——–
בשו"ע (סי' קכח, א) כ' אע"פ שנטלו הכהנים ידיהם שחרית, חוזרים ונוטלים ידיהם וכו', והלוי יוצק מים על ידיהם, — וכ' המשנ"ב (ס"ק כ"ב) דכשאין לוי יוצק בכור ישראל, ואם אין בכור, יטול הכהן מעצמו ולא ע"י ישראל.
ובעובדא שלא היו לוי או בכור, ונטל הכהן בעצמו, וכשגמר נטילתו נכנס לוי, אם יטול הכהן שנית ע"י הלוי, או שאין שום ענין בזה אחרי שכבר נטל בעצמו.
נתבאר אצלנו בס"ד בשו"ת משנ"י (ח"ה סי' כז, א) דלדעת הרמב"ם (הל' תפלה טו, ה) נט"י לנשיאת כפיים הוא משום טומאת ידים, ואם ידיו נקיות, ושמרן, אינו צריך עוד נטילה לנ"כ, ולדעת רש"י ותוס' (סוטה טל.) יש חיוב נטילה מיוחד לנ"כ, כעין נטילת ידים לאכילת פת, והטוש"ע (קכח, ו) פסקו כרש"י ותוס'.
וא"כ להרמב"ם פשוט, דכיון שידיו נקיות, שזה עתה רחצן, שא"צ עוד נטילה כלל לנ"כ, והלוי נוטל לכהן רק כשיש עליו חיוב. — ואפילו לרש"י ותוס' וטוש"ע, הרי נטל הכהן ידיו במיוחד לנ"כ, ומה שייך ליטול עוד פעם, נהי שלכתחילה יש ליטול ע"י לוי, בפרט ע"פ הזוה"ק (פ' נשא דף קמו.) דנט"י לנ"כ צ"ל ע"י לוי כיון שיש בו קדושה, ה"מ לכתחילה, אבל אם כבר נטל בעצמו, אין לו מה ליטול עוד. — ואפילו לפמש"כ הערוך השלחן (קכח, יד) דאם הוצרך הכהן ליטול ידיו לאשר יצר, יטול בעצמו לאשר יצר, ואח"כ יטול שנית ע"י לוי לנ"כ. — הני מילי כשהלוי יטול ידיו במיוחד לנ"כ, אז יש ענין ליטול ממנו לנ"כ, הגם שכבר ידיו נקיות מנטילתו לאשר יצר, אבל כאן הכהן עצמו נטל ידיו לנ"כ, ואין מה ליטול עוד ע"י הלוי.
אלא שיש לחלק, שאם נכנס הלוי אחרי שהכהן נטל בעצמו, ולפני שנגב ידיו, שאז עדיין לא גמר נטילתו, כבשו"ע (סי' קסה, א) וכן שם (סי' קנח, יב) שהניגוב הוא גמר מצות נט"י, א"כ אז יוסיף הלוי ליטול עוד פעם מים על ידיו, ואח"כ ינגבם. [והגם דניגוב שייך בעיקר בנט"י לפת, ולא לנ"כ. מ"מ עי' משנ"ב (קנח סקמ"ה) דעיקר הניגוב משום נקיות, וכשידיו עדיין לחות יש בו משום מיאוס, וזה שייך גם בנט"י לנ"כ].
כל זה גם אם הכהן נטל ידיו תחילה ע"י בכור, שעפ"ד הזוה"ק הנ"ל חיוב הנטילה הוא ע"י לוי דוקא, וכמש"כ הכף החיים (קכח, סוף אות מ) שלא נוהגים ליטול ע"י בכור, כיון שמהזוה"ק משמע דדוקא ע"י לוי (עי' שו"ת משנ"י ח"ה סי' כז, ח). — שאם בכור נטל ידיו, ועדיין הכהן לא ניגבם, שי"ל שיטול עוד ע"י לוי, אם נכנס לפני הניגוב.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א
שו"ת גם אני אודך – א
קס"ח תשובות ובירורי הלכה בענינים הנוגעים למעשה
שקיבלתי ממו"ר הגה"צ – רבי יקותיאל ליברמן שליט"א
על שאלותי שחקרתי בס"ד ובחסדו הגדול
הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א
בן אאמו"ר הגה"ח רבי אלחנן י.ד. שליט"א – ב"ב – תשע"א לפ"ק
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5