א׳ לערוב. את ששאלת שיש חולקין עליך לאמר מי שלא ערב בימי הפסח לכל שבתות השנה שוב אינו יכול לערב לכל השנה אלא לכל שבת ושבת טעם החולקין לא פרשת וגם איני יכול להבין מהיכן (ל׳ א׳) ראיה זו בינהם וכי מה הוזכר והיכן הוזכר פסח לענין ערוב יותר מכל ימות השנה אמנם הורגלו לעשות כך לפי שהמצה אינה מתעפשת כחמץ ועוד שכולה העיסה למצוה הורגלו לשתף גם המצוה הזאת והוא הדין לכל ימות השנה כל זמן שהאוכל קיים וראוי למאכל אדם סומכין עליו עד שיתמעט מכשיעור או עד שיכלה כדתנן נתמעט האוכל מוסיף ומרבה וכאותה ששנינו הרינו מערב לכל השבתות כולן רציתי אלך וכו׳ ועד כאן לא פליגו בעירובי תחומין שפעמים שאין אדם רוצה שיהא עירובו עירוב להפסיד אלפים שכנגדו אבל אצל עירובי חצרות לעולם זכות הוא לו ודעתו שיהא עירובו לעולם והחולק על כך ואין ראיה בידו אין רוח חכמים נוחה הימנו.
לעילוי נשמת רבי שלמה בן רבי יצחק
ו א שָׁנוּ חֲכָמִים בִּלְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה, בָּרוּךְ שֶׁבָּחַר בָּהֶם וּבְמִשְׁנָתָם: רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כָּל הָעוֹסֵק…
ה א בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר, וַהֲלֹא בְמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת, אֶלָּא…
ד א בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר, אֵיזֶהוּ חָכָם, הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט) מִכָּל מְלַמְּדַי…
ג א עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר, הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים וְאִי אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה. דַּע…
ב א רַבִּי אוֹמֵר, אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבֹר לוֹ הָאָדָם, כֹּל שֶׁהִיא תִפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ וְתִפְאֶרֶת…
א א משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי…