——–
"דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אליהם קדושים תהיו כי קדוש אני ה' אלהיכם". (יט, ב)
רש"י פירש – "דבר אל כל עדת בני ישראל" – מלמד שנאמרה פרשה זו בהקהל מפני שרוב גופי תורה תלויין בה.
"קדושים תהיו" – הוו פרושים מן העריות ומן העבירה.
והרמב"ן פירש – קדושים תהיו – קדש עצמך במותר לך, אזהרה שלא יהא האדם נבל ברשות התורה (עיין בדבריו באריכות).
ויש לעמוד בדבריהם על כמה נקודות:
א. יש להבין לפירוש רש"י דהיאך יקרא "קדוש" מי שנזהר מאיסורי התורה, והלא תואר "קדוש" הינו תואר עליון ומכובד, כענין שנאמר (במדבר טז, ז): "והיה האיש אשר יבחר ה' הוא הקדוש", לאו כל אחד ראוי ויכול לזכות לו, ולפי פירושו אין כאן שום הקרבה מיוחדת לזכות לתואר זה אלא רק באם יקיים המחוייבות שלו לפרוש מהאיסור, שזה בעצם שייך בכל אחד ואחד, ואם כן מי הוא "הקדוש" באמת אחר שבמילא חייבת להיות מידה זו בכל יהודי כשר הנזהר מהאסור עליו?!
ב. עוד יש להבין, המסילת ישרים (פכ"ו) בשער "הקדושה" מבאר תנאים רבים הנצרכים כדי להכלל במידת הקדושה שהיא בסוף מעלות דרבי פנחס בן יאיר, וכמעט שהיא במעלה הגדולה ביותר, והיא המביאה לידי רוח הקודש עיי"ש בדבריו, ובכן אם נאמר שכוונת התורה בציווי "קדושים תהיו" לאותם תנאים שכתב המסילת ישרים, היאך יתכן לבקש זאת מכל אחד כפי הנשמע מפשט ציווי התורה "קדושים תהיו", שהוא ציווי לכל אחד ואחד, ואם נאמר שלא לזה נתכוונה תורה בציווי "קדושים תהיו" לדברי ה"מסילת ישרים", אז למה כן נתכוונה תורה לדבריו בציווי זה, ואם הכוונה למה שכתב רש"י, תקשה מה שהקשינו לעיל דמה שייך תואר נעלה זה "קדוש" למי שמקיים את מחוייבותו בתורה ומצוות שזו חובת כל איש ואפילו הפשוט ביותר.
ג. כמו כן לרמב"ן יש להבין, הכיצד השאירה אותנו התורה ללא גדרים ברורים במצות "קדש עצמך במותר לך", ומהו הגדר של נבל ברשות התורה, עד כמה יהא מותר לאדם להשתמש מהעולם הזה שמעבר לזה יחשב לנבל ברשות התורה, דבר זה לא נתבאר לנו בתורה בשום מקום.
ד. עוד יש להבין בין לרש"י בין לרמב"ן, דהרי הלשון "קדושים תהיו" היא לשון ציווי בקום ועשה, וכמו שהאריך המסילת ישרים (פכ"ו) בביאור מידת הקדושה, שהיא לקדש מחשבתו במעשיו החומריים ולהכניס מחשבת קודש ודביקות בה' במעשיו, דהיינו שיהא דבוק בה' בעשותו כל מעשיו בכוונה, ונפשו מתהלכת בין המושכלות האמיתיות באהבת בוראו ויראתו, ואז מעשיו הגשמיים חוזרים להיות ענייני קדושה וכו' והנה איש כזה עצמו נחשב כמשכן כמקדש וכמזבח וכו', ומעתה המאכל שהם אוכלים הוא כקרבן שעולה על גבי האישים, עיי"ש.
אם כן הרי מדבריו שמידת הקדושה מחייבת פעולה חיובית, ואילו בין לרש"י בין לרמב"ן אינה אלא ענין של פרישות וסור מרע בלבד, וכאמור דכמו כן הלשון מורה כדברי המסילת ישרים "קדושים תהיו" לשון ציווי לעשיה בפועל ולא רק לשלילת המעשה.
ה. עוד יש לבאר דברי המדרש (ויקרא רבה כד, ט,) על פסוק זה: "קדושים תהיו" – יכול כמוני, תלמוד לומר כי קדוש אני ה' אלקיכם – קדושתי למעלה מקדושתכם, וכי היאך יעלה על הדעת שנצטווה להיות קדושים כמוהו יתברך, שנצרך הכתוב לומר שקדושתו למעלה מקדושתנו.
ו. ועוד איתא במדרש שם – "דבר אל כל עדת בני ישראל" – מלמד שפרשה זו נאמרה בהקהל מפני שרוב גופי תורה תלויים בה, מה הכוונה בזה שרוב גופי תורה תלויין בה.
ונראה לבאר בס"ד על ראשון ראשון.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בים דרך – בראשית
אמונה ובטחון
הרה"ג יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5