——–
בּוֹ יְבֹאַר שֶׁתְּפִלַּת הָאָדָם הִיא פְּנִיָּה יְשִׁירָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, וְאֵין שׁוּם חוֹצֵץ וְאֶמְצָעִי בֵּינוֹ לְבֵין ה' יִתְבָּרַךְ, וְשֶׁמִּצִּדּוֹ יִתְבָּרַךְ אֵין שׁוּם מְנִיעָה מִשְּׁמִיעַת וְקַבָּלַת תְּפִלַּת הָאָדָם.
מוּבָא בְּסֵפֶר "בֵּית אֱלֹקִים" לְהַמַּבִּי"ט, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ:… וּמִלַּת "מֵהָאֵל", הִיא לְהוֹרוֹת שֶׁאֵין רְשׁוּת לִשְׁאֹל וּלְבַקֵּשׁ כִּי אִם מֵהָאֵל יִתְבָּרַךְ, וְלֹא מִשָּׂרֵי מַעְלָה, שֶׁאֵין אָנוּ כְּפוּפִים תַּחְתָּם, וְלֹא גַּם מֵהַמַּלְאָכִים, כִּי אִם מֵהָאֵל יִתְבָּרַךְ לְבַדּוֹ שֶׁהוּא אֱלֹהֵינוּ. כִּי גַם בִּזְמַן שֶׁבָּגְדוּ יִשְׂרָאֵל, וְנֶאֱמַר לָהֶם (שמות כג, כ): "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ לִשְׁמָרְךָ בַּדָּרֶךְ וְגוֹ'", וְנֶאֱמַר (שם, כא): "הִשָּׁמֶר מִפָּנָיו… אַל תַּמֵּר בּוֹ כִּי לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם", שֶׁנִּרְאֶה לִכְאוֹרָה שֶׁהַמַּלְאָךְ הָיָה אֶמְצָעִי בֵּינֵינוּ לְבֵין בּוֹרְאֵנוּ – הֲרֵי בֵּאֵר וְסָמַךְ הַכָּתוּב מִיָּד וְאָמַר, כִּי לֹא שָׁלַח הַמַּלְאָךְ אֶלָּא כְּשָׁלִיחַ לְהָבִיאָם אֶל הָאָרֶץ, כְּדִכְתִיב (שם, כג): "כִּי יֵלֵךְ מַלְאָכִי לְפָנֶיךָ וְכוּ'", אוּלָם לְעִנְיַן הַתְּפִלָּה, שֶׁהִיא עֲבוֹדָה שֶׁבַּלֵּב, אֵין לָכֶם רְשׁוּת לְהִתְפַּלֵּל אֶלָּא לַה' שֶׁהוּא אֱלֹהֵיכֶם בְּיִחוּד, וְהוּא מַשְׁגִּיחַ בָּכֶם בִּכְלָל וּבִפְרָט כָּל אִישׁ וָאִישׁ. וְלָזֶה אָמַר "וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ", כִּי הָיָה רָאוּי שֶׁיֹּאמַר "אֶת לַחְמְכֶם" וְכוּ', אֶלָּא שֶׁלֹּא תַּחְשֹׁב כִּי בִּרְכַּת ה' הִיא בְּדֶרֶךְ כְּלָל, יְבָרֵךְ אֶת לַחְמְכֶם, אֲבָל לְאִישׁ פְּרָטִי לֹא יַגִּיעַ לוֹ דָּבָר מֵאוֹתָהּ הַבְּרָכָה, לָזֶה אָמַר "אֶת לַחְמְךָ". כִּי אִם אַתֶּם בְּיַחַד תַּעַבְדוּ אוֹתוֹ בַּאֲגוּדָה אַחַת בְּכַוָּנָה, לֹא תִהְיֶה הַבְּרָכָה דֶּרֶךְ כְּלָל, אֶלָּא לְכָל אֶחָד וְאֶחָד יְבָרֵךְ לַחְמוֹ וּמֵימָיו. וּפֵרֵט וְאָמַר "וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ", כִּי רֹב הַחֳלָאִים הֵם בָּאִים מֵרֹעַ הַמַּאֲכָלִים, וְאַחַר שֶׁיְּבָרֵךְ אוֹתָם, הוּא מֵסִיר מַחֲלָה מִקִּרְבּוֹ, כְּלוֹמַר, מִמַּה שֶּׁנִּכְנַס בְּמֵעָיו שֶׁהוּא מְבֹרָךְ, וְלֹא יִמָּשֵׁךְ מִמֶּנּוּ לְנֵזֶק גּוּפוֹ כְּלָל.
