לדעת הרב עובדיה זיע"א
——–
"וַיְהִי אֹמֵן אֶת הֲדַסָּה הִיא אֶסְתֵּר בַּת דּדוֹ כִּי אֵין לָהּ אָב וָאֵם וְהַנַּעֲרָה יְפַת תּאַר וְטוֹבַת מַרְאֶה וּבְמוֹת אָבִיהָ וְאִמָּהּ לְקָחָהּ מָרְדֳּכַי לוֹ לְבַת".
יתומה היתה אסתר מיד בהיוולדה: כשהתעברה אמה של אסתר – מת אביה, ומיד כשנולדה – מתה אמה (מגילה יג ע"א). וזהו שאמרה אסתר במזמור "אילת השחר" שבתהילים: "עליך השלכתי מרחם, מבטן אמי אלי אתה!". ואסף אותה מרדכי דודה אל ביתו וגידל אותה ברחמים ובחמלה, האכיל והלביש, ממש כמו אם המטפלת בתינוקה, בחום לב ובאהבת נפש, עם חינוך טהור ואיתן לתורה ולמצוות. [וזה מראה על גדלותו וענוותנותו הרבה, שעשה כן על אף שהיה מראשי הסנהדרין ומקורב למלכות.]
שמה המקורי של אסתר היה "הדסה" – מלשון "הדס", שמטבעה היתה ירקרוקת כמו ההדס, ולא היתה כל כך יפה, אלא שחוט של חן וחסד נתן עליה הקב"ה, ומכך נהיתה יפת תואר וטובת מראה. ועוד טעם שנמשלה להדס, כמו הצדיקים שנמשלו להדס, אשר הוא רענן ורטוב, הן בימות החמה והן בימות הגשמים, כך אסתר תמיד היתה עומדת בצדקותה, בכל המצבים, הן בהיותה בבית מרדכי, והן בהיותה בבית אחשורוש.
ועוד אמרו שכשם שההדס נראה מבחוץ כחסר ריח, שאין ריחו נודף, אלא רק כשממשמשים בו מרגישים בריחו, כך אסתר, כלפי חוץ היה נראה שהיא התרחקה חלילה לגמרי מן היהדות: נישאה למלך גוי! ומי יודע אף אלו מאכלים היא אוכלת שם בארמון המלכות?! ומסתמא גם אינה יכולה לשמור שם את השבת. אם לא די בזה – היא עורכת בהמשך סעודות ומשתאות למלך ולהמן צורר היהודים, דווקא בשעה שהיהודים נתונים בצרה! אין זאת אלא שחיי המלוכה השכיחו ממנה כליל את מוצאה היהודי ואת דרך התורה… כך היה נראה כלפי חוץ. אך כשמסתכלים אנו יפה ומפשפשים במעשיה של אסתר, רואים אנו כי כל מה שעשתה, יפה עשתה. וה' יתברך, בוחן לבות וכליות, ידע כי כל מעשיה היו לשם שמים. היא נישאה למלך גוי בעל כורחה, אך ידעה שיש לה בכך שליחות, וכל מגמתה היתה להציל את עם ישראל. ובארמון המלוכה – עשתה תחבולות שונות, כדי לשמור את כל המצוות כדת וכהלכה! היא לא טעמה כלל מכל המאכלים שהגישו לה בבית המלך, אלא אכלה אך ורק מיני ירקות וקטניות, בטענה שהיא צמחונית. גם בשמירת השבת נזהרה עד מאוד, על ידי שמינתה לעצמה שבע שפחות, שכל אחת מהן היתה מגיעה ביום מסוים בשבוע, ולכל אחת קראה שם המזכיר את היום בשבוע, למשל: לראשונה קראה "יהלותא" [מלשון אור יהל, שביום הראשון ברא ה' את האור], לשניה קראה "רקועתא" [מלשון רקיע] וכדומה, ולשביעית קראה על שם השבת. לאסתר היתה מכך תועלת כפולה: ששם השפחה הזכיר לה כי היום שבת, וגם כי אותה שפחה לא הרגישה בשום שינוי במעשיה של אסתר מיתר ימות השבוע, כי היתה מגיעה רק בשבתות, והיתה חושבת שכך מנהגה בכל יום ויום, שלא לעשות מלאכה. גם המשתה אשר ערכה אסתר לאחשורוש והמן היה לשם שמים, כפי שנראה בהמשך. (תוספות השלם עח בשם תרגום)
נאה ויאה היה לה השם "הדסה". אלא שמרדכי הצדיק צפה ברוח הקודש שהיא תינשא לאחשורוש, ומכך תצמח תשועה לעם ישראל. ומכיון שהשם "הדסה" הינו שם יהודי, ומרדכי רצה לטובת הענין להסתיר את מוצאה ועמה, לכן עמד והסתיר את שמה האמיתי וקרא את שמה "אסתר", מלשון הסתרה [וכן בלשון ארמית ההדס נקרא "אסא"]. באותם ימים השם 'אסתר' [אסתהר] היה מקובל אצל הגויים במדי ופרס, ומשמעותו – כוכב נוגה.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מחבר
חג החנוכה בהלכה ובאגדה
אלול התשס"ח – טלפונים לפרטים, ברורים והזמנות: 04-9988996 0522-813833
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5