ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד.
——–
מכבוד שבת ללוש עיסה ולקיים מצות "הפרשת חלה". [וכמות הקמח שיש בו חיוב הפרשת חלה, היא: קילו ו-560 גרם. ותברך ותפריש חתיכה קטנה.] ובתנאי שהדבר נוח לבעלת הבית, אבל אם הדבר גורם לה לחץ, יקנו חלות מוכנות. (שבת א יד) ומצוה להדר ולבצוע על לחם נאה ומיוחד, ולא על לחם שאוכל בימי החול.
חלות לכבוד שבת
עני מרוד היה התנא הקדוש רבי חנינא בן דוסא, ובכל יום היתה יוצאת בת קול מן השמים ואומרת: "כל העולם ניזון בזכות חנינא בני, וחנינא בני די לו לאכול קב [מעט יותר מקילו] חרובים מערב שבת לערב שבת". ובהיות שכל השכנות היו מסיקות תנוריהן לאפות חלות לשבת והיה העשן מיתמר ועולה מביתן, ואילו מתנורה של אשת רבי חנינא לא היה יוצא עשן, על כן מפני הבושה היתה רגילה להסיק עצים בתנור בכל ערב שבת, כדי שיראו שיוצא עשן ויחשבו שאף היא אופה חלות. שכנה רעה היתה לה שידעה שאין לה כלום בתנור ורצתה לביישה. ערב שבת אחת דפקה פתאום בדלת ונכנסה לראות מה בתנור. מחמת הבושה עלתה הרבנית לעלִיה, ונעשה נס והתמלא התנור לחם, ועל יד התנור היו עוד עיסות מוכנות לאפיה. מיד קראה השכנה בקול: "הרבנית, תביאי את המרדה להוציא את הלחם שלא ישרף". אמרה לה: "כן, כן, בשביל זה עליתי לעלִיה". אומרת הגמרא, באמת לכך היא עלתה, מאחר והיתה מלומדת בניסים ובטחה בקב"ה שיעשה לה נס שלא תתבייש. (מסכת תענית כה ע"א) {
אחר הפרשת החלה, ישרפו חתיכה זו באש על הגז, ולא בתוך התנור. [משום שהחלה אסורה באכילה, ונמצא שיִבָּלע טעם של איסור בתנור. ובדיעבד אם שרף את החלה בתנור, לא נאסר התנור. אך אם נגעה החלה בעיסה אחרת שהיתה בתנור, ישאל מורה הוראה אם מותר לאוכלה, וכיצד לנהוג בתבנית.] ואם אי אפשר לשרפה באש, יעטפנה בנייר היטב ויזרקנה לאשפה. (שו"ע המקוצר ה רצג. ועיין שו"ע יורה דעה סימן קה סעי' ד, ה. "מצוות הארץ בהלכה ובאגדה")
אשה הלשה עיסה גדולה ואופה ממנה חלות לחלקן לחברותיה לכבוד שבת, חייבת להפריש חלה עם ברכה. [אבל אם לשה עיסה גדולה ומחלקת את הבצק לחברותיה שכל אחת תאפה בביתה פחות משיעור חלה, אינה מפריש חלה מעיסה זו.] (שבת א יד)
שכח להפריש חלה – ונזכר בבין השמשות [הזמן שמהשקיעה ועד צאת הכוכבים, שהוא ספק יום ספק לילה, כמבואר לעיל], רשאי להפריש לצורך השבת. אבל בשבת עצמה אינו רשאי, ויקח לחם משכניו. ואם קרה כן בחוץ לארץ, רשאי לאכול מהלחם, ובלבד שישייר ממנו מעט, ולאחר השבת יקיים מצות הפרשת חלה מהלחם הנשאר. (שבת א רעז)
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מחבר
סדר היום בהלכה ובאגדה
כסלו התשע"ג
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5