——–
א. ירחצו מים ולא ימותו (ל.כ)
יש לבאר כוונת הפסוק!
ב. ושמרתם את השבת כי קדש היא לכם (לא.יד)
יש לדקדק, מדוע הוסיף קרא תיבת "לכם", דמיותרת היא?
ג. ויאמר ה' אל משה לך רד כי שחת עמך וכו' (לב.ז)
פירש רש"י – "כי שחת עמך"- במשמע שהיה גלוי עריות, כמו שנאמר: "לצחק בי", ושפיכות דמים כמו שנאמר: "יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו", אף כאן נהרג חור.
ויל"ע, מילא איבוד האמונה בה' ומה שעבדו ע"ז בהגיעם לדרגה שפלה כ"כ – היה זה מכח מה שהראה להם השטן דמות משה על המיטה. אלא דצ"ע, כיצד הגיעו ישראל אף לידי השחתת המידות כ"כ גדולה של שפיכות דמים החמורה בהריגתם את חור?
ד. ויפן וירד משה מן ההר ושני לחת העדות בידו כתובים משני עבריהם מזה ומזה הם כתובים (לב.טו)
מצינו, כי היו הלוחות כתובים כאשר ה' הדיברות הראשונות עניינן בין אדם למקום, ואילו ה' הדיברות האחרונות עניינן בין אדם לחברו.
ויש להבין סדר זה, בהקדמת דיברות הבין אדם למקום קודם לבין אדם לחברו, ולא ערבן יחד?
ה. ויחר אף משה וישלך מידו את הלחת וישבר אותם תחת ההר (לב.יט)
יש לדקדק, דמצינו כי "מידו"- כתיב. ואילו "מידיו"- קרי. ויש להבין בדקדוק התורה, מדוע שינתה הקרי מן הכתיב? [הגר"י סלנטר]
ו. וישלך מידו את הלחת (לב.יט)
יש לדקדק ד"לחת" כתיב ולא לוחות. ויש להבין, מדוע שינתה התורה בכותבה "לחת" דווקא, דמשמע ע"פ הכתיב, כי ישנו רק לוח אחד? [הגרא"ל רובין מוילקומיר]
ז. וימהר משה ויקד ארצה וישתחו. ויאמר אם נא מצאתי חן בעיניך ה' ילך נא ה' בקרבנו כי עם קשה עורף הוא וסלחת וכו' (לד.ח-ט)
לכאורה, משמע מדברי משה, כי "ילך נא ה' בקרבנו"- מכח היות העם "עם קשה עורף".
ויש לתמוה, דהרי דווקא סיבת קשיות העורף היא הנותנת שלא ילך ה' עמנו. והדבר צ"ב!
ח. ויאמר ה' אל משה כתוב לך את הדברים האלה כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל (לד.כז)
יש לדקדק, מדוע ייתר קרא באומרו: גם "אתך ברית" וגם "ואת ישראל", הרי אם כורת ה' ברית "את ישראל", ממילא אף "אתך"- משה בכלל?
{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד}
יבואר ע"פ יסודו של הגר"ח שמואלביץ זצ"ל בספרו שיחות מוסר (מאמר ד) בעניין תורה ומידות. וז"ל – שנינו (אבות פ"ג מי"ז): "אם אין תורה אין דרך ארץ, אם אין דרך ארץ אין תורה". ופירש רבינו יונה ז"ל: "כלומר, מי שאינו יודע תורה אינו שלם במידות של דרך ארץ, כי רוב המידות הטובות שיש בדרכי העולם, בתורה הם, כמו והעבט תעביטנו וכו', אם כן בלא תורה לא יהיו דעותיו שלמות בדרך ארץ.
אם אין דרך ארץ אין תורה, ר"ל, שצריך תחילה לתקן את עצמו במידות, ובזה תשכון התורה עליו, שאיננה שוכנת לעולם בגוף שאינו בעל מידות טובות וכו'". ודוק בלשונו ז"ל, שלא כתב מי שאינו "מקיים" תורה אינו שלם במידות של דרך ארץ, אלא מי שאינו "יודע" תורה אינו שלם במידות של דרך ארץ.
ויסודו של דבר נראה, שהן אמנם מידות דרך ארץ בעיקרן מן המושכלות המה, דהיינו מן הדברים ששכל האדם מכריחם ומחייבם, והן מיסוד הצורה האנושית, אולם מידות דרך ארץ של התורה חיובן שונה לחלוטין, למעלה ממה שהשכל וההשגה האנושיים מחייבים, ומצינו בכמה מקומות בחז"ל: "לימדה תורה דרך ארץ", היינו בדברים שאין בכח האדם לעמוד עליהם מדעתו, ולכן אי אפשר לו לאדם להיות שלם במידות דרך ארץ אם אינו יודע תורה.
ועל הדרך ארץ הזה שאינו מושג בשכל האדם אלא אך ורק על ידי התורה אמרו בסיפא: "אם אין דרך ארץ אין תורה", שאפילו אם נוהג בדרך ארץ, אלא שחסר לו מידת הדרך ארץ של תורה, הרי הוא בכלל זה. עכ"ל.
א"כ מבואר – כי בלי תורה אין דרך ארץ.
{לפ"ז כל הקושיות מתורצות }
הקושיא הראשונה מתורצת – רצתה התורה לרמז לנו, כי אם "ירחצו מים"- "אין מים אלא תורה", ולאחר שירחצו ישראל במי התורה ויהיו הם טבולים ורחוצים בה. ממילא יהיו הם בבחינת "ולא ימותו"- כי אז יהיה קיים בהם גם ענייני בין אדם לחברו, בהיותם חיים, חיים ישרים ומתוקנים, באי הזקת וציעור האחד את השני – כי רק אם יש תורה יש דרך ארץ.
לפ"ז גם הקושיא השנייה מתורצת – רצתה התורה ללמדנו, כי אם "ושמרתם את השבת" בקיימכם את מצוות התורה אשר ציוונו ה' – בין אדם למקום, ממילא יהיה הדבר – קודש היא "לכם", בבחינת "לכם"- למענכם ולטובתכם. כי אז תתקיים בכם גם דרך ארץ ומידות טובות, שהרי רק אם יש תורה יש דרך ארץ.
לפ"ז גם הקושיא השלישית מתורצת – חוטאי העגל יכלו להשחית אף את מידותיהם עד כדי רציחתו של חור. אין זה אלא מכח פריקתם כל עול תורה מעליהם לעבוד את העגל, כי ממילא, כאשר "אין תורה – אין דרך ארץ".
לפ"ז גם הקושיות ד'. ה' וו' מתורצות – מסביר הגר"י מסלנט: כי מצינו, שהלוחות מתחלקים לשניים, לוח הראשון מדברים שבין אדם למקום והלוח השני הוא מדברים שבין אדם לחברו.
בתחילה סבר משה להשליך רק לוח אחד "מידו", שהרי חטא העגל הוא חטא שבין אדם למקום, אבל אחר כך הכריע כי אין מקום למצוות שבין אדם לחברו בלי בין אדם למקום, וכי לא ניתן להפרידם זה מזה כי חד הם. שהרי בלי תורה לא קיימת כלל דרך ארץ – בין אדם חברו, לכן השליכם "מידיו" היינו שתיהם.
לכן מובן מדוע הקפידה התורה לכתוב קודם את הדיברות של הבין אדם למקום ולא לערבבם, כדי ללמדנו, כי קודם כל צריך תורה, ורק לאחר שישנה התורה ממילא מתקיימת אף הדרך ארץ – בין אדם לחברו.
דברים כיוצא באלה אמר הגא"ל רובין מוילקומיר: כי לכך כיוונו חז"ל באומרם "לוחות אבנים לחת כתיב" והיינו ששני הלוחות אחת המה, ואינן ניתנות להפרדה כלל.
אדרבה, כל כך הן קשורות יחדיו עד שרק מי שמקפיד על "אנוכי ה"' ושאר דברות ראשונות, מסוגל להשמר היטב "מלא תגנוב" "ולא תחמוד" וכו'. [ואפשר לומר ג"כ, כי רצה קרא לרמז את כוונת משה בתחילה ואת מסקנתו, כיסודו של הגר"י מסלנט].
לפ"ז גם הקושיא השביעית מתורצת – כוונת משה באומרו: "ילך נא ה' בקרבנו כי עם קשה עורף הוא" בא ללמדנו, כי בכדי שיהיה דרך ארץ לעם ישראל בהתגברותם על מידת קשיות עורפם, חייבים הם ש-"ילך נא ה' בקרבנו", בנתינתו לנו את תורתו, כי רק כאשר יש תורה יש מידות. וממילא לאחר שנזכה לבין אדם למקום, נוכל לזכות לבין אדם לחברו, ולהתגבר על קשיות עורפנו.
ולפ"ז גם הקושיא השמינית מתורצת – רצתה התורה לרמז לנו, כי "כריתת הברית"- קבלת התורה והמצוות, אין מועילה רק לקיום רצון ה' יתברך, אלא אף ל"ואת ישראל"- לכל מהלך חייהם, בענייני בין אדם לחבירו של כולנו כעם מאוחד. כאשר ישב איש תחת גפנו ותחת תאנתו בשלום ובשלווה, תוך שלימות המידות מכח לימוד התורה.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה
פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5