——–
טו. יתרה מכך כי אף כשהאדם פטור מחסד בגלל טרדותיו ועיסוקיו [לפי ההיתרים הנזכרים לעיל] אם אינו מוצא את עצמו מספר בשבחם של הבריות, שמח בשמחתם, מצטער בצרתם, או שמקנא הוא באחרים וכדומה, הרי זה גילוי שאינו מקיים את מצות ואהבת לרעך כמוך כדינה, ואינו אוהב את הבריות. לפי ששני חלקים ישנם למצות ואהבת לרעך כמוך, החלק המעשי והוא תלוי בהיתרים הנזכרים לעיל, והחלק הלבבי והוא לחוש אהבת לב לכל אחד מעם ישראל, ועל החלק הלבבי אין את ההיתרים הנזכרים לעיל. ועוד יבדוק את עצמו בפרטים המובאים להלן (סימן ד סעיף ד).
{(((בדיקת עצמו)))
טו. כל זה כאשר התבאר לעיל (סימן א סעיף ב) שיש שני חלקים במצוה זו של ואהבת לרעך כמוך, וע"ש (אות ט) מפי הראשונים שיש חיוב נוסף והוא חיוב לבבי במצות ואהבת לרעך כמוך. וכל ההיתרים הנ"ל (סעיפים ד-יב) המה נאמרו על החיוב המעשי ולא על החיוב הלבבי, שעדיין אף אם פטור משום הפסד ממון, או משום זקן ואינה לפי כבודו, אין בזה כדי לגרוע מכך שנשאר חיובו הלבבי לחוש אהבה לעם ישראל, שאף שאדם אינו מצווה לאהוב את חבירו יותר מאת עצמו, ולכן נאמרו בכך כמה היתרים, או משום שהתורה אמרה חייך קודמין לחיי חבירך, הרי הם היתרים לחלק המעשי של המצוה, ולא לחלק הלבבי, שאין בהם שום סיבה לפוטרו. וכפי שהגדיר זאת הרלב"ג (ויקרא יט,יח) על הפסוק ואהבת לרעך כמוך, רוצה לומר
שיאהבהו כגופו, ולזה יבחר לו כפי היכולת הטובות האפשריות לו, וירחיק ממנו ההיזקים כמו שיעשה זה לעצמו, אלא שהמצוה בזה הוא באופן שלא יגיע בו נזק לאוהב מפני זאת האהבה, ושלא יחוייב אדם להניח מלאכתו מפני עשיית מלאכת חבירו, כי אהבתו עצמו קודמת לאהבת זולתו. עכ"ל. וכן הדגיש הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל בספרו זכרון הדסה (עמ' קסה) שעיקר ההוכחה אם אוהב הוא את הזולת, אם אכן שמח הוא בשמחת חבירו, כפי ששמח כשהשיג הוא את חפצו. עכ"ל. ובהקדמת ספר נפש החיים מבן המחבר (ד"ה בכל דרכיו) כתב ו"זל, היה רגיל (אביו רבנו חיים מוואלוזין) להוכיח אותי על שראה שאינני משתתף בצערא דאחריני, וכה היו דבריו אלי תמיד, שזה כל האדם לא לעצמו נברא רק להועיל לאחריני, ככל אשר ימצא בכוחו לעשות. עכ"ל.}
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אסי הלוי שליט"א
שלחן ערוך המדות – א
הלכה ומוסר
חלק ההלכה בו נידונו חקרי ההלכות, ברור דינים וגדרים הלכתיים בהלכות מדות
חלק המוסר בו באו דברי המוסר, ודרכי כבישת המדות הטובות, וההרחקה מן הרעות
מאשר חנני ה' יתברך – הצב"י אסי הלוי אבן יולי ס"ט
פעה"ק ירושים תובב"א – בשנת "הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה" – התשס"ח לפ"ג
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5