עוֹד רָמַז בְּזֶה הַכָּתוּב סִבַּת הֱיוֹת הַתְּפִלָּה לָאֵל וְלֹא לְזוּלָת, כִּי יֵשׁ בְּיָדוֹ לְהַשְׁלִים צָרְכֵי כָּל הַשּׁוֹאֲלִים אֵלָיו, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּזוּלָתוֹ. וְלָזֶה אָמַר "וַעֲבַדְתֶּם אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם", כִּי יֵשׁ בְּיָדוֹ לְבָרֵךְ לַחְמְךָ וּמֵימֶיךָ וּלְהָסִיר מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּזוּלָתוֹ. כִּי אִם תַּעֲבֹד וְתִתְפַּלֵּל לְאִישׁ שֶׁיֵּטִיב לְךָ, לֹא יַצִּילְךָ מֵרָעֲתֶךָ. וְאִם יוּכַל לְהַצִּילְךָ מֵאֵיזוֹ רָעָה, לֹא יוּכַל לְהֵטִיב לְךָ, כִּי אֲפִלּוּ מַלְאֲכֵי מַעְלָה כָּל אֶחָד מְמֻנֶּה עַל דָּבָר אֶחָד, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַשְׁלִים רְצוֹן אִישׁ בַּמֶּה שֶׁאֵין בִּרְשׁוּתוֹ. וַאֲפִלּוּ בַּמֶּה שֶׁהוּא בִרְשׁוּתוֹ שֶׁהוּא מְמֻנֶּה עָלָיו, אֵין לוֹ רְשׁוּת לְהַשְׁלִים חֶפְצֵי אִישׁ אִם לֹא בִרְשׁוּת ה' יִתְבָּרַךְ.
וְאָמְרוּ בִּירוּשַׁלְמִי דִּבְרָכוֹת (פרק הרואה): בָּשָׂר וָדָם, אִם בָּאַת לוֹ צָרָה, קוֹרֵא לְבֶן בֵּיתוֹ שֶׁל פַּטְרוֹן (עָשִׁיר וּמוֹשֵׁל), וְאוֹמֵר לוֹ: לֶךְ וְהוֹדִיעַ לַאֲדוֹנְךָ כִּי פְּלוֹנִי עַל הַפֶּתַח בַּחוּץ. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן – אִם בָּאֲתָה לוֹ צָרָה לָאָדָם, לֹא תִקְרָא לְמִיכָאֵל וְלֹא לְגַבְרִיאֵל, אֶלָּא צוֹוֵחַ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְהוּא עוֹנֶה לְךָ, הָדָא הוּא דִכְתִיב (יואל ג, ה): "כֹּל אֲשֶׁר יִקְרָא בְּשֵׁם ה' יִמָּלֵט", הוֹרוּ – כִּי בִקְרִיאָתְךָ לְמִיכָאֵל אוֹ גַבְרִיאֵל, הֲרֵי הֵם צְרִיכִים רְשׁוּת ה', כְּמוֹ הַמָּשָׁל שֶׁל בֶּן בַּיִת שֶׁאוֹמֵר לַפַּטְרוֹן: פְּלוֹנִי עַל הַפֶּתַח בַּחוּץ, וְהַפַּטְרוֹן אוֹמֵר – אִם יִרְצֶה – שֶׁיִּכָּנֵס אוֹ לֹא. וְדוֹמֶה לָזֶה הוּא, שֶׁמַּזְהִיר שֶׁלֹּא תִקְרָא לְמִיכָאֵל אוֹ לְגַבְרִיאֵל, שֶׁצְּרִיכִים לְהִמָּלֵךְ בּוֹ יִתְבָּרַךְ, אֶלָּא לַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּמִיָּד יַעֲנֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "כֹּל אֲשֶׁר יִקְרָא בְּשֵׁם ה' יִמָּלֵט", כִּי בִקְרִיאַת שֵׁם ה' לְבַד, עַד שֶׁלֹּא הִשְׁלִים שְׁאֵלָתוֹ, הוּא נִמְלָט, כִּי בַּעֲבוֹדַת הָאֵל יִתְבָּרַךְ בְּכָל לֵבָב, וְהִיא תְפִלָּה בְּכַוָּנָה, יְשַׁלְּמוּ לָאָדָם כָּל חֲפָצָיו וּמַאֲוָיָיו הַמַּתְמִידִים אוֹתוֹ בְּזֶה הָעוֹלָם לַעֲבוֹדַת בּוֹרְאוֹ הַנִּכְלָלִים בְּטוֹב וְרַע, בַּהֲבָאַת הַטּוֹב עָלָיו וּבְסִלּוּק הָרָעָה הַבָּאָה עָלָיו.
נְתָאֵר לְעַצְמֵנוּ, אָדָם נִפְגָּשׁ עִם "מַלְאָךְ"… וּמַלְאָךְ זֶה תַּפְקִידוֹ לַעֲמֹד וְלוֹמַר שִׁירָה לִפְנֵי ה' בְּקִרְבָה שֶׁאֵין כְּמוֹתָהּ, וְאָז קוֹפֵץ הָאָדָם עַל הַהִזְדַּמְּנוּת… מְבַקֵּשׁ מֵהַמַּלְאָךְ, אָנָּא, בַּקֵּשׁ בִּשְׁבִילִי אֵצֶל בּוֹרֵא עוֹלָם, הֲלֹא אַתָּה כָּל כָּךְ קָרוֹב אֵלָיו… וּמַה מְשִׁיבוֹ הַמַּלְאָךְ? אַתָּה קָרוֹב יוֹתֵר לַבּוֹרֵא לֹא פָּחוֹת מִמֶּנִּי, וְאַדְרַבָּא, עָדִיף לְךָ לְבַקֵּשׁ יְשִׁירוֹת מֵהַבּוֹרֵא מֵאֲשֶׁר שֶׁאֲנִי אֲבַקֵּשׁ בִּשְׁבִילְךָ.
וְיֵשׁ מֵהַכּוֹפְרִים שֶׁחוֹשְׁבִים, כִּי מִצַּד גְּדֻלַּת מַעֲלַת ה' יִתְבָּרַךְ, אֵינוֹ מַשְׁגִּיחַ בְּזֶה הָעוֹלָם הַשָּׁפָל וְהַגָּרוּעַ, לָזֶה אָמַר (ירמיה לב, כז): "הִנֵּה אֲנִי ה' אֱלֹהֵי כָּל בָּשָׂר", שֶׁאֲנִי מַשְׁגִּיחַ עַל כָּל בָּשָׂר, גַּם כִּי הֵם שְׁפָלִים מִצַּד הַחֹמֶר שֶׁלָּהֶם, כִּי אֵין רָאוּי שֶׁיִּפָּלֵא וְיִתְכַּסֶּה מִמֶּנּוּ כָּל דָּבָר, וְלָכֵן אֲנִי מַשְׁגִּיחַ עַל פְּרָטֵיהֶם, כֵּיוָן שֶׁאֲנִי אֱלֹהֵיהֶם.
כַּיּוֹצֵא בְּזֶה מֵהַמְבֹאָר לְעֵיל, אָדָם נִמְצָא בְּצָרָה, וּמְשׁוֹטֵט מֵאַיִן יָבוֹא עֶזְרוֹ לְהַצִּילוֹ, וְהִנֵּה לֹא פָּחוֹת, מִתְגַּלֶּה אֵלָיו מַלְאָךְ, וּכְמוֹ שֶׁהִתְגַּלָּה לְהָגָר בִּשְׁעַת צָרָתָהּ וְצָרַת בְּנָהּ – צִמָּאוֹן בַּמִּדְבָּר… זוֹעֵק לַמַּלְאָךְ אָנָּא הַצִּילֵנִי… מַה מְּשִׁיבוֹ הַמַּלְאָךְ? כְּמוֹ שֶׁהֵשִׁיב לְיַעֲקֹב אָבִינוּ:
יַעֲקֹב אָבִינוּ שָׁאַל לַמַּלְאָךְ הַנֶּאֱבַק עִמּוֹ (בראשית לב, כז): "מַה שְּׁמֶךָ", וַעֲנָהוּ הַמַּלְאָךְ (שם, ל): "לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי". מְפָרֵשׁ "הַעֲמֵק דָּבָר", וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: "לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי" – מָה אַתָּה צָרִיךְ אֵלַי, הֲלֹא אַתָּה מִתְפַּלֵּל לִפְנֵי ה' אֲשֶׁר הוּא כֹּחַ כָּל הַכּוֹחוֹת. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.
