור והמותר וכיוצא בהן מדברים שלמד מפי השמועה, וענין זה הוא הנקרא גמרא, ע"כ. הרי שהגמרא כתבה 'שליש במשנה', והרמב"ם והשו"ע תרגמו זאת וכתבו 'שליש בתורה שבעל פה'.ויתכן שאף לשון חז"ל כך הוא לקרוא 'משנה' אף למימרות וברייתות, כמו שמצאנו לגבי 'טועה בדבר משנה' שנכללו בזה מימרות האמוראים, מיהו שם נכללו בזה אף דברים בעלמא שצריך לדעתם, כגון שבאלכסנדריא מעקרים פרה וחזירה (בכורות כח:), וצ"ע בזה. [עיין בתורתו יהגה להגר"ד פאלק מ"ש בשם הגרי"ס על המשניות וכו', וע"ש עוד, ומ"מ יש להעיר דאי"ז ממש הגדרת משנה, עיין רש"י תענית ח' א' ואכמ"ל, ומה שהביא מפרה וחזירה וכו', אה"נ כל ידיעה שהיא נ"מ להלכה כמו טריפות וכו' הם ודאי בכלל ידיעת התורה, וכבר דברתי בזה בשו"ת עם סגולה ע"ש – עם סגולה]. (ילקוט תהלים תשיט).
ז. לעולם יהא אדם רגיל לומר כל מאי דעביד הקב"ה לטב עביד פירוש כל מה שעושה הקב"ה לטובה הוא עושהוכנראה זו כוונת הגרח"ק שהבאת בשמו ללמוד כל יום קצת תנ"ך. (ברכות ס ע"ב).
ח. ארור הגבר אשר יבטח באדם ושם בשר זרועו. והיה כערער בערבה וגו'לפי המספרים בפרוייקט השו"ת, עשיתי את החשבונות בקירוב רק לשם דוגמא. (ירמיה ).
ט. אפילו בעל הנס אינו מכיר בניסו. ולא עוד אלא שמדמה ניסו לרעה לושרבנו ירוחם קורא לו 'רמ"ה'. (ילקו"ש תהילים רלו).
י. לעולם אל יעמוד אדם במקום סכנה ויאמר עושין לי נס שמא שאין עושין לו נס ואם תמצא לומר עושין לו נס מנכין לו מזכויתיוראה כעין זה ברש"ש ב"ב ח. שהוכיח מהגמרא שם ששייך בעל משנה שאינו בעל מקרא, וכמדומה שכדבריו מוכח בעוד כמה מקומות בדברי חז"ל. [עיין ב"ק נ"ה ותוס' ב"ב קי"ג א', וע"ע ע"ז ד' א' – עם סגולה]. (שבת לב ע"א).
יא. כל הצריך ליטול מתנות עניים ואינו נוטל אינו מת מן הזקנה עד שיפרנס אחרים משלו ועל זה נאמר ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו(פאה פ"ח מ"ט).
יב. כל הדוחק את השעה שעה דוחקצו וכל הנדחה מפני השעה שעה נידחת מפניו (עירובין יג ע"א).
יג. כל התולה (שיצילוהו) בזכות עצמו תולין לו בזכות אחרים וכל התולה בזכות אחרים תולין לו בזכות עצמו (ברכות י ע"ב).
יד. בנים חיים ופרנסה אינם תלויין בזכות העאדם אלא במזלו (מו"ק כח ע"א).
טו. יש אומרים שאין מזל לישראל וגם מזל רע יכול להתהפך כשכך רצון ה' (שבת קנו ע"א).
אמר המחבר: בעת היות הספר מסודר ומעותד לצאת לקראת הדפוס, קבלתי מכתב ערוך
אמר מצורב א' על חיבורי "אורח חכמים", ושמו יקרא הרב חיים מצגר שליט"א, ומתוך הדברים ניכר כי נתן עיניו ולבו אל החיבור שחיברתי, ועמל עליו, ותשואות חן חן לו, ולאות הוקרה ותודה הנני מצרף כאן כל תשובתו, עם הערות סיום מהרב נפתלי גודלמינץ שהוסיף על הדברים ג"כ כיד ה' הטובה עליו.
דברי החכמים הנזכרים נכונים, ובודאי שניתן רשות לכאו"א לחלוק ולסתור כדרכה של תורה,
דברי ויען כי כתבו הדברים כהוגן באר היטב, לכן גמרתי בדעתי לצרף דבריהם לחיבורי כאן (תוקנו איזה דברים ע"מ להתאימן לסגנון החיבור).
ואשמח מכאן ואילך מכל או"א שישלח הערותיו, ובל"נ אתייחס אל הדברים כראוי, ויתוקנו הדברים או יודפסו תשובותיו בפנים הספר (רק חומר מוקלד). וזה תורף הדברים:
בס"ד
לכבוד ידידי המופלג מאד בתורה ויראת שמים ובכל מידה נכונה
הרב עקיבא סילבר נר"ו
קיבלתי את חיבורך 'אורח חכמים' אשר ליקטת בו בהיקף גדול מדברי חז"ל לגבי דרכי לימוד התורה, וערכת את דבריהם בטוב טעם ודעת, וכל הרוצה להתבונן בדברי חז"ל בדרכי הלימוד פרסת לפניו את דבריהם כיריעה מאירה; איישר חילך.
כעת מוטל עלינו להתבונן איך לנהוג למעשה לתקן את סדרי לימודנו על פי דעת חז"ל, לדעתך מוטל עלינו לקיים את כל דברי חז"ל ככתבם וכלשונם שהרי בהקדמה כתבת בזו הלשון: והנה כאשר נתבונן בערכיהם של חכמים, יאירו דבריהם לפנינו בדרך הלימוד… שקבלו חז"ל אשר כל דבריהם כאש בוערה… ובכל עת לא נסור מדבריהם ימין ושמאל, ע"כ לשונך. וכוונתך לומר שהרוצה לסדר לימודו על פי דעת חז"ל הרי הדברים ערוכים ומסודרים בחיבורך שהוא סיכום של דברי חז"ל. ולענ"ד לא בכל דבר אפשר לומר כן שהרי דברים הרבה יש שאין תקופת חז"ל דומה לתקופתנו, ובעל כרחנו צריכים אנו לדון בכל פרט מדברי חז"ל איך הוא נוהג למעשה, ואין אנו יכולים ללכת בעינים עצומות אחרי פשטות דבריהם. ולענ"ד הרוצה לסדר את לימודו על פי דעת חז"ל באמת עליו ללמוד את דבריהם היטב (וטוב יעשה אם ישתמש בחיבורך אשר הוא מאיר עינים בהיקפו מדברי חז"ל), וישוב להתבונן בכל נושא מה היו חז"ל אומרים במציאות היום על פי דרכם אשר למדנו לגבי המציאות בזמנם. והנה ההולך בדרך זו אינו יכול להיות בטוח שכיוון לאמת בכל דבר שהרי אין הדברים מפורשים לפניו ונאלץ הוא לסמוך על סברתו, אמנם בעל כרחנו כן נעשה וה' יהיה בכסלנו ושמר רגלנו מלכד.
ואלו הם הדברים אשר לענ"ד יש בהם שינוי מזמן חז"ל לזמננו:
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב עקיבא משה סילבר שליט"א
שו"ת עם סגולה – חלק א
אסיפת תשובות ומכתבים בענינים שונים בהלכה ובאגדה
שהשבתי בהזדמנויות שונות – בחמלת ה' עלי
עם תשובות ממרן הגר"ח קניבסקי שליט"א
עקיבא משה בלאמו"ר הגאון רבי יצחק אייזיק שליט"א סילבר
קרית ספר תשע"ו
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5