א׳ ר׳ יצחק ב״ר יהודה לרבינו שלמה ב״ר יצחק על נקור הצבי והאיל על ידי מעשה שהיה וכבר הייתי יושב בביתו זכור לטוב ונקרו לו איל לצורך סעודת בתו וראיתי שלא נקרו מן הירך כי אם גיד הנשה בלבד ורבינו היה מתעסק בדברים אחרים ולא הרגיש בדבר ולבי היה נוקף כי אם אומרה (לא) כמורה הלכה בפני רבו ואם לאו אומרה יבא הדבר לידי תקלה ושאלתי את רבינו בלשון שאלה אסור שומן של גיד הנשה אם נוהג בחיה או לא ואמר לי ודאי נוהג בחיה ישראל קדושים נהגו בו אסור בין בבהמה בין בחיה ושאר גידין האסורין משום חלב אין צריכין ליטול מן החיה כי אם אותן האסורין משום דם וצוה למנקר לנקר ירך של (י״ח ב׳) חיה כדרך שמנקרין של בהמה.
לעילוי נשמת רבי שלמה בן רבי יצחק
ו א שָׁנוּ חֲכָמִים בִּלְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה, בָּרוּךְ שֶׁבָּחַר בָּהֶם וּבְמִשְׁנָתָם: רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כָּל הָעוֹסֵק…
ה א בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר, וַהֲלֹא בְמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת, אֶלָּא…
ד א בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר, אֵיזֶהוּ חָכָם, הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט) מִכָּל מְלַמְּדַי…
ג א עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר, הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים וְאִי אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה. דַּע…
ב א רַבִּי אוֹמֵר, אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבֹר לוֹ הָאָדָם, כֹּל שֶׁהִיא תִפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ וְתִפְאֶרֶת…
א א משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי…