——–
אסור לאכול ולשתות קודם התפלה. והטעם בזה כמו שדרשו חז"ל (ברכות י ע"ב) מהפסוק (ויקרא יט כו): "לֹא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם" – לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם. ואמר רבי אליעזר בן יעקב, כל האוכל ושותה ואחר כך מתפלל, עליו הכתוב אומר (מלכים א יד ט): "וְאֹתִי הִשְׁלַכְתָּ אַחֲרֵי גַוֶּךָ" – אל תקרי גויך [גופך] אלא גאיך. אמר הקב"ה, לאחר שנתגאה זה באכילתו – קיבל עליו מלכות שמים.
משקים חשובים – אסור לשתות משקים חשובים כיין, דבש, חלב, שכר וכיוצא, שבהם שייך לומר: אחר שהתגאה זה – בא להתפלל?! אבל מים או תה וקפה עם סוכר, מותר, שאינו שותה אלא כדי ליישב דעתו לתפלה או לחמם גרונו וכיוצא. ומה שנותן סוכר, הוא כדי להפיג המרירות ולא לשם תענוג. (ה קד. ועיין חזו"ע פסח קיג)
קפה עם חלב – במקום צורך, רשאי לערב מעט חלב בקפה, שמאחר וכך הרגילות אצל רבים לשתות את הקפה עם חלב, אין בזה דרך גאוה. (ה קיז)
מאכלים לרפואה – אם הוצרך לאכול מאכל מסויים לרפואה, אף שאינו חולה ממש, מותר לו לאוכלו קודם התפלה, מפני שאין זה דרך גאוה. (ה קיח)
ביצה – חזן הרוצה לצחצח קולו שיהיה צלול, רשאי לגמוע ביצה חיה קודם התפלה, מפני שאין דרך לאוכלה כך, ונחשב כמאכל לרפואה. (ה קכא)
רעב – מי שהוא רעב מאוד ואינו מיושב בדעתו להתפלל בכוונת הלב, הרי הוא כחולה, ומותר לו לאכול קודם התפלה. (ה קיח)
חלש – מי שהוא חלש ואינו יכול ללכת לבית הכנסת אלא אם כן יאכל קודם, אך אם יתפלל בבית, לא יצטרך לאכול קודם התפלה, הנכון שיתפלל יחיד בביתו ויאכל [ואחר כך יבוא לבית הכנסת לשמוע קדיש, קדושה וברכו,] ולא יאכל קודם התפלה. כי אכילה קודם התפלה, היא איסור גמור מן הדין, ואילו להתפלל בבית הכנסת עם הצבור, אינה חובה גמורה, ואין להתיר איסור בשביל דבר שאינו חובה. (ביאור הלכה סי' פט. ה קיח) ומכל מקום מאחר ובדרך כלל הבעיה היא בשבת שהתפלה ארוכה, שאינו יכול להעמיד את עצמו עד שיחזור הביתה, ומצוי בחולי סכרת שבבוקר יורד להם הסוכר, יש להמליץ להם שיביאו עמם חתיכת עוגה, ויאכלוה מיד לאחר עמידה של שחרית אפילו בלי קידוש, ובכך ירויחו להתפלל במנין, ולא לאכול לפני התפלה.
עול מלכות שמים – בכל המקרים הנ"ל שהתירו לאכול קודם התפלה לרפואה וכיוצא, אם יכול, טוב שיקרא ברכות השחר וברכות התורה וקריאת שמע קודם שיאכל, כדי שיקבל עליו תחילה עול מלכות שמים. (ביאור הלכה סימן פט)
קטן – מותר לתת לקטן לשתות חלב או לאכול עוגה וכיוצא, קודם התפלה. (ה קכב)
נשים – מותר לנשים לאכול לפני התפלה, ואפילו קבעה לעצמה להתפלל שחרית. כי דוקא הגברים שחייבים בתפלת שחרית, שייך לומר בהם, היאך זה אחר שהתגאה באכילתו בא ומתפלל, אבל הנשים שאינן חייבות להתפלל שחרית דוקא, רשאיות לאכול. (חזו"ע שבת ב קסט)
בעוד לילה – הישן שינת קבע בלילה על מטתו וקם קודם עמוד השחר, רשאי לאכול, ובפרט אם קם לעסוק בתורה, ועל ידי שיאכל יוכל ללמוד יותר טוב. ומכל מקום בהגיע עמוד השחר, עליו להפסיק לאכול. על כן, הקמים בלילות שבת לפייט בשירות ותשבחות לבורא עולם, ומגישים לפניהם מאכלים, ישימו לב שבהגיע עמוד השחר יפסיקו לאכול. ועל הגבאים לתת הדעת על כך, ולא להכשיל את הציבור באכילה קודם התפלה. (ה קכו, קנד)
אדם שאינו מתפלל – אין איסור להגיש לפניו מאכל. כי מאחר שאינו מתפלל, לא שייך אצלו איסור אכילה קודם התפלה, כי אין תפלה. והבן, כי שני הטעמים הנ"ל לא שייכים בו, לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם, ואחר שהתגאה זה – בא להתפלל. (ציץ אליעזר. ה קמט)
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מחבר
סדר היום בהלכה ובאגדה
כסלו התשע"ג
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5