——–
א. ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם (כא.א)
פירש רש"י – כל מקום שנאמר "אלה" פוסל את הראשונים, "ואלה" מוסיף על הראשונים, מה הראשונים מסיני אף אלו מסיני.
ויל"ע, הלא כל מצוות התורה ניתנו לישראל בסיני, וכבר אמרו חז"ל במדרש (ויקרא רבה כב.א) "אפילו מה שתלמיד ותיק עתיד להורות לפני רבו כבר נאמר למשה בסיני". מדוע א"כ, צריכה התורה להדגיש בפתח פרשת משפטים, כי הדינים המובאים בפרשה זו הם מסיני?
ב. ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם (כא.א)
איתא במדרש רבה (ל.ג) – מה כתיב למעלה מן הפרשה: "ושפטו את העם בכל עת", ואמר כאן "ואלה המשפטים" והדברות באמצע. משל למטרונה שהיתה מהלכת הזין (חיילים מזוינים) מכאן והזין מכאן, והיא באמצע. כך התורה דינין מלפניה ודינין מאחריה והיא באמצע.
ויש לבאר את דברי המדרש בהמשילו את התורה למטרונה ושומריה?
ג. ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם (כא.א)
איתא בשמות רבה (ל.א) – "אתה כוננת משרים"- אתה כוננת ישרות לאוהביך, שעל ידי המשפטים שנתת להם, הם עושים מריבה זה עם זה ובאים לידי משפט, והם עושים שלום.
וצריך להבין את דברי המדרש -"שעל ידי המשפטים מגיעים לידי שלום ואהבה בין איש לרעהו"?
ד. כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבוד (כא.ב)
פירש רש"י – "כי תקנה"- מיד בית דין שמכרוהו בגניבתו.
ויש לידע, וכי לא מן הראוי היה להתחיל את פרשת משפטים באנשים גומלי חסדים כגון "אם כסף תלוה את עמי" או בשומר חינם אשר עושה טובות לבני אדם? מדוע התחילה הפרשה דווקא באדם גנב?
ה. ואם גנוב יגנב (כב.יא)
יש לדקדק – מדוע כפל לשונו באומרו: "גנוב יגנב"?
ו. ואנשי קודש תהיון לי ובשר בשדה טרפה לא תאכלו לכלב תשליכון אותו (כב.ל)
יש לבאר כוונת הפסוק! ובמיוחד יתור תיבות "טרפה" ו"לא תאכלו"?
ז. ושוחד לא תקח כי השוחד יעוור פקחים ויסלף דברי צדיקים (כג.ח)
יל"ע, מדוע אף כאשר יודע הדיין בוודאות כי הדין נוטה לטובת אחד מן הצדדים, איננו יכול לקבל מתנה מאת אותו נידון משום "שוחד", הרי אין מה להטות בדין זה?
ח. לא תזבח על חמץ דם זבחי (כג.יח)
יש לבאר הפסוק! דמה הבעיה "לזבוח על חמץ דם זבחי"?
ט. ואל משה אמר עלה אל ה' אתה ואהרן נדב ואביהו וכו' (כד.א)
איתא בסנהדרין (נב.) וכבר היו משה ואהרון מהלכין בדרך ונדב ואביהו מהלכין אחריהן וכל ישראל אחריהן. אמר ליה נדב לאביהו: אימתי ימותו שני זקנים הללו ואני ואתה ננהיג את הדור, אמר להם הקב"ה: נראה מי קובר את מי (ופירש"י: הא דמייתי לה התם בסנהדרין האי ברייתא, איידי דאיירו בבני אהרון, תנא ליה הכא, לאשמועינן בשביל שהיו מבקשי שררה ורבנות מתו).
ויל"ע, הרי מפורש הוא בתורה, כי נתחייבו בני אהרון מיתה מפני "הקריבם אש זרה אשר לא ציוה ה'", ולא מפני בקשת השררה?
י. עוד יש להבין, מדוע רק בגלל פגם קטן זה במידותיהם, נענשו במיתה החמורה כל כך?
יא. עוד יש לידע, מדוע לא עמדה להם כל תורתם כדי שינצלו ממיתה?
