א׳ דין חלב קרוש. חלב הנמצא קרוש בעור הקבה שמולחין אותה בעורה בין שנותנין עמה חלב אחר ובין שמולחין אותו עמה נראה בעיני רבי אסור גמור ומבשר בחלב לאסור את הגבינה אסור גמור ואין בידי כח להתיר ויש מתירין אותו ומביאין ראיה מדגים שעלו בקערה שפסקנו שמותר לאוכלן בכותח משום דהוה ליה נותן טעם בר נותן טעם ורחוקות זו מזו כמזרח עד מערב מאי טעמא דגים שעלו בקערה אף על פי שבלעו את טעמיהם שהרי לא בא מן הממש אלא מטעם אחר אבל חלב משנמלח משנתנו טעם זה בזה נעשו שניהם אסור כדקיימא לן חתיכה עצמה נעשית נבילה (כ״ו א׳) וכל טעם היוצא עוד מן החלב בין טעם בשר בין טעם חלב הכל אסור לפי שכלם נבילה וכשמתערב חלב עם זה חלב וגבינה הוה ליה מין במינו חלב נבילה בחלב היתר וכבר פסקנו חתיכה עצמה נעשית נבילה וכל החתיכות עצמן כלן אסורות ואם לאו אמרינן בר נותן טעם הוא מפני שאף טעם שבו שהיה מתחילה נעשית נבילה כלו וכן הלכה כרב וגם פסקנו הלכה בפסחים דמין במינו בכל שהו ואני הייתי נוהג היתר עד הנה ובלבד שלא יתנו חלב אחר וטועה הייתי בכך שהייתי סבור מדאמרינן גבי קבת עולה שכהן שדעתו יפה שורפה חיה שמע מינה פירשא בעלמא היא ולא מיתסרא ולא היא חלב גמור הוא מדתנן כשרה שינקה מן הכשרה קיבתה מותרת מפני שכנוס במעיה והשומע ישמע ואין בידינו להורות שלא ישמעו והנח להם לישראל מוטב שיהו שוגגין ואל יהו מזידין.
לעילוי נשמת רבי שלמה בן רבי יצחק
ו א שָׁנוּ חֲכָמִים בִּלְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה, בָּרוּךְ שֶׁבָּחַר בָּהֶם וּבְמִשְׁנָתָם: רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כָּל הָעוֹסֵק…
ה א בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר, וַהֲלֹא בְמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת, אֶלָּא…
ד א בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר, אֵיזֶהוּ חָכָם, הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט) מִכָּל מְלַמְּדַי…
ג א עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר, הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים וְאִי אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה. דַּע…
ב א רַבִּי אוֹמֵר, אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבֹר לוֹ הָאָדָם, כֹּל שֶׁהִיא תִפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ וְתִפְאֶרֶת…
א א משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי…