——–
מובא בספר "נתיבות שלום":
חכמינו זכרונם לברכה אמרו (ילקוט שמעוני הושע תקי"ט): בזכות אמונה נגאלו אבותינו ממצרים ובזכות אמונה עתידין להגאל. יש לבאר הלשון "זכות", מלשון זך ובהירות, בזכות האמונה הזכה והבהירה שהיתה להם נגאלו אבותינו ממצרים. וכמו שמביא הרה"ק בעל תולדות יעקב יוסף (כתנת פסים, שמיני) את דברי הרמב"ם, שאלו היתה לישראל כיום את האמונה הבהירה שהיתה לאבותינו בדור המדבר היה יורד מן מהשמים ויוצאים מים מן הסלע. שיש ללמד מזה את שגב המדרגה של אמונה שהיתה לדור דעה של יוצאי מצרים, ועליה נאמר: "בזכות אמונה נגאלו אבותינו ממצרים ובזכות אמונה עתידין להגאל"
והענין בזה, דהנה כתב מרן הרבי מסלונים זי"ע "בבאר אברהם" (פרשת וארא), שכאשר עמדו ישראל לצאת ממצרים היו בהתעבות המדות מאד, שהיו משקעים במ"ט שערי טמאה ונתגשמו ביותר, ובמצבם אז לא היתה שיכת אצלם העבודה של זכוך המדות. ועל פי דבריו הקדושים מבאר, שאמנם לא היו יכולים להגאל על ידי שום מדה אחרת כי אם בזכות אמונה נגאלו אבותינו ממצרים, מחמת דכח האמונה נמצא תמיד בישראל ומשרש בנפשותם, שהם נקראים "מאמינים בני מאמינים" שהאמונה נטועה ביהודי לעד מכחו של אברהם אבינו, וכל אימת שיהודי עמל ומתיגע באמונה הוא משיג בה גלויים גדולים, ולכן דוקא בזכות אמונה נגאלו אבותינו.
בזמן שבחר הקדוש ברוך הוא בישראל להיות עם הנבחר, הרי היו נתונים במצב השפל ביותר, והתאר של חבה "בני בכורי ישראל" נאמר להם בהיותם עוד משקעים במ"ט שערי טמאה, ורק בזכות האמונה דיקא נגאלו, כי זה היה הדבר היחיד שהיה להם באותו הזמן.
תכלית הבריאה היא כידוע לבלתי ידח ממנו נדח, וכאשר ראה הקדוש ברוך הוא שישראל הם בהתעבות המדות ואין בהם שום מדה נכונה בזכותה יוכלו להגאל ממצרים, ורק מדה טובה אחת מצא בהם, כח האמונה המשרש בהם מאבותיהם, הרי בגדל אהבתו אותם לבל ידח ממנו נדח עמד וגאלם בזכות בהירות האמונה שהיתה להם. וכח זה נתן אמנם הקדוש ברוך הוא לכל יהודי לבל ידח ממנו נדח, שבאיזה מצב שהוא נמצא בכל הענינים ובכל המצבים, יכול הוא להגאל בכח האמונה אפלו ממצרים, שבזכות אמונה נגאלו אבותינו ממצרים ובזכות אמונה עתידין להגאל, וככל שהוא עמל לזכך ולהאיר את האמונה כן תהיה גאלתו. וכמאמר מרן הרבי מלכוביץ' זי"ע על מאמר חכמינו זכרונם לברכה (שבת לא) תחלת דינו של אדם שואלין אותו: נשאת ונתת באמונה? הינו, האם עסקת באמונה להגדיל ולחזק את בהירות האמונה כדרך שאדם נושא ונותן בעסקיו, המשקיע ראשו ורבו איך להגדיל ולהרחיב אותם, על זה האפן צריך לשא ולתן באמונה.
וזה ראש דבר ה' בעשרת הדברות, "אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים", שכתב הרמב"ם שזו מצות האמנת השם. ובארנו שצווי זה כולל ב' חלקי אמונה, אנכי ה' האמונה שהקדוש ברוך הוא הוא הבורא ומנהיג את כל העולמות והוא לבדו עשה ועושה ויעשה לכל המעשים, ואלקיך, חלק האמונה שיהודי מחיב להאמין שהקדוש ברוך הוא הוא האלקים שלוי שבנים אתם לה' אלקיכם, והלכה כרבי מאיר שבין כך ובין כך קרויים בנים, שאפלו במצב השפל ביותר נקראים ישראל בנים למקום. וכמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה (ערובין יג), שרבי מאיר נקרא כן על שם שמאיר עיני חכמים בהלכה, והינו בהלכה זו שבין כך ובין כך נקראים בנים. ואם כי בכל מקום רבי מאיר ורבי יהודה – הלכה כרבי יהודה, בזה הלכה כמותו שבין כך ובין כך קרויין בנים, כמו שפסק הרשב"א בתשובותיו (ח"א רמ"ב), כי אהבת ה' לישראל היא ללא שום תנאים ובל ידח ממנו נדח.
וזהו אמרו: "אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים", שהקשו בזה מדוע לא אמר אשר בראתי את העולם? אלא הפרוש כאמור, שבכח האמונה הוצאתיך מארץ מצרים, שהייתם אז במצב השפל ביותר משקעים במ"ט שערי טמאה ובהתעבות המדות ואוציא אתכם משם בכח האמונה, כי יהודי לעולם אינו אבוד, שהקדוש ברוך הוא אינו מניח ליהודי ללכת לאבוד, וביציאת מצרים כשלא היה להם מאומה הוציאם הקדוש ברוך הוא משם בכח האמונה שהיתה בהם, לבל ידח ממנו נדח וזהו אמרו "אשר הוצאתיך מארץ מצרים", שאפלו מארץ מצרים הוצאתיך בכח האמונה. כח האמונה עומד ליהודי לעד, ממנו יכול להתחיל לגדל ולפרח אפלו אחר שכבר נתגשם כלו. ובזכות אמונה עתידים להגאל כל אחד מהגליות שלו, בהיותו נתון בגלות בידי היצר הרע ואינו שולט על עצמו כלל, ועד שדומה כי אבוד כבר לגמרי ושוב אינו בעלים על עצמו, גם אז נתן לנו הקדוש ברוך הוא את כח האמונה שעל ידו יכולים אנו להחלץ אפלו משאול תחתית
והבאור, במה באמת גדול כל כך כח האמונה, וכמאמר רבותינו הקדושים: דמה שצדיק אחד גדול מחברו, אינו מפני שמקים יותר מצוות ומעשים טובים אלא דאמונתו בהירה יותר, משום שהאמונה במדרגות הגבוהות לעלא ולעלא מתקשרת עם המדרגות של אהבת ה' ודבקות בה', וכמובא ב"פרי הארץ" (פרשת לך לך) שאמונה הוא דבקות, וכמו שמובא "ביסוד העבודה" מכתב כ"ד, וזה לשונו האמונה היא כח כלול מכל מדות טובות וכו'. ולפי גדל חזוק האמונה כך תגדל בו האהבה הדבקות וטהרת המחשבה. עד כאן לשונו. ובאמונה נכלל גם לשון אמון, שיש לו אמון בהשם יתברך שמנהיג את הכל לטובתו, ומשליך יהבו על ה' בכל אפן שמתנהג עמו אם בטוב ואם חלילה להפך, מתוך אמונה ואמון שהכל לטובתו ונמצא שכח האמונה מרומם יהודי ומביאו לאהבת ה' ודבקות בה'. ואיתא בספרים הקדושים, שתכלית כל התורה ותרי"ג מצוות היא אהבת ה' ודבקות בה', וכל מצוה ענינה שעל ידה יהודי מתקרב לאהבה את ה' ולדבקה בו, ובמיחד כח האמונה הנטוע בנשמתו של יהודי, על ידו משיג תכלית אהבת ה' ודבקות בה' האמונה היא הנשמה של כל תרי"ג מצוות, וכל מצוה שיהודי מקים נאמדת לפי מדת האמונה שמשקיע בקיומה שהיא הנשמה המחיה את המצוה כאשר יהודי מניח תפלין ככל שיש לו אמונה בהירה שזה רצון ה', הרי זו מצוה אחרת לגמרי, וכך בכל מצוה שיהודי מקים כפי מדת האמונה שמשקיע בקיום המצוה כן גדולה יותר נשמת המצוה כח האמונה הוא הכח המיחד שהשאיר הקדוש ברוך הוא מורשה מאבותינו, שיהודי העובד להשיג בהירות האמונה רואה בזה הצלחה מיחדת
וזהו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה השבת מביאה גאלה לעולם, כי ענין השבת קדש הוא אמונה בבורא העולם המביאו לאהבת ה' ודבקות בה', ועל כן השבת מביאה גאלה לעולם, כי גאלה פרושה ששבים ומתקרבים להשם יתברך, ועל ידי האמונה, והאהבה, והדבקות של שבת קדש, מתקרב יהודי להשם יתברך, ועל כך אמרו חכמינו זכרונם לברכה. כל השומר שבת כהלכתה אפלו עבד עבודה זרה כדור אנוש מוחלין לו, השומר שבת כהלכתה הינו שיודע שעקר השבת הוא אמונה ואהבת ה' ודבקות בה' ומקימה כהלכתה, מוחלין לו אפלו עבד עבודה זרה כדור אנוש, שחטא עבודה זרה הוא החמור ביותר אבל בכח השבת יכול להחלץ מכל רע.
והנה האר"י הקדוש כתב על הפסוק: "כי גר יהיה זרעך", שכל הגלות והגרות הם מחמת הפגמים הידועים – פגמי זרעך. וכיון שגורמי הגלות הם פגמי ברית קדש, הרי הגאלה צריך שתהיה תלויה בתקון הפגמים, ואיך זה מתישב שבזכות אמונה נגאלו אכן ממדרגות בהירות האמונה הוא – כמו שכתב הרמ"א בריש השלחן ערוך, כשישים האדם אל לבו שהמלך הגדול הקדוש ברוך הוא עומד עליו ורואה במעשיו, מיד יגיע אליו היראה וכו'. הכח הזה של אמונה שיהודי מרגיש שהקדוש ברוך הוא עומד עליו ורואה בכל מעשיו, מביא לתקון הגדול ביותר לפגמים אלו, ובזכות אמונה נגאלו אפלו ממצרים ערות הארץ, שהיא מביאה לתקון הפגמים הגורמים לגלות
"אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים" הוא הדבור הראשון, כי בעת שהיו צריכים לצאת ממצרים היו ישראל במצב הגרוע ביותר, מגשמים ומשקעים במ"ט שערי טמאה, עד שעוד רגע קט היו אובדים לגמרי בטמאת מצרים, ואז הראה הקדוש ברוך הוא גלויים כאלו שלא היו כמותם מיום בריאת העולם, שאז נהיו העם הנבחר וזכו למעמד הגדול של קבלת התורה. ובכלל, "למען תזכר את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך", שנאמר בלשון יחיד, שכל יחיד ויחיד לפי ערכו מצוה לזכר שעליו לצאת ממצרים, והדרך היא. בזכות אמונה נגאלו אבותינו ממצרים ובזכות אמונה עתידין להגאל. וכל ימי חייך אלו הלילות, יש לילות כפשוטם שהם זמן חשכות, ויש בחינת לילות בזמנים הקשים כשיש נסיונות גם באמונה שצריך אז להתחזק מאד באמונה ובזכות אמונה עתידין להגאל בפרט ובכלל
הירא את דבר ה' מעבדי פרעה הניס את עבדיו ואת מקנהו אל הבתים ואשר לא שם לבו אל דבר ה' ויעזב… בשדה. (ט, כ-כא)
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
תפארת ישראל
הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5