——–
הגוער בנערים הלומדים בבית הכנסת, מחשש שאינם נוהגים כבוד בקדושת המקום וכיוצא, יש לדבר על ליבם שיתנהגו בכבוד ודרך ארץ. ומאידך, יש לדבר על לבו, כי לא זו הדרך לגעור בהם ולמונעם מבוא בבית ה', בפרט בדור הזה שלצערנו ישנם כל כך נערים הנושרים מדרך התורה, ואדרבה יש לקרבם בעבותות אהבה וחיבה. והרבה נערים חזרו למוטב כשהתנהגו אליהם בכבוד והערכה וחיבה יתירה.
כתב המהרש"א (קידושין ל ע"ב) על הפסוק בתהלים (פרק קכז פסוק ד): "כְּחִצִּים בְּיַד גִּבּוֹר, כֵּן בְּנֵי הַנְּעוּרִים, אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת אַשְׁפָּתוֹ מֵהֶם", כי עיקר החידוד והשינון הם בימי הנערות, ויש בעלי בתים המונעים את הנערים מללמוד בביתם, שאומרים שהם ממלאים ביתם באשפה, על כן אמר, אשרי הגבר אשר מלא על ידי הנערים הללו את ביתו באשפה, ואינו מונע את ביתו מהם. ע"כ. ואם כך הוא על המונעים את הנערים מללמוד בביתם הפרטי, קל וחומר על המונעים את הנערים מללמוד בבית ה', אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות.
ומסופר על הגאון רבי ניסים הררי רפול זצ"ל מארם צובה (לפני כ-150 שנה), שלמרות ענוותנותו הגדולה, אך כשנגע הדבר בכבוד התורה ולומדיה היה עומד בפרץ ומתגבר כארי. ופעם היו לומדים בחורים צעירים ב"מדרש חסידים", באותה תקופה לא היה להם נפט וחשמל, והיו לומדים לאור מנורת שמן. אחד הבחורים שלא שם לב ובטעות נשפכה צלוחית השמן על הכר והכסת שבמקום מושבו של אחד המתפללים. לעת זמן התפילה כשבא איש זה וראה את מקומו מלוכלך בשמן, התרגז על הבחורים הלומדים וגער ונזף בהם. כששמע הרב שהוא גוער בבחורים העוסקים בתורה, ניצב כארז וצעק על אותו האיש ואמר לו, אם ישפכו שמן על בגדי, [והרב היה רגיל ללבוש בגדי משי נאים אף בימי החול], לא אכעס ולא אגער בהם ובלבד שיעסקו בתורה, ואתה גוער על העוסקים בתורה? אוי לה לאותה בושה, אם יחלש בחור זה ויתבטל מלימודו, לא נמצא שאתה גרמת לכך?! שכשם ששכר תלמוד תורה כנגד כולם, כך עונש ביטול תורה כנגד כולם. (ספר הזכרון כנסת עזרא עמוד קי)
ובספר קדושת בית הכנסת (עמוד קטו) הובא מעשה על הסטייפלר, הגאון רבי יעקב ישראל קניבסקי זצ"ל, שפעם בא אליו אדם מלונדון, וכשאמר לו את שמו, שאלו הרב האם יש לך אח שגר בשיכון ויזניץ בבני ברק, ושמו כך וכך? השיב לו, כן. אמר לו הרב: תבקש ממנו שיבוא אלי. כאשר בא אליו, שאלו הרב, האם כשהיית בחור למדת בבית מדרש פלוני בימי שישי אחר הצהריים? השיב, כן. שאלו הרב, האם אתה זוכר את השמש שהיה פעם מנקה את בית המדרש? השיב, כן. אמר לו הרב, הנה הלילה הזה בא אלי אותו שמש בחלום, ואמר לי שאין לו מנוחה בעולם העליון, בגלל שהיה מפריע לך בלימוד והיה מקים אותך ממקום למקום, ולכן אני מבקש ממך שתלך מיד על קברו ותמחל לו על כל מה שצִערך וביטל אותך מלימודך, וכך עשה. ואמר הרב, שאף על פי שהיה השמש צריך לנקות את בית המדרש, בכל זאת לא היתה לו מנוחה בעולם הבא. ע"כ. ישמע חכם ויוסף לקח, ואדרבה, ישמחו הגבאים על הזכות שניתנה להם מאת הבורא יתברך לשרת את הציבור באמונה, וינצלו זכותם להנעים ללומדים, ולהרבות חשקם לבוא בבית המדרש ולהביא עימהם עוד ועוד חברים לעסוק בתורה, ואשריהם בעולם הזה, וטוב להם לעולם הבא.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מחבר
סדר היום בהלכה ובאגדה
כסלו התשע"ג
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5