וְעוֹד מוּבָא בִּירוּשַׁלְמִי בְּרָכוֹת: שָׁאֲלוּ אֶת רִבִּי שַׂלְמַאי וְכוּ', מָה הוּא דִּכְתִיב (דברים ד, ז): "מִי גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹהִים קְרֹבִים אֵלָיו וְגוֹ'"? אָמַר לָהֶן וְכוּ' קָרוֹב בְּכָל מִינֵי קִרְבוֹת, דְּאָמַר ר"פ בְּשֵׁם ר"י בַּר סִימוֹן: עֲבוֹדָה זָרָה נִרְאֵית קְרוֹבָה וְאֵינָהּ אֶלָּא רְחוֹקָה, מַאי טַעְמָא? "יִשָּׂאֻהוּ עַל כָּתֵף יִסְבְּלֻהוּ" (ישעיה מו, ז) – סוֹף דָּבָר, אֱלוֹהוֹ – עֲבוֹדָה זָרָה – עִמּוֹ בַּבַּיִת, וְהוּא צוֹעֵק עַד שֶׁיָּמוּת, וְלֹא יִשְׁמַע וְלֹא יוֹשִׁיעַ מִצָּרָתוֹ. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִרְאֶה רָחוֹק – וְאֵין קָרוֹב מִמֶּנּוּ, דְּאָמַר לֵוִי: מֵהָאָרֶץ וְעַד לָרָקִיעַ מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וְכוּ'. רְאֵה כַּמָּה הוּא גָּבוֹהַּ מֵעוֹלָמוֹ, וְאָדָם נִכְנָס לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְעוֹמֵד אֲחוֹרֵי הָעַמּוּד וּמִתְפַּלֵּל בִּלְחִישָׁה, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַאֲזִין אֶת תְּפִלָּתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א' א, יג): "וְחַנָּה הִיא מְדַבֶּרֶת עַל לִבָּהּ רַק שְׂפָתֶיהָ נָעוֹת וְקוֹלָהּ לֹא יִשָּׁמֵעַ", וְהֶאֱזִין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת תְּפִלָּתָהּ. וְכֵן כָּל בְּרִיּוֹתָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קב, א): "תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף וְגוֹ'", כְּאָדָם הַמֵּשִׂיחַ בְּאֹזֶן חֲבֵרוֹ, וְהוּא שׁוֹמֵעַ. וְכִי יֵשׁ לְךָ אֱלוֹהַ קָרוֹב מִזֶּה שֶׁהוּא קָרוֹב לִבְרִיּוֹתָיו כְּפֶה לְאֹזֶן?
רַבִּי פִּנְחָס בְּשֵׁם רִבִּי זְעִירָא אָמַר: בָּשָׂר וָדָם יֵשׁ לוֹ פַּטְרוֹן (עָשִׁיר וּמוֹשֵׁל שֶׁאֶפְשָׁר לִפְנוֹת אֵלָיו), אִם הִטְרִיחַ עָלָיו בְּיוֹתֵר, הוּא אוֹמֵר: אַשְׁכַּח פְּלָן דְּקָא מַטְרְחָא לֵהּ. (אִם הָאָדָם מַטְרִיחוֹ לְאוֹתוֹ עָשִׁיר וּמוֹשֵׁל, אוֹמֵר אוֹתוֹ עָשִׁיר לֵךְ וּמְצָא לְךָ מִישֶׁהוּ אַחֵר שֶׁכֵּן מַטְרִיחַ אַתָּה אוֹתִי בְּיוֹתֵר), אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא כָּל מַה שֶּׁאַתְּ מַטְרִיחַ עָלָיו, הוּא מְקַבֶּלְךָ, הָדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים נה, כג): "הַשְׁלֵךְ עַל ה' יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ". [וּבְפֵרוּשׁ "מַרְאֵה הַפָּנִים": בָּשָׂר וָדָם יֵשׁ לוֹ פַּטְרוֹן וְכוּ', כְּלוֹמַר, לַאו דַּוְקָא, עוֹנֶה ה' לַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים, וְלַאו דַּוְקָא בַּצָּרוֹת הַגְּדוֹלוֹת, אֶלָּא אֲפִלּוּ לְכָל אָדָם אֲשֶׁר יִקְרָא בְּשֵׁם ה', כְּדִכְתִיב: "כֹּל אֲשֶׁר יִקְרָא בְּשֵׁם ה' יִמָּלֵט", וּמִכָּל צָרָה – אֲפִלּוּ קְטַנָּה – יְמַלְּטֵהוּ וְיַעֲלֶה אוֹתוֹ מִיָּד. עַד כָּאן].
רִבִּי פִּנְחָס אָמַר: בָּשָׂר וָדָם יֵשׁ לוֹ פַּטְרוֹן (אָדוֹן), וּבָאוּ שׂוֹנְאִים וְתָפְשׂוּ אוֹתוֹ עַל פֶּתַח חֲצֵרוֹ שֶׁל פַּטְרוֹנוֹ, עַד שֶׁיִּצְוַח לוֹ לַאֲדוֹנוֹ, וְעַד שֶׁאֲדוֹנוֹ יֵצֵא אֵלָיו, כְּבָר עוֹבֶרֶת הַחֶרֶב עַל צַוָּארוֹ וְהוֹרֶגֶת אוֹתוֹ, לְפִי שֶׁאֵין אֲדוֹנוֹ יָכוֹל לַעֲנוֹת לוֹ מִיָּד. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִצִּיל אֶת יְהוֹשָׁפָט מֵחֶרֶב אֲרָם, דִּכְתִיב (דברי הימים ב' יח, לא): "וַיִּזְעַק יְהוֹשָׁפָט וַה' עֲזָרוֹ וַיְסִיתֵם אֱלֹהִים מִמֶּנּוּ", מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיָה חָסֵר אֶלָּא חִתּוּךְ הָרֹאשׁ – וַיְסִיתֵם אֱלֹקִים מִמֶּנּוּ וְכוּ'.
וְכֵן בְּתַרְגּוּם זֹהַר תְּהִלִּים (כב, כ) עַל הַפָּסוּק "וְאַתָּה ה' אַל תִּרְחָק, אֱיָלוּתִי לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה": וּלְפִיכָךְ אַל תִּרְחַק לְהִסְתַּלֵּק מֵאִתָּנוּ לַעֲזֹב אוֹתָנוּ וְכוּ'. הֲרֵי יִשְׂרָאֵל לְמַטָּה אוֹחֲזִים בּוֹ וּמַחֲזִיקִים בּוֹ וְלֹא יַנִּיחוּ אוֹתוֹ לְהִתְרַחֵק מֵהֶם. וְלָכֵן הַתְּפִלָּה הִיא בְּלַחַשׁ, כְּמִי שֶׁמְּדַבֵּר בְּסוֹד עִם הַמֶּלֶךְ. וּבְעוֹד שֶׁהוּא בְּסוֹד עִמּוֹ, אֵינוֹ מִתְרַחֵק מִמֶּנּוּ כְּלָל.
"אֱיָלוּתִי" – מָה אַיִל וּצְבִי, בְּשָׁעָה שֶׁהוֹלְכִים וּמִתְרַחֲקִים, מִיָּד חוֹזְרִים לַמָּקוֹם הַהוּא שֶׁעָזְבוּ, אַף כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְעַלֶּה לְמַעְלָה מַעְלָה בְּאֵין סוֹף, מִיָּד חוֹזֵר לִמְקוֹמוֹ. מַה הַטַּעַם? לְפִי שֶׁיִּשְׂרָאֵל לְמַטָּה נֶאֱחָזִים בּוֹ וְאֵין מַנִּיחִים לוֹ לְהִשְׁתַּכֵּחַ וּלְהִתְרַחֵק מֵהֶם, וְעַל כֵּן – "אֱיָלוּתִי לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה". וּלְפִיכָךְ צְרִיכִים לְהִתְדַּבֵּק בּוֹ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּלְהַחֲזִיק בּוֹ כְּמִי שֶׁמּוֹשֵׁךְ מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה, שֶׁלֹּא יִפָּרֵד הָאָדָם מִמֶּנּוּ אֲפִלּוּ שָׁעָה אֶחָת. וְעַל כֵּן, כַּאֲשֶׁר סוֹמֵךְ גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה, צָרִיךְ לִהְיוֹת דָּבוּק בּוֹ וּלְדַבֵּר עִמּוֹ בְּלַחַשׁ בְּסוֹד, שֶׁלֹּא יִתְרַחֵק מֵאִתָּנוּ וְלֹא יִפָּרֵד מֵאִתָּנוּ, וְעַל כֵּן כָּתוּב (דברים ד, ד): "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם". עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ הַקְּדוֹשָׁה.
