א – גובה המנורה דחנוכה

תוכן עניינים הצג

——–

בדבר שאלתו במה שפסק בשו"ע (תרעא, ו) מניחו למעלה מג' טפחים, ומצוה להניחו למטה מי' טפחים, ואם הניחו למעלה מי' טפחים יצא. וכ' הפר"ח (מובא במשנ"ב סקכ"ו) שבדיעבד אם הניחו למטה מג"ט יצא [ואמר לה מסברא דכמו שלמעלה מי"ט יצא, כמו"כ למטה מג"ט]. — ושואל במי שאינו יכול להדליק בין ג' לי' טפחים, אלא או למטה מג' או למעלה מי' הי מינייהו עדיף.

מקור ההלכה בגמ' (שבת כא:) שבעל חנות שהניח נרו בחוץ, ועבר גמל טעון פשתן והדליק את הבירה, חנוני חייב, ר' יהודה אומר בחנוכה פטור. אמר רבינא משמיה דרבא זאת אומרת נר חנוכה מצוה להניחה בתוך עשרה, דאי ס"ד למעלה מעשרה, לימא ליה היה לך להניח למעלה מגמל ורוכבו. ודילמא אי מיטרחא ליה טובא אתי לאמנועי ממצוה. — ונפסק להלכה בטוש"ע (תרעא, ו) כנ"ל, וכתב הרא"ש דאע"ג דבגמ' דחי ליה, בכ"ז הלכה כרבינא [אבל אמר רק ש"מצוה" למטה מי"ט ובדיעבד יצא] וגם איכא פרסום הנס טפי כשהיא למטה, דדבר העשוי לאור אין דרך להניחה כ"כ למטה, וכ"כ ר"ח ורבינו ירוחם (נ"ט ח"א) ור"ן בשם רבינו יונה והרשב"א. — וכתב הרב"י שכ"פ סמ"ק וסמ"ג, דלא שבקינן מאי דפשיטא לרבינא משמיה דרבא מפני הדיחוי בגמ' בדרך ודילמא. — והענין נתבאר בס"ד אצלנו בארוכה במשנ"י (על סוגיות, ח"ב סי' לב) עייש"ה.

ולמטה מג' שאין להניח, מקורו ממהר"ם מרוטנבורג (הובא בטור ובמרדכי שבת סי' רסח), ומסבירים הב"י והב"ח, דכל למטה מג"ט כארעא סמיכתא דמא, כאילו הניח בקרקע ואין ניכר שבעה"ב הניחה שם, כמו שאם הרחיקו מהפתח, שפירש"י (כב. ד"ה מצוה) שאינו ניכר. — וי"ל שגם הרא"ש הנ"ל מודה לזה, דאע"ג שכתב דאיכא פרסו"נ טפי כשהיא למטה, מ"מ אין כונתו עד לארץ, אלא הני מילי עד ג"ט מהקרקע, ולמטה מזה ה"ז ג"כ נראה כאילו הדליקה לצורכו, להאיר על הארץ שלא יכשלו בנ"א, או לחפש משהו שנפל, ודוקא מג' עד י' טפחים אין דרך השתמשות בנ"א, והוי היכר לפרסו"נ. – [ועי' בשו"ת להורות נתן (ח"ב סו"ס סג) שהסתפק אם סגי שהשלהבת היא למעלה מג' או דבעינן שגם המנורה תהא למעלה מג'. דהב"ח כתב דבפחות מג' הוי כהניחו בקרקע, ואם בהנחה תליא, אז שמא גם את עצם המנורה לא יניח בג' הסמוכים לקרקע, ונשאר בצ"ע, עיי"ש, ויש להעיר משעה"צ (תרעא סקל"ג) דהעיקר תלוי בלהב, ועי' בשו"ת מנחת יצחק (ח"ו סי' ס"ה, ב)].

וכשבאנו לדון הי מינייהו עדיפא להדליק למטה מג"ט או למעלה מי"ט, לכאורה חיוב הדלקה למטה מי"ט מפורש בגמ' (כא: הנ"ל), ולמעלה מג"ט מהר"ם מרוטנבורג אמרה, והגם שי"ל שהרא"ש מודה וכנ"ל, מ"מ לא מפורש בגמ' אלא מסברא אתמר, וא"כ עדיף להדליק למטה מג"ט.

לעומת זאת יש מגדולי הראשונים שלא הצריכו כלל למטה מי"ט, ולדידהו לכתחילה מדליקים למעלה מי"ט. דהרי"ף והרמב"ם השמיטו למימרא דרבינא הנ"ל, וכ"כ בהגמי"י (פ"ד אות ט) בשם ראבי"ה (סי' תתמג) דכיון שנדחה הדיוק של רבינא, אין קפידא בהכי (שיצטרך להדליק למטה מי"ט), וזה אפילו ברה"ר בזמן התלמוד שהדליקו בחוץ (עי' ב"י סי' תרעא). — ולדידהו בנדו"ד ידליק למעלה מי"ט.

ובפרט למאירי (כא:) וסדר היום (מובא בא"ר תרעא) דסברי שיש להדר ולהדליק בדוקא למעלה מי"ט, בכדי "להרבות בפרסומה". כיון דדינא דרבינא משמיה דרבא נדחה, פשיטא שעדיף בנדו"ד להדליק למעלה מעשרה, מאשר למטה משלשה, שהוא למאירי וסדה"י מיעוט בפרסומה. שאם מג' עד ט' לא הוי כל כך פרסו"נ, כש"כ למטה מג"ט, שמשם נראה פחות לבנ"א כשקרוב לארץ. — וא"כ בנדון דידן ידליק למעלה מעשרה.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א
שו"ת גם אני אודך – א

קס"ח תשובות ובירורי הלכה בענינים הנוגעים למעשה
שקיבלתי ממו"ר הגה"צ – רבי יקותיאל ליברמן שליט"א
על שאלותי שחקרתי בס"ד ובחסדו הגדול
הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א
בן אאמו"ר הגה"ח רבי אלחנן י.ד. שליט"א – ב"ב – תשע"א לפ"ק

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן