——–
א. כה אמר עבדך יעקב עם לבן גרתי ואחר עד עתה. ויהי לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה ואשלחה להגיד לאדני למצוא חן בעיניך (לב.ה-ו)
פירש רש"י – "גרתי" בגימטריא תרי"ג, כלומר, עם לבן הרשע גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי וכו'.
ויש לידע, מה העניין שסמך יעקב בדבריו לעשו, את עניין שמירת התרי"ג מצוות ל"ויהי לי שור וחמור"- ענייני ממון?
ב. ועוד יל"ע, כיצד רצה יעקב למצוא חן בעיני עשו כאשר משקר לו כביכול, ואומר לו כי יש לו רק שור חמור וכו' יחידים בלבד, בעוד שיש לו עושר ומקנה רב. זאת בנוסף לכך שעשו עוד עתיד לראות את כל העושר הגדול, ולראות ששיקר לו?
ג. וישא את עיניו וכו'. ויאמר מי אלה לך וכו'. ויאמר מי לך כל המחנה הזה אשר פגשתי וכו'. (לג.ה-ח)
יש להבין – מדוע שאל וחזר ושאל עשו – האם כל העושר הינו של יעקב, הרי פשוט כי כל עושר זה הינו של יעקב?
ד. ויאמר עשו יש לי רב וכו'. ויאמר יעקב וכו'. קח נא את ברכתי וכו' וכי יש לי כל וכו' (לג.ט-יא)
יש להבין את פשר שינוי לשונות עשו ויעקב, דעשו אמר -"יש לי רב", ואילו יעקב אמר -"וכי יש לי כל"?
ה. כי חנני אלקים וכי יש לי כל (לג.יא)
יש לדקדק – מדוע הקדים יעקב "כי חנני ה'" ל"וכי יש לי כל", מדוע לא נקט איפכא "וכי יש לי כל", "כי חנני ה'"?
ו. ויאמר נסעה ונלכה ואלכה לנגדך. ויאמר אליו אדני יודע כי הילדים רכים והצאן והבקר עלות עלי ודפקום יום אחד וכו'. יעבר נא אדוני לפני עבדי וכו' (לג.יב-יד)
צ"ע, מדוע הדגיש יעקב כי סירובו הינו גם משום הילדים וגם משום המקנה, וכי לא הספיקה סיבת יגיעת הילדים שצריך לילך הוא משום כך לאיטו?
ז. ויבא יעקב שלם (לג.יח)
פירש רש"י – שלם בגופו וכו', שלם בממונו וכו', שלם בתורתו וכו'.
וצ"ב, מדוע הכריח הרש"י כי בתיבת "שלם" כלולים כל שלושת העניינים – גופו, ממונו ותורתו?
ח. שמך יעקב לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל יהיה שמך וכו' (לה.י)
פירש רש"י – לשון אדם הבא במארב ועקבה, אלא לשון שר ונגיד.
ואיתא באבן עזרא – לא יקרא שמך עוד יעקב – לבדו כי גם ישראל.
ויל"ע, מדוע לא נשתנה שמו של יעקב לגמרי, מדוע נשאר קרוי יעקב ורק נוסף לו שם ישראל? (מדוע שונה הוא מאברהם ושרה אשר נשתנה שמם לגמרי?)
ט. ותלד עדה לעשו את אליפז (לו.ד)
איתא ברש"י לעיל (כט.יא) דאליפז רדף אחר יעקב כשברח מעשו ונטל את כל ממונו של יעקב.
ויש לתמוה, מדוע ויתר יעקב על כל ממונו, ולא נלחם עם אליפז, הרי היה יעקב גיבור חיל? (כדמצינו בגלילת האבן?)
{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד}
יבואר ע"פ יסודו של הגרא"א דסלר זצ"ל בספרו מכתב מאליהו (ח"ב עמ' 257) בעניין הפרנסה. וז"ל – תבעו חז"ל מבני גד ובני ראובן, כי לפי רום ערכם ומדרגתם בדבקות נחשב להם זה כפגם "שמיהרו ליטול חלקם", אף שהיה באמת חלקם כנ"ל, אך מהירות זו למה? למה להם לבקש קודם שנצטוו? הרי זה ביטוי לבהלה שבאה ע"י הנגיעה – אם גם דקה לפי ערכם – בענייני העוה"ז, שהתבלטה אז עוד יותר במה שהקדימו צאנם לטפם.
הרי כיון שהיתה בם נגיעה קלה של אהבת העוה"ז, כבר נכוו בטומאת הסכלות של עשיית הטפל עיקר והעיקר טפל, ובזה כבר אין ברכה, כי הברכה היא התפשטות הכלים לעבודה הרוחנית בבחינת סייעתא דשמיא, ואם אין המקבל ראוי, כי התפתחה אצלו אהבת הדבר כשלעצמו ולא רק בתורת כלי, מונעים ממנו התפשטות הכלים כדי שלא להרבות טומאה בנפשו, לכן אבדו את ברכת הארץ, וגלו לפני שאר השבטים. עכ"ל.
וכבר איתא במשנה באבות (פ"ג מי"ז) "אם אין תורה אין קמח"- כי בלעדי התורה אין קמח, רק ע"י עסק התורה יזכה האדם "בקמח"- בממון ובעושר.
א"כ מבואר – כי כל ברכת העושר של האדם תלויה בתורה הקדושה, בכל פגם בלימוד התורה וברוחניות האדם, נפגמת ממילא ברכת עושרו של האדם. השלם בתורתו-שלם בממונו, "השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך".
{לפ"ז כל הקושיות מתורצות}
הקושיות א' וב' מתורצות – רצה יעקב לרמז לעשו – רודף הממון והתאוות, כי הזכייה בברכת העושר יכולה להיות רק כאשר "תרי"ג מצוות שמרתי"- מכח עסק התורה.
לזה סמך "תרי"ג המצוות" ל"ויהי לי שור וחמור וכו'"- להודיעו, כי רק אם יש תורה – יש קמח – עושר וברכה גדולה.
לזה רמז לעשו "ויהי לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה"- יחידים, כי זהו כל מה שהיה "לי", אלא שע"י התורה הקדושה ששמרתיה, זכיתי בברכה גדולה – שעוד תראה לכשניפגש. וכי יש לי רכוש גדול מאוד "ואשלחה להגיד לאדוני – למצוא חן בעיניך" למען תאמץ ידיעה זו בעצמך, ותזכה לעושר הגדול אשר אתה כ"כ חפץ בו.
לפ"ז גם הקושיות ג'. ד' וה' מתורצות – כשפגש עשו את יעקב, וראה את כל עושרו הגדול, תמה כ"כ כיצד יעקב אשר כל חייו עסק בתורה, ואשר אינו רודף אחר כסף וזהב, זכה בכל ברכת העושר שראה. לכן תמה שוב ושוב אם המשפחה הגדולה, והממון הרב שרואה, של יעקב הם, כיצד זן אותם, ומהיכן זכה בכל העושר הגדול, אף יותר ממה שיש לו עצמו.
לזה שינה יעקב בדיבורו ואמר לו: "יש לי כל"- הכל – שלי הוא, ומה שיש לי עושר גדול, "כי חנני אלקים"- הכל בזכות ברכת ה', שעסקתי בתורתו.
והקדים "כי חנני אלקים" ל"וכי יש לי כל". ללמדנו, כי רק אם יש "כי חנני אלקים"- שלימות ברוחניות, ממילא יזכה בברכת העושר – ל"וכי יש לי כל".
ואף הוסיף יעקב לרמז לעשו כי זכה בעושר גדול ומחנה רב, ולכן אינו יכול לילך עימו. על אף שיכל יעקב לתרץ לעשו העניין בסיבת הילדים, מ"מ רצה להדגיש לעשו, כי הזכייה בעושר כה גדול טמונה בעסק התורה, כפי שעשה הוא בעצמו וזכה בשביל כך בברכת התורה.
לפ"ז גם הקושיא השישית מתורצת – הכריח הרש"י: כי ה"שלם" בתורתו, חייב להיות "שלם" בממונו, כי העוסק בתורת ה' זוכה ממילא לברכת העושר והממון. ויעקב אשר היה שלם בתורתו ממילא היה שלם בממונו וכו'.
לפ"ז גם הקושיא השביעית מתורצת – רצתה התורה ללמדנו, כי בכדי להגיע להיות "ישראל"- שר ונגיד – עושר וכבוד, צריך להיות קודם לכן "יעקב"- סמל התורה (תפארת), רק מכח "יעקב" העוסק בתורה וברוחניות אפשר להיקרא "ישראל"- בעושר וממון, לזכות בברכת התורה, וא"א להפריד בין שתי מהויות אלו.
ולפ"ז גם הקושיא השמינית מתורצת – יעקב ויתר לאליפז על ממונו, ולא נלחם עימו, היות וידע כי עושר מגיע ע"י ברכת התורה, לכן מוכן היה לוותר ולא להלחם באליפז ולהורגו. שהרי יזכה בין כה וכה לעושר גדול מכח עסק התורה הקדושה.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה
פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5