א. קֹושִׁי בְּהַתְאָמַת שִׁידּוּךְ וּפִתְרוֹנוֹ בְּדֶרֶךְ אֱמוּנָה

——–

עַד שֶׁמּוֹצֵאת הָאִשָּׁה אֶת זִוּוּגָהּ הַמַּתְאִים לָהּ – לְפָחוֹת לְדַעְתָּהּ וְלִשְׂבִיעוּת רְצוֹנָהּ – מִסְתּוֹבֶבֶת הִיא סְבִיב מִסְפַּר הַצָּעוֹת, וְיֶשְׁנָן כָּאֵלֶּה שֶׁמִּסְפַּר הַהַצָּעוֹת שֶׁהִסְתּוֹבְבוּ בָּהֶם מַגִּיעִים לַעֲשָׂרוֹת, וּמֵחֹסֶר הַתְאָמָה מִטַּלְטֶלֶת מֵהַצָּעָה לְהַצָּעָה, מִפְּגִישָׁה לְעוֹד פְּגִישָׁה, וְכַמּוּבָן שֶׁהַעָגְמַת נֶפֶשׁ הִיא מְרֻבָּה, פְּעָמִים שֶׁתִּרְצֶה הִיא בַּהַצָּעָה וְאֶפְשָׁר שֶׁתִּרְצֶה בָּהּ לִמְאֹד, וְהַצַּד הַשֵּׁנִי דּוֹחֶה, פְּעָמִים שֶׁהִיא זוֹ שֶׁתִּדְחֶה אֶת הַהַצָּעָה, וְגַם אֹפֶן זֶה לֹא נוֹחַ וְלֹא נָעִים לִדְחוֹת בָּחוּר.

וּבְכֵן אֵיךְ לָגֶשֶׁת לְמַצָּב שֶׁכָּזֶה בְּדֶרֶךְ אֱמוּנָה?

עָלַיִךְ לָדַעַת, שֶׁהַהַשְׁגָּחָה שֶׁל הַבּוֹרֵא עַל בְּרוּאָיו הִיא מְדֻקְדֶּקֶת בְּתַכְלִית הַדִּקְדּוּק, כָּל בָּחוּר שֶׁמֻּצָּע לָךְ זֶה בַּהַשְׁגָּחָה שֶׁל הַבּוֹרֵא, כָּל פְּגִישָׁה שֶׁהִנָּךְ נִפְגֶּשֶׁת עִם בָּחוּר זֶהוּ רְצוֹן ה', וְהַשְׁגָּחַת ה' הִיא עִם כַּמָּה בַּחוּרִים וְעִם אֵיזֶה בַּחוּרִים תִּפָּגְשִׁי וְכַמָּה פְּגִישׁוֹת, וּמִי יִדְחֶה אֶת מִי וְכַיּוֹצֵא.

בְּעֵין הַבָּשָׂר שֶׁלָּנוּ קָשֶׁה לָנוּ לְהָבִין מַה תּוֹעֶלֶת יוֹצֵאת מִכָּל "הַמַּסָּעוֹת" הַלָּלוּ, אוּלָם מְחֻיָּבִים אָנוּ לְהַאֲמִין שֶׁיֵּשׁ לַבּוֹרֵא הִסְתַּכְּלוּת אַחֶרֶת מִשֶּׁלָּנוּ, וְכָל הַנְהָגוֹתָיו אִתָּנוּ הֵמָּה לְתוֹעֶלֶת, וּנְבָאֵר כַּמָּה מֵהַתּוֹעֲלִיּוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּרִבּוּי הַהַצָּעוֹת וְהַפְּגִישׁוֹת, וְכַמּוּבָן שֶׁלֹּא בְּזֶה נַגִּיעַ לְעֹמֶק מַחְשְׁבוֹתָיו יִתְבָּרַךְ, שֶׁכֵּן מַחְשְׁבוֹתָיו עָמְקוּ וְרָחֲקוּ מִמַּחְשְׁבוֹתֵינוּ, וְכַנֶּאֱמָר (ישעיה נה, ח – ט): כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם וְלֹא דַרְכֵיכֶם דְּרָכָי… כִּי גָבְהוּ שָׁמַיִם מֵאָרֶץ כֵּן גָּבְהוּ דְרָכַי מִדַּרְכֵיכֶם וּמַחְשְׁבֹתַי מִמַּחְשְׁבֹתֵיכֶם. אוּלָם יֵקַל מֵעָלֵינוּ גַּם כַּאֲשֶׁר לְפִי עֲנִיּוּת דַּעְתֵּנוּ נָבִין קְצָת אֶת דַּרְכֵי שָׁמַיִם.

תּוֹעֶלֶת רִאשׁוֹנָה לְחַזֵּק אֶת הַבִּטָּחוֹן וְהַתְּפִלָּה

וּבְכֵן תּוֹעֶלֶת רִאשׁוֹנָה, לְחַנֵּךְ אֶת הָאָדָם שֶׁלֹּא יִסְמֹךְ עַל יָפְיוֹ, חָכְמָתוֹ, וְגֹבַהּ קוֹמָתוֹ,

מִיסוֹדוֹת הָאֱמוּנָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ "מַעֲנִישׁ" אֶלָּא "מְחַנֵּךְ", וְהוּא מִקְרָא מָלֵא (דברים ח, ה): וְיָדַעְתָּ עִם לְבָבֶךָ כִּי כַּאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת בְּנוֹ ה' אֱלֹקֶיךָ מְיַסְּרֶךָ", כְּלוֹמַר מְחֻיָּבִים אָנוּ לָדַעַת שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא מְיַסֵּר בְּתוֹרַת "נְקָמָה" חָלִילָה, אֶלָּא יִסּוּרָיו לָאָדָם הֵמָּה בְּמַטָּרָה לְחַנְּכוֹ וְלַהֲבִיאוֹ לַדֶּרֶךְ הַיְשָׁרָה.

וִיסוֹד זֶה הוּא פָּשׁוּט, אִם אַבָּא בָּשָׂר וָדָם, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בַּטֶּבַע מִן הָאַכְזָרִיּוּת, אוֹהֵב אֶת בְּנוֹ אַהֲבָה עַזָּה, וְגַם כַּאֲשֶׁר מְיַסְּרוֹ אֵין כַּוָּנָתוֹ שֶׁיִּתְעַנֶּה וְיִסְבֹּל בְּנוֹ, אֶלָּא מַטְרָתוֹ שֶׁיִּתְחַנֵּךְ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה הַבּוֹרֵא שֶׁכָּל כֻּלּוֹ הֲטָבָה וְרַחֲמָנוּת, וְכָל כֻּלּוֹ טָהוֹר בְּכַוָּנוֹתָיו לְלֹא שֶׁמֶץ שֶׁל רָצוֹן עַצְמִי חָלִילָה אֶלָּא אַךְ וְרַק לְהֵיטִיב לִבְרִיּוֹתָיו. שֶׁכֵּן הִנּוֹ מֻשְׁלָם בְּכָל הַשְּׁלֵמֻיּוֹת וְאֵין בְּמַעֲשֵׂינוּ לִגְרֹעַ אוֹ לְהוֹסִיף בּוֹ חָלִילָה, אִם כֵּן בְּוַדַּאי שֶׁכָּל פְּעֻלּוֹתָיו הֵמָּה אַךְ וְרַק לְחַנֵּךְ אֶת הָאָדָם וְלַהֲבִיאוֹ לְיִעוּדוֹ וּלְתִקּוּנוֹ הַמֻּשְׁלָם.

וּבְכֵן יֶשְׁנָן כָּאֵלֶּה בָּנוֹת הַחוֹשְׁבוֹת, לִי לְעוֹלָם לֹא יִהְיֶה בְּעָיוֹת בַּשִּׁדּוּךְ… הֲרֵי יֵשׁ לִי יֹפִי, גֹּבַהּ קוֹמָה, חָכְמָה, חֵן, וּבְוַדַּאי אֵלּוּ יַעַמְדוּ לִי שֶׁלֹּא יִהְיוּ עִכּוּבִים בִּמְצִיאַת זִוּוּגִי.

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא מְחַנֵּךְ גָּדוֹל, וְחָפֵץ בְּטוֹבַת הָאָדָם, מַרְאֶה לְאוֹתָהּ בַּת, סָמַכְתְּ עַל יָפְיֵךְ, חָכְמָתֵךְ, הִנֵּה הֵסִיר ה' חִנֵּךְ מֵהַמֻּצָּעִים לָךְ, וְדַוְקָא אֵלּוּ שֶׁרָצִית בָּהֶם, דּוֹחִים אוֹתָךְ מִבְּלִי שֶׁתְּהֵא לָךְ סִבָּה מְסַפֶּקֶת לְסֵרוּבָם, וְיִתָּכֵן שֶׁהַסִּבָּה הִיא שֶׁנִּטַּל חִנֵּךְ מִמֵּךְ, אוֹ מִסִּבָּה אַחֶרֶת שֶׁנָּתַן ה' בְּרֹאשָׁם שֶׁהִפְרִיעָה לָהֶם וּבִשְׁבִילָהּ דָּחוּ אוֹתָךְ.

וְהַמֶּסֶר שֶׁל הַבּוֹרֵא אֵלַיִךְ, בִּתִּי הַיְקָרָה, תַּפְסִיקִי לִסְמֹךְ עַל כֹּחוֹת הַטִּבְעִיִּים שֶׁבָּךְ וּתְלִי בִּטְחוֹנֵךְ בִּי, שֶׁכֵּן אֲנִי הוּא הַשַּׁלִּיט עַל הַזִּוּוּגִים, אֲנִי הַיָּחִיד הַקּוֹבֵעַ אִשָּׁה לְאִישׁ, וְכָל הַסִּמּוּכִין שֶׁהָיָה לָךְ עַל הַתְּכוּנוֹת וְהַכִּשּׁוּרִים הַמּוֹעִילִים שֶׁבָּךְ – לֹא הוֹעִילוּ לָךְ.

תּוֹעֶלֶת שְׁנִיָּה, לְהַכְנִיעַ אֶת הַגַּאֲוָה

תּוֹעֶלֶת שְׁנִיָּה, לְהַכְנִיעַ אֶת הַגַּאֲוָה שֶׁבָּאָדָם, מִי שֶׁה' חָפֵץ בּוֹ מְחַנְּכוֹ לַעֲנָוָה, שֶׁכֵּן תּוֹעֲבַת ה' כָּל גְּבַהּ לֵב, בַּת שֶׁמְּחוֹנֶנֶת בְּיֹפִי וּבְכִשּׁוּרִים מְיֻחָדִים, בְּדֶרֶךְ כְּלָל חַיָּה לָהּ אֶת כָּל שְׁנוֹת רַוָּקוּתָהּ בִּתְחוּשָׁה שֶׁל חֲשִׁיבוּת עַצְמִית, וְיִתָּכֵן אַף בְּהִתְנַשְּׂאוּת וּבְגַאֲוָה, וְכָךְ חַיָּה לָהּ אֶת שְׁנוֹתֶיהָ בֵּין חַבְרוֹתֶיהָ בְּבֵית הַסֵּפֶר, בַּתִּיכוֹן, בַּסֶּמִינָר, וּבְכֵן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁחָפֵץ בְּ"בַת יַעֲקֹב" מְחַנְּכָהּ לַעֲנָוָה, וּבְמַהֲלָךְ זֶה שֶׁל "מַסָּעוֹת" הַהַצָּעוֹת, הַפְּגִישׁוֹת, הַדְּחִיּוֹת וְהַעָגְמַת נֶפֶשׁ נִשְׁבָּר לִבָּהּ בְּקִרְבָּהּ שֶׁל זוֹ שֶׁחַיָּה בְּהִתְנַשְּׂאוּת, וְאָז זָכְתָה זוֹ הַבַּת בַּמִּדָּה הַיְקָרָה שֶׁל "לֵב נִשְׁבָּר", וִיקֻיַּם בָּהּ מֵעַתָּה (תהילים נא, יט) "לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹקִים לֹא תִבְזֶה". וּמֵעַתָּה כְּבָר לֹא תָּבוֹא לַהַצָּעוֹת וְלַפְּגִישׁוֹת מִתּוֹךְ תְּחוּשָׁה שֶׁל גַּאֲוָה וּבִטָּחוֹן עַצְמִי, אֶלָּא מִתּוֹךְ תְּפִלָּה, וּמִתּוֹךְ בִּטָּחוֹן בַּה', מֵעַתָּה לֹא תִּגַּשׁ לַפְּגִישָׁה מִבְּלִי שֶׁתַּקְדִּים צְדָקָה, תְּפִלָּה, תְּחִנָּה לַה' שֶׁיִּתֵּן אוֹתָהּ לְחֵן וּלְחֶסֶד, מֵעַתָּה תָּבִין שֶׁכָּל הַכֹּחוֹת הַטִּבְעִיִּים שֶׁנִּחוֹנָה בָּהֶם אֵין בְּיָדָם לַעֲזֹר מְאוּמָה, וּנְתוּנָה הִיא בְּיַד רְצוֹן ה' כַּחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר.

וּמַה יֵּשׁ לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ נַחַת מִבְּרִיּוֹתָיו אִם לֹא בְּזֶה שֶׁיַּכִּירוּ שֶׁהוּא בְּרָאָם, וְהוּא הַמַּשְׁגִּיחַ עֲלֵיהֶם (כדברי הרמב"ן סוף פרשת "בא").

תּוֹעֶלֶת שְׁלִישִׁית, לְחַזֵּק אֶת הַהוֹדָאָה לַה'

תּוֹעֶלֶת שְׁלִישִׁית תִּתְבּוֹנֵן זוֹ הַבַּת שֶׁנִּחוֹנָה בְּיֹפִי וּבְכִשּׁוּרִים טִבְעִיִּים שֶׁאֲמוּרִים לְהַצְלִיחָהּ בִּמְצִיאַת זִוּוּג מַתְאִים בִּמְהֵרָה, לוּ אָכֵן הָיְתָה מוֹצֵאת אֶת זִוּוּגָהּ תֵּכֶף בְּהַצָּעָה רִאשׁוֹנָה אוֹ שְׁנִיָּה, הֲלֹא הָיְתָה תּוֹלָה זֹאת בְּיָפְיָהּ וּבְכִשּׁוּרֶיהָ הַטִּבְעִיִּים, וְהָיְתָה רְחוֹקָה מִלְּהוֹדוֹת לַה' עַל חַסְדּוֹ שֶׁהִמְצִיא לָהּ אֶת זִוּוּגָהּ הַנָּכוֹן, וּבְזֶה הָיְתָה חוֹטֵאת חֵטְא גָּדוֹל לֶאֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁכֵּן קִבְּלָה מִמֶּנּוּ מַתָּנָה גְּדוֹלָה, מַתָּנָה לְכָל הַחַיִּים מַתָּנָה מַכְרַעַת אֶת גּוֹרַל חַיֶּיהָ לְטוֹב כָּל יָמֶיהָ מִבְּלִי לְהוֹדוֹת חָלִילָה.

אוּלָם עַתָּה שֶׁעָבְרָה "מַסָּעוֹת" רַבּוֹת עַד מְצִיאָתָהּ אֶת זִוּוּגָהּ תּוֹדֶה לַה' בְּכָל מְאֹדָהּ.

וְתוֹעֶלֶת זוֹ הִיא גַּם לְבַת שֶׁאֵין בָּהּ יֹפִי וְכִשּׁוּרִים טִבְעִיִּים, שֶׁכֵּן גַּם זוֹ אִם הָיְתָה מוֹצֵאת זִוּוּגָהּ בִּמְהֵרָה הָיְתָה תּוֹלָה זֹאת בְּמַזָּלָהּ אוֹ בְּמִקְרֵי הָעוֹלָם, וְלֹא הָיְתָה מוֹדָה לַה' כָּרָאוּי עַל שֶׁהוֹשִׁיעָהּ בִּמְהֵרָה עַל אַף שֶׁאֵין בָּהּ לֹא יֹפִי וְלֹא כִּשּׁוּרִים, וְחֶטְאָהּ בְּזֶה גָּדוֹל מֵהָרִאשׁוֹנָה, שֶׁכֵּן לָהּ נַעֲשָׂה נֵס גָּדוֹל יוֹתֵר שֶׁעַל אַף שֶׁאֵין לָהּ סִבּוֹת טִבְעִיּוֹת לִמְצִיאַת זִוּוּג כִּרְצוֹנָהּ, מְצָאַתְהוּ בִּמְהֵרָה, וְעָלֶיהָ לְהוֹדוֹת בְּיוֹתֵר, אוּלָם בְּכָךְ שֶׁנִּטַּלְטְלָה בְּמַסְּעוֹת הַהַצָּעוֹת וְהַפְּגִישׁוֹת נַפְשָׁהּ תְּהֵא כְּמֵהָה וּצְמֵאָה לַה' תָּמִיד לְהוֹדוֹת לוֹ וּלְשַׁבְּחוֹ עַל נִסָּיו וְנִפְלְאוֹתָיו אִתָּהּ.

וְתִלְמְדִי מֵאֱלִיעֶזֶר עֶבֶד אַבְרָהָם, שֶׁעַל אַף שֶׁהָיָה בְּיָדוֹ כָּל הַכִּשּׁוּרִים הַטִּבְעִיִּים וְהַסִּבּוֹת שֶׁתַּסְכִּים עֲלֵיהֶם זִוּוּגוֹ שֶׁל יִצְחָק, שֶׁכֵּן הֲרֵי מַצִּיעַ הוּא אֶת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם, שֶׁהָיָה צַדִּיק, חָשׁוּב, עָשִׁיר מְאֹד, וְעִם כָּל זֶה לֹא נִגַּשׁ אֱלִיעֶזֶר לִמְצִיאַת זִוּוּגוֹ שֶׁל יִצְחָק אֶלָּא בִּתְפִלָּה, וְלָכֵן כַּאֲשֶׁר מָצָא הַזִּוּוּג רְאִי שָׁם בַּפְּסוּקִים כַּמָּה הוֹדָה לַה' עַל מְצִיאַת הַזִּוּוּג, כַּמָּה הִשְׁתַּחֲוָיוֹת הִשְׁתַּחֲוָה לַה' עַל כָּךְ. וְהַסִּבָּה כֵּיוָן שֶׁנִּגַּשׁ בִּתְפִלָּה וְלֹא בִּדְרָכִים טִבְעִיִּים, כַּאֲשֶׁר רָאָה אֶת יְשׁוּעָתוֹ הוֹדָה לַה' בְּכָל נַפְשׁוֹ וּמְאוֹדוֹ, שֶׁכֵּן הַדִּין שֶׁרַק יַד ה' הָיְתָה פֹּה, וּכְמוֹ שֶׁמִּלְּכַתְּחִלָּה לֹא סָמַךְ עַל הַסִּבּוֹת הַטִּבְעִיּוֹת, כֵּן בַּסּוֹף כְּשֶׁנּוֹשַׁע הוֹדָה לַה' כָּרָאוּי.

תּוֹעֶלֶת רְבִיעִית, מִבְחַן הָאֱמוּנָה

הַתּוֹעֶלֶת הָרְבִיעִית, יָדוּעַ שֶׁעוֹלָמֵנוּ נוֹעַד לְמִבְחַן הָאֱמוּנָה. עַד כַּמָּה הָאָדָם נוֹתֵן אֵמוּן בַּה', וְלֹא חוֹשְׁדוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁחָלִילָה מְעַנֵּהוּ לְלֹא תַּכְלִית וּמַטָּרָה לְהֵיטִיב לוֹ דַּוְקָא.

בְּ"מַסָּעוֹת" אֵלּוּ שֶׁל הַהַצָּעוֹת וְהַפְּגִישׁוֹת הַמְרֻבּוֹת, עוֹבֶרֶת אַתְּ מִבְחָן מְפָרֵךְ עַל מִדַּת אֱמוּנָתֵךְ בַּה' וּבִטְחוֹנֵךְ בּוֹ, וּבְכֵן אִם תַּעַבְרִי מִבְחָן זֶה לְשָׁלוֹם הֲרֵי שֶׁהִרְוַחַתְּ רֶוַח גָּדוֹל יוֹתֵר מִזִּוּוּגֵךְ עַצְמוֹ שֶׁחָפַצְתְּ בּוֹ.

וְכֵן כּוֹתֵב הַ"חוֹבַת הַלְּבָבוֹת" בְּסִפְרוֹ בְּשַׁעַר "הַבִּטָּחוֹן", שֶׁהָאָדָם הַבּוֹטֵחַ בַּה' מַרְוִיחַ וְזוֹכֶה בְּזֶה שֶׁמִּתְחַזֵּק בְּמִדַּת בִּטְחוֹנוֹ בַּה', הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵהַמְבֻקָּשׁ שֶׁמְּבַקֵּשׁ הוּא מֵהַבּוֹרֵא וְשֶׁבִּשְׁבִילוֹ בּוֹטֵחַ הוּא בַּה', וְלָכֵן אִם בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר יְקַבֵּל גַּם אֶת מְבֻקָּשׁוֹ שֶׁהִרְוִיחַ ב' דְּבָרִים, גַּם שֶׁהִתְחַזֵּק בְּבִטְחוֹנוֹ, וְגַם בְּמִלּוּי מִשְׁאֲלוֹת לִבּוֹ, וְאִם לֹא יְקַבֵּל מְבֻקָּשׁוֹ, הֲרֵי שֶׁשְּׂכַר בִּטְחוֹנוֹ בְּיָדוֹ, שֶׁהוּא רֶוַח הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵעֶצֶם מְבֻקָּשׁוֹ שֶׁבִּקֵּשׁ מִבּוֹרְאוֹ.

וְלָכֵן כָּל בַּת שֶׁרוֹאָה קְשָׁיִים בִּמְצִיאַת זִוּוּגָהּ, עָלֶיהָ לָדַעַת שֶׁבְּכָךְ שֶׁמַּתְמִימָה הִיא עַצְמָהּ עִם ה', וְלֹא מַקְשָׁה קֻשְׁיוֹת, לֹא זוֹעֶמֶת וְלֹא זוֹעֶפֶת, מְקַבֶּלֶת בְּאַהֲבָה אֶת אַכְזָבוֹתֶיהָ וְרִצּוּיָהּ אֵצֶל הַבּוֹרֵא הוֹלֵךְ וְגָדֵל לִמְאֹד מְאֹד, וְזוֹ הֲרֵי תַּכְלִיתָהּ בְּעוֹלָמָהּ.

וּבְהַנְהָגָה זוֹ שֶׁל בִּטָּחוֹן בַּה', הִתְחַזְּקוּת בְּשִׂמְחָה, אֵמוּן בַּה', מְקָרֶבֶת אַתְּ לְעַצְמֵךְ אֶת יְשׁוּעָתֵךְ הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בְּדֶרֶךְ תְּפִלָּה תְּחִנָּה בְּכִיָּה וּבַקָּשָׁה, שֶׁכֵּן מִדַּת הַבִּטָּחוֹן עוֹלָה עַל הַכֹּל, וּסְגֻלָּתָהּ לִמְשֹׁךְ עַל הָאָדָם "חֶסֶד" – "חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ" – יוֹתֵר מִכָּל פְּעֻלָּה אַחֶרֶת.

תּוֹעֶלֶת חֲמִישִׁית יִסּוּרִים מְכַפְּרִים

תּוֹעֶלֶת הַחֲמִישִׁית הִיא לִרְאוֹת סֵבֶל זֶה – כְּיִסּוּרִים שֶׁמְּכַפְּרִים, וְסִבַּת הַיִּסּוּרִים הֵמָּה מֵהַמְקַטְרְגִים שֶׁמְּקַטְרְגִים עַל הָאָדָם מִסִּבַּת עֲווֹנוֹתָיו, וְטַעֲנָתָם שֶׁטֶּרֶם הִגִּיעַ זְמַן יְשׁוּעָתוֹ שֶׁל זֶה מִסִּבַּת עָווֹן כָּזֶה אוֹ כָּזֶה, יִתָּכֵן וִיהֵא זֶה גָּוֶן שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם שֶׁחָטְאָה זוֹ וּכְמוֹ בְּחִלּוּל שַׁבָּת, חֹסֶר צְנִיעוּת וְכַיּוֹצֵא, אוֹ מֵעָווֹן שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, וּכְגוֹן שֶׁפָּגְעָה בִּכְבוֹדָהּ שֶׁל מִישֶׁהִי אוֹ מִישֶׁהוּ, אִם זֶה בִּזְמַן הֶעָבָר הָרָחוֹק, אִם זֶה בְּמַהֲלַךְ הַפְּגִישׁוֹת שֶׁהָיוּ לָהּ בַּתְּחִלָּה, וְלָכֵן יֶשְׁנָם קִטְרוּגִים עַל מְצִיאַת זִוּוּגָהּ.

וְהִנֵּה הָעֵצָה לַעֲשׂוֹת חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ וְלִרְאוֹת לְתַקֵּן הַמְעֻוָּת בַּחֲרָטָה וּבְוִדּוּי, וְכֵן בְּפִיּוּס, לְפַיֵּס אֶת אֵלּוּ שֶׁיִּתָּכֵן שֶׁפָּגַעַתְּ בָּהֶם וְיוֹעִיל מְאֹד לְבַטֵּל הַקִּטְרוּגִים, וְכַיָּדוּעַ שֶׁעִנְיַן הַפְּגִיעָה בַּזּוּלַת מוֹנַעַת יְשׁוּעוֹת.

אֶלָּא שֶׁחָשׁוּב לָדַעַת שֶׁאֵין הַמְדֻבָּר בִּפְגִיעָה שִׁגְרָתִית הַמְּצוּיָה אֵצֶל רֹב בְּנֵי אָדָם וְהַרְבֵּה כְּלָל לֹא נִפְגָּעִים מִמֶּנָּה, אֶלָּא בִּפְגִיעָה שֶׁעָשְׂתָה רֹשֶׁם בְּלִבּוֹ שֶׁל הַנִּפְגָּע, וְחָשׁ מְיֻסָּר מִמֶּנָּה בְּאֹפֶן שֶׁפְּגִיעָה זוֹ מַטְרִידָתוֹ.

וּבְאֹפֶן שֶׁנָּהַגְתְּ בְּאֹפֶן הַפּוֹגֵעַ בּוֹ בִּזְמַן שֶׁיָּכֹלְתְּ לִסְגֹּר בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא פּוֹגֵעַ.

וְכוֹתֵב אֲנִי זֹאת לְפִי שֶׁפְּעָמִים נִכְנָסִים לְלַחַץ וּמֶתַח (אוֹ מַה שֶּׁנִּקְרָא "נֶרְוִוין") לְחַטֵּט וּלְחַפֵּשׂ פְּגִיעוֹת קְטַנּוֹת שִׁגְרָתִיּוֹת, וְיִתָּכֵן שֶׁכְּלָל אֵין בָּהֶם חֲשַׁשׁ פְּגִיעָה, וּפְעָמִים שֶׁהִנָּן רַבּוֹת, וְלֹא מָצוּי לְהִתְפַּיֵּס עֲלֵיהֶן, וּבְשֶׁל כָּךְ חוֹשְׁשִׁים שֶׁאֵין לָהֶם תַּקָּנָה.

עַל כֵּן אֲנִי מְבָאֵר שֶׁמְּדֻבָּר בִּפְגִיעָה: א. שֶׁאַתְּ אֲשֵׁמָה בָּהּ, שֶׁכֵּן הָיְתָה אֶפְשָׁרוּת לִסְגֹּר גַּם בְּלִי פְּגִיעָה.

ב. פְּגִיעָה מַשְׁמָעוּתִית הַמַּשְׁאִירָה רֹשֶׁם עַל הַנִּפְגָּע.

ג. פְּגִיעָה שֶׁאֶפְשָׁר לְהִתְפַּיֵּס בְּאֵיזוֹ דֶּרֶךְ וְאִם לֹא נִתָּן לְהִתְפַּיֵּס – דַּי בִּתְשׁוּבָה לַה'.

טוֹב לַעֲשׂוֹת "לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין" וּלְהִתְפַּיֵּס בְּכָל מִקְרֶה, אוּלָם רַק אִם אֶפְשָׁרִי הַדָּבָר בְּנָקֵל, וְלָכֵן אֵין לַחֲשֹׁשׁ, לְהִתְעַצֵּב, וּלְהִתְאַמֵּץ יוֹתֵר מִדַּי וּלְבַזְבֵּז זְמַן עַל כָּךְ.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
נר לרגלי

הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5