א׳ דין משכון. ואם ישראל נותן משכונו למשכנו לישראל אחר תחת יד גוי אם מותר אותו ישראל אחר לגבות הריבית מן הגוי אף על פי שיוצא מכיסו של ישראל אסור ואם לאו מותר והמונע עצמו הרי זה חסיד שוטה ובלבד שלא יתכוון מתחילה על כך אבל הכיר במשכונו של ישראל בתחילה קנסינן ליה וכשישראל נותן משכון שיש לו מגוי ואמר לו הלוה מה שיש על המשכון זה ואקבל הרבית אם מותר לישראל לקבל הרבית מיד הגוי וליתנו לחבירו ואמרינן מותר, לא אסרה תורה אלא רבית הבאה ממלוה ללוה ושניהם היה יודע ר׳ ומונע ר׳ להורות מפני לעגי שפה עד שמצא סייג לדבריו ר׳ דוד הלוי שהורה לו הלכה למעשה.
לעילוי נשמת רבי שלמה בן רבי יצחק
ו א שָׁנוּ חֲכָמִים בִּלְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה, בָּרוּךְ שֶׁבָּחַר בָּהֶם וּבְמִשְׁנָתָם: רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כָּל הָעוֹסֵק…
ה א בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר, וַהֲלֹא בְמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת, אֶלָּא…
ד א בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר, אֵיזֶהוּ חָכָם, הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט) מִכָּל מְלַמְּדַי…
ג א עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר, הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים וְאִי אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה. דַּע…
ב א רַבִּי אוֹמֵר, אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבֹר לוֹ הָאָדָם, כֹּל שֶׁהִיא תִפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ וְתִפְאֶרֶת…
א א משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי…