א׳ לתפלה. פעם אחת היה מיסך מים על רגליו בבית הכנסת ראה ר׳ ופסק תפילתו ויצא עד שנטהר המקום ולא רצה להרחיק ארבע אמות דאמרינן גבי צואה כוליה ביתא כארבע אמות דמיא ושב וחזר לראש דר׳ אבהו הוה אזיל בתריה דר׳ יוחנן וקא קרי קרית שמע כי מטא למבואות המטונפות פסק וכו׳ אם שהות [שהית] כדי לגמור את כולה חוזר לראש ואם עמד במקומו והמתין עד שיפנו הצואה או אפילו יצא מבית הכנסת אלא שלא הפסיק מותר לו להתחיל למקום שפסק ובלבד שלא שהא (כ״ט ב׳) כדי לגמור את כולה ואף על פי שדבר ר׳ אבהו באמצע קרית שמע מותר לו להתחיל ממקום שפסק אם לא שהה כדי לגמור את כלה שאני קרית שמע שהרי שואלין בה מפני היראה ומפני הכבוד ור׳ אבהו מפני היראה ושאל ומותר אבל שמונה עשרה לעולם אין מפסיקין.
לעילוי נשמת רבי שלמה בן רבי יצחק
ו א שָׁנוּ חֲכָמִים בִּלְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה, בָּרוּךְ שֶׁבָּחַר בָּהֶם וּבְמִשְׁנָתָם: רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כָּל הָעוֹסֵק…
ה א בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר, וַהֲלֹא בְמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת, אֶלָּא…
ד א בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר, אֵיזֶהוּ חָכָם, הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט) מִכָּל מְלַמְּדַי…
ג א עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר, הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים וְאִי אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה. דַּע…
ב א רַבִּי אוֹמֵר, אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבֹר לוֹ הָאָדָם, כֹּל שֶׁהִיא תִפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ וְתִפְאֶרֶת…
א א משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי…