——–
כתב הרמב"ם בסוף ספר "מורה נבוכים" (ח"ג פנ"א), וזה לשונו: ועם הפנות מחשבת האדם והשיגו השם יתברך בדרכים האמתיים, ושמחתו במה שהשיג [כלומר, כשמפנה האדם מחשבתו ומדבקה בהשם יתברך ושמח בדבקותו], אי אפשר שיקרה אז לאיש ההוא מין ממיני הרעות, כי הוא עם השם והשם עמו. אבל בהסיר מחשבתו מהשם, אשר הוא אז נבדל מהשם – השם נבדל ממנו, והוא אז מזמן לכל רע שאפשר שימצאהו, כי הענין המביא להשגחה ולהמלט מיד המקרה הוא השפע ההוא השכלי וכו'.
והנה התאמתה אצלי זאת האמונה גם כן מדברי התורה, אמרו יתברך (דברים לא, יז) "והסתרתי פני מהם והיה לאכל ומצאוהו רעות רבות וצרות, ואמר ביום ההוא הלא על כי-אין אלהי בקרבי מצאוני הרעות האלה". ומבאר הוא, שהסתרת פנים הזאת – אנחנו סבתה, ואנחנו עושים זה המסך המבדיל בינינו ובינו, והוא אמרו (שם יח) "ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא על כל הרעה אשר עשה", ואין ספק כי דין היחיד כדין הצבור
הנה התבאר לך, כי הסבה בהיות איש מבני אדם מפקר למקרה, ויהיה מזמן לאכל כבהמות, הוא היותו נבדל מהשם. אבל מי שאלהיו בקרבו, לא יגע בו רע כל עקר. אמר ה' יתברך (ישעיה מא, י) "אל-תירא כי עמך-אני אל-תשתע כי-אני אלהיך", ואמר (שם מג, ב) "כי-תעבר במים אתך אני ובנהרות לא ישטפוך" וגו', כי כל מי שהביא עצמו עד ששפע עליו השכל ההוא, יתדבק בו ההשגחה וימנעו ממנו הרעות כלם. ואמר דוד המלך עליו השלום (תהלים קיח, ו) "ה' לי לא אירא מה-יעשה לי אדם" וגו'
התבונן בשיר של פגעים (שם צא), תראה שהוא מספר ההשגחה ההיא הגדולה והמחסה והשמירה מכל הרעות וכו'. אמר: "כי הוא יצילך מפח יקוש מדבר הוות, באברתו יסך לך ותחת-כנפיו תחסה צנה וסחרה אמתו, לא-תירא מפחד לילה מחץ יעוף יומם, מדבר באפל יהלך מקטב ישוד צהרים" וגו'. והגיע מספור השמירה מצער בני אדם, שאמר שאתה – אלו יקרה שתעבר במלחמת חרב פושטות, ואתה על דרכך, עד שיהרגו אלף הרוגים משמאלך ועשרת אלפים מימינך – לא יגע בך רע בשום פנים, אלא שתראה ותביט משפט השם בשלמו לרשעים ההם שנהרגו – ואתה בשלום. והוא אמרו: "יפל מצדך אלף ורבבה מימינך אליך לא יגש, רק בעיניך תביט ושלמת רשעים תראה", וסמך לו מה שסמך מן ההגנה והמחסה, ואחר כך נתן טעם לזאת השמירה הגדולה. ואמר, כי השמירה הגדולה באיש הזה – "כי בי חשק ואפלטהו אשגבהו כי-ידע שמי". וכבר בארנו בפרקים הקודמים, שענין ידיעת השם הוא השגתו, וכאלו אמר. זאת השמירה באיש הזה היא בעבור שידעני וחשק בי. וכבר ידעת ההפרש בין "אוהב" ל"חושק", כי הפלגת האהבה עד שלא תשאר מחשבה בדבר אחר אלא באהוב ההוא – היא החשק. עד כאן דברי הרמב"ם.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
תפארת ישראל
הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5