יב. ויאמרו כל אשר דיבר ה' נעשה ונשמע (כד.ז)
איתא במסכת שבת (פח.) – בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע, באו ס' ריבוא מלאכים וקשרו לכל אחד שני כתרים, אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע.
ויש לתמוה – כיון שזכותם לקבלת הכתרים אינה אלא מפני הקדמתם אשר הקדימו ה"נעשה" ל"נשמע", די היה להם להקשר בכתר אחד, שהרי לא הקדימו אלא הקדמה אחת?
יג. עוד יל"ע, מדוע ישראל עצמם אמרו באמת, גם "נעשה" וגם "נשמע", הרי היו צריכים הם לומר נעשה בלבד, וזו היתה כבר הבעת רצון גלויה לקבלתם התורה?
{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד}
יבואר ע"פ יסודו של הגר"ח שמואלביץ זצ"ל בספרו שיחות מוסר (מאמר ד) בעניין תורה ומידות. וז"ל – שנינו (אבות פ"ג מי"ז): "אם אין תורה אין דרך ארץ, אם אין דרך ארץ אין תורה". ופירש רבינו יונה ז"ל: "כלומר, מי שאינו יודע תורה אינו שלם במידות של דרך ארץ, כי רוב המידות הטובות שיש בדרכי העולם, בתורה הם, כמו והעבט תעביטנו וכו', אם כן בלא תורה לא יהיו דעותיו שלמות בדרך ארץ.
אם אין דרך ארץ אין תורה, ר"ל, שצריך תחילה לתקן את עצמו במידות, ובזה תשכון התורה עליו, שאיננה שוכנת לעולם בגוף שאינו בעל מידות טובות וכו'". ודוק בלשונו ז"ל, שלא כתב מי שאינו "מקיים" תורה אינו שלם במידות של דרך ארץ, אלא מי שאינו "יודע" תורה אינו שלם במידות של דרך ארץ.
ויסודו של דבר נראה, שהן אמנם מידות דרך ארץ בעיקרן מן המושכלות המה, דהיינו מן הדברים ששכל האדם מכריחם ומחייבם, והן מיסוד הצורה האנושית, אולם מידות דרך ארץ של התורה חיובן שונה לחלוטין, למעלה ממה שהשכל וההשגה האנושיים מחייבים, ומצינו בכמה מקומות בחז"ל: "לימדה תורה דרך ארץ", היינו בדברים שאין בכח האדם לעמוד עליהם מדעתו, ולכן אי אפשר לו לאדם להיות שלם במידות דרך ארץ אם אינו יודע תורה.
ועל הדרך ארץ הזה שאינו מושג בשכל האדם אלא אך ורק על ידי התורה אמרו בסיפא: "אם אין דרך ארץ אין תורה", שאפילו אם נוהג בדרך ארץ, אלא שחסר לו מידת הדרך ארץ של תורה, הרי הוא בכלל זה. עכ"ל.
א"כ מבואר – כי בלי מידות אין תורה, ובלי תורה אין מידות.
{לפ"ז כל הקושיות מתורצות}
הקושיות א' וב' מתורצות – הוסיפה התורה אות ו' בהתחילה הפרשה, ב"ו-אלה המשפטים". ללמדנו, כי גם ה"אלה המשפטים" הינם מסיני – לא רק התורה וענייני בין אדם למקום ניתנו מן השמים, אלא אף ענייני בין אדם לחבירו -"המשפטים" העוסקים בדיני בין אדם לחברו שלא יזיק לחברו ולא יצערו וכו'. כולם ניתנו מסיני וכולם תלויים אחד בשני. וכדי לזכות בהם הדבר איננו ניתן בלעדי התורה והמידות גם יחד.
כעת מובן דימוי המדרש את התורה למטרונה ושומריה דווקא. כי רצה לרמז, כי כפי שמטרונה איננה יכולה להתקיים ללא שומריה, כך היא ג"כ התורה הקדושה – איננה יכולה להתקיים ללא "שומריה"- המידות הטובות.
כ"כ, "השומרים" לא יקראו "שומרים", אלא א"כ יש להם "מטרונה" לשמור עליה, כך הן גם כן המידות הטובות – אינן יכולות להתקיים ללא התורה הקדושה.
לפ"ז גם הקושיא השלישית מתורצת – "על ידי המשפטים מגיעים לידי שלום ואהבה בין איש לרעהו", והיינו, כי הזכייה במשפטי התורה וחוקיה, רק הם אשר יכולים לאפשר את הזכייה במידות טובות. כי האפשרות לחיות בשלום ובשלווה בין בני האדם אפשרית – רק על ידי המידות הטובות המאפשרות זאת.
לפ"ז גם הקושיא הרביעית מתורצת – התחילה התורה את הפרשה דווקא באדם גנב ולא באנשים גומלי חסד וכדו'. ללמדנו, כי בלעדי ה"ואלה המשפטים"- ובלעדי התורה, אדם ממילא יכול להגיע לידי מידות מושחתות – להיות גנב – שכאשר אין רואים אותו, מסוגל הוא לגנוב ולהשחית מידותיו בנטילת ממון חבירו וכו'.
לפ"ז גם הקושיא החמישית מתורצת – רצתה התורה לרמז לנו, כי "אם גנוב"- אם אדם נגנב מדברי התורה ומעסק התורה, ממילא ישנה תוצאה ישירה של "יגנב"- שממילא לא יהיה בו מידות, ומסוגל הוא לגנוב ממון שאינו שלו, תוך רמיסת יסודות הבין אדם לחברו, הכל מכח "האין תורה" אשר גרם את ה"אין מידות".
לפ"ז גם הקושיא השישית מתורצת – רצה קרא לרמז לנו, "ואנשי קודש תהיון לי"- אותם "אנשי הקודש" העוסקים בתורת ה', "ובשר בשדה"- אם משחיתים הם את מידותיהם, ואותו בשר נהיה ל"טריפה"- על אף תורתו נהפך הוא להיות בבחינת "לא תאכלו"- כי אף תורתו איננה ראויה, כי תורתו איננה יכולה לשהות בכלי מאוס.
וממילא, "לכלב תשליכון אותו"- כי הכל איננו שווה מאומה, ותורתו שווה למאכל הכלב כביכול, כי תורה בלי מידות איננה שווה מאומה – בבחינת לכלב תשליכון אותו.
לפ"ז גם הקושיא השביעית מתורצת – דיין התאב אחר ממון שאיננו ראוי לו – ויש בו מידות מקולקלות, ממילא אין בו תורה, וממילא איננו ראוי להיות דיין הדן בבית דין, וכל הדין אשר דן נפסל מעיקרו. כי דינו איננו דין תורה, שהרי יש כאן פסול חמור בדיין עצמו.
לפ"ז גם הקושיא השמינית מתורצת – רימז קרא באומרו: "לא תזבח"- היינו, שהתורה הקדושה מחייבת מידות טובות עם לימוד התורה. ובלעדי מידות טובות, האדם הינו בבחינת "חמץ"- כי אותה תורה מחמיצה על ידי המידות הרעות.
ואמרה התורה: "לא תזבח על חמץ דם זבחי"- תורה בלי מידות טובות איננה ראויה לפני ה' יתברך.
לפ"ז גם הקושיות ט'. י' וי"א מתורצות – בני אהרון הצדיקים לפי דרגתם, היה בהם פגם קטן במידותיהם, ולכן ממילא לפי דרגתם כשאין מידות אין תורה, לכן תורתם לא עמדה להם.
וממילא היות "ואין תורה" לפי דרגתם נחשב הדבר ל"אש זרה" לפני ה', כי אין זו תורת ה'.
וממילא לא עמדה להם תורתם, היות ונחשב להם כביכול שאין בהם תורה, כי כשאין מידות אין תורה, דהא בהא תליא מילתא.
ולפ"ז גם הקושיות י"ב וי"ג מתורצות – היות ובלי תורה אין מידות, ממילא כדי שיהיה "נעשה"- קיום חוקי התורה ומצוותיה וענייני בין אדם לחברו שביניהם, חובה שיהיה גם "נשמע"- לימוד התורה הקדושה, שהרי בלי תורה אין מידות.
לכן ממילא מובן, מדוע כפלו ישראל באומרם בנוסף ל"נעשה" גם "נשמע", וקיבלו שני כתרים ולא כתר אחד, כי בשביל שיהיה קיום ל"נעשה" מוכרח להיות -"נשמע" עסק התורה.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה
פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5