——–
הָאָבוֹת לֹא נִפְקְדוּ אֶלָּא בִּתְפִלָּה
כָּתַב רַבֵּנוּ יְרוּחָם הַלֵּוִי זַצַ"ל בְּסֵפֶר "דַּעַת תּוֹרָה", וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: הִנֵּה זֶה יְסוֹד בַּבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁאֵין נוֹתְנִים שׁוּם דָּבָר בְּלֹא תְפִלָּה וְכוּ'. (אָכֵן, הַרְבֵּה בְּנֵי אָדָם מְקַבְּלִים צָרְכֵיהֶם לְלֹא תְּפִלָּה אוּלָם זֶה בְּגֶדֶר הַחַיּוֹת וְהַבְּהֵמוֹת שֶׁכְּמוֹ כֵן מְקַבְּלִים צָרְכֵיהֶם לְלֹא תְּפִלָּה, וְהוּא לְפִי שֶׁכָּךְ נִצְרָךְ לְשֵׁם קִיּוּם הָעוֹלָם, אוּלָם תַּכְלִית הַבְּרִיאָה, שֶׁיֵּדַע הָאָדָם אֶת קוֹנוֹ וִיבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ צְרָכָיו עַל מְנָת שֶׁיִּתְחַזֵּק אֶצְלוֹ שֶׁהִנּוֹ תָּלוּי בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְזוֹ הַכַּוָּנָה שֶׁהַבּוֹרֵא חָקַק חֹק לְמִי שֶׁחָפֵץ בְּקִרְבַת ה' וּלְהַכִּירוֹ – שֶׁלֹּא יְקַבֵּל דָּבָר לְלֹא תְּפִלָּה, וּכְדֻגְמַת הָאָבוֹת וְהָאִמָּהוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּכְדִלְהַלָּן). הִנֵּה לָנוּ, שֶׁהָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים לֹא הִשִּׂיגוּ שׁוּם דָּבָר בְּלֹא תְפִלָּה. בְּאַבְרָהָם – (בראשית טו, ב) "וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם, מַה תִּתֶּן לִי וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי", (בראשית יא, ל) "וַתְּהִי שָׂרַי עֲקָרָה אֵין לָהּ וָלָד", וְלֹא נִתַּן לָהּ אֶלָּא בִתְפִלָּה. וְכֵן בְּיִצְחָק וְרִבְקָה – (בראשית כה, כא) "וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַה' לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ" – הִרְבָּה וְהִפְצִיר בִּתְפִלָּה. וְכֵן בְּלֵאָה וְרָחֵל – (בראשית כט, לא) "וַיַּרְא ה' כִּי שְׂנוּאָה לֵאָה וַיִּפְתַּח אֶת רַחְמָהּ, וְרָחֵל עֲקָרָה", עַד שֶׁאָמְרָה לְיַעֲקֹב (שם ל, א): "הָבָה לִּי בָנִים וְגוֹ'", וְכֵן אָמְרָה לְהַלָּן (שם, ו): "וְגַם שָׁמַע בְּקֹלִי", וּבְלֹא תְפִלָּה לֹא הָיוּ מַשִּׂיגוֹת כְּלוּם. וְכֵן בְּיַעֲקֹב מָצִינוּ אֶצְלוֹ כַּמָּה פְּעָמִים תְּפִלּוֹתָיו לַה'; בְּצָרַת עֵשָׂו, בְּצָרַת שְׁכֶם, וּבְצָרַת יוֹסֵף וּבִנְיָמִין. וְהָכִי לֹא הָיָה לָהֶם לָאָבוֹת וְלָאִמָּהוֹת הַקְּדוֹשִׁים דַּי זְכוּתִים בַּמֶּה שֶׁיֻּשְׁעוּ?! וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא בָא אֲלֵיהֶם כְּלוּם בְּלֹא תְפִלָּה. וּמַה לָּנוּ יוֹתֵר מִזֶּה, הֲלֹא כָּל גְּאֻלַּת מִצְרַיִם, אֲשֶׁר כְּבָר הֻבְטְחוּ עָלֶיהָ, וְנִשְׁבַּע ה' עַל זֶה לְאַבְרָהָם, לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב, אַף עַל פִּי כֵן הִנֵּה נֶאֱמַר (שמות ב, כד) "וַיִּשְׁמַע אֱלֹקִים אֶת נַאֲקָתָם", וּבְלֹא תְפִלָּה לֹא הָיוּ נִגְאָלִים. וְכֵן בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, וְכֵן בַּמְּרַגְּלִים, וְכֵן בְּקֹרַח, – הַכֹּל לֹא נוֹשְׁעוּ אֶלָּא דַוְקָא עַל יְדֵי תְפִלָּה.
לְהִשְׁתּוֹמֵם נוֹרָא! אֵיךְ שֶׁכֵּן הֻחְקְקָה כָּל הַבְּרִיאָה מֵעִקַּר יְצִירָתָהּ, שֶׁהַכֹּל עַל פֶּתַח הַקַּרְקַע יַעֲמֹד, וְלֹא יִצְמַח וְלֹא יִנָּתֵן כְּלוּם, לֹא הֶשֵּׂג שֶׁל גַּשְׁמִיּוּת וְלֹא הֶשֵּׂג שֶׁל רוּחָנִיּוּת, עַד יָבֹא הָאָדָם, וְהוּא מִפֶּתַח הַקַּרְקַע יִקָּחֵם. וּבַמֶּה הוּא לוֹקְחָם? – הֲלֹא הוּא בִּתְפִלָּה. וּמַה שֶּׁמָּצִינוּ כָּל הַנִּבְרָא בָּעוֹלָם וְהִנָּם בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁל הָאָדָם, הִנֵּה הֵם רַק הַתְחָלַת הַדְּבָרִים וּמֻשְׂכָּלוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת הַמִּצְטָרְכִים לָאָדָם, כְּדֵי שֶׁעַל יְדֵיהֶם יַכִּיר שֶׁעָלָיו לְהִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם, וְאַחֲרֵי תְפִלּוֹתָיו, אָז יִנָּתְנוּ לוֹ בֶּאֱמֶת, וּבִלְעֲדֵיהֶן לֹא יִנָּתְנוּ לוֹ וְלֹא יַגִּיעוּ לוֹ כְּלוּם, כִּי כֵן יְסוֹד מוֹסָד הוּא, שֶׁאֵין נוֹתְנִים שׁוּם דָּבָר, אֶלָּא עַל הָאָדָם בְּעַצְמוֹ לִקַּח אוֹתָם, וּבַמֶּה? – בִּתְפִלָּה!
וְזֶהוּ בֵּאוּר מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, עַל יַעֲקֹב אָבִינוּ, שֶׁנֶּעֱקַר הַר הַמּוֹרִיָּה וּבָא לְכָאן וְכוּ', וְזֶהוּ – (בראשית כח, יא) "וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם". וְאִם תֹּאמַר, וּכְשֶׁעָבַר יַעֲקֹב עַל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, מַדּוּעַ לֹא עִכְּבוֹ שָׁם – אִיהוּ לָא יָהִיב לִבֵּהּ לְהִתְפַּלֵּל בְּמָקוֹם שֶׁהִתְפַּלְּלוּ אֲבוֹתָיו וּמִן הַשָּׁמַיִם יְעַכְּבוּהוּ? אִיהוּ עַד חָרָן אָזַל וְכוּ', כִּי מְטָא לְחָרָן אָמַר: אֶפְשָׁר שֶׁעָבַרְתִּי עַל מָקוֹם שֶׁהִתְפַּלְּלוּ אֲבוֹתַי וְלֹא הִתְפַּלַּלְתִּי בּוֹ? יָהַב דַּעְתֵּהּ לְמֶהְדָּר וְחָזַר עַד בֵּית אֵל, וְקָפְצָה לוֹ הָאָרֶץ. הִנֵּה אָמְרוּ: אִיהוּ לָא יָהִיב לִבֵּהּ וּמִן הַשָּׁמַיִם יְעַכְּבוּהוּ?! וּמַדּוּעַ לֹא? וַדַּאי כִּי הָיָה רָאוּי וְזַכַּאי לְהַשִּׂיג כָּל מַה שֶּׁהִשִּׂיג שָׁם גַּם בִּלְעֲדֵי תְפִלָּתוֹ – בִּזְכֻיּוֹתָיו לֹא חָסְרוּ לוֹ כְּלוּם, וּמַדּוּעַ לֹא עִכְּבוּהוּ בֶּאֱמֶת מִן הַשָּׁמַיִם? אֶלָּא הוּא הָעִנְיָן שֶׁאָמַרְנוּ, שֶׁכֵּן הִיא הַמִּדָּה – שֶׁאֵין נוֹתְנִים שׁוּם דָּבָר, אֶלָּא הָאָדָם בְּעַצְמוֹ עָלָיו לִקַּח אוֹתָם, וְלוּלֵא יָהִיב דַּעְתֵּהּ לְהִתְפַּלֵּל, לֹא הָיָה מַשִּׂיג אָמְנָם כְּלוּם.
רָחֵל אִמֵּנוּ ע"ה לֹא נוֹשְׁעָה אֶלָּא בִּתְפִלָּה
וְאָמְנָם תְּפִלָּה הִיא הִיא וַדַּאי הַפּוֹעֶלֶת וְהַנּוֹתֶנֶת לָאָדָם הַכֹּל. הִנֵּה רָחֵל אָמְרָה (בראשית ל, ח): "נַפְתּוּלֵי אֱלֹקִים נִפְתַּלְתִּי עִם אֲחֹתִי גַּם יָכֹלְתִּי", וּבְרַשִּׁ"י – נִתְעַקַּשְׁתִּי וְהִפְצַרְתִּי פְּצִירוֹת וְנַפְתּוּלִים הַרְבֵּה לַמָּקוֹם לִהְיוֹת שָׁוָה לַאֲחוֹתִי, גַּם יָכֹלְתִּי – הִסְכִּים עַל יָדִי.
נוֹרָא לַמִּתְבּוֹנֵן! כִּי עַל יְדֵי הִתְעַקְּשׁוּת וּפְצִירוֹת כָּאֵלּוּ אָמְנָם מֻבְטָחִים לְהַשִּׂיג לְהַשִּׂיג אֶת הַמְבֻקָּשׁ וּמֻכְרָח, כִּבְיָכוֹל, לִתְּנוֹ לוֹ, כִּי כֵן רָצָה ה' וְכֵן בָּרָא, כִּי כֵן תְּהֵא דֶּרֶךְ הַטֶּבַע בְּרוּחָנִיּוּת. וְכֵן מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הֲלֹא הִתְפַּלֵּל אַרְבָּעִים יוֹם שְׁלֵמִים עַד שֶׁנַּעֲנָה, וְלֹא עִכְּבוּהוֹ שׁוּם דָּבָר, אַף כִּי בְּיוֹם רִאשׁוֹן לֹא נַעֲנָה, וְכֵן בַּשֵּׁנִי, וְכֵן כָּל הַיָּמִים יוֹם אַחַר יוֹם, עַד יוֹם הַשְּׁלוֹשִׁים וְתִשְׁעָה, עַד שֶׁסּוֹף כָּל סוֹף בַּיּוֹם הָאַרְבָּעִים הִנֵּה נַעֲנָה. אֶלָּא שֶׁכֵּן וַדַּאי הוּא סוֹדָהּ שֶׁל תְּפִלָּה, הִיא הַבּוֹקַעַת וְעוֹלָה, בּוֹקַעַת וְיוֹרֶדֶת, וְלוֹקַחַת מַתָּנוֹת לַאָדָם. וְהוּא אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות לב:): אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר: גְּדוֹלָה תְּפִלָּה יוֹתֵר מִמַּעֲשִׂים טוֹבִים, שֶׁאֵין לְךָ גָּדוֹל בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים יוֹתֵר מִמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ, אַף עַל פִּי כֵן לֹא נַעֲנָה אֶלָּא בִתְפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ג, כו) "אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי", וּסְמִיךְ לֵהּ (שם, כז): "עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה".
יִתְבּוֹנֵן נָא הָאָדָם בְּכָל הָאָמוּר בְּהֶכְרֵחַ שֶׁל תְּפִלָּה, וּבְאָשְׁרָהּ הַגָּדוֹל, כִּי מֻבְטָח הוּא וַדַּאי בְּטוּב תּוֹצְאוֹתֶיהָ.
אַבְרָהָם אָבִינוּ מְשַׁלֵּחַ אֶת אֱלִיעֶזֶר לְזִוּוּג יִצְחָק בְּכֹחַ הַתְּפִלָּה
וְהִנֵּה רַק עַל יְדֵי תְפִלָּה אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְמַשֶּׁהוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וַהֲרֵי הַכֹּל חֲפֵצִים בְּחַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְכָךְ אֶלָּא עַל יְדֵי הַתְּפִלָּה. וּמִי שֶׁחוֹשֵׁב שֶׁזּוֹכֶה לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה (הַכַּוָּנָה לְחַיִּים טוֹבִים לְלֹא הַשְׁלָכוֹת שֶׁל צַעַר) בְּלִי תְפִלָּה, אֵינוֹ אֶלָּא טוֹעֶה. נִדְמֶה לוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ עוֹלָם הַזֶּה, וְאֵינוֹ כֵן – כִּי כֵן הוּא הַכְּלָל – לִזְכּוֹת לְאֵיזֶה דָּבָר מְסֻיָּם שֶׁמְּעֻנְיָנִים בּוֹ, אֶפְשָׁר רַק עַל יְדֵי תְפִלָּה וְרַק בִּזְכוּת הַתְּפִלָּה, וְלֹא תוֹעִיל לְזֹאת, לֹא זְכוּת תּוֹרָה וְלֹא זְכוּת מַעֲשִׂים טוֹבִים. מִי לָנוּ גָּדוֹל מֵאַבְרָהָם, וְכַאֲשֶׁר אָמַר לוֹ הָעֶבֶד (בראשית כד, ה): "אוּלַי לֹא תֹאבֶה הָאִשָּׁה לָלֶכֶת אַחֲרַי", לֹא סָמַךְ עַל כָּל זְכֻיּוֹתָיו וְעָמַד בִּתְפִלָּה. וְכִי זְכוּת תְּפִלָּתוֹ זוֹ תִּגְדַּל עַל כָּל זְכֻיּוֹתָיו אֲשֶׁר לוֹ? אֶלָּא וַדַּאי בְּנוֹגֵעַ לְחֶלְקוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא הָיָה יָכוֹל אַבְרָהָם לִסְמֹךְ עַל זְכֻיּוֹתָיו, אֲבָל כְּדֵי לִזְכּוֹת לַאֲשֶׁר נִדְרַשׁ לוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, לָזֶה הֻזְקַק לִתְפִלָּה, כִּי רַק הַתְּפִלָּה בִּלְבַד בְּכוֹחָהּ לְזַכּוֹת בְּדָבָר מְסֻיָּם אֲשֶׁר יִרְצֶה בּוֹ. וְכֵן מָצִינוּ בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, כַּאֲשֶׁר בִּקֵּשׁ פַּרְעֹה מִמֹּשֶׁה שֶׁיָּסִיר הַצְּפַרְדֵּעִים מִמִּצְרַיִם, הֻזְקַק מֹשֶׁה לִתְפִלָּה, וְאַף עַל פִּי שֶׁהָיָה הַדָּבָר נוֹגֵעַ בִּכְבוֹד ה', וְהָיָה חֵלֶק מֵהַגְּאֻלָּה שֶׁנִּשְׁלַח מֹשֶׁה לַעֲשׂוֹתָהּ, לֹא הָיָה יָכוֹל מֹשֶׁה לִפְעֹל שֶׁיָּסִיר הַצְּפַרְדֵּעִים, לֹא בְּכֹחַ זְכֻיּוֹתָיו וְלֹא בִּזְכוּת הַגְּאֻלָּה, אֶלָּא עַל יְדֵי תְפִלָּה, כִּי הַתְּפִלָּה בִּלְבַד בְּכוֹחָהּ לִפְעֹל שֶׁיַּעֲשֶׂה ה' רְצוֹן הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה. וְכֵן אֱלִיעֶזֶר בְּבוֹאוֹ לְחָרָן, לֹא בָטַח עַל כָּל הַזְּכֻיּוֹת הָרַבּוֹת שֶׁל אַבְרָהָם וְשֶׁלּוֹ, וּפָתַח בִּתְפִלָּה. וְנִשְׁמַע מִכָּל זֶה עַד כַּמָּה נִדְרֶשֶׁת הַתְּפִלָּה לְחַיֵּי הָאָדָם.
וְכָל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִצְמַח – לְלֹא תְּפִלַּת הָאָדָם
וְעוֹד כָּתַב בְּסֵפֶר "מַעֲלוֹת הַתְּפִלָּה": "וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ וְגוֹ', וְאָדָם אַיִן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה" (בראשית ב, ה). וּבְפֵרוּשׁ רַשִּׁ"י: "טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ" – וְלָמָּה? – "כִּי לֹא הִמְטִיר וְגוֹ'" (שם). וּמַה טַּעַם לֹא הִמְטִיר? לְפִי שֶׁ"אָדָם אַיִן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה", וְאֵין מַכִּיר בְּטוֹבָתָן שֶׁל גְּשָׁמִים. וּכְשֶׁבָּא אָדָם וְיָדַע שֶׁהֵם צֹרֶךְ לָעוֹלָם, הִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם, וְיָרְדוּ וְצָמְחוּ הָאִילָנוֹת וְהַדְּשָׁאִים. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. (ומקורו מגמ' חולין דף ס.)
לוֹמְדִים אָנוּ מִזֶּה, שֶׁהַתְּפִלָּה הִיא טֶבַע, וּכְמוֹ שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּצְמְחוּ הָאִילָנוֹת וְהַדְּשָׁאִים לְלֹא גֶשֶׁם וּמָטָר, כָּךְ אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּצְמְחוּ בְּלֹא תְפִלָּה. כִּי אֲפִלּוּ אַחַר שֶׁכְּבָר הָאָדָם בָּעוֹלָם, וּמַכִּיר טוֹבַת גְּשָׁמִים, וְיוֹדֵעַ שֶׁהֵם צֹרֶךְ לָעוֹלָם, בְּכָל זֹאת, כָּל זְמַן שֶׁלֹּא הִתְפַּלֵּל, לֹא יָרְדוּ הַגְּשָׁמִים, כִּי אֵין דָּבָר זָז לְלֹא תְפִלָּה, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מוּכָן עֲבוּר הָאָדָם, כִּי הָעִקָּר וְהַצִּיר שֶׁעָלָיו מְסֻבֶּבֶת כָּל הַבְּרִיאָה הוּא הַתְּפִלָּה. יוֹצֵא לְפִי זֶה, שֶׁאֵין הַכַּוָּנָה שֶׁלְּפִי שֶׁצְּרִיכִים מָטָר, צְרִיכִים תְּפִלָּה, רַק מִכֵּיוָן שֶׁרוֹצִים תְּפִלָּה, לָכֵן הֻתְקַן כָּךְ, שֶׁלֹּא יָבֹא גֶשֶׁם בְּלִי תְפִלָּה. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ בְּשֵׁם ר"י זַצַ"ל, שֶׁאֵין בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בִּגְלַל שֶׁאָכְלוּ – רַק נוֹתְנִים מָזוֹן לָאָדָם כְּדֵי שֶׁיְּבָרֵךְ. שֶׁהַמְכֻוָּן מִכָּל הַבְּרִיאָה הִיא הַתְּפִלָּה וְהַהוֹדָאָה.
הָאִמָּהוֹת לֹא נִפְקְדוּ אֶלָּא בִּתְפִלָּה
וּכְעֵין זֶה רוֹאִים גַּבֵּי "וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה" (בראשית כא, א). אַף שֶׁהָיְתָה כְּבָר הַבְטָחַת ה' לְפָקְדָהּ, בְּכָל זֹאת הֻצְרַךְ לְהִתְפַּלֵּל עַל אֲבִימֶלֶךְ, וּלְכָךְ נַעֲנָה תְּחִלָּה (ב"ק צב.). וּמִכָּאן לָמְדוּ, דְּהַמִּתְפַּלֵּל עַל חֲבֵרוֹ הוּא נַעֲנָה תְּחִלָּה. וְכֵן בְּיִצְחָק נֶאֱמַר (בראשית כה, כא): "וַיֶּעְתַּר יִצְחָק אֶל ה'", אַף שֶׁכְּבָר הִבְטִיחַ ה' (בראשית כא, יב): "כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע" (נדרים לא), כִּי הַבְטָחָה הִיא כְּאוֹצָר הַסָּגוּר, וְהַמַּפְתֵּחַ לָאוֹצָר הִיא הַתְּפִלָּה.
וּמָצִינוּ בְּ"אוֹר הַחַיִּים" עַל הַפָּסוּק (בראשית ל, כב) "וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת רָחֵל" – שֶׁאַף שֶׁהָיוּ לָהּ זְכֻיּוֹת רַבּוֹת בִּכְדֵי לְהִפָּקֵד, הֻצְרְכָה לִתְפִלָּה.
יַעֲקֹב מְשַׁלֵּחַ אֶת בָּנָיו לְמִצְרַיִם – בִּתְפִלָּה
וְכֵן כַּאֲשֶׁר שָׁלַח יַעֲקֹב אֶת בָּנָיו עִם הַמִּנְחָה לְיוֹסֵף, אָמַר (בראשית מג יא יד): "אִם כֵּן אֵפוֹא זֹאת עָשׂוּ וְגוֹ' וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים וְגוֹ'". וּרְאֵה בְּרַשִּׁ"י: מֵעַתָּה אֵינְכֶם חֲסֵרִים כְּלוּם אֶלָּא תְפִלָּה – הֲרֵינִי מִתְפַּלֵּל עֲלֵיכֶם. וּרְאֵה פֵּרוּשׁ הַמַּהַרְשַׁ"ל, הוּבָא בְּ"שִׂפְתֵי חֲכָמִים" שָׁם: כָּךְ אָמַר יַעֲקֹב לְבָנָיו: אִם הוּא מֵעַצְמוֹ מַרְגִּיז עֲלֵיכֶם וּמֵצֵר אֶתְכֶם, אִם כֵּן, מִצַּד הַטֶּבַע תְּפַיְּסוּהוּ בַּפֵּרוֹת הַלָּלוּ וְכוּ', וְאָז אֵין חָסֵר אֶלָּא תְפִלָּה, הֲרֵינִי מִתְפַּלֵּל וְכוּ'. וּרְאֵה בָּרַשְׁבָּ"ם (ב"ב קכג ד"ה זו תפלה): שֶׁזָּכָה יַעֲקֹב לִקְנוֹת הַבְּכוֹרָה מֵעֵשָׂו בִּתְפִלָּתוֹ. עַד כָּאן דְּבָרָיו. דְּאַף שֶׁהָיָה רָאוּי לָזֶה, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה רִאשׁוֹן בַּיְצִירָה, וּמִטַּעַם שֶׁעֵשָׂו בִּזָּה אוֹתוֹ, בְּכָל זֹאת הָיָה צָרִיךְ לִתְפִלָּה.
מֹשֶׁה רַבֵּנוּ ע"ה לֹא נִתְרַפֵּא מִכְּבֵדוּת פִּיו כִּי לֹא הִתְפַּלֵּל עַל כָּךְ
וְהוּבָא בָּרַמְבַּ"ן (פרשת שמות), שֶׁלְּכָךְ לֹא רִפָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, מֵהַכְּבַד פֶּה, לְפִי שֶׁלֹּא בִקֵּשׁ. עַיֵּן שָׁם.
וְנוֹרָא לְהִתְבּוֹנֵן! מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, צִיר שָׁלוּחַ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לִגְאֹל אֶת עַם יִשְׂרָאֵל וּלְהַעֲבִיר דִּבְרֵי ה' לְפַרְעֹה וּלְעַם יִשְׂרָאֵל, נִשְׁאַר בְּמוּמוֹ – כִּכְבַד פֶּה – לְפִי שֶׁלֹּא בִּקֵּשׁ!
לְהַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה בַּמִּשְׁכָּן הֻצְרְכָה תְּפִלָּה
וְכָךְ מוֹצְאִים בְּפָרָשַׁת פְּקוּדֵי, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לט, מג): "וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת כָּל הַמְּלָאכָה וְהִנֵּה עָשׂוּ אֹתָהּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' כֵּן עָשׂוּ וַיְבָרֵךְ אֹתָם מֹשֶׁה", וּבְפֵרוּשׁ רַשִּׁ"י: אָמַר לָהֶם, יְהִי רָצוֹן שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָה בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם, "וִיהִי נֹעַם ה' אֱלֹקֵינוּ עָלֵינוּ וְגוֹ'". וְלִכְאוֹרָה, לָמָּה הָיָה צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ עַל זֶה, וַהֲלֹא כְּבָר הִבְטִיחָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (שמות כה, ח): "וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם", וְהֵם עָשׂוּ הַכֹּל "כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה'"? אֶלָּא רוֹאִים מִכָּאן גַּם כֵּן, שֶׁאַף שֶׁעָשׂוּ הַכֹּל כִּדְבַר ה', עֲדַיִן צְרִיכִים עוֹד תְּפִלָּה וּבַקָּשָׁה. וְכֵן בְּפָרָשַׁת שְׁמִינִי, שֶׁגַּם אַחֲרֵי הַקָּרְבָּנוֹת הֻצְרְכוּ עוֹד לִתְפִלָּה, עַיֵּן שָׁם פָּסוּק (ויקרא ט, כג) "וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וְגוֹ'". וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: אִלְמָלֵא מַעֲמָדוֹת לֹא נִתְקַיְּמוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ. וְהַמַּעֲמָדוֹת הֵם שֶׁהָיוּ מִתְפַּלְלִים, דְּתָנוּ רַבָּנָן: אַנְשֵׁי מִשְׁמָר הָיוּ מִתְפַּלְלִים עַל קָרְבַּן אֲחֵיהֶם שֶׁיִּתְקַבֵּל בְּרָצוֹן. רוֹאִים שֶׁאֲפִלּוּ הָעֲבוֹדָה, שֶׁהִיא אֶחָד מֵהָעַמּוּדִים שֶׁהָעוֹלָם עוֹמֵד עֲלֵיהֶם, צָרִיךְ אֶל הַתְּפִלָּה שֶׁיִּתְקַבֵּל בְּרָצוֹן (לשון התולעת יעקב בהקדמה).
אֵלִיָּהוּ לֹא נַעֲנָה אֶלָּא בִּתְפִלָּה
וְכֵן מָצִינוּ יְסוֹד זֶה גַּבֵּי אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא (מלכים א, יח), שֶׁלֹּא נַעֲנָה אֶלָּא בִתְפִלָּה, אַף שֶׁכָּל כַּוָּנָתוֹ הָיְתָה לְקַדֵּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם. וְהַגְּמָרָא בִּבְרָכוֹת (ו:, ט:) עַל דִּבְרֵי אֵלִיָּהוּ שֶׁאָמַר (מלכים א' יח, לז): "עֲנֵנִי ה' עֲנֵנִי", ב' פְּעָמִים – מְלַמֵּד, שֶׁאָמַר אֵלִיָּהוּ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עֲנֵנִי שֶׁתֵּרֵד אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וְכוּ', וַעֲנֵנִי שֶׁתָּסִיחַ דַּעְתָּם כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ מַעֲשֵׂה כְשָׁפִים הֵם וְכוּ'. עַיֵּן שָׁם.
רוֹאִים שֶׁאֲפִלּוּ בְּקִדּוּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם בָּרַבִּים, כְּמוֹ זֶה, שֶׁאָמְרוּ בְּמִדְרַשׁ רַבָּה (סוף פ' יתרו), שֶׁכַּאֲשֶׁר קָרְאוּ לַבַּעַל, הִשְׁתִּיק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים, וְהָיָה הָעוֹלָם תֹּהוּ וָבֹהוּ, כְּאִלּוּ אֵין בְּרִיָּה בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א' יח, כט): "וְאֵין קוֹל וְאֵין עֹנֶה וְאֵין קָשֶׁב", וְהָיוּ שָׁם עוֹד נִסִּים גְּלוּיִם בְּמִלּוּי הַתְּעָלָה עִם מַיִם וְכוּ', עַיֵּן שָׁם, וְכֻלָּם נָפְלוּ עַל פְּנֵיהֶם וְקָרְאוּ (שם, לט): ה' הוּא הָאֱלֹקִים, ה' הוּא הָאֱלֹקִים", וּבְכָל זֹאת הָיָה צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ תְּחִלָּה, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ מַעֲשֵׂה כְשָׁפִים, וְאַף אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא שֶׁהָיָה מֻחְזָק בְּתוֹר נְבִיא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בְּכָל זֹאת הָיָה גַּם כָּאן הֶכְרֵחַ לִתְפִלָּה. וְאַחַר שֶׁשָּׁחַט אֵלִיָּהוּ כָּל נְבִיאֵי הַבַּעַל, הֻצְרַךְ עֲדַיִן לִתְפִלָּה עַל בִּיאַת הַגְּשָׁמִים. אַף שֶׁכְּבָר אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (שם, א): לֵךְ הֵרָאֶה אֶל אַחְאָב וְאֶתְנָּה מָטָר וְגוֹ'", כָּתוּב (שם, מג): "וְאֵלִיָּהוּ עָלָה אֶל רֹאשׁ הַכַּרְמֶל וַיִּגְהַר אַרְצָה". – וּפֵרֵשׁ רַשִּׁ"י, וּגְחִין לְאַרְעָא לְהִתְפַּלֵּל עַל הַגְּשָׁמִים, עַיֵּן שָׁם.
יָכוֹל לִהְיוֹת מוּכָן לְאָדָם גַּדְלוּת וְטוֹבָה רַבָּה, אֲבָל כָּל זְמַן שֶׁלֹּא יְבַקֵּשׁ וְיִתְפַּלֵּל, לֹא יַשִּׂיג כְּלוּם
יִתָּכֵן אֲפִלּוּ כְּשֶׁיֵּשׁ הַבְטָחַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יז, יט): "וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יֹלֶדֶת לְךָ בֵּן וְגוֹ'", וְחָזַר עַל זֶה עַל יְדֵי הַמַּלְאָךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (שם יח, י): "שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ וְגוֹ' וְהִנֵּה בֵן לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ", וּבְכָל זֹאת אֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִתְגַּשֵּׁם בְּפֹעַל אֶלָּא עַל יְדֵי תְפִלָּה, כַּמְבֹאָר בָּזֶה. וּבְ"אוֹר הַחַיִּים" הַקָּדוֹשׁ (באו"ד שם): כִּי תְפִלָּתוֹ עַל אֲבִימֶלֶךְ הוּא דָּבָר הַמַּעֲמִיד לִפְקִידַת שָׂרָה, וְהַבְטָחָתוֹ יִתְבָּרַךְ הָיְתָה שֶׁיִּתֵּן לוֹ בֵּן, וְהִזְמִין לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִצְוָה שֶׁסְּגֻלָתָהּ שֶׁיִּפָּקֵד, וּמַהִי? תְּפִלָּה – שֶׁיִּתְפַּלֵּל עַל אֲבִימֶלֶךְ, וּמִמֵּילָא הוּא יֵעָנֶה תְּחִלָּה, כָּאָמוּר שֶׁכָּל הַמִּתְפַּלֵּל עַל חֲבֵרוֹ הוּא נַעֲנָה תְּחִלָּה, וּבָזֶה נִתְקַיְּמָה הַבְטָחָתוֹ. כִּי כְשֶׁיִּרְצֶה ה' לְהֵטִיב, יַזְמִין הַמִּצְוֹת שֶׁסְּגֻלָּתָהּ הִיא הַטּוֹבָה הַמְבֻקֶּשֶׁת. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ, וְעַיֵּן שָׁם.
וְהַבֵּאוּר הוּא, שֶׁכְּמוֹ שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּצְמַח בְּלִי גֶשֶׁם, אֲפִלּוּ שֶׁהוּא זָרַע וְחָרַשׁ וְעָמַל הַרְבֵּה לְנַקּוֹת הַשָּׂדֶה מִכָּל הַקּוֹצִים וְהַבַּרְקָנִים, וּבְכָל זֹאת, לְלֹא גֶשֶׁם לֹא יִצְמַח וְלֹא יֶהֱנֶה מִיגִיעוֹ וַעֲמָלוֹ – כָּך אִי אֶפְשָׁר לֶהֱנוֹת מֵהַמַּעֲשִׂים טוֹבִים לְלֹא תְפִלָּה. וְלָכֵן אַף שֶׁזָּכָה אַבְרָהָם אָבִינוּ ע"ה בְּמַעֲשָׂיו לְהַבְטָחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בֵּן, הָיָה מֻכְרָח עוֹד שֶׁיִּתְפַּלֵּל. וְלָכֵן סִבֵּב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּתְעוֹרֵר לְהִתְפַּלֵּל עַל אֲבִימֶלֶךְ, וּמִמֵּילָא יָכְלָה הַהַבְטָחָה לְהִתְקַיֵּם מִטַּעַם הַמִּתְפַּלֵּל עַל חֲבֵרוֹ הוּא נַעֲנָה תְּחִלָּה.
רַב אַסֵּי הִקְשָׁה: כְּתִיב (בראשית א, יב) "וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא" – בַּשְּׁלִישִׁי בְּשַׁבָּת, וּכְתִיב (שם ב, ה) "וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ" בְּעֶרֶב שַׁבָּת?! אִם כֵּן תֵּימַהּ, הֵיאַךְ נֶאֱמַר שֶׁכְּבָר בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי הוֹצִיאָה הָאָרֶץ דֶּשֶׁא כַּאֲשֶׁר נֶאֱמַר בְּיוֹם שִׁשִּׁי – וְכָל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָּאָרֶץ אֶלָּא, לוֹמֵד, שֶׁיָּצְאוּ דְשָׁאִים בְּיוֹם שְׁלִישִׁי וְעָמְדוּ עַל פֶּתַח קַרְקַע, עַד שֶׁבָּא אָדָם הָרִאשׁוֹן בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי וּבִקֵּשׁ עֲלֵיהֶם רַחֲמִים, וְיָרְדוּ גְשָׁמִים וְצָמְחוּ. לְלַמֶּדְךָ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְאַוֶּה לִתְפִלָּתָן שֶׁל צַדִּיקִים. וְרַב נַחְמָן בַּר פַּפָּא הַוְיָא לֵהּ הַהִיא גִּנָּתָא (גִּנָּה) שָׁדֵי בֵהּ (זָרַע בָּהּ) בִּזְרָנֵי (זְרָעִים) וְלֹא צָמַח, בָּעָא רַחֲמֵי (בִּקֵּשׁ רַחֲמִים) אָתָא מִטְרָא (בָּא הַגֶּשֶׁם) וְצָמַח, אָמַר: הַיְנוּ דְּרַב אַסֵּי (חולין ס:).
אֵין קִיּוּם לָעוֹלָם לְלֹא תְּפִלָּה
וְכֵן כָּתַב בְּסֵפֶר "אוֹר יְחֶזְקֵאל: "כְּרֻם זֻלֻּת לִבְנֵי אָדָם" (תהלים יב, ט) – דְּבָרִים הָעוֹמְדִים בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּבְנֵי אָדָם מְזַלְזְלִין בָּהֶן, (ברכות י) – זֶה תְּפִלָּה. וְעַיֵּן בְּרַשִּׁ"י שָׁם שֶׁעוֹלָה לַמָּרוֹם. וְהַדְּבָרִים צְרִיכִים בֵּאוּר, וְכִי מַה הַמַּעֲלָה הַמְיֻחֶדֶת הַנִּמְצֵאת בִּתְפִלָּה, וְכִי רַק הַתְּפִלָּה עוֹלָה לַמָּרוֹם, וַהֲלֹא כָּל הַמִּצְוֹת עוֹלִים לַמָּרוֹם? וּנְבָאֵר בָּזֶה כַּמָּה אֳפָנִים;
רֵאשִׁית, יֵשׁ לוֹמַר בָּזֶה, כִּי הַתְּפִלָּה הִיא רֹאשׁ וְרִאשׁוֹן לְכָל דָּבָר, וְאֵין לְךָ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ תָלוּי בִּתְפִלָּה. נֶאֱמַר גַּבֵּי אֱלִיעֶזֶר עֶבֶד אַבְרָהָם שֶׁבִּקֵּשׁ (בראשית כד, יב): "וַעֲשֵׂה חֶסֶד עִם אֲדֹנִי אַבְרָהָם", וְאִיתָא בַּחֲזַ"ל (בראשית רבה ס, ב): הַכֹּל צְרִיכִין לְחֶסֶד, שֶׁאֲפִלּוּ אַבְרָהָם, שֶׁהַחֶסֶד מִתְגַּלְגֵּל בָּעוֹלָם בִּשְׁבִילוֹ, נִדּוֹן לְחֶסֶד. וְכָתַב הַ"מְּסִלַּת יְשָׁרִים" בְּפֶרֶק א', שֶׁכָּל עִנְיְנֵי הָעוֹלָם, בֵּין לְטוֹב וּבֵין לְמוּטָב, הֵם סַכָּנָה גְּדוֹלָה לָאָדָם, וְרַק חַסְדֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַצִּילִים אוֹתוֹ מִכָּל רָע שֶׁיַּגִּיעַ לְאַחֲרִיתוֹ הַטּוֹבָה. "אֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט חֶסֶד ה' מָלְאָה הָאָרֶץ" (תהלים לג, ד) – אַף שֶׁהַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּמִשְׁפָּט וּבִצְדָקָה, מִכָּל מָקוֹם, לְלֹא חַסְדֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁמָּלְאָה הָאָרֶץ, אֵין קִיּוּם כְּלָל לַבְּרִיאָה.
וּמִכֵּיוָן שֶׁדָּרוּשׁ לְהַצְלָחַת הָאָדָם חַסְדֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, חַיָּב לְבַקֵּשׁ וְלִשְׁאֹף לְהַשָּׂגַת הַחֶסֶד, כִּי זֶה כְּלָל גָּדוֹל בַּבְּרִיאָה: כָּל הַמְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת, מְרַחֲמִין עָלָיו מִן הַשָּׁמַיִם. כְּדֵי לְהַשִּׂיג רַחֲמִים מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, חַיָּב לִהְיוֹת בְּעַצְמוֹ מִבַּעֲלֵי הָרַחֲמִים. וְכֵן הָכָא – לְלֹא בַקָּשַׁת הַחֶסֶד, לֹא יִזְכֶּה לַחֲסָדָיו. וּבַקָּשַׁת הַחֶסֶד הוּא עִנְיַן הַתְּפִלָּה. וּמֵעַתָּה יְבֹאַר מַדּוּעַ הַתְּפִלָּה עוֹמֶדֶת בְּרוּם עוֹלָם, כִּי הֶכְרֵחִית הִיא לְהַצְלָחָתוֹ. וּרְאֵה עַד הֵיכָן מַגַּעַת כֹּחַ הַתְּפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר בַּחֲזַ"ל (דברים רבה ב, א) לְגַבֵּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ ע"ה, שֶׁלֹּא הוֹעִילוּ זְכֻיּוֹתָיו וּמַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים, וְהֻצְרַךְ לִתְפִלָּה כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לִרְאוֹת אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְכַנֶּאֱמַר (דברים ג, כג): "וָאֶתְחַנַּן אֶת ה'", וְהַיְנוּ, כַּנִּתְבָּאֵר, דְּלִזְכּוֹת לְחֶסֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הֻצְרַךְ לְבַקָּשַׁת הַחֶסֶד, וּבְלַאו הָכִי אֵינוֹ זוֹכֶה. וְלָכֵן רַק עַל ידֵי הַ"וָּאֶתְחַנַּן", שֶׁהִרְבָּה בִּתְפִלָּה כְּמִנְיַן וָאֶתְחַנַּן, זָכָה לְפָחוֹת לִרְאוֹת אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
שָׁנִינוּ בְּאָבוֹת (ב, יח): הֱוֵי זָהִיר בִּקְרִיאַת שְׁמַע וּבִתְפִלָּה. וְעַיֵּן בְּפֵרוּשׁ הֶחָסִיד יַעְבֵּ"ץ שֶׁהֶאֱרִיךְ בָּזֶה, וְתֹכֶן דְּבָרָיו שֶׁקְּרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה הֶכְרֵחִי הוּא, וְכִדְחָזִינָן בְּעִנְיְנֵי הַגּוּף שֶׁיֵּשׁ דְּבָרִים רַבִּים שֶׁהֵם צֹרֶךְ הַגּוּף, וְכָל עִנְיְנֵי הַמָּזוֹן הֵם לְתוֹעֶלֶת הָאָדָם. מִכָּל מָקוֹם, לְלֹא לֶחֶם וּמַיִם אֵין כְּלָל אֶפְשָׁרוּת קִיּוּם לַחַיִּים, וְאִלּוּ יְמַלֵּא בֵיתוֹ בְּכֶסֶף וְזָהָב לְלֹא לֶחֶם, וַדַּאי שֶׁיָּמוּת בְּרָעָב. כֵּן הוּא אַף בְּעִנְיְנֵי הַמִּצְוֹת – כָּל הַמִּצְוֹת כֻּלָּם הֵם דַּרְכֵי הַנֶּפֶשׁ, אָמְנָם לוּלֵא הַמִּצְוֹת הָרָמוֹת הָאֵלּוּ, אִי אֶפְשָׁר לִחְיוֹת בִּלְעָדָם, וְלָכֵן אִם פּוֹשֵׁעַ בְּאֵלֶּה, רָע וָמָר חֶלְקוֹ. וְהַיְנוּ, כַּנִּתְבָּאֵר, דְּהֵם רֹאשׁ וְרִאשׁוֹן לְכָל הַצְלָחַת הָאָדָם, וּמִבִּלְעֲדֵיהֶם אֵין תִּקְוָה לִזְכּוֹת לָאַחֲרִית הַנִּרְצֵית. וּבֶאֱמֶת דָּבָר נוֹסָף יֵשׁ בָּהֶם, שֶׁהֲרֵי קְרִיאַת שְׁמַע יְסוֹדָהּ קַבָּלַת עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם, שֶׁהוּא הָעִקָּר הָרִאשׁוֹן שֶׁמֵּחוֹבַת כָּל אִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל. וְכֵן עִנְיַן הַתְּפִלָּה, שֶׁמְּבַקֵּשׁ קִיּוּם כָּל צְרָכָיו מֵאֵת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְזֶה יְסוֹד הָאֱמוּנָה בְּהַשְׁגָּחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַהַכָּרָה שֶׁאֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ, וּמִבִּלְעֲדָיו לֹא יִזְכֶּה לִמְאוּמָה. וְלָכֵן עוֹמֶדֶת הַתְּפִלָּה בְּרוּם הָעוֹלָם, שֶׁהִיא יְסוֹד הָאֱמוּנָה וְהַהַשְׁגָּחָה. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
נר לרגלי
הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5