וְאָנוּ רוֹאִים שֶׁבַּתְּפִלָּה הוּא הָעֵת רָצוֹן שֶׁהָאָדָם יָכוֹל לְדַבֵּר עִם מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּמוֹ עִם אִישׁ סוֹדוֹ, וּלְהִתְדַּבֵּק עִמּוֹ בְּקֶשֶׁר חָזָק, שֶׁלֹּא יִתְרַחֵק וְיִפָּרֵד כְּבָר מִמֶּנּוּ לְעוֹלָם. כִּי הַמַּמְתִּיק סוֹד עִם הַמֶּלֶךְ, בְּוַדַּאי הוּא קָרוֹב אֵלָיו מְאֹד, וְלֹא נִשְׁכַּח מִלִּבּוֹ כָּל הַזְּמַן. עַד שֶׁבָּא שׁוּב אֵלָיו לְהַמְתִּיק סוֹד יַחְדָּו, לֹא יִפָּרְדוּ וְלֹא יִתְרַחֲקוּ זֶה מִזֶּה. וּבְכָל עֲסָקָיו זוֹכְרֵהוּ, וּמְחַכֶּה וּמְצַפֶּה לַזְּמַן שֶׁבּוֹ יוּכַל שׁוּב לְהִוָּעֵד עִמּוֹ.
כָּתַב רִבִּי אַבְרָהָם בֶּן הַרַמְבָּ"ם: וְהַטָּעָם שֶׁלֹּא הִתְעַסְּקוּ הָאָבוֹת וּבְנֵיהֶם אֲחַרֵיהֶם שֶׁהָלְכוּ בְּדַרְכָּם, אֶלָּא דַּוְקָא בִּרְעִיַּת צֹאן וְלֹא בְּעִסּוּק אַחֵר, הוּא מִפְּנֵי שֶׁמִּתְלַוֵּה לְעֵסֶק זֶה הַהִתְבּוֹדֵדוּת בִּמְקוֹמוֹת מִרְעֶה, וְהִתְרַחְקוּת מֵחַיֵּי הַכְּרָךְ (הָעִיר).
וְכָתַב בְּסֵפֶר "אוֹר יְחֶזְקֵאל", וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וּתְחִלַּת עֲבוֹדַת הַהֶרְגֵּל [לִהְיוֹת רָגִיל בְּמִצְוַת הָאֶמוּנָה] צְרִיכָה לִהְיוֹת, שֶׁיַּכִּיר וְיֵדַע שֶׁהוּא עוֹמֵד לִפְנֵי ה' יִתְבָּרַךְ. וְכַמְבֹאָר בַּסְּעִיף הָרִאשׁוֹן בַּ"שֻּׁלְחָן עָרוּךְ", "שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד" (תהלים טז, ח) – שֶׁיֵּדַע שֶׁתָּמִיד עוֹמֵד לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ. וּכְמַאֲמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם (תהלים קלט ז י): "אָנָה אֵלֵךְ מֵרוּחֶךָ וְאָנָה מִפָּנֶיךָ אֶבְרָח, אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְכוּ' אֶשָּׂא כַנְפֵי שָׁחַר וְכוּ' גַּם שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְכוּ'", וְהַיְנוּ, שֶׁתָּמִיד נִמְצָא לִפְנֵי ה' יִתְבָּרַךְ. וּלְהַגִּיעַ לְהַכָּרָה זוֹ, דָּרוּשׁ עֲבוֹדָה רַבָּה וִיגִיעָה.
וּלְהָאָמוּר, תְּחִלַּת הָעֲבוֹדָה הִיא בְּדֶרֶךְ הַהֶרְגֵּל, שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִתְעַלֶּה וְיַגִּיעַ לָאֱמֶת. וּמָקוֹם שֶׁיָּכוֹל הָאָדָם לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ בְּכָךְ – זֶה עֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה, שֶׁבְּעֵת הַתְּפִלָּה צָרִיךְ לָחוּשׁ שֶׁעוֹמֵד וּמְבַקֵּשׁ מֵאֵת ה' יִתְבָּרַךְ, וְהַיְנוּ, מַה שֶּׁמְּרוֹמֵם אֶת הָאָדָם – שֶׁחָשׁ וּמַרְגִּישׁ שֶׁעוֹמֵד בִּתְפִלָּתוֹ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ. וְכַאֲשֶׁר יָחוּשׁ כֵּן בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, יִהְיוּ הַדְּבָרִים בְּתוֹרַת הַתְחָלָה לְהֶרְגֵּל הָעֲבוֹדָה – שֶׁעוֹמֵד כָּל חַיָּיו כְּנֶגֶד ה' יִתְבָּרַךְ. אַךְ כָּל זֶה יִתָּכֵן בְּעֵת שֶׁבֶּאֱמֶת מַרְגִּישׁ כֵּן בְּעֵת הַתְּפִלָּה שֶׁעוֹמֵד נֶגֶד הָרִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְצָרִיךְ לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ בְּכָךְ. וּבְעֵת שֶׁאוֹמֵר "בָּרוּךְ אַתָּה", עָלָיו לָחוּשׁ שֶׁמַּמָּשׁ אוֹמֵר "אַתָּה" כְּנֶגֶד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְאָמְנָם כָּךְ הִיא הַהֲלָכָה, שֶׁאָסוּר לַעֲבֹר כְּנֶגֶד הַמִּתְפַּלֵּל, מִפְּנֵי שֶׁעוֹבֵר כְּנֶגֶד הַשְּׁכִינָה.
וּבְסֵפֶר "נַחַל קְדוּמִים" מוּבָא שֶׁחֵטְא הָעֵגֶל הָיָה שֶׁכָּפְרוּ בַּהַשְׁגָּחָה הַיְשִׁירָה, וְהֶאֶמִינוּ בְּאֶמְצָעִי, וְלָכֵן נִצְטָווּ לַעֲשׂוֹת מִשְׁכָּן לְתַקֵּן פִּגְמָם, לִכְפֹר בָּאֶמְצָעִי וּלְהָאֲמִין בְּהַשְׁגָּחָתוֹ הַיְשִׁירָה, וְעַל זֶה הַמִּשְׁכָּן יוֹכִיחַ עַל הֶיוֹת שְׁכִינָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּתוֹכֵנוּ מַמָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם".
וְכָתַב בְּסֵפֶר "אָרְחוֹת אִישׁ" לַ"חֲזוֹן אִישׁ", וְזֶה לְשׁוֹנוֹ:
כִּנּוֹר תָּלוּי בְּלֵב כָּל אֱנוֹשׁ, וְנֶהֱנֶה הוּא מִנְּעִימַת זְמִירוֹתֶיהָ. וּמַה נִּפְלָא הַדָּבָר, כִּי בִיכֹלֶת הָאָדָם לְהָשִׂיחַ דַּאֲגוֹתָיו לִפְנֵי אֲדוֹן עוֹלָם יִתְבָּרַךְ, כַּאֲשֶׁר הוּא מֵשִׂיחַ לְרֵעֵהוּ, וְהַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא מְכַנֵּהוּ יֶלֶד שַׁעְשׁוּעִים.
וְעוֹד שָׁם:
עֵצָה כְּלָלִית, שָׁוָה לְכָל נֶפֶשׁ, אֲנִי יוֹדֵעַ – הֲרֵי מְצִיאוּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ מַתְמֶדֶת בְּכָל מְצִיאוּת הַנִּבְרָאִים, וְזֶה סוֹד הָעוֹלָם, הַנֶּעְלָם מֵאֵלֶּה הַנֶּהְדָּפִים בְּזֶרֶם הַחַיִּים הַגִּשְׁמִיִּים, מְנוּיָה וּגְמוּרָה כִּי בְיַד הָאָדָם לְהָכֵן לִבּוֹ לַשָּׁמַיִם… כִּי אָמְנָם נִתָּן לְהָאָדָם לְהִתְקַשֵּׁר בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ עִם עִלַּת כָּל הָעִלּוֹת, וְקָרוֹב ה' לְכָל קוֹרְאָיו. וְזֶה נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרוֹ, אֲשֶׁר, כַּמּוּבָן, הוּא כֻּלּוֹ סוֹד, וְאֵין בְּכֹחַ שֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי לְצַיְּרוֹ צִיּוּר אֲמִתִּי.
וְעוֹד כָּתַב הַחֲזוֹן אִישׁ: כִּי עֲבוֹדָה נֶאֱצָלָה בַּתְּפִלָּה – לְצַיֵּר כְּמוֹ חַי אֵיךְ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹמֵעַ שִׂיחַ שְׂפָתֵינוּ וּמַאֲזִין הֶגְיוֹן הַלֵּב.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
נר לרגלי